הלחץ האמריקאי המתמשך על איראן גובר והסבירות למערכה במפרץ עולה, לאור התביעות הגוברות של הממשל האמריקאי ביחס לתוכניתה הגרעינית של איראן. על רקע זה, שורת התבטאויות ומאמרים של גורמים איראנים שונים מאפשרת להבין טוב יותר את עמדותיה של איראן בתקופה הנוכחית, ולהעריך האם עמדות אלו יקרבו הסלמה או פשרה בין ארה"ב לאיראן.
* * *
במהלך השבועות האחרונים ישנה התגברות משמעותית במתיחות בין איראן וארה"ב, על רקע המבצע האמריקאי מול החות'ים בתימן והאיומים החוזרים ונשנים מצד הממשל בארה"ב על טהראן. הממשל מאיים לתקוף את אתריה הגרעיניים של איראן אם זו לא תהיה מוכנה למו"מ רציני בו היא תציג את הפשרות הנדרשות בראי הממשל.
דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
ההיסטוריון פרופ' מוטי גולני, שנהרג עקב קריסת עץ עליו בעת טיול בנחל השופט, נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר. בן 71 הוא היה במותו. יומן נעורים שהוא כתב לעצמו בסוף שנות הששים של המאה הקודמת, נועד להיות בעתיד, כדבריו, ספר הנצחה לזכרו.
דבריו מתקשרים עכשיו ליום הזיכרון. קטעים מאותו יומן כלולים בספרו של ההיסטוריון ד"ר שאול פז "פנינו אל השמש העולה". הנושא המרכזי של הספר (שערכתי): הקיבוצים ותנועות הנוער החלוציות בתקופה שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ולחללי פעולות האיבה, חובה לדבר על החללים החטופים. מושג חדש שנטבע בימי השכול והכישלון. ממשלת החורבן והמחדל שמתנערת מאחריותה לטבח, מתעללת גם בחטופים החיים בסירובה לסיים את המלחמה ולבצע עסקה, שכבר נחתמה על ידי בנימין נתניהו בינואר 2025.
אבל השבוע צריך לתהות גם על גורלם של המתים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נחמד,
שריצת האירנים בתוכנית הגרעין עצמה כמעט לא מוזכרת,
ואז מופתעים/ "הבלבול ששורר באירן" בין הצעת האמריקאים למו"מ ישיר שנדחית על הסף לבין הכנות לתקיפה.
נחמד,
שאין איזכור מה האירנים עשו בשנים האחרונות באזור כדי לייצר הגמוניה ואופציית שמד, ואת מי הם מחמשים ומאמנים ומממנים, וכמה הם מוכנים שעמם יסבול בשביל להתקדם רק בדרכם.
נחמד,
לעסוק בדיון רציונלי במו"מ, וכמו עם חמאס, לשכוח שמדובר בפשיזם איסלמיסטי מושחת ואלים. (לא שהפשיזם הישראלי יפה…).
העמדות הנוקשות של האירנים, בינתיים,
מראות שהם לא מבינים מה השתנה בארה"ב,
ובישראל, ובחזית רוסיה, או שהם מהמרים מאוד נועזים. כמובן, גם תקיפה של מעצמת נפט סף גרעינית בשטח פי 75 מישראל ובמרחק גדול עם אוכלוסיה פי 9 וצבא של מיליון שמוכן להקריב מאות אלפים וגם פרוקסים זה לא ממש…