מי ששאל את השאלה הנכונה על נסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפגישה עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, היה ח"כ בני גנץ: למה הוא נסע לבד לשיחה כל כך אסטרטגית, בלי צוות יועצים ומומחים?

מה שמגביר את התמיהה הייתה ידיעה בתקשורת הערבית, לפיה את הנשיא טראמפ דווקא כן הקיפו ראשי הממשל האמונים על המשבר עם איראן.

מה שמחמיר את התמיהה היו ההודעות המבולבלות מירושלים על תכלית הנסיעה. כאשר נתניהו עמד לעלות לבדו על כבש המטוס הוא דיבר על השיחות עם איראן, ועל הצורך שיכללו גם את מה שמעניין את ישראל – פרוייקט הטילים של איראן, אבל כאשר נתניהו היה במטוסו, ההודעות מירושלים דיברו על חשיבות המתקפה על פרויקט הטילים. אז, האם תכלית הנסיעה הייתה השיחות או המתקפה?

מתמיהות ההודעות המבולבלות מירושלים על תכלית הנסיעה. כשנתניהו עמד לעלות לבדו על כבש המטוס הוא דיבר על השיחות עם איראן, אבל כשהיה במטוסו, ההודעות מירושלים דיברו על חשיבות המתקפה

ההודעה הקצרה שיצאה מן הבית הלבן אחרי השיחות פתרה את הסוגיה – שיחות, ולא התקפה. נשאלת השאלה, מה נתניהו באמת רצה – לשכנע את טראמפ לצאת למתקפה, לשמור על השיחות, או לא זה ולא זה?

העניין הוא שאין שיחות. המפגש שהיה לפני יותר משבוע בעומאן בין שר החוץ האיראני עבאס ערקצ'י וראש המועצה לביטחון לאומי עלי לאריג'אני, לבין השליח האמריקאי סטיב ויטקוף ושאר הנציגים האמריקאיים –  נסתיים בלא כלום. לא רק שהם לא הסכימו על כלום, הם אפילו לא הסכימו על מה לא להסכים, על האג'נדה של השיחות.

מאז הם נזהרים שלא לקבוע עמדת המשך, וקטאר לקחה על עצמה את תפקיד המתווך. נשאלת השאלה, האם קטאר ניצלה את קשריה המיוחדים עם ישראל כדי לגייס גם אותה למאמצי סיכול המלחמה? האם זאת הסיבה שנתניהו נסע לבד, ללא צוות? כדי שאיש לא יידע על מה באמת דיבר עם הנשיא טראמפ? כבר דווח בשעתו, שנתניהו ביקש מטראמפ לא לתקוף באיראן – אך האם בקשה זו עדיין תקפה?

ויש תמיהה נוספת – נתניהו הוכנס לבית הלבן מכניסה צדדית. זה אקט של חוסר כבוד, למרות צהלת השופרות שכניסה מדלת צדדית ששמורה רק לאורחים מיוחדים. אפילו אני נכנסתי פעם בעבר דרך הדלת הזו לפגישה בבית הלבן. 

האם קטאר ניצלה את קשריה המיוחדים עם ישראל כדי לגייס גם אותה למאמצי סיכול המלחמה? האם זאת הסיבה שנתניהו נסע לבד, ללא צוות? כדי שאיש לא יידע על מה באמת דיבר עם הנשיא טראמפ?

נאמר כי נתניהו בא לחלוק עם טראמפ מידע רגיש, אז פה יש להעלות את התמיהה של גנץ, אם זה כך – איפה המומחים שיסבירו לטראמפ את המידע הזה? מה שראינו זה את ההיפך הגמור – פגישה ארוכה עם סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר שבה הם הסבירו לו את רזי השיחות, ואחר כך בבית הלבן – כשראשי המערכת האמריקאית השלימו לו את התדרוכים של ויטקוף וקושנר.  

למה באמת נתניהו אץ לבית הלבן, את זה נגלה בממשך, אבל למה טראמפ הזמין אותו, די ברור – להעביר לו מסר – אם אתה לא עוזר לי בתוכנית שלי לעזה, ובכלל, למה אתה מצפה שאני אעזור לך בעניינים החשובים לך? טראמפ הוא איש של עסקאות – הוא נתן את חלקו, אבל לא קיבל מנתניהו את התמורה.

נראה שרק בוושינגטון נתניהו קלט את העניין – ואז פורסם בבהילות מכתב ההצטרפות שלו למועצת השלום, אחרי ששר החינוך, יואב קיש, חידש את הזמנתו לטראמפ לקבלת פרס ישראל ביום העצמאות.

האם כאן טמון סוד נסיעתו של נתניהו לוושינגטון – להבטיח את ביקורו של טראמפ ביום העצמאות בישראל, מהלך חשוב לו לצורך מערכת הבחירות? האם טראמפ הבהיר לו שזה יקרה רק אחרי שנתניהו ייתן לו את חלקו בעסקה?

בינתיים, נראה כי כל המהלכים שנתניהו עושה נועדו לחבל בתוכנית של טראמפ – בעזה מחזקים את המיליציה של אבו שבאב ברפיח, שחוסמת את כניסתו של הכוח הרב-לאומי, ובגדה מכריזים על ביטול ההסכמים שישראל חתמה עליהם בחברון, ובכלל.

יש לשים לב, כי תוכנית המאחזים הדינמית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכוונת בעיקרה לסכל את המפה של טראמפ מן הקדנציה הקודמת – הקמת המדינה הפלסטינית בגבולות מצומצמים, שישמרו את גושי ההתנחלויות של ישראל. טראמפ גילה שמאמציו להביא לפתרון הבעיה הפלסטינית במחיר מציאה לישראל, מסוכלת בידי ישראל עצמה.

האם סוד נסיעת נתניהו לוושינגטון טמון בניסיון להבטיח את ביקור טראמפ ביום העצמאות, מהלך חשוב לנתניהו במערכת הבחירות? האם טראמפ הבהיר שזה יקרה רק אחרי שנתניהו ייתן את חלקו בעסקה בעזה?

בעניין מועצת השלום, הרצון של טראמפ לתת לישראל מקום של כבוד בקדמת הבימה, מסוכל בידי ישראל עצמה. התוצאה – טורקיה תופסת את קדמת הבימה במקום ישראל, ואילו ישראל – במקום לעמוד בחזית הברית עם ארצות הברית – נכנסת דרך הדלת האחורית.  

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.