כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)
נתונים חדשים חושפים כיצד מצביעים העולים מבריה"מ לשעבר

מה הרוסים רוצים

פרסום ראשון

מחקר חדש המתפרסם לראשונה ב"זמן ישראל": כל 5 המנדטים של ישראל ביתנו בבחירות האחרונות הגיעו מעולים ● יוצאי בריה"מ לשעבר העניקו 4 מנדטים לליכוד ו-2.5 לכחול לבן ● במערכת הפוליטית מחזרים אחר הקול הרוסי: "פתאום הפוליטיקאים נזכרו להתייחס למיליון עולים שנמצאים כאן 30 שנה" ● עוד עולה מהמחקר כי העולים פחות מתעניינים בדת ומדינה, ויותר ביוקר המחיה

לא בכדי הפכו העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לקהל הכי מחוזר במערכת הבחירות הנוכחית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), 12% מבעלי זכות הבחירה בישראל הם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר.

מדובר בכ-770 אלף קולות, מתוך 6.3 מיליון בעלי זכות בחירה בישראל, ששווים 15-16 למנדטים. נתונים בלעדיים שהגיעו לידי "זמן ישראל" חושפים את דפוסי ההצבעה של ציבור העולים בבחירות שהתקיימו באפריל השנה.

פרופ' זאב חנין, מצא בסדרת מחקרים שערך כי בבחירות האחרונות הלכו 40.2% מהקולות של עולי מדינות ברית המועצות לשעבר – שהם קרוב לשישה מנדטים –  למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כלומר, מהנתונים עולה שכל חמשת המנדטים שקיבל ליברמן בסופו של דבר, הגיעו מציבור העולים, והוא לא זכה לכל תמיכה אלקטורלית מישראלים ותיקים.

על פי חנין, 26.7% מקולות העולים, שהם כארבעה מנדטים, הלכו לליכוד; 15.1% למפלגת כחול לבן – כ-2.5 מנדטים; ו-5.8% למפלגת כולנו, קצת פחות ממנדט.

יתר הקולות התחלקו בין מפלגת העבודה (2.3%); הימין החדש (3.2%); ש"ס, שקיבלה תמיכה מיוצאי מדינות הקווקז ואסיה המרכזית (1.5%); ומפלגת זהות (4%), שקיבלה מהעולים הרבה יותר תמיכה מאשר מהציבור הכללי.

קמפיין ברוסית של המחנה הציוני, 2015 (צילום: תומר נויברג פלאש 90)
קמפיין ברוסית של המחנה הציוני, 2015 (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

חנין, פרופ' מהמחלקה ללימודי ישראל במזה"ת ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל בשומרון, ששימש בעבר פרשן פוליטי בתקשורת הישראלית ברוסית, עסק בעשור האחרון במחקר אקדמי של דפוסי ההתנהגות הפוליטיים של ציבור העולים.

הסקרים שערך התבססו על מדגמים גדולים של 1,000 איש, והם נערכו בשיטת התשאול פנים מול פנים. מהנתונים עולה עוד כי אין הבדל גדול בין דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי בבחירות 2015 לעומת בחירות אפריל 2019.

חלוקת קולות העולים בין ישראל ביתנו לליכוד בבחירות 2015 הייתה דומה – 42% הצביעו לישראל ביתנו, ו-29% לליכוד.

מי שאיבדה קולות רוסים רבים בשנים האחרונות היא מפלגת העבודה, שבבחירות 2015 השיגה מהעולים 6.3% מהקולות (כמנדט) ובבחירות באפריל זכתה לתמיכה בשיעור של 2.3% בלבד.

העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה, כמו העולים הוותיקים

מחקריו של חנין מגלים עוד כי למרות נטייתם ימינה, דפוסי ההצבעה של המגזר הרוסי דומים יחסית לדפוסי ההצבעה של המגזר היהודי בכללותו.

יבני סובה
יבני סובה

לפי הממצאים שאסף, 8% מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מצביעים לשמאל, בהשוואה ל-14% מהישראלים היהודים הוותיקים (הפרש של 6%); 29% מגדירים עצמם כמצביעי מרכז, בהשוואה ל-26% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה; ואילו 54% מהעולים הם מצביעי ימין, בהשוואה ל-55% מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה.

המחקר של חנין, שהוצג לאחרונה בכנס האגודה לחקר ישראל במכללת כנרת, מצא עוד כי שנת העלייה אינה משפיעה משמעותית על דפוסי ההצבעה.

כפי שהסביר חנין בכנס בכנרת, העלייה של השנים האחרונות, המכונה "העלייה של פוטין" – אנשים פרו מערביים וליברליים שהגיעו לישראל מהערים הגדולות – הייתה לתקווה הגדולה של השמאל הישראלי, אך גם הם הלכו ימינה.

כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
כנס עולים בירושלים לציון 25 שנות עלייה, 2015 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

על פי חנין, שמשמש גם כמדען הראשי של משרד הקליטה, דפוסי ההצבעה והעמדה האידאולוגית של העולים הם דווקא תוצאה של ניסיון ישראלי – ולא תוצאה של ניסיון סובייטי.

בסקרים נמצא כי רובם המכריע של העולים מצפה מהמנהיגים להתרכז בנושאים של ביטחון לאומי, אך הנושאים שמעניינים את דוברי הרוסית הם רווחה וכלכלה, פתרונות דיור ומחירי שכירות, וכן שיפור רמת החינוך וההשכלה בישראל.

על פניו מדובר בנושאים שמעניינים את כלל החברה הישראלית, אך על פי ההסבר של חנין, עבור העולים מדובר בבעיות חמורות ואקוטיות הרבה יותר.

הדעות הפוליטיות של הצעירים שונות

מחקרים אחרים שנערכו לאחרונה מצאו הבדל משמעותי בין דור ההורים והסבים, לבין הדור הצעיר של דוברי הרוסית, שהגיעו לכאן בגילאי בית ספר בשנות ה-90.

הדור הצעיר אמנם החל את תהליך החינוך בברית המועצות, אך גיבש את הזהות שלו בארץ. דור זה מכונה על ידי החוקרים "דור ביניים", דור 1.5.

בסקר שערכה פרופ' לריסה רמניק, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על ההבדל הבין דורי בציבור העולים,  נמצא כי בעוד דור ההורים היה מלוכד מהמרכז ימינה, הדור הצעיר יותר אמביוולנטי.

הפגנה נגד שר הפנים אריה דרעי, 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה נגד שר הפנים אריה דרעי, 2019 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

לפי הממצאים של רמניק, שליש מהצעירים ציינו כי דעותיהם הפוליטיות שונות מהדעות של הוריהם, ודפוסי ההצבעה שלהם מפוזרים יותר.

בעוד 80% מהדור הוותיק סימן את עצמו מהמרכז ימינה במפה הפוליטית, ורואה את ליברמן כ"ימין מתון ושפוי", 25% מהצעירים מגדירים את עצמם כבעלי דעות שמאלניות, ו-8% מגדירים עצמם כימניים קיצוניים יותר מההורים.

"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי. הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90 הייתה תוהו ובוהו. לא היה חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול"

בזמן שחנין מסביר את הנטייה של מצביעים דוברי רוסית ימינה על ידי ניסיון ישראלי, רמניק מקשרת את דפוס ההצבעה לתרבות הפוליטית שממנה הם מגיעים.

"יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מאמינים במנהיגות החזקה, ופחות במנגנון הדמוקרטי", אומרת רמניק. "הדמוקרטיה השתויה שהם חוו בשנות ה-90, מיד לאחר פירוק בריה"מ, היתה תוהו ובוהו אחד שלם. לא היה שם חוק וסדר, לא הייתה פרנסה ולא היה מה לאכול. זו הסיבה שולדימיר פוטין הגיע לשלטון ונמצא שם כבר 20 שנה. אנשים נאחזים בסדר וביציבות שמנהיג חזק יכול לספק להם".

נובי גוד בישראל, ינואר 2016 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
נובי גוד בישראל, ינואר 2016 (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

למרות שמדובר בציבור מאובחן ומאופיין עם כוח פוליטי רב, נראה כי מרבית הפוליטיקאים והמפלגות לא השכילו לפנות אליו בשנים האחרונות.

"כשמדברים על הקול הרוסי אני רואה הרבה שטחיות והיעדר עניין אמיתי", אומרת לנה רוסובסקי, עיתונאית ומגישה ברדיו כאן רקע וכאן תרבות, פעילה חברתית ומייסדת קבוצת "רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן".

רוסובסקי, שמשתייכת ל'דור 1.5' של העולים, נחשבת למובילת דעת קהל בכל הקשור לתפיסות בחברה הישראלית לגבי ציבור העולים, ונשים עולות בפרט.

"הפוליטיקאים נזכרו להתייחס למיליון הזה, שנמצא כאן 30 שנה, אז מדברים אליהם ברוסית ונותנים ברכה לנובי גוד", אומרת רוסובסקי. "יש בעיות אקוטיות שמלוות את הציבור גם בדורות ההמשך שנולדים כאן, וצריך להכיר בבעיות האלה ולטפל בהן.

לנה רוסובסקי
לנה רוסובסקי

"אצל דוברי רוסית לא נהוג ולא נעים לדבר על הקושי הכלכלי, אבל החברות שלי שמגדלות כאן ילדים ועובדות קשה, צריכות לעזור כלכלית גם להורים שלהן. מה לעשות שזו אוכלוסיה עם הכי פחות בעלות על דירות בישראל.

"הם מגיעים לגיל 75  ומשלמים שכר דירה או משכנתה, ואין להם חסכונות פנסיוניים. אז האם זו בעיה רק של הדור הוותיק? ממש לא. זו בעיה של הדור הצעיר וגם של הדור הבא שנולד כאן, כי הוא לא מקבל את המשאבים האלה".

זה נראה שאת משווה את העולים רק לאוכלוסיה הוותיקה בישראל, לבעלי דירות ממעמד סוציו אקונומי גבוה. מכיוון שעולים הם מהגרים ומשתייכים לקבוצות מיעוטים, האם לא נכון להשוות אותם למיעוטים אחרים בחברה?

"אם לא מדברים על תהליכי קליטה, אלא על מעמד סוציו-אקונומי, אז ברור שמשווים למצב אופטימלי שבו האוכלוסייה נמצאת במקום יציב וממצה את הפוטנציאל – לאוכלוסיה הוותיקה.

"כי אם לא, למי אז להשוות? לעולים הצרפתים? ליוצאי אתיופיה? לכל גל הגירה יש מאפיינים משלו, רקע שונה וכישורים רלוונטיים שונים וכן תקופות הגעה שונות".

ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)
ראש הממשלה יצחק רבין מלווה עולים מרוסיה בדרכם לארץ, 1994 (צילום: אבי אוחיון לע"מ)

יאיר לפיד מנסה להפיק לקחים

אחת המפלגות שמנסה להפיק לקחים מהבחירות באפריל היא כחול לבן. מספר 2 ברשימה, יאיר לפיד, כבר שחרר לרשת סרטונים שבהם הוא פונה לעולים בשפתם.

לפיד מבטיח בסרטונים אלה לעולים תחבורה ציבורית ופתיחת חנויות בשבת, אך לא נוגע בבעיות של פנסיה, תעסוקה ודיור, שמעסיקות את הציבור הזה.

חבר מפלגתו של לפיד, ח"כ יואל רזבוזוב, דווקא גאה בבוס: "אני חושב שהסרטונים מעולים", הוא אומר. "אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית. היום כולם מדברים על דת ומדינה, אבל הסרטונים מזכירים שאנחנו המפלגה היחידה שהביאה להישגים בתחומים האלה".

חגיגות השנה האזרחית החדשה באווירה רוסית בתל אביב, במעבר בין 2013 ל-2014 (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)
חגיגות השנה האזרחית החדשה באווירה רוסית בתל אביב, במעבר בין 2013 ל-2014 (צילום: Gideon Markowicz/FLASH90)

אבל גם רזבוזוב יודע שמה שמעניין את העולים באמת, אלה החיים עצמם.

"הדור הצעיר של דוברי רוסית מתחיל את החיים מנקודת מוצא יותר נמוכה מהצברים", הוא אומר, "אין סבתא שתוריש לו דירה, אין דוד שהיה בצבא ויעזור לו להתקבל לעבודה", אומר יואל רזבוזוב, ח"כ מטעם יש עתיד ומספר 18 ברשימת כחול לבן לכנסת, שמשתייך לדור הביניים של דוברי הרוסית. "הדור הזה גם נאלץ לסייע לדור ההורים, כי אין להם חסכונות פנסיוניים או רכוש בארץ".

רזבוזוב אומר כי הוא מכיר את הבעיות האלה מקרוב. "אבא שלי הוא דוגמה קלאסית", אומר חבר הכנסת. "הוא בן 63 והוא עדיין עובד כפועל בניין, למרות שהגיע לפה כמהנדס עם שני תארים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל אלה הם החיים. הקצבה שצפויה לו מהביטוח הלאומי היא כ-700 שקל בחודש. יש מאות אלפי אנשים כמוהו, שאין להם פנסיה ואין להם דירה בבעלותם. זוג שחי מקצבה וצריך לשלם שכירות, מה יישאר לו למחיה?"

אז מה עשיתם ב"יש עתיד" כדי לקדם את הנושא?
"בשבע השנים שאני בכנסת ומשמש כיו"ר ועדת העלייה והקליטה הצלחנו לקדם מעמד של 'פליטי שואה', שאלה הם יהודים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, ששרדו את מלחמת העולם השנייה, ויקבלו קצבה מיוחדת מהמדינה. שוחחתי עם ההנהגה הבכירה של כחול לבן, בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי והסברתי להם את החשיבות של קידום חוקים שיתמכו באוכלוסיה הרוסית המבוגרת".

ח"כ יואל רזבוזוב: "אני חושב שהסרטונים של לפיד ברוסית מעולים. אנחנו בתקופת קמפיין אחרי קמפיין, וצריך לעשות משהו נחמד. וזה דווקא מעלה חיוך. אני רואה את ההשתדלות שלו כשהוא שובר את השיניים ברוסית"

גם בישראל ביתנו מבטיחים להיאבק בכנסת הבאה על הפנסיות לעולים.

"כשאנחנו באים לעזור לדור ההורים שלנו, אנחנו בעצם מחזקים את מעמד הביניים, שכל הכובד הכלכלי של תשלומי המסים מוטל עליו", אומר יבגני סובה, הח"כ החדש מטעם ישראל ביתנו. "ההורים שלנו עבדו 11-12 שעות ביום, ויתרו על נסיעות לחו"ל ועל כל המותרות, כדי שלנו, הילדים, לא יחסר דבר. היום להורים האלה אין שום דבר מהמדינה, והם זקוקים לעזרה של הילדים, בעוד יש מגזרים שלמים שלא משלמים מסים ומקבלים עוד ועוד תקציבים והנחות".

אבל חוק הפנסיות היה לכם ביד במו"מ הקואליציוני, ובחרתם לפוצץ אותו על חוק הגיוס. לא היה עדיף להעביר את חוק הפנסיות ולהשלים עם חוק הגיוס?

"אנחנו ממש לא בגדנו בחוק הפנסיות ואנחנו המפלגה היחידה שתעמיד את נושא הפנסיה כתנאי בהסכמים הקואליציוניים. נכון שזה יהיה קשה יותר כי הגירעון התקציבי גדל, אבל אנחנו באים להגן כאן על דור מתוסכל, שמהווה קטר של הכלכלה הישראלית, שמשרת בצבא, עובד קשה, משלם מסים והוא סוס שסוחב על עצמו את כל המגזרים שלא עובדים. חשוב לעצור את אלה שרוצים להעמיס עוד – לקצץ בתקציבים שחשובים לו ולעלות עוד ועוד את המסים. שייקחו ממקומות אחרים הפעם".

עוד 1,510 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 17 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־619 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

לוחם במילואים בחטיבת גולני נהרג בפיצוץ מטען בחאן יונס

ההרוג הוא סרן במילואים טל מובשוביץ, סגן מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 7086; בן 28 במותו ● ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: הצנטריפוגות בנתנז הושמדו או ניזוקו קשות ● נתניהו על התנקשות אפשרית בחמינאי: "זה יביא להפסקת העימות" ● טראמפ: "איראן לא מנצחת במלחמה; עליה לקיים שיחות באופן מיידי" ● חיל האוויר תקף בטהרן את אולפני רשות השידור האיראנית

עוד 80 עדכונים

הכתובת הייתה על הלפיד

אחרי הרבה שנים וסבבי לחימה, נבואות הזעם התגשמו: שני טילים פגעו אמש במתחם בתי הזיקוק בחיפה, לא הפגיעה הראשונה שם מאז פרוץ המערכה עם איראן ● שלושה עובדים נהרגו, שמי העיר התמלאו עשן שחור, וישראל ניצבת בפני אתגר היסטורי: בטווח הקצר להבטיח את אספקת הדלק למשק, ובהמשך להיפרד מזיקוק הדלקים ולפנות את המפעלים מהמפרץ

עוד 1,004 מילים
אמיר בן-דוד

התקיפה באיראן - ניצול ההצלחה בטרם תתהפך תמונת המצב‎

מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב, הצליחו להטעות את כולם.

כיצד נראית התמונה בשעה זו ומהן האפשרויות שאפשר ומסתמנות?

מבחינת איראן מדובר במכה אנושה, לנוכח ההשפלה הכרוכה במה שאירע, בנזק שככל הנראה נגרם למתקנים לא מעטים, כמו גם חיסול בכירים איראנים רבים. על רקע זה, היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא להגיב כפי שעשתה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 566 מילים

בשרשרת תדרוכים וציוצים ריקים ויהירים מצטייר שר הביטחון כהפוגה קומית במלחמת "עם כלביא" ● במקום לנצל את מעמדו כדי לשדר ביטחון לעורף, לספק מידע רלוונטי או לקרוא לאחדות גורל – הוא מנהל קמפיין פריימריז מגושם ומביך, כשסביבו בכירי הקצינים נעים בחוסר נוחות ● הברברת הזו הייתה יכולה להיות מצחיקה, אלמלא מה שמונח על הכף היה כה כבד ורציני ● פרשנות

עוד 1,001 מילים

למקרה שפיספסת

ישראל כמשחררת המזרח התיכון – ומה מצופה ממנה כעת

אם יש אמת אחת שנחשפה במערומיה מאז השבעה באוקטובר, הרי היא זו: המזרח התיכון אינו רק מגרש משחקים לדיפלומטיה, אלא גם ובעיקר שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. ישראל, בעל כורחה ואולי גם ברצונה, הופכת לכוח משחרר במרחב הזה.

לאחר שדה-פקטו שיחררה את הלבנונים מידי חזבאללה, כתוצאה מכך – את הסורים מידי בשאר אסד ולאחר שייצרה את התנאים שיובילו אולי בעתיד גם לשחרורם של תושבי עזה מידי חמאס – ישראל נמצאת כעת בעיצומו של מה שיכול בהחלט להפוך למלחמת שחרור איראנית. לא נגד העם האיראני, אלא אפילו בעדו. בעד העתיד שלו.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכו... המשך קריאה

הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכון להמשך השילטון נמנע מלעשותם. לאחר שסינואר העמיד את הממשלה במערומיה ביצוע של פעולות דרמטיות רק הם עשוי לסייע לשימור השילטון. בחירה בעל תעשה ואל תיקח סיכונים מבטיח הפסד שילטון. וזה מה שרואים היום. שום שינוי באסטרטגיה שכולה שימור שילטון. הבחירה באיפוק או במלחמה באירן היא טקטיקה שמשרתת האסטרטגיה. זה ותו לו. ולהזכיר. טראמפ הודיע פעם אחר פעם כי ארה"ב לא תאפשר התחמשות אטומית באירן. אם סומכים על טראמפ אז ההסבר אינו חיסול הגרעין כי אם שימור השילטון.

שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה... המשך קריאה

שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד.

לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה' במדינת ישראל מנהל מלחמת מאסף נגד הביביזם, המשיחיות, הלאומנות, הדת והפרימיטיביות. אנחנו במחנה השני. לא הראשון כפי שהיית רוצה להתגאות!

עוד 729 מילים ו-2 תגובות

בדיקת זמן ישראל בלשכות הבריאות לא נוספו מנהלי חירום מאז 7 באוקטובר

מנהלי החירום בלשכות הבריאות אחראים לתיאום בעת חירום בין קופות החולים, מרכזי הבריאות, הרשויות והקהילה ● בלשכות מדווחים כבר שנים על עומס חריג ומחסור בכוח אדם בתפקיד הקריטי הזה ● מאז 7 באוקטובר לא נוספו תקנים כלל ● בכיר במערכת הבריאות: "המחסור יוצר בלגן שפוגע בחולים" ● גורם במשרד הבריאות: "זה עניין של סדר עדיפויות, נוספו תקנים חיוניים אחרים"

עוד 581 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעקבות המלחמה עם איראן, ישראלים רבים גילו שאין להם דרך לצאת מהמדינה או לשוב אליה: נתב"ג נסגר, והמעברים לירדן ומצרים הוגדרו מסוכנים ● האפשרויות היחידות כעת הן דרך הים – בהפלגות של חברת "מנו ספנות" שסוכמו עם משרד התחבורה, או באמצעות יאכטות פרטיות במחירים גבוהים

עוד 565 מילים

ההצלחות המדהימות של ישראל באיראן והפוטנציאל להסיג לאחור את תוכנית הגרעין נתפסים בצדק כהישג של נתניהו ● ראש הממשלה אכן ראוי להערכה על מבצע "עם כלביא", אבל הכישלון בעזה הוא הנורא מכול ועדיין מתמשך ● מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא בלתי נשכח ובלתי נסלח, ושום מלחמה באיראן לא תחפה על הצורך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתמצא את האשמים ותסלק אותם מחיינו ● פרשנות

עוד 736 מילים ו-1 תגובות

איך תיגמר המלחמה בין ישראל לאיראן – אם בכלל

כשישראל מפציצה בלב איראן והלחץ הבינלאומי גובר – כל התרחישים פתוחים: מהסלמה אזורית, דרך הסכם גרעין חדש ועד אפשרות מטרידה אחת במיוחד – שהמלחמה פשוט לא תיגמר

עוד 1,240 מילים ו-1 תגובות

אלפי תושבים פונו למלונות אחרי מתקפת הטילים מאיראן

יותר מאלף תושבים פונו מרמת גן, כ־500 מראשון לציון, כ־300 מתל אביב, כ־150 מבת ים ועוד מאות מטמרה, רחובות וערים נוספות ● תושבי ערי המרכז הועברו למלונות בתוך שעות ● חמ״ל הפינוי של משרד התיירות לא הופעל, והעיריות ניהלו את הפינוי בעצמן מול בתי המלון

עוד 518 מילים

בזמן שצה"ל מכה באיראן, נתניהו תוקף את העתיד שלנו

שבוע שעבר נרשם רגע מכונן בכנסת: רגע לפני שמערכת הביטחון הגיעה, אולי, לשיא יכולותיה המבצעיות בלב טהרן – ראש הממשלה נתניהו הניע מהלך פרלמנטרי שעלול בעתיד למחוק את היתרון הטכנולוגי והצבאי של ישראל מול צבאות אחרים ● פרשנות

עוד 653 מילים ו-1 תגובות

לישראל אין את הפריבילגיה למלחמה ארוכה

בן־גוריון קבע עקרונות ברורים לביטחון הלאומי – והם קרסו בזה אחר זה מאז 7 באוקטובר ● המהלך היזום מול איראן הוא חידוש גם לנתניהו ● הטענה ש"לא ניתן לו רוב" בעבר כדי לתקוף – שקרית ● אם לא תקף את איראן עד כה, זו הייתה החלטה שלו ● כעת, כשהלחימה נמשכת והעורף תחת אש, הממשלה חייבת למקד את יעדיה – ולוותר על חלומות של שינוי משטר ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-2 תגובות

השליטה בשמי טהרן הפכה לכלי מרכזי בלחץ הישראלי על המשטר

צה"ל ציפה למתקפה איראנית רחבה ומהירה יותר, אך פעולות מקדימות של חיל האוויר והמוסד עיצבו את פני המערכה הנוכחית ● ישראל ממשיכה לתקוף בעומק שטח איראן, מפעילה לחץ תודעתי על הציבור ומקבלת רוח גבית שקטה מהמערב ● היעד: להחזיר את טהרן לשולחן המו"מ כשהיא מוחלשת וללא קלפי מיקוח ● פרשנות

עוד 649 מילים ו-1 תגובות
היום ה־618 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

שתי גופות נוספות חולצו מההריסות בבת ים

מניין הנרצחים מפגיעת הטיל בבת ים עלה ל-9 ● כ-15 נפגעים במטח האחרון, אחת במצב בינוני והיתר קל ● נפילות בחיפה ובלכיש ● דיווח: הייתה הזדמנות לחסל את חמינאי בסופ"ש - אך טראמפ הבהיר שהוא מתנגד לכך ● החלל החטוף הנוסף שחולץ מחאן יונס - אביב אצילי ז״ל ● דיווח: רגב סיכמה עם מנו ספנות על הוצאת שתי הפלגות לחילוץ ישראלים מקפריסין

עוד 96 עדכונים

שמחה רוטמן רוצה למחוק את הפלסטינים מהמרחב הסמנטי-לשוני, אבל אף אחד לא הולך לשום מקום ● לבנון מתכוננת ליישם את תוכנית הפירוז של מחנות הפליטים הפלסטינים - האם יש לה סיכוי להצליח? ● אחרי האסון בחאג' בשנה שעברה, סעודיה למדה כיצד להתמודד עם החום הקיצוני ● והשבוע ב-2014: חטיפת שלושת הנערים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת, לפני שפרצה מלחמת ישראל-איראן

עוד 1,191 מילים
היום ה־617 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

גורם ישראלי: חיסול חמינאי "לא מחוץ לתחום" – תלוי בנסיבות

3 נשים נהרגו וכ-20 נפגעים בפגיעה ישירה של טיל איראני בטמרה ● חיל האוויר הפציץ את מאגר הנפט שחרן סמוך לטהרן ● בנוסף, חיל האוויר ביצע תקיפת חיסול בתימן. היעד: רמטכ"ל החות'ים ● יבגניה בלינדר (73) נהרגה במתקפה לצד ישראל אלוני ואתי כהן אנג'ל ● ישראל תקפה בשדה הגז שאחראי לרוב אספקת החשמל באיראן; מתוכננות תקיפות נגד תשתיות נוספות בתגובה לירי על מטרות אזרחיות

עוד 64 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה