האם אתה מחשיב את אש הבריטים נגד הערבים כפעולות של היהודים נגד הערבים באותה תקופה?
בסוף המאמר השווית בדמיונך לימינו. אבל אמור את האמת, לאיזה משתי העמדות אתה נוטה. זו המבקשת להתעלם ובה בעת להיפרד בלי להכיר בלשונם תרבותם וקיומם, או זו המבקשת להילחם ובו בעת להתפייס ולהגיע לדו קיום זמני אך יציב. או שמא בדעה השלישית המוזכרת כאן בפי הערבים: להכריע בקרב דמים?
שלום לאורן קסלר. מדהים שאפשר להתכתב כך ישירות עם עיתונאי כותב מאמר.
האם בכל אחד מהפוגרומים היתה תגובה יהודית נקמנית?
כלומר, האם נכון לומר שהיה פה "מעגל דמים של פעולות גומלין" (כמאמר אחד הכותבים בו"פ האנגלית)?
שלום לאורן קסלר. מדהים שאפשר להתכתב כך ישירות עם עיתונאי כותב מאמר.
האם בכל אחד מהפוגרומים היתה תגובה יהודית נקמנית?
כלומר, האם נכון לומר שהיה פה "מעגל דמים של פעולות גומלין" (כמאמר אחד הכותבים בו"פ האנגלית)?
האם אתה מחשיב את אש הבריטים נגד הערבים כפעולות של היהודים נגד הערבים באותה תקופה?
בסוף המאמר השווית בדמיונך לימינו. אבל אמור את האמת, האם אנו לא מתעלמים מתנועה לאומית ערבית, וממלחמה כוללת ונמשכת, ומציירים לעצמנו מפה שאין אחרי גבולותיה דבר, כאילו שאם נתעלם מהם ומלשונם ותרבותם הם אינם נמצאים?
האם אין זה נלעג לדבר על "שתי מדינות לשני עמים?" כאשר רובנו לא מוכן להכיר בלשונם או תרבותם, שלא לדבר על לשוננו ותרבותנו, ושונא את היהודים הדתיים הלאומיים ואת החרדים יותר מאשר את אויביהם המוכחשים דוברי הערבית, המתעקשים על זכותם ללחום בנו בכל דרך?
ובסופו של דבר, האם יש איזושהי הצדקה לעריפת ראשים ו"מבצעים מבורכים של עדים גיבורים" (תרגום מילולי מערבית) לרצח תינוקות, אונס נערות, וטבח אבות ואמהות לעיני ילדיהם?
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על שבוע משמעותי לנוער הנפלא שלנו שמסב לנו גאווה עצומה. הבן שלי חזר מהשבוע הזה עם אור בעיניים. אכן מה שהם עשו מרגש אותנו מאוד ומלמד מאוד אותנו שיעור. ההורים. על תקומה מהאבל. הם דור התקומה ואנחנו גאים בהם על כך כל כך
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם