יובל שלום, לכל אורך הכתבה לא עצרת להגדיר מה אתה מבין, או מה בית המשפט מבין, במילה 'פוליטיקה' עצמה. אולי למעט 'כפוליטית, כעניין שיש לו בעד ונגד'. כלומר משורה זו משתמע שפוליטיקה הוא עניין הנתון במחלוקת (להבדיל מ'האתוסים המשותפים' אותם ציינת בהמשך).
זו הגדרה תמוהה של פוליטיקה, ומשם גם ההסתבכות בסוגיה עצמה. על מה לא ניתן לטעון שיש לגביו מחלוקת?
יש להבחין בין תעמולה מפלגתית ודיון בשאלות מדיניות – אך גם שאלות מדיניות הן בבחינת פוליטיקה, דהיינו עיצוב החיים המשותפים בכלים מדיניים. גם הערכים היסודיים שלנו כחברה באים לידי ביטוי במדיניות א או ב, לא רק הערכים שמפלגים בינינו.
אתה מציע דה-פוליטיזציה של השבת החטופים, אבל אז אין לה סיכוי, כן – סיכוי פוליטי. ולעומת זאת ההתעקשות על ציר פילדלפי נתמכת על ידי קואליציה, פוליטית, ובכך קובעת מציאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מר פלג, שיטות השיווק של ראש ארגון המחבלים רוצח החטופים הדיקטטור ביבים שקרניהו, מעולות. אין מעולות מהן. שיטות השיווק הללו משאירות אותו בשלטון כבר מאפריל 2009 ועוד לפני כן מ-1996 עד 1999, 16 שנות שלטון סמכותני, שמהותו מכירת בלופים. ורוב הציבור קונה, ומשלם, ובוחר וממשיך לבחור בשקרניהו. 100 אחוז תיעוב ושנאה יש לי כלפי ביבים שקרניהו. 100 אחוז הצלחה יש לו בפוליטיקה הישראלית. כל יועצי התקשורת ויחסי הציבור בישראל כשלו וכושלים כשלון נחרץ בנסיון לספר לרוב המסורתי-דתי-חרד"לי-חרדי סיפור חליפי, נטול שקרניהו, שהם יכולים להזדהות איתו. אולי במקום להמשיך לספר לנו כמה המצב נורא, תתרכז בנסיון לספר לאותם תומכים את אותו סיפור חליפי שיגרום להם להפסיק לתמוך בביבים שקרניהו. תודה.