לא בכדי הפכו העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לקהל הכי מחוזר במערכת הבחירות הנוכחית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), 12% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.
מדובר בכ-770 אלף קולות, מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה בישראל, ששווים 15-16 למנדטים. נתונים בלעדיים שהגיעו לידי "זמן ישראל" חושפים את דפוסי ההצבעה של ציבור העולים בבחירות שהתקיימו באפריל השנה.
פרופ׳ זאב חנין, מצא בסדרת מחקרים שערך כי בבחירות האחרונות הלכו 40.2% מהקולות של עולי מדינות ברית המועצות לשעבר – שהם קרוב לשישה מנדטים – למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כלומר, מהנתונים עולה שכל חמשת המנדטים שקיבל ליברמן בסופו של דבר, הגיעו מציבור העולים, והוא לא זכה לכל תמיכה אלקטורלית מישראלים ותיקים.
על פי חנין, 26.7% מקולות העולים, שהם כארבעה מנדטים, הלכו לליכוד; 15.1% למפלגת כחול לבן – כ-2.5 מנדטים; ו-5.8% למפלגת כולנו, קצת פחות ממנדט.
יתר הקולות התחלקו בין מפלגת העבודה (2.3%); הימין החדש (3.2%); ש"ס, שקיבלה תמיכה מיוצאי מדינות הקווקז ואסיה המרכזית (1.5%); ומפלגת זהות (4%), שקיבלה מהעולים הרבה יותר תמיכה מאשר מהציבור הכללי.
חנין, פרופ' מהמחלקה ללימודי ישראל במזה"ת ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון, ששימש בעבר פרשן פוליטי בתקשורת הישראלית ברוסית, עסק בעשור האחרון במחקר אקדמי של דפוסי ההתנהגות הפוליטיים של ציבור העולים.
הסקרים שערך התבססו על מדגמים גדולים של 1,000 איש, והם נערכו בשיטת התשאול פנים מול פנים. מהנתונים עולה עוד כי אין הבדל גדול בין דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי בבחירות 2015 לעומת בחירות אפריל 2019.
חלוקת קולות העולים בין ישראל ביתנו לליכוד בבחירות 2015 הייתה דומה – 42% הצביעו לישראל ביתנו, ו-29% לליכוד.
מי שאיבדה קולות רוסים רבים בשנים האחרונות היא מפלגת העבודה, שבבחירות 2015 השיגה מהעולים 6.3% מהקולות (כמנדט) ובבחירות באפריל זכתה לתמיכה בשיעור של 2.3% בלבד.
העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה, כמו העולים הוותיקים
מחקריו של חנין מגלים עוד כי למרות נטייתם ימינה, דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי דומים יחסית לדפוסי ההצבעה של המגזר היהודי בכללותו.
לפי הממצאים שאסף, 8% מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מצביעים לשמאל, בהשוואה ל-14% מהישראלים היהודים הוותיקים (הפרש של 6%); 29% מגדירים עצמם כמצביעי מרכז, בהשוואה ל-26% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה; ואילו 54% מהעולים הם מצביעי ימין, בהשוואה ל-55% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה.
המחקר של חנין, שהוצג לאחרונה בכנס האגודה לחקר ישראל במכללת כנרת, מצא עוד כי שנת העלייה אינה משפיעה משמעותית על דפוסי ההצבעה.
כפי שהסביר חנין בכנס בכנרת, העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה.
על פי חנין, שמשמש גם כמדען הראשי של משרד הקליטה, דפוסי ההצבעה והעמדה האידאולוגית של העולים הם דווקא תוצאה של ניסיון ישראלי – ולא תוצאה של ניסיון סובייטי.
בסקרים נמצא כי רובם המכריע של העולים מצפה מהמנהיגים להתרכז בנושאים של ביטחון לאומי, אך הנושאים שמעניינים את דוברי הרוסית הם רווחה וכלכלה, פתרונות דיור ומחירי שכירות, וכן שיפור רמת החינוך וההשכלה בישראל.
על פניו מדובר בנושאים שמעניינים את כלל החברה הישראלית, אך על פי ההסבר של חנין, עבור העולים מדובר בבעיות חמורות ואקוטיות הרבה יותר.
הדעות הפוליטיות של הצעירים שונות
מחקרים אחרים שנערכו לאחרונה מצאו הבדל משמעותי בין דור ההורים והסבים, לבין הדור הצעיר של דוברי הרוסית, שהגיעו לכאן בגילאי בית ספר בשנות ה-90.
הדור הצעיר אמנם החל את תהליך החינוך בברית המועצות, אך גיבש את הזהות שלו בארץ. דור זה מכונה על ידי החוקרים "דור ביניים", דור 1.5.
בסקר שערכה פרופ' לריסה רמניק, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על ההבדל הבין דורי בציבור העולים, נמצא כי בעוד דור ההורים היה מלוכד מהמרכז ימינה, הדור הצעיר יותר אמביוולנטי.
לפי הממצאים של רמניק, שליש מהצעירים ציינו כי דעותיהם הפוליטיות שונות מהדעות של הוריהם, ודפוסי ההצבעה שלהם מפוזרים יותר.
בעוד 80% מהדור הוותיק סימן את עצמו מהמרכז ימינה במפה הפוליטית, ורואה את ליברמן כ"ימין מתון ושפוי", 25% מהצעירים מגדירים את עצמם כבעלי דעות שמאלניות, ו-8% מגדירים עצמם כימניים קיצוניים יותר מההורים.
"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי. הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90 הייתה תוהו ובוהו. לא היה חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול"
בזמן שחנין מסביר את הנטייה של מצביעים דוברי רוסית ימינה על ידי ניסיון ישראלי, רמניק מקשרת את דפוס ההצבעה לתרבות הפוליטית שממנה הם מגיעים.
"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי", אומרת רמניק. ״הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90, מיד לאחר פירוק בריה"מ, היתה תוהו ובוהו אחד שלם. לא היה שם חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול. זו הסיבה שולדימיר פוטין הגיע לשלטון ונמצא שם כבר 20 שנה. אנשים נאחזים בסדר וביציבות שמנהיג חזק יכול לספק להם".
למרות שמדובר בציבור מאובחן ומאופיין עם כוח פוליטי רב, נראה כי מרבית הפוליטיקאים והמפלגות לא השכילו לפנות אליו בשנים האחרונות.
"כשמדברים על הקול הרוסי אני רואה הרבה שטחיות והיעדר עניין אמיתי", אומרת לנה רוסובסקי, עיתונאית ומגישה ברדיו כאן רקע וכאן תרבות, פעילה חברתית ומייסדת קבוצת "רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן".
רוסובסקי, שמשתייכת ל'דור 1.5' של העולים, נחשבת למובילת דעת קהל בכל הקשור לתפיסות בחברה הישראלית לגבי ציבור העולים, ונשים עולות בפרט.
"הפוליטיקאים נזכרו להתייחס למיליון הזה, שנמצא כאן 30 שנה, אז מדברים אליהם ברוסית ונותנים ברכה לנובי גוד״, אומרת רוסובסקי. ״יש בעיות אקוטיות שמלוות את הציבור גם בדורות ההמשך שנולדים כאן, וצריך להכיר בבעיות האלה ולטפל בהן.
"אצל דוברי רוסית לא נהוג ולא נעים לדבר על הקושי הכלכלי, אבל החברות שלי שמגדלות כאן ילדים ועובדות קשה, צריכות לעזור כלכלית גם להורים שלהן. מה לעשות שזו אוכלוסיה עם הכי פחות בעלות על דירות בישראל.
"הם מגיעים לגיל 75 ומשלמים שכר דירה או משכנתה, ואין להם חסכונות פנסיוניים. אז האם זו בעיה רק של הדור הוותיק? ממש לא. זו בעיה של הדור הצעיר וגם של הדור הבא שנולד כאן, כי הוא לא מקבל את המשאבים האלה".
זה נראה שאת משווה את העולים רק לאוכלוסיה הוותיקה בישראל, לבעלי דירות ממעמד סוציו אקונומי גבוה. מכיוון שעולים הם מהגרים ומשתייכים לקבוצות מיעוטים, האם לא נכון להשוות אותם למיעוטים אחרים בחברה?
"אם לא מדברים על תהליכי קליטה, אלא על מעמד סוציו-אקונומי, אז ברור שמשווים למצב אופטימלי שבו האוכלוסייה נמצאת במקום יציב וממצה את הפוטנציאל – לאוכלוסיה הוותיקה.
"כי אם לא, למי אז להשוות? לעולים הצרפתים? ליוצאי אתיופיה? לכל גל הגירה יש מאפיינים משלו, רקע שונה וכישורים רלוונטיים שונים וכן תקופות הגעה שונות".
![ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/07/D95-082-640x400.jpg "ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)")
יאיר לפיד מנסה להפיק לקחים
אחת המפלגות שמנסה להפיק לקחים מהבחירות באפריל היא כחול לבן. מספר 2 ברשימה, יאיר לפיד, כבר שחרר לרשת סרטונים שבהם הוא פונה לעולים בשפתם.
לפיד מבטיח בסרטונים אלה לעולים תחבורה ציבורית ופתיחת חנויות בשבת, אך לא נוגע בבעיות של פנסיה, תעסוקה ודיור, שמעסיקות את הציבור הזה.
חבר מפלגתו של לפיד, ח"כ יואל רזבוזוב, דווקא גאה בבוס: "אני חושב שהסרטונים מעולים", הוא אומר. ״אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית. היום כולם מדברים על דת ומדינה, אבל הסרטונים מזכירים שאנחנו המפלגה היחידה שהביאה להישגים בתחומים האלה".
אבל גם רזבוזוב יודע שמה שמעניין את העולים באמת, אלה החיים עצמם.
"הדור הצעיר של דוברי רוסית מתחיל את החיים מנקודת מוצא יותר נמוכה מהצברים", הוא אומר, "אין סבתא שתוריש לו דירה, אין דוד שהיה בצבא ויעזור לו להתקבל לעבודה", אומר יואל רזבוזוב, ח"כ מטעם יש עתיד ומספר 18 ברשימת כחול לבן לכנסת, שמשתייך לדור הביניים של דוברי הרוסית. "הדור הזה גם נאלץ לסייע לדור ההורים, כי אין להם חסכונות פנסיוניים או רכוש בארץ".
רזבוזוב אומר כי הוא מכיר את הבעיות האלה מקרוב. "אבא שלי הוא דוגמה קלאסית", אומר חבר הכנסת. "הוא בן 63 והוא עדיין עובד כפועל בניין, למרות שהגיע לפה כמהנדס עם שני תארים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל אלה הם החיים. הקצבה שצפויה לו מהביטוח הלאומי היא כ-700 שקל בחודש. יש מאות אלפי אנשים כמוהו, שאין להם פנסיה ואין להם דירה בבעלותם. זוג שחי מקצבה וצריך לשלם שכירות, מה יישאר לו למחיה?"
אז מה עשיתם ב"יש עתיד" כדי לקדם את הנושא?
"בשבע השנים שאני בכנסת ומשמש כיו"ר ועדת העלייה והקליטה הצלחנו לקדם מעמד של 'פליטי שואה', שאלה הם יהודים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, ששרדו את מלחמת העולם השנייה, ויקבלו קצבה מיוחדת מהמדינה. שוחחתי עם ההנהגה הבכירה של כחול לבן, בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי והסברתי להם את החשיבות של קידום חוקים שיתמכו באוכלוסיה הרוסית המבוגרת".
ח"כ יואל רזבוזוב: "אני חושב שהסרטונים של לפיד ברוסית מעולים. אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית"
גם בישראל ביתנו מבטיחים להיאבק בכנסת הבאה על הפנסיות לעולים.
"כשאנחנו באים לעזור לדור ההורים שלנו, אנחנו בעצם מחזקים את מעמד הביניים, שכל הכובד הכלכלי של תשלומי המסים מוטל עליו", אומר יבגני סובה, הח"כ החדש מטעם ישראל ביתנו. "ההורים שלנו עבדו 11-12 שעות ביום, ויתרו על נסיעות לחו"ל ועל כל המותרות, כדי שלנו, הילדים, לא יחסר דבר. היום להורים האלה אין שום דבר מהמדינה, והם זקוקים לעזרה של הילדים, בעוד יש מגזרים שלמים שלא משלמים מסים ומקבלים עוד ועוד תקציבים והנחות".
אבל חוק הפנסיות היה לכם ביד במו"מ הקואליציוני, ובחרתם לפוצץ אותו על חוק הגיוס. לא היה עדיף להעביר את חוק הפנסיות ולהשלים עם חוק הגיוס?
"אנחנו ממש לא בגדנו בחוק הפנסיות ואנחנו המפלגה היחידה שתעמיד את נושא הפנסיה כתנאי בהסכמים הקואליציוניים. נכון שזה יהיה קשה יותר כי הגירעון התקציבי גדל, אבל אנחנו באים להגן כאן על דור מתוסכל, שמהווה קטר של הכלכלה הישראלית, שמשרת בצבא, עובד קשה, משלם מסים והוא סוס שסוחב על עצמו את כל המגזרים שלא עובדים. חשוב לעצור את אלה שרוצים להעמיס עוד – לקצץ בתקציבים שחשובים לו ולעלות עוד ועוד את המסים. שייקחו ממקומות אחרים הפעם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם