ב-5.3.53, שבמקרה היה גם יום מותו של סטאלין, "שמש העמים", התחולל בחדר האוכל של קיבוץ יד-חנה הקרב המיתולוגי על חדר-האוכל. 120 חברים-לשעבר של הגרעין המייסד, שפרשו מהקיבוץ עקב מחלוקת קשה על רקע "משפטי פראג" – כולם חברי מפלגת מפ"ם שהתיישבו לאחר הפרישה מהגרעין בנקודה שמצפון לקיבוץ המקורי – פלשו אל חדר-האוכל של יד-חנה כשהם חמושים באלות ובמקלות, במגמה לכבוש את המקום.
מולם התייצבו כעשרים חברי יד-חנה – שהיו חברי מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית – כשהם חמושים בטוריות ומגרפות ובכל הבא ליד. לאחר שהתעופפו במקום צעקות וקללות וחבטות קשות, ולאחר שניתזו במקום טיפות דם ושיניים התעופפו, ניצחו החברים מהפלג התומך במק"י והנקודה שנקראת יד-חנה נשארה בידיהם ונעשתה לקיבוץ הקומוניסטי הראשון והיחיד בישראל – תואר שבמשך שנים רבות גרם לנידויו החברתי והכלכלי של הקיבוץ בידי כל המוסדות הרשמיים ואף בידי התנועות הקיבוציות.
מהי מנהיגות? מנהיגות היא הובלה מתוך חזון ותחושת שליחות ואחריות. מנהיגות ניכרת ביכולת להוביל באומץ גם בתקופות מורכבות ובמים סוערים. מנהיגות ניכרת בעיקר בימים קשים של מחלוקת וקונפליקט.
מנהיגות ניכרת במיוחד כאשר החברה הישראלית עומדת בפני משבר אנושי וחברתי קשה, כאשר המרקם העדין של החברה הישראלית עומד בפני אתגרים קשים ביותר וכאשר החשש לפירוק הסולידריות הפנימית של חלקי הפזל האנושי המרכיב את החברה בישראל הוא גדול וכבד.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע?
ה צ י ל ו ! ! !
המדינה שלנו בסכנה איומה בגלל הבוגדים האמיתיים מבפנים: נתניהו וחבורת הרעל, מגובים במשיחיים, בעובדי האלילים, בפשיסטים ובסתם בורים מטומטמים.
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע? מי יכול לעזור? איך זה שהם מנצחים ואף אחד לא עוצר אותם!?
ה צ י ל ו ! ! !
השאלה הזו מנקרת כעת בליבו של כל חייל בסדיר או איש/ת מילואים. אב לילדים, סטודנט רווק או אמא מילואימניקית.
לסרב או למות?
להתגייס שוב למלחמה שמטרותיה פוליטיות לחלוטין? למלחמה שהכריז עליה ראש ממשלה הנאשם בפלילים בשוחד, מרמה והפרת אמונים? ראש ממשלה שתחת אחריותו התרחש מחדל 7 באוקטובר, אך הוא לא לקח עליו אחריות עדיין, מסרב לוועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל, ולא התפטר בעקבות אחריותו למלחמה הקודמת.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
לא מִחזור ולא נעליים
"לא חושב שנהפוך לרומניה של צ'אושסקו, אבל אולי זו האופטימיות שטבועה בי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סליחה על התגובה הבלתי תואמת לתוכן דבריך, אך התמונה המעטרת את הפרסום (תמונה ממצעד אחד במאי 1949) מרגשת אותי בכל פעם מחדש. הדמות האוחזת בחלון המשאית הוא אבי, חודשים ספורים טרם לידתי. התמונה הפכה בשנה האחרונה מאד פופולרית והוצגה בהזדמנויות שונות. התמונה גם ליוותה את הערך אחד במאי בויקיפדיה. אבי היה קומוניסט בנשמתו וחבר פעיל במק"י. אני עדיין זוכר את צעדות אחד במאי בהן השתתפתי כילד וצעקתי עם כולם: "ידידות ישראל ברית המועצות" ו"מה שטוב לפועל טוב לישראל". בשנת 1959 השתתפתי ביד חנה בקייטנה של בנק"י (ברית נוער קומוניסטי ישראלי) ואם זיכרוני אינו מטעה אותי, הדריכה אותי בתו של טופיק טובי.
לילות שבת הוקדשו לשיחות עם נציג המפלגה הקומוניסטית שהביא עימו את עיתון "קול העם" שקראתי בשקיקה. אבא "הדביק" אותי בחיידק החברתי-כלכלי ולימים הפכתי לעובד סוציאלי והתמדתי בתפיסתי הסוציאליסטית שהוקנתה גם לילדי וגם לנכדתי הבוגרת בת ה-16, המשקיעה מזמנה בדור הצעיר של מר"צ.
תגובתי אינה תואמת שכן היא מכוונת לקרובי המשפחה של הדמות הניצבת בגאון על המשאית,
שהייתי שמח לקשר עימם.
ראובן