בשבועיים האחרונים יש לי תחושה נוראית בבטן. תחושה שהכול מתפרק. לא רק מוסדות המדינה, ביזת הקופה, פשעיה של הממשלה, התנהלות ביטחונית מופקרת והמשך הפקרת האזרחים בעזה ובתוך תחומי ישראל.

נראה שהיחידים שהמדינה לא מפקירה אותם הם בניה של יהודה, כגון ברק חירם (סליחה, תא"ל ברק חירם), זה שירה פגזים על בית עם 12 בני ערובה ביום העקידה ולמרות זאת מקבל קידום לפקד על גזרת העוטף. שלא לדבר על אפס המעצרים אחרי הפריצה האלימה לשני בסיסי צה"ל ע"י פלנגות מוסתות וצמאות דם, ללא כבוד לחוק, לדמוקרטיה, לכללי המשחק. תאוות נקמה ודם ומוות שולטת בהן. אנשים לא הופכים להיות כאלה בריק.

אורלי מור היא מטפלת באומנות ומתאמת טיפול בבריאות הנפש, אמא, אקטיביסטית ופעילת מחאה, אזרחית חרדה ותמיד בעד חתולים.

בתחילת ינואר 2023, בנאום של שר המשפטים יריב לוין, התחילה מלחמת הקואליציה בראשות בנימין נתניהו נגד הדמוקרטיה הישראלית. הרעיונות המשיחיים של מפלגות הקואליציה הוציאו מאות-אלפים להפגנות מחאה מדי שבוע.

נתניהו לקח לצדו את הגורמים הקיצוניים ביותר מבין המתנחלים הקיצוניים ביותר, ואיתם הוא מוביל מזה שנה ועשרה חודשים ממשלת-הרס באמצעות 64 אצבעות בכנסת.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

המחנה הליברלי, בניגוד ליריביו, יתום מהנהגה ומאליטות מובילות. האליטות הליברליות פונות לציבור במאמרים (אהוד א'), מעניקות לו ייעוץ אסטרטגי (אהוד ב') ומזייפות ממלכתיות (בני ג').

האליטות שלנו צועדות בראש ומכריזות: "אחרי!", כלומר, אַחֲרֵי ארנון בר-דוד ואַחֲרֵי שההסתדרות תשבית את המשק. על סף מלחמת אזרחים וקריסת המערכות, ניתן היה לצפות מאליטה לא-מפקירה ליזום חמישה מעגלים בכיכר העיר:

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.

חכינו בקוצר רוח לספין החדש של בנימין נתניהו – והנה לפני ימים ספורים זה בא:

"חילוקי דעות בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון גלנט על המלחמה בלבנון מקרבים את היום שבו ראש הממשלה יפטר את שר הביטחון".

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.