ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה, כך אומר השיר.

אנחנו דואגים להם, מטפלים בהם, מתמודדים איתם ועם כל מה שהם מביאים, מהגן, מהחבר או מבית הספר. זה קשה, זה שוחק, זה מבלבל ואי אפשר לדעת אם אנחנו בסדר או לא.

הילדים הם העתיד שלנו, ואנחנו רוצים שיהיה להם עתיד טוב ושיהיו מאושרים. אנחנו רוצים לשלוח אותם לבית הספר ששם את הילד במרכז ושיאהבו אותם שם.
אבל אחת לכמה זמן יש כותרת על התעללות כזו או אחרת בילדים ע"י הגננת, המורה, השכן או מי שזה לא יהיה.

במובן מסויים, גם בהתבוננות שטחית ניתן לראות שעבירות כנגד ילדים הן העבירות הכי קלות במערכת המשפט. לעיתים נראה שככל שהעבירה פוגעת יותר בילד, כך רשויות החוק מתייחסות אליה בקלות ראש יותר. הטיפול במקרה נדחה ונדחק, אם בכלל קורה, החקיקה לא ברורה ולא חמורה מספיק, והליך האכיפה לרוב כל כך מורכב שרוב המתלוננים מושכים את התלונה חזרה, ורבים בוחרים שלא להתלונן כלל.

נראה שעבירות כנגד ילדים הן מן הקלות במערכת המשפט. הטיפול בהן נדחה ונדחק, החקיקה לא ברורה או חמורה מספיק, והליך האכיפה לרוב כ"כ מורכב, שרוב המתלוננים מושכים את תלונתם או בוחרים שלא להתלונן

במבט מעמיק יותר על מערכת המשפט שלנו ועל עבירות נגד ילדים אפשר לראות לעיתים כי דחיפות הטיפול במקרה הינה על פי חריפות הסיקור החדשותי או כמות היח"צ שנעשה לאירוע

בואו נעשה תרגיל במתמטיקה לגבי אחוזי הטיפול במקרי פגיעה בילדים:

• מקרה שלא מדווח לא מטופל
• מקרה שדווח ללא סיקור נסגר פעמים רבות בעילה של חוסר עניין בציבור, זיהום ראיות, חוסר בראיות וכו'.
• מקרה שדווח, שהתקשורת מעורבת בו, שנערכות הפגנות בעניינו עד כדי כך שלא שולחים את הילדים לגן – מטופל גם מטופל.

מקרה שלא מדווח לא מטופל. מקרה שדווח ללא סיקור נסגר בד"כ בעילת חוסר עניין לציבור, זיהום ראיות, חוסר בראיות וכו'. מקרה שדווח וסוקר ונערכות הפגנות בעניינו עד שלא שולחים את הילדים לגן – מטופל גם מטופל

מה ניתן ללמוד מזה?

ככול שלמקרה יש יותר יח"צ הוא מקבל יותר יחס! יותר יחס מהמשטרה, יותר יחס מבית המשפט ויותר יחס מהציבור. יח"צ = יחסי-ציבור!

שיעור נוסף שניתן ללמוד היא שנכון להיום מותר, מותר לפגוע בילדים, מותר להתעלל בהם, מותר להשתמש בהם.

מותר כי אף אחד לא מייחצן אותם, ולכן אף אחד לא אוכף את החוק, ואם לא אוכפים אז מותר, נכון?

מותר מכיוון שאלו העבירות הכי קלות במערכת המשפט, כי גם כשאוכפים הענישה מגוחכת. ואין טיפול מניעתי.

נכון להיום מותר. מותר לפגוע בילדים, מותר להתעלל בהם, מותר להשתמש בהם. מותר כי אף אחד לא מייחצן אותם, ולכן אף אחד לא אוכף את החוק, וגם כשאוכפים הענישה מגוחכת ואין טיפול מניעתי

יחסי ציבור הם כבר מזמן לא עניין של פולטיקאים ואנשי עסקים. זה עניין של כולנו, של הילדים שלנו. כי הם לא מקבלים יחס! ואז העבירות ממשיכות. ולכן היום העבריין הוא החזק בעיניי החוק.

היום בעידן הרשתות החברתיות היח"צ הוא עלינו. ככול שאנחנו נותנים לנושא מסויים קדימות כן הראשויות יתנו לו קדימות.

המפתח לשינוי הוא אצלנו, כמי שצורכים את יחסי הציבור וכמי שמשתפים ומייחצנים אותם. לכן אם אנחנו רוצים שידאגו לילדים שלנו אנחנו צריכים לעשות לנושאים האלה יחסי ציבור בעצמנו!

שחף בן-שלום הוא פסיכותרפיסט משפחתי, מכשיר מדריכי הורים ויועצים זוגיים, פעיל חברתי, ומייסד פרוייקט "סירות הצלה" למניעת התעללות בילדים

התגובות לסיפור שלי לפני שבוע, "מפגשים מהסוג הטיפשי", הזכירו לי דברים שכתבתי פעם ועוסקים בחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ לנוכח הטמטום האנושי הרווח בקרב החיים על פני הכדור.

*  *  *

"איה סופיה" הוא מסגד גדול, עתיק וחשוב בלב העיר איסטנבול. הוא הוקם במאה השלישית לספירה ככנסיה על ידי הקיסר קונסטנטין, הקיסר שקיבל עליו את הנצרות והשליט אותה על האימפריה הרומית. היא נהרסה ונבנתה שוב על ידי תאודוסיוס במאה הרביעית לספירה, נהרסה שוב ונבנתה בצורתה הנוכחית המרשימה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס. במאה ה-15 נכבשה העיר, שנקראה אז קונסטנטינופול, על ידי העותומנים המוסלמים בראשות הסולטן מחמט השני – והכנסייה הוסבה למסגד.

"כולם יודעים שהטובים הפסידו

כולם יודעים שהמשחק מכור
העני נשאר עני והעשיר מתעשר
ככה זה, כולם יודעים".  (לאונרד כהן)

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.