בחג הפסח הזה, כשישבנו סביב השולחן וסיפרנו שוב את סיפור יציאת מצרים, שאלתי את עצמי: מהו הסיפור שאנחנו באמת מספרים – ומהו הסיפור שאנחנו שוכחים לספר?
ההגדה של פסח, על פי המסורת, מספרת את סיפורו של עם שהשתחרר משעבוד לחירות, בסיוע אלוהי. יש המאמינים בכך באמונה שלמה, אחרים רואים בטקסט תיעוד היסטורי מיתי, שמחבר את העם היהודי למכנה משותף של זיכרון ומסורת. אך מאחורי הסיפור המוכר עולה שאלה טורדת מנוחה: אם אכן יצאנו מעבדות, כיצד זה שבכל דור אנחנו ממשיכים להקריב את בכורינו?
ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח ומנהלת מכון הדימות בבית החולים מאיר. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.
ארגוני המודיעין הם קו ההגנה הראשון של כל מדינה. בישראל, תפקידם קריטי. ההתרעה המודיעינית היא מארבע הרגליים של תפישת הביטחון הלאומי, וארגוני המודיעין ממלאים תפקיד קריטי גם בשלוש הרגליים האחרות: הרתעה, הכרעה והגנה.
משימתם העליונה של ארגוני המודיעין – אמ"ן, שב"כ והמוסד – היא לנטר – ובמידת הצורך לסכל – איומים ביטחוניים, הן מחוץ לגבולות המדינה, דוגמת מתקפות צבאיות או פיגועי טרור, והן מתוכה – ריגול, חתרנות והשפעה זרה. כפי שראינו ב-7 באוקטובר, לכישלונה של קהילת המודיעין בהשגת יעדים אלה מחיר כבד מאוד.
ד"ר אופק רימר הוא עמית פוסטדוקטורט במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל הפורום הישראלי ללימודי מודיעין (פיל"ם).
ד"ר אהוד ערן הוא מרצה בכיר ליחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה וחבר הוועד המנהל במכון מיתווים. עמית מחקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כותב המאמר שם את האחריות של חוסר מודיעין ב 7.10 הוא על הממשלה ועל הרפורמה המשפטית, להיפך מכתב הסרבנות של הטייסים גורמים נוספים היא זאת שנתנה כוח לחמס לתקןף.
בנוסף ,מדוע המודיעין לא התריע ולא שלח כוחות להגן על מסיבת הנובה הקיבוצים והמוצבים, כשכבר היה ברור מעל לכל ספק שיש התארגנות לתקיפה חמורה של חמס . שב"כ והמודיעין לא עשו דבר כדי למנוע אותה.
קהילת המודיעין צברה המון כוח ומתנהגת כך שהיא מעל הממשלה מעל השופטים המשטרה ומעל החוק. וזו הסכנה. ראינו זאת בעדינות.בהקלטות, וראינו בפועל כשהליטו לא להעיר את ראש הממשלה בבוקר האסון.
כי חתפיסתם מיהו בכלל ראש הממשלה??
וזו הסכנה
לכותבי המאמר,
ברור שחשוב מאד שלארגוני המודיעין יהיה פתחון פה להציג את הערכת המצב שלהם ללא חשש מתגובת השליט.
עם זאת חשוב שהערכות שלהם יהיו מהימנות ובעיתוי המתאים ולא רק בגדר "אמרתי לכם". עליהם להציע מתווה ברור לאיסוף מודיעין ולהשתמש בכל האמצעים הדרושים לשם קבלת תמונת מצב ברורה בכל החזיתות.
בכדי להגן על המדינה מפני ריגול האויב על ארגוני הביון לסכל ריגול נגדי ולהודיע בזמן אמת לדרג המדיני הרלוונטי על כל נסיון כזה.
הכוח שניתן לארגון חשאי במדינה דמוקרטית הוא עצום ולכן צריך שהפרדת הרשויות תהיה חדה וברורה. לכן על ראשי הארגון להתרחק מהערכות פוליטיות ישנם מספיק עיתונאים במדינה דמוקרטית שיזהירו וינסו להשפינ על הציבור בעניינים פוליטים כן גם יש וועדות בכנסת עם לוביסטים שכל העת מנסים להשפיע על החלטותיהם של נחרי הציבור ועוד דרכים רבות ומגוונות אך בטח שלא מתפקידם של ארגוני הביון לחוות את דעתם בעניינים פוליטים כמו הצעות חוק שמסדירות את היחסים בין הממשלה למערכת המשפט. דבר נוסף שהשפעתו קריטית במשטרים דמוקרטים הוא עקרון הפרדת הרשויות שהתמסמס מאד עם ההתערבותם הבוטה של שופטי בג"ץ בפיטורי ראש השב"כ ששרשרת של כשלונות מרחפים מעל ראשו הם אלה שמסכנים את הדמוקרטיה והגיע שידירו את רגלם הגסה מהתערבות בעניינים לא להם.
האם לא הגיע הזמן למערכת שעסוקה כל כולה בהגנה מפני אויבינו המפלצתיים?
עם כל השאר נסתדר ונלמד לאט לאט לבנות מערכות טובות.אך ההתעסקות בעצמנו גורמת להחלשה מול אויבינו המסוכנים כל כך.
הלא כך?
כתיבה בסגנון אקדמי ועיתונאי שמסקרת יפה את העובדות הכרוכות בשבר המערכתי, אבל כושלת באופן מעורר גיחוך במסקנותיה. הכותב מתבטא כאילו ההנהגה של מדינת ישראל מתנהגת בצורה נורמלית או ממלכתית. ודי לחכימא.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
באיזו אלגנטיות דילגת מעל תפקידם של הסכמי אוסלו עצמם בהכחדת ה"תקווה".
אבל לעניין עצמו:
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – איכשהו אנשים מתעלמים מה"כאילו".
די לראות את הפירמידות והאובליסק המצריים במשכן הישועים והבונים החופשיים המכונה "בית המשפט העליון" בירושלים, כדי לראות שזה כאילו.
המושכים בחוטים מספרים לעם הנבחר על יציאתו לחירות כדי שיוכלו להמשיך לשעבד אותו.
המלחמות הן אמצעי של הוותיקן, הבנקאים הבינלאומיים והקומפלקס התעשייתי-צבאי – שמאחוריהם שושלות אצולה וממון רב-דוריות, להביא רווחים ולקדם אג'נדה פסיכופטית-גלובליסטית. הגורמים האלה עומדים מאחורי הממשלות של המדינות השונות (לפחות רובן, ודאי של תאגיד מדינת ישראל), כולל אלה ה"נבחרות".
הם מומחים בפילוג העם ופיצולו לשני צדדים ניצים ("ימין וסמול – הפרד ומשול") ולגרום לך לחשוב שאוהבי העם, הארץ והמסורת הם אויבייך.
"הפלסטינים" הומצאו כדי למנוע שיגשוג, עצמאות ושלום מעם-ישראל בארצו.
כל ה-Raison d'être שלהם הוא שלילת הישות היהודית בארץ-ישראל. לכן "…לצד הפלסטינים בשלום" זהו אוקסימורון.
הבונה החופשי הרברט סמואל (בן אצולה, קרוב משפחה של רוטשילד ומונטפיורי) מינה את הבונה החופשי אמין אל-חוסייני (ממשפחת אצולה מקומית) למופתי, למרות שלא היה איש דת, כדי להצית את המלחמות (כידוע – לאחר-מכן הוא גם שיתף פעולה עם הנאצים).
רבים מה"פלסטינים" הובאו לשם-כך מרחבי העולם הערבי והמוסלמי, בנוסף לאלה שהגיעו בעקבות הציונות כמהגרי עבודה.
המושג "העם הפלסטיני" הומצא רק ב-1964 ע"י הסובייטים – שהקימו את אש"פ, בראשותו של ערפאת – שאימו היתה ממשפחתו של המופתי.
מי שמנהל את המלחמה הזאת זה לא "אנחנו" (לא מ"ימין" ולא מ"שמאל"), וזהו הדבר הראשון שצריך להבין כדי למצוא את הדרך לצאת מהמילכוד הזה.