באחד מימי א' האחרונים, בשעת בוקר מוקדמת, בעודי יושבת במיטה, עדיין בפיג'מה, מאזינה לחדשות הבוקר, כוס קפה ראשון ביד, החלטתי שהגיע הזמן לפיג'מה חדשה. חיש מהר החלפתי מלבושיי ושמתי פעמיי לעבר הקניון הקרוב. שם, חשבתי לעצמי, אמצא בוודאי את מבוקשי.
בחנות הראשונה אליה נכנסתי, רשת ידועה להלבשה תחתונה, ניגשה אליי מוכרת נחמדה. "במה אוכל לעזור", שאלה אותי בקולה הערב. "אני מחפשת פיג'מה" עניתי. היא הצביעה לעבר הדוכן שעליו הועמסו ערמות של פיג'מות. "בבקשה", אמרה והמשיכה לעבר הקונה הבא. לרגע קט חשבתי שהיא התבלבלה, כול הפיג'מות על הדוכן היו מעוטרות בדמויות מסרטי דיסני, פו הדוב, מיני ומיקי מאוס, נסיכת הקרח ועוד דמויות שהספקתי כבר לשכוח. הסתכלתי סביב לוודא שאני במחלקת הנשים ולא הילדים, אכן, מחלקת נשים.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
למונח "תרבות" יש משמעויות רבות ומגוונות. ניתן להגדירו כמכלול תפיסות, אמונות וערכים המייחדים קבוצה מסוימת. אך מעבר לכך, התרבות כוללת גם את הידע, הסמלים והמשמעויות המגולמות באמצעי המדיה השונים, כגון ספרים, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואפילו המדיה הדיגיטלית המתפתחת.
התרבות אינה רק דרך ביטוי אומנותית או אינטלקטואלית – היא השפה שבאמצעותה בני האדם מבינים את עולמם, יוצרים זהות אישית וקולקטיבית, ומנהלים דיאלוג עם חוויות חייהם.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
המהפכה המשפטית היא הכרח. היא נובעת מהצורך החיוני להתאים את סוג המשטר להשגת היעד – סיפוח שטחים. אי אפשר להשיג את המטרה הזאת בלי לנטרל את בג"ץ ו"בצלם", לעקר את מוסדות אכיפת החוק והמנגנונים הדמוקרטים ולהטיל פיקוח על החשיבה.
השלב לריבונות בשטחים חייב לעבור כשהדמוקרטיה אינה מהווה עוד עצם בגרון. ראוי לבלום את האנרכיה שהדמוקרטיה מייצרת כחטוטרת טורדנית המכשילה את גאולת הארץ. בנימין נתניהו השרדן הבלתי נלאה הפנים שהדבר עולה בקנה אחד עם שמירת שלטונו.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתבה מעלפת ועצובה בנתונים שלה. לצערנו העתיד יהיה עצוב עוד יותר, כי עם מפלגות שמרניות וימניות מאד בארץ והעולם, הסיכוי שמעמד הנשים ישתפר הולך ויורד.
חזרנו עשרות שנים לאחור בכל מה שקשור לזכויות נשים. אני גם לא יודע אם הנתונים, כוללים את הנשים במגזר הדתי/חרדי והמגזר הערבי.
אני לא מאמין בהאצת תהליכים. תהליכים צריכים להיבנות מלמטה, בחינוך גם במוסדות החינוך וגם בבתים ובקהילות. ראינו שהניסיון של הנשיא אובמה, להאיץ תהליכי דמוקרטיזציה במדינות בלי מסורת של דמוקרטיה, נחלו כשלון חרוץ. השינוי צריך להיות פוליטי לגמרי. נשים צריכות להצביע למפלגות ולמנהיגים, שיהיו מחויבים לנשים הלכה למעשה. למשל שיבוץ מועמדים ברשימות המועמדים בשיטת הריץ'-רץ'- בן ואחריו בת וחוזר חלילה. ראינו במלחמה, איזה כוח יש לנשים גם להנהיג וגם להילחם. לעומן הנשים שמייצגות אותנו בכנסת, שהן בדיחה עצובה של עליבות ומחסור חמור בחמלה.
הכוח בידי הנשים וגם בידי הגברים. אני בטוח שבבחירות הבאות, אתן עדיפות מוחלטת למפלגות ציוניות, שזכויות הנשים חרוט על דגלן.