מחמוד טובאסי נמלט בשלהי יולי מביתו בכפר ג'אלוד, מדרום לשכם, לאחר שבועות של אלימות מצד מתנחלים, ומאז לא חזר להתגורר בו. "הכול הסלים מהר מאוד", סיפר לזמן ישראל.

טובאסי בנה את הבית לפני כשבע שנים על קרקע השייכת למשפחתו, בפאתי ג'אלוד. הבית נמצא בשטח B, שבו האחריות האזרחית נתונה לרשות הפלסטינית והשליטה הביטחונית בידי ישראל, בהתאם להסכמי אוסלו.

במשך כשבע שנים התגוררו בבית טובאסי ובני משפחתו, בהם שני בניו ונכדיו, ולדבריו חיו שם בשקט. אלא שבאפריל, לפני כארבעה חודשים, החלו מתנחלים להתנכל להם: תחילה ניסו להצית את הבית, ובהמשך צרו עליו ועל בני משפחתו.

ב־22 ביולי, לאחר שפניותיו לעזרה לא נענו, נמלטו טובאסי ובני משפחתו מהבית. מאז הוא נאלץ לצפות מרחוק במתנחלים נכנסים אליו ומסתובבים בו בחופשיות

ב־22 ביולי, לאחר שפניותיו לעזרה לא נענו, נמלטו טובאסי ובני משפחתו מהבית. מאז הוא נאלץ לצפות מרחוק במתנחלים נכנסים אליו ומסתובבים בו בחופשיות.

בשנים האחרונות הגבירו קיצונים מקרב המתנחלים בגדה המערבית את מעשי ההטרדה והאלימות נגד פלסטינים, במטרה לדחוק אותם מבתיהם ולעיתים אף להביא לעקירת קהילות שלמות.

מתנחלים מסתובבים בחצר בית בג'אלוד לפני שהשתלטו עליו, יולי 2026

עד לאחרונה, ובשונה ממשפחתו של טובאסי, רוב הפלסטינים שנפגעו מהתופעה השתייכו לקהילות בדואיות שחיו במבנים מאולתרים ולעיתים קרובות לא החזיקו במסמכים רשמיים המעידים על בעלות על הקרקע, אף שרבים מהם התגוררו במקום במשך עשרות שנים.

אולם בשנה האחרונה החלו מתנחלים להשתלט גם על בתי קבע ביישובים פלסטיניים מבוססים, ולדחוק תושבים מנכסים שלעיתים נמצאים בידי משפחותיהם זה מאות שנים.

"המתנחלים אמרו, 'זו ארץ הקודש והיא שלנו', ו'פעם זה היה שלכם, עכשיו זה שלנו'", סיפר מוחמד אל־עקרא, שמתנחלים השתלטו בסוף יוני על ביתו, שבנייתו הייתה קרובה להשלמה, מדרום לשכם.

חלק מההשתלטויות נעשו על בתים שעדיין היו בבנייה או שימשו למגורים רק בחלק מחודשי השנה, אך במקרים אחרים השתלטו מתנחלים גם על בתי מגורים מאוכלסים, לאחר שהדיירים אולצו למעשה לעזוב

חלק מההשתלטויות נעשו על בתים שעדיין היו בבנייה או שימשו למגורים רק בחלק מחודשי השנה, אך במקרים אחרים השתלטו מתנחלים גם על בתי מגורים מאוכלסים, לאחר שהדיירים אולצו למעשה לעזוב.

בג'אלוד, וכעת גם בעיירה השכנה קוסרה, תועדו מתנחלים מקיפים בתים, מנתקים את יושביהם מהעולם החיצון ומפעילים עליהם לחץ עד שהם עוזבים. לאחר שהמשפחה נמלטת, המתנחלים משתלטים על הנכס ומונעים ממנה לשוב אליו.

מתנחלים מחוץ לביתו של יוסף חסן בכפר קוסרה שבגדה המערבית, 10 באוגוסט 2026

יוסף חסן נצור בביתו בקוסרה מאז יום ראשון, יחד עם אשתו ושתי בנותיהם הקטנות, בנות שנתיים וארבע. ביתם מוקף במתנחלים. המקרה החל למשוך תשומת לב לתופעה המדאיגה והמתרחבת.

חסן סיפר לזמן ישראל בשיחת טלפון ביום שני כי המתנחלים הקימו מבנה מאולתר מול הכניסה לביתו, ששימש אותם כנקודת אחיזה ואפשר להם להישאר במקום מסביב לשעון. לדבריו, הם גם ניתקו את קווי החשמל. תושב נוסף בקוסרה, המתגורר בבית סמוך, סיפר כי נוכחות המתנחלים מנעה גם ממנו לצאת מביתו.

ביום שלישי הביע חסן חשש שהמזון שברשות המשפחה יאזל בקרוב, אם כי בהמשך הצליח אמבולנס להגיע לבית ולהביא עימו אספקה. "המצב גרוע מאוד", אמר חסן לאחר שהיה לכוד בביתו יותר מיממה. "יש תחושה קשה של פחד ובהלה. בלילה המתנחלים מגיעים לבית, מציצים פנימה וצועקים".

בתיעוד נראו מתנחלים מתאספים במבנה הסמוך לבית ומנסים לפתוח את שער הכניסה לנכס. באחד הסרטונים נראו חיילים עומדים לצד קבוצת המתנחלים ומתפללים עימם

בתיעוד וידאו נראו מתנחלים מתאספים במבנה הסמוך לבית ומנסים לפתוח את שער הכניסה לנכס. באחד הסרטונים נראו חיילים עומדים לצד קבוצת המתנחלים ומתפללים עימם, ולאחר מכן עוזבים את המקום מבלי לפעול לסילוקם.

בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי, על רקע לחץ ציבורי גובר, החל צה"ל לפעול לפינוי המתנחלים מחזית הבתים בקוסרה, והדבר הוביל לעימותים. בהמשך פרסם הצבא הודעה שבה גינה את התופעה.

תיעוד ממצלמות האבטחה בבית בקוסרה, שבו נראים המתנחלים שהגיעו לאזור, 12 באוגוסט 2026 (צילום: לואיי אבו רידי)

"בשבועות האחרונים התקבלו מספר דיווחים על אזרחים ישראלים שנכנסו והשתלטו על בתים וקרקעות פלסטיניים באזורי קוסרה וג'אלוד. מדובר בפעילות בלתי חוקית, פסולה ובלתי מתקבלת על הדעת, שפוגעת בתושבי האזור ומשבשת את שגרת חייהם", נמסר בהודעת צה"ל.

יעד חדש

בשלוש השנים שבין ינואר 2023 לאפריל 2026 נעקרו מבתיהם בגדה המערבית כ־5,900 בני אדם בעקבות אלימות מתנחלים, כך מסר בתחילת יולי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA).

רוב העקורים הם בדואים, ולצידם גם חקלאים פלסטינים, החיים במה שהאו"ם מגדיר "קהילות". לפי הנתונים, 45 קהילות כאלה נעקרו לחלוטין ועוד 72 נעקרו באופן חלקי. בחלק מהמקרים הקימו מתנחלים לאחר מכן מאחזים בלתי חוקיים על הקרקע שממנה נעקרו הקהילות.

גם ההשתלטויות האחרונות על כמה בתי קבע נראות כחלק ממגמה של הקמת מאחזים חדשים או הרחבת מאחזים קיימים, תוך דחיקת הנוכחות ההתנחלותית עד לפאתי ערים וכפרים פלסטיניים

גם ההשתלטויות האחרונות על כמה בתי קבע נראות כחלק ממגמה של הקמת מאחזים חדשים או הרחבת מאחזים קיימים, תוך דחיקת הנוכחות ההתנחלותית עד לפאתי ערים וכפרים פלסטיניים. הבתים הללו נמצאים בשטחי A או B – אזורים שבהם נוכחות אזרחית ישראלית אסורה על פי הסכמי אוסלו.

בעלי הבתים טוענים כי הם מנושלים מנכסים שנמצאים בידי משפחותיהם זה דורות, בכפרים שבהם הן חיות זה מאות שנים. בשונה מהבדואים שנעקרו, פלסטינים המגורשים מבתי קבע נוטים יותר להיאבק בעקירה גם באמצעים משפטיים, אף שברוב המקרים גם הם אינם זוכים לסעד ממשי.

מאחז שהקימו מתנחלים בסמוך לקהילה הבדואית מע'ייר א־דיר, 18 במאי 2025

המקרים האלה מתרחשים על רקע עלייה רחבה יותר באלימות מתנחלים נגד פלסטינים בשטחי A ו־B, הכוללת הצתות, יידוי אבנים וירי. בכמה מהתקריות אף היו נפגעים בנפש. במקביל, מתנחלים קיצונים מצהירים ברשתות החברתיות בגלוי כי מטרתם היא לגרש פלסטינים מהגדה המערבית.

עד לפני כמה עשורים ניהלו חלק מהקהילות הבדואיות בגדה המערבית אורח חיים נוודי למחצה, ונדדו בין אזורים שונים בהתאם לעונות השנה. אף שכיום הן מיושבות יותר, רבות מקהילות הרועים עדיין חיות במבנים מאולתרים, ובהם אוהלים וצריפים, ושומרות במידה מסוימת על אורח חיים שאינו מקובע לחלוטין למקום אחד.

הניידות היחסית הזאת גם הקלה בפועל על עקירתן: משפחות יכלו לאסוף את מעט רכושן, לפרק את המבנים שבהם חיו ולעבור למקום אחר, כך שהמעבר עצמו היה פשוט יותר מבחינה מעשית.

רוב הפלסטינים שרואיינו לכתבה הגישו תלונות רשמיות במשטרה, חלקם עוד ביום שבו נאלצו לעזוב את בתיהם או נמלטו מהם. באחד המקרים אף הוגשה עתירה לבג"ץ

בדואים גם נמנעו לעיתים מהגשת תלונות במשטרה או מעתירה מיידית לבג"ץ לאחר שנעקרו. הסיבות לכך כללו את היכולת היחסית לעבור למקום אחר, לצד חוסר היכרות עם האפיקים המשפטיים העומדים לרשותם וקושי להוכיח בעלות על הקרקע.

בחלק מהמקרים נבנו הבתים ללא היתרי בנייה, ובאחרים לא היו בידי המשפחות מסמכים רשמיים המעידים על בעלותן על הקרקע שממנה גורשו.

תושבים פלסטינים מהכפר ראס עין אל־עוג'ה שבגדה המערבית אורזים את חפציהם ומתכוננים לעזוב את בתיהם, לאחר שהחליטו לברוח ממתנחלים אלימים, 11 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

לעומת זאת, רוב הפלסטינים שרואיינו לכתבה הגישו תלונות רשמיות במשטרה, חלקם עוד ביום שבו נאלצו לעזוב את בתיהם או נמלטו מהם. באחד המקרים אף הוגשה עתירה לבג"ץ, שאליה צורפו מסמכים המעידים על הבעלות על הקרקע ועל השתלטות המתנחלים על הנכס.

למרות זאת, רשויות אכיפת החוק טרם סילקו את המתנחלים מאף אחד מהבתים המתוארים בכתבה. צה"ל הוא הריבון בגדה המערבית, אך האחריות לסילוק ישראלים המסיגים גבול ונכנסים שלא כחוק לקרקע פרטית או לבתי מגורים מוטלת על משטרת ישראל.

אף שהמקרים המתוארים כאן התרחשו בשטחי A ו־B, שבהם מוסמכת המשטרה הפלסטינית לפעול, לפי הסכמי אוסלו אין לרשות הפלסטינית סמכות שיפוט פלילית על אזרחים ישראלים. לכן משטרת ישראל היא שאחראית לטפל בעבירות לכאורה שמבצעים ישראלים באזורים אלה.

טובאסי סיפר כי בלילה שבין 2 ל־3 באפריל ניסו מתנחלים לראשונה להצית את ביתו, בשעה שכל בני המשפחה, בהם נכדיו הקטנים, ישנו בתוכו. בעקבות המקרה, עזבו כלותיו ונכדיו

ממשטרת ישראל לא התקבלה תגובה לפניית זמן ישראל בנוגע למקרים המתוארים בכתבה.

"זה שלנו"

טובאסי סיפר כי בלילה שבין 2 ל־3 באפריל ניסו מתנחלים לראשונה להצית את ביתו, בשעה שכל בני המשפחה, בהם נכדיו הקטנים, ישנו בתוכו. בעקבות המקרה, ומחשש להתקפות נוספות, עזבו כלותיו ונכדיו את הבית ועברו להתגורר בכפרים אחרים.

מתנחלים מנסים להצית את הכניסה לבית בג'אלוד לפני שהשתלטו עליו, אפריל 2026

לדבריו, ההטרדות נמשכו ומתנחלים הגיעו שוב ושוב לבית, ככל הנראה בניסיון שיטתי להטיל אימה על המשפחה ולגרום לה לעזוב. במקביל הם הקימו מאחז בסמוך. עד סוף יוני חסמו המתנחלים את דרכי הגישה לבית מכל הכיוונים, מנעו מבני המשפחה להיכנס אליו או לצאת ממנו, ולמעשה כלאו בתוכו את טובאסי, אשתו ושני בניהם.

טובאסי סיפר כי המצור נמשך 25 ימים. לדבריו, אף שפנה לעיתונאים, למשטרה ולמנהל האזרחי, האחראי לעניינים אזרחיים בגדה המערבית, המשיכו המתנחלים להקיף את הבית. לאחר 19 ימים, לדבריו, הם אף ניתקו את אספקת החשמל.

המנהל האזרחי לא השיב לפניית זמן ישראל לקבלת תגובה.

במהלך אותם שבועות תיעד טובאסי מתנחלים עומדים בחצר ביתו. באחד הסרטונים הוא נשמע שואל מתנחל: "למה אתה בא לבית שלי?" וזה משיב: "נשאר לך פה עוד יום אחד, זה שלנו". בהמשך מוסיף המתנחל כי האזור כולו שייך ל"אש קודש" – מאחז סמוך לג'אלוד, שהיה בעבר בלתי חוקי והוכשר בדיעבד על ידי הממשלה ב־2025.

"כל החפצים שלנו נשארו בבית. השארנו אותם שם והמתנחלים השתלטו עליהם. יצאנו בלי כלום, רק עם הבגדים שעל גופנו", אמר טובאסי

ב־22 ביולי נמלטו טובאסי ובני משפחתו מהבית. זמן קצר לאחר מכן תועדו מתנחלים מסתובבים בשטח הנכס . "כל החפצים שלנו נשארו בבית. השארנו אותם שם והמתנחלים השתלטו עליהם. יצאנו בלי כלום, רק עם הבגדים שעל גופנו", אמר טובאסי.

כמה שעות לפני שהמשפחה נמלטה דיווח עיתון "הארץ" כי חיילים מנעו מעיתונאים להגיע לבית.

לאחר עזיבת המשפחה מסר דובר צה"ל: "כוחות צה"ל ומשמר הגבול הוזנקו לפאתי הכפר ג'אלוד בעקבות דיווח על אזרחים ישראלים שנכנסו לבית פלסטיני בכפר. עם הגעת הכוחות הבית היה ריק, ונראה כי המשפחה עזבה את האזור.

ההתנחלות אש קודש בגדה המערבית, 14 בדצמבר 2025 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

"טרם עזיבת המשפחה הוכרז האזור כשטח צבאי סגור, במטרה למנוע פגיעה במשפחה וברכושה ולמנוע התפתחות של חיכוכים באזור. הכוחות ממשיכים לפעול באזור בשעה זו, במטרה לאפשר לבני המשפחה לשוב לביתם בבטחה".

למרות הודעת צה"ל, טובאסי טרם חזר לביתו. כיום הוא מתגורר בבית ישן יותר בכפר, ומספר כי משם הוא יכול לראות במו עיניו שמתנחלים עדיין שוהים בנכס. בניו ומשפחותיהם עברו להתגורר במקומות אחרים – אחד בכפר הסמוך קריות, והשני בביתוניא שליד רמאללה, שם הוא עובד.

טובאסי סיפר כי הגיש שתי תלונות במשטרת ישראל בעקבות ההשתלטות על ביתו, אך לדבריו לא קיבל כל מענה.

ב־20 באוגוסט 2025, בעת ששהה בבית, הגיעו למקום חיילים בליווי מתנחל והורו לו לעזוב בטענה שהאזור הוכרז שטח צבאי סגור. לדבריו, עשרה ימים קודם לכן הוקם מאחז בלתי חוקי במרחק של כחצי קילומטר מביתו

גירוש בחסות צו צבאי

בג"ץ צפוי לדון בעתירה הנוגעת לשני בתים בפאתי הכפר עטארה, סמוך לירושלים. הבתים נבנו כבתי נופש בידי תושבי מזרח ירושלים, אך לפי העתירה, מתנחלים השתלטו עליהם לאחר שהצבא אילץ את בעליהם לעזוב את המקום.

בעליו של אחד הבתים סיפר לזמן ישראל כי החל לבנות אותו ב־2021, על קרקע שבבעלותו זה כ־20 שנה. הוא ביקש להישאר בעילום שם מחשש להתנכלויות מצד מתנחלים.

מתנחלים שנכנסו לבית השייך לתושב מזרח ירושלים בכפר עטארה שבגדה המערבית, יוני 2026

ב־20 באוגוסט 2025, בעת ששהה בבית, הגיעו למקום חיילים בליווי מתנחל והורו לו לעזוב בטענה שהאזור הוכרז שטח צבאי סגור. לדבריו, עשרה ימים קודם לכן הוקם מאחז בלתי חוקי במרחק של כחצי קילומטר מביתו. "ניסיתי להסביר, 'זה הבית שלי, אני לא יכול לעזוב אותו. מי ישמור עליו?' והם אמרו שזו לא הבעיה שלהם. יש להם צו ואני חייב לעזוב", שחזר.

מצה"ל לא התקבלה תגובה לפניית זמן ישראל בנוגע לצו הצבאי.

שלושה ימים לאחר שנאלץ לעזוב הבחין בעל הבית, באמצעות מצלמות האבטחה, כי מתנחלים נכנסו לנכס.

גם בית סמוך, שנכלל באותו צו צבאי, נתפס בידי מתנחלים. כשבעליו ניסה להגיע אליו מאוחר יותר באותו חודש, חיילים שהיו במקום מנעו ממנו לעשות זאת. בסרטון שצילם במהלך הניסיון נשמע מתנחל שעמד לצד החיילים טוען כי הבית אינו מאוכלס, ובאותה נשימה מאשר שבעליו ניסה להגיע אליו.

גם בית סמוך, שנכלל באותו צו צבאי, נתפס בידי מתנחלים. כשבעליו ניסה להגיע אליו מאוחר יותר באותו חודש, חיילים שהיו במקום מנעו ממנו לעשות זאת

אף שהצו הצבאי שאילץ אותו להתפנות פקע בתחילת השנה, בעל הבית סיפר לזמן ישראל כי מאז לא הצליח להגיע לנכס בשל נוכחות המתנחלים במקום. לדבריו, כשהוא צופה בבית מרחוק, הוא רואה מתנחלים מתגוררים בו.

בחודש יולי קיבל הצצה קרובה יותר לנעשה בביתו, כאשר "ערוץ 14" שידר תיעוד של טל ינון דרדיק – מתנחל שנעצר בצו מנהלי בעקבות תקיפה במרץ, שבה הופשט פלסטיני והובל ברחבי הכפר – כשהוא מתגורר בתוך הבית בעטארה.

הבית שבנה תושב מזרח ירושלים בכפר עטארה שבגדה המערבית, ושעליו השתלטו מתנחלים

מעצרו של דרדיק, וסירובו לשהות במעצר בית הרחק ממאחז חקלאי בלתי חוקי שהקים בשטח B, הפכו לסוגיה פוליטית בולטת בימין, ושר הביטחון ישראל כ"ץ אף התערב בעניינו. דרדיק מכחיש את ההאשמות נגדו.

בכתבה ששודרה ב"ערוץ 14" על מעצרו של דרדיק, וכן בדיווחים תקשורתיים שפורסמו לאחר מכן, נראו קטעים מחיי היום־יום שלו – ובהם טקס ברית המילה של בנו – שצולמו בבירור בתוך הבית בעטארה. ניתן לזהות את הנכס לפי חלונותיו ומאפיינים ייחודיים נוספים במבנה.

עורך דינו של דרדיק לא השיב לבקשת זמן ישראל לתגובה.

בעל הבית פנה למשטרה לאחר שנאלץ לעזוב את ביתו, והגיש תלונה נוספת לאחר שהמתנחלים השתלטו על הנכס, אך לדבריו לא נעשה דבר. "אני מאמין שיש משטרה וצבא לכל האזרחים – ליהודים, למוסלמים, לנוצרים. הם קיימים עבור כולם, לכל אזרחי המדינה", אמר.

בכתבה ששודרה ב"ערוץ 14" על מעצרו של דרדיק, וכן בדיווחים תקשורתיים שפורסמו לאחר מכן, נראו קטעים מחיי היום־יום שלו – ובהם טקס ברית המילה של בנו – שצולמו בבירור בתוך הבית בעטארה

"לכן אני מאוכזב מאוד מהאופן שבו כל הסיפור הזה טופל בידי רשויות אכיפת החוק, המשטרה והחיילים", הוסיף. "הם פשוט לא עשו מספיק. זה רכוש פרטי".

בסוף יולי הגישו הוא ושכניו, בסיוע ארגון זכויות האדם "יש דין", עתירה משותפת לבג"ץ בטענה שהרשויות כשלו בפינוי המתנחלים מהבתים. העתירה עדיין תלויה ועומדת.

מימין: טל ינון דרדיק, מתנחל המתגורר במאחז בלתי חוקי; משמאל: הבית שבנו תושבי מזרח ירושלים לפני שמתנחלים השתלטו עליו (צילום: צילום מסך מאינסטגרם, באדיבות התושב)

השתלטות על בתים שבנייתם כמעט הושלמה

מקרים נוספים בחודשים האחרונים כללו השתלטות של מתנחלים על בתים שהיו בשלבים מתקדמים של בנייה, או שכבר הושלמו אך טרם אוכלסו.

אל־עקרא, בן 50, סיפר כי היה בשלבים האחרונים של בניית בית חדש למשפחתו בקבלאן, עיירה הסמוכה לקוסרה ולג'אלוד, כאשר ב־27 ביוני הגיעו למקום מתנחלים חמושים באלות.

בסרטונים מהאירוע נראים חיילים עומדים במקום בזמן שאל־עקרא ופועלים נוספים מותקפים בידי המתנחלים. אף שהחיילים נראים מנסים להפריד בין הצדדים במהלך העימות, שבו ניסו מתנחלים להכות את הפלסטינים באלות, בסופו של דבר נאלצו אל־עקרא והפועלים לסגת.

"כשהם גירשו אותנו גם החיילים היו שם, והם לא עשו כלום", אמר. לדברי אל־עקרא, לפני שעזב את המקום שמע קצין אומר לאחד המתנחלים: "קיבלת את מה שביקשת"

"כשהם גירשו אותנו גם החיילים היו שם, והם לא עשו כלום", אמר. לדברי אל־עקרא, לפני שעזב את המקום שמע קצין אומר לאחד המתנחלים: "קיבלת את מה שביקשת".

מצה"ל לא התקבלה תגובה לפניית זמן ישראל בנוגע לתקרית.

אל־עקרא הגיש תלונה במשטרה, אך לדבריו המתנחלים נותרו בנכס. הוא יכול לראות אותם מרחוק כשהם רועים את בעלי החיים שהביאו למקום.

מתנחלים מתעמתים עם פלסטינים בבית בקבלאן, שממנו גורשו הפלסטינים בהמשך, יוני 2026

לדבריו, בניית הבית נמשכה כשנתיים. ביום שבו הגיעו המתנחלים עסקו הוא והפועלים בהתקנת חלונות וארונות. "הילדים שלי ואני גרים עכשיו בבית אחר בקבלאן", אמר. "יש לי חמישה ילדים, כולנו בבית אחד קטן. רציתי לבנות בית גדול למשפחה אחרי כל כך הרבה שנים".

עדיין נאחז בתקווה

תושב טייבה, הסמוכה לרמאללה, סיפר כי מתנחלים מונעים ממנו להיכנס לבית חדש שזה עתה סיים לבנות בפאתי הכפר – הכפר הנוצרי האחרון שנותר בגדה המערבית.

התושב, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לביטחונו, סיפר כי החל לבנות את הבית, הנמצא בשטח A, לפני שלוש שנים והשלים את העבודות לפני כחצי שנה. לפני כחודש הגיע למקום עם רהיטים כדי לעבור להתגורר בו, אלא שבאותו זמן הגיעו מתנחלים לנכס ואילצו אותו ואת יתר הנוכחים לעזוב.

"הילדים שלי ואני גרים עכשיו בבית אחר בקבלאן", אמר. "יש לי חמישה ילדים, כולנו בבית אחד קטן. רציתי לבנות בית גדול למשפחה אחרי כל כך הרבה שנים"

"הם נכנסו לחצר שלנו בזמן שפרקנו את הרהיטים מהמכוניות ואמרו לנו: 'אסור לכם לגור כאן. זו הארץ של אברהם אבינו', ודברים כאלה", שחזר. "אמרתי לו, 'זה הבית שלי. זה שטח A. למה אתה מגיע לכאן?'"

מאז, סיפר לזמן ישראל, בכל פעם שהוא מגיע לנכס מופיעים מתנחלים חמושים על טרקטורון ומגרשים אותו. "הם רואים את המכונית שלנו מגיעה, באים ומאיימים עלינו. אנחנו לא רוצים לעשות בעיות", אמר. מחשש שהמתנחלים יפרצו לבית, הוא התקין שער ברזל וסורגים על החלונות בעלות של 12 אלף שקל.

הבית בטייבה שעליו מנסים מתנחלים להשתלט, אוגוסט 2026 (צילום: רוני פדרמן)

לדברי רוני פדרמן, פעיל בארגון "תורת צדק" המסייע לפלסטינים ומגן עליהם, המתנחלים טרם נכנסו לבית עצמו, אך הם מתאספים מחוצה לו ומקפידים להפגין נוכחות במקום. בינתיים הפסיק בעל הבית לנסות להגיע לנכס, והוא מתגורר בבית ישן יותר בתוך הכפר.

ב־5 באוגוסט הגיעו פעילי "תורת צדק" לבית לבקשת המשפחה, והתעמתו מילולית עם מתנחלים שהתקרבו למקום. בסרטונים מהאירוע נשמע אחד הפעילים אומר למתנחל: "זה רכוש פרטי", והמתנחל משיב: "זה לא רכוש פרטי של אף אחד".

כמה מבעלי הבתים ששוחחו עם זמן ישראל נשמעו מיואשים מהאפשרות שיוכלו אי פעם לשוב לבתיהם. עם זאת, תושב מזרח ירושלים שעתר לבג"ץ הבהיר כי הוא עדיין מאמין שבסופו של דבר ביתו יוחזר לו

כמה מבעלי הבתים ששוחחו עם זמן ישראל נשמעו מיואשים מהאפשרות שיוכלו אי פעם לשוב לבתיהם. עם זאת, תושב מזרח ירושלים שעתר לבג"ץ הבהיר כי הוא עדיין מאמין שבסופו של דבר ביתו יוחזר לו.

מתנחל מוליך את עדר הכבשים שלו סמוך למבנה בכפר הפלסטיני אבו פלאח שבגדה המערבית. 29 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

"עדיין יש לי תקווה במערכת המשפט ובמשטרה", אמר. "אני עדיין מקווה שהמשטרה תעשה את חלקה ותעשה את הדבר הנכון על פי החוק".