יש אנשים שפשוט לא רואים את מי שמולם. לא מתוך רוע טהור. לא מתוך רשעות מכוונת. פשוט אין להם את היכולת להרגיש את הסבל של אחר. לא משנה מה תראה להם — דמעות, תחנונים, סרטון של חטוף מתחנן על חייו, משפחה חרבה אחרי "הותר לפרסום" — זה לא נרשם. אין קליטה.
לא רעים – ריקים.
אנחנו נתקלים בהם כל הזמן. בעבודה, בתחבורה הציבורית, בשירות הלקוחות או בפוליטיקה. לפעמים זה הבוס שדורש מאנשים להישאר עד אמצע הלילה כשהוא בכלל בחו"ל. לפעמים זו פקידה שחותכת גורלות במבט מזוגג. לפעמים זה סתם מישהו שעוקף אותך בתור – ולא מבין מה הבעיה.
אורן (Oran) אדלר הוא אמן דיגיטלי ואוטודידקט, בוגר קאמרה אובסקורה, מומחה ב-AI ויזואלי, אפטר אפקטס ותלת־ממד. יוצר, מלמד ופעיל מחאה ותיק, עם שני עשורים של ניסיון בעיצוב, הדמיה ועריכה. משלב אמנות חזותית עם ניתוח חברתי; יוצר ממים עם עוקץ פוליטי חד, נע בין עולמות הדמיון לפרינט מחאתי – ומפסל מציאות בפיקסלים, ב־300dpi.
זוכרים את הקאץ'-פרייז "לא יהיה כלום כי אין כלום"? המנטרה הזו, שטבע בנימין נתניהו בניסיון לסלק אשמה אישית, הפכה בפועל לסיסמת פתיחה של מהלך עמוק ומסוכן הרבה יותר.
זה לא ניסיון רגעי לגונן על ראש ממשלה מכהן, אלא סדק תודעתי, שממנו ואילך נבנתה שיטה שלמה. מסע פירוק סדור של מוסדות המדינה והחברה. לא מתוך בורות – אלא בכוונת מכוון.
אורן (Oran) אדלר הוא אמן דיגיטלי ואוטודידקט, בוגר קאמרה אובסקורה, מומחה ב-AI ויזואלי, אפטר אפקטס ותלת־ממד. יוצר, מלמד ופעיל מחאה ותיק, עם שני עשורים של ניסיון בעיצוב, הדמיה ועריכה. משלב אמנות חזותית עם ניתוח חברתי; יוצר ממים עם עוקץ פוליטי חד, נע בין עולמות הדמיון לפרינט מחאתי – ומפסל מציאות בפיקסלים, ב־300dpi.
הכותרות הראשיות עכשיו
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
ההצגה הכי טובה בעיר היא הטרגדיה שלנו. בנימין נתניהו במופע אימים קבוע, נושא הצהרות שמשקפות בעיקר מצב נפשי עוכר שלווה, שמזכיר את הריאיון של עורך דינו המיתולוגי יעקב וינרוט ב"עובדה", שם נתן הפרקליט המנוח הצצה מבעיתה לנפשו של מנהיג רדוף פחדים שראה בו אב רוחני.
מאז, הלקוח בנימין הולך ומידרדר, ולא רק פיזית עם קוצב לב ופרוסטטה, הגיל לא חומל גם עליו ונוגס בו בכל פה – הוא עדיין מוחזק בחוטי קואליציה רקובה שנאחזת בכיסאות ומשרות ומעמד.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
למקרה שפיספסת
הכתובת הייתה על החול
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
אתמול מלאו 80 אביבים לאחד האלילים שלי. התובנה הזו הציתה בי אפיזודה נוסטלגית ודחף לכתוב.
סיפורנו, אם כן, מתחיל אי שם בכיתה ו' – רגע לפני בר המצווה והעלייה לחט"ב. הייתי תלמיד מצטיין, ועדיין לא הכי טוב בכיתה. התואר הזה נשמר לאחד עודד, שלכל היותר הצלחתי להשתוות לו מדי פעם בגובה הציונים ששנינו קיבלנו.
קורא לפני שכותב, מקשיב לפני שאומר, צופה לפני שמופיע – ותמיד, תמיד מסויג.
תגובות אחרונות
במסגרת נסיעותיי המרובות מיד-חנה ליפו וחזרה, הזדמן לי להקשיב בספוטיפיי להרצאה על זוגיות. בין היתר סיפרה שם המרצה על דג ממשפחת הציקלידים, שכאשר בת הזוג שלו מתה, הוא מתחיל לדפוק את ראשו בדופן האקווריום עד שהוא מת.
ובמילים אחרות – הדג לא יכול לשאת את הבדידות עם מותה של רעייתו והוא מתאבד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זאת רק תחילת הבעיה.
במסגרת הדיון בבג"ץ בחוק הגיוס, נשאל נציג אכ"א, כמה חוסים תחת תורתו אומנותו.
הוא ענה: 80000.
אם ישלחו לכולם, יגיעו אולי אחוז אחד להתגייס.
תוך שלוש שנים יהיו למעלה ממאה אלף עריקים.
איך הצבא אמור לטפל בהם?
למעשה חוק גיוס חובה יאבד כל ערך.
כחרדי, אם בג"ץ לא היה מתערב בחוק.
כמות החרדים שהיתה מגוייסת היום, היתה כמה אלפים.
הדרך היא מאוד פשוטה,בבחירות להצביע רק למפלגות שמתחייבות בחתימה (אם לא ניתן יהיה לתבוע אותם),לא ללכת עם החרדים וכך להפוך אותם בחוק לאזרחים שווי זכויות וחובות,הפרדת דת ממדינה,אין שקל אחד שילך אליהם בגלל שהם חרדים.
לא צריך לגייס את הפרזיטים בכח. לחתוך את כל, אבל כל ההטבות הכלכליות שהם מקבלים מהמדינה, אפס תקציב לאברכים וישיבות (את זה צריך לעשות בכל מקרה, אבל פה יש תירוץ טוב).
בהמשך שלילת זכות הצבעה לכנסת למשתמטי גיוס.
הבעיה תפטר מעצמה, הצבא לא יהיה יותר דתי, והכנסת פחות דתית.
הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן
לדעתי אם יקימו לאורך הגבול עם ירדן יישובים חרדים והם ישמרו על הגבול והם יעשו את זה מצויין לשמור על המשפחות שלהם וגם יעצרו את המסתננים וגל מחבלים
זה פתרון חלקי אבל עדיף כך מאשר כלום
ובנוסף יהיה להם הטבות של ישובי ספאר
יוכלו לשחרר אלפי חיילים ששומרים על הגבול
מה שאומר שהספירה לאחור החלה ולא רק החלה היא תהיה מהירה מאוד, לא צריך איראן ולא צריך גרעין, 28% מהילדים בבתי הספר היסודיים היום הם חרדים, זה אומר שעוד מספר שנים, הצבא העם, כמו כל צבא במדינה הרוב לא התגייס, פשוט יתפרק.
דמוקרטיה קטנה מאותגרת
לא יכולה לשאת
אוכלוסיה משתמטת, סחטנית, בטלנית, מתבודדת, כופה, בורה, אנטי ציונית, מתרבה, בוחשת
או במילים אחרות
מדינה לא תשרוד
כאוטוקרטיה תיאוקרטית
קלפטוקרטית קקיסטוקרטית.
קונספציה
שמביאה לקריסות.
ומי יעצור? מתי? איך?
ואם לא?……
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איך הכל מותר להם? איך הם יכולים לפרק את כל מה שהוא הלב הפועם של הישראליות?
התשובה היא שחוקי המדינה לא מגינים עלינו מפני שלטון שרוצה להרוס את הדמוקרטיה מבפנים.
לצערנו , כל מה שעושים לוין, רוטמן וכמובן נתניהו הוא חוקי.
הכנסת לדורותיה, התחמקה מלחוקק חוקה שתגן. על המיעוט מעריצות הרוב.
לכן, בג"צ מתקשה להגן עלינו.
וכשיגיע היום הגדול ונחליף הממשלה הרעה הזו, חייבים לחוקק חוקי יסוד חזקים ומוגנים שיגבילו את כוח הממשלה, יגנו על השוויון, על טוהר המידות ונחזור להיות מדינה חכמה, צודקת ומלוכדת.
זה השיעור הגדול מההשתוללות חסרת הרסן, שבה אנו חיים.
חשבתי שדברת על חלאות מסוגו של רבין שכינה פרופלורים את הימין שבכה את נשמתו באוסלו . אולי על חלאות מסוגו של שרון וחלוץ שאטמו ליבם לזעקות המגורשים . או למחראה מסוגו של פרס שכינה את נפגעי הטרור קרבנות שלום . אבל לא . בעולמו הצר כנמלה של הסמולן המצוי . סבל האחר כלל לא קיים אלא אם כן הוא פלסטיני או כלב חוצות מוכה . לכן אינני קונה את האמפטיה לסבל משפחות החטופים . הכל ניצול ציני מרושע של סמול אובדני
תגובה לגולדסטאר:
כן, גם זה חלק מהמסר.
כל עוד אנחנו שותקים — אנחנו חלק מהבעיה.
אבל לא כל מי שצועק מתוך הכאב שותק במעשה.
כתיבה היא לא תחליף לפעולה, אבל היא גם לא בריחה ממנה.
לפעמים מישהו צריך להדליק את האור במערה לפני שמתחילים לצאת ממנה.