פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום) השלים תוכנית מוכנה לביצוע לתקיפת איראן כבר מחר, כך מדווח ה"ניו יורק טיימס".

תקיפה כזו צפויה לצאת אל הפועל לאחר בחירות האמצע המתקיימות היום.

לפי הדיווח, גורמים בכירים בממשל טראמפ מפצירים בנשיא להתמקד במצור האמריקאי, בטענה שהלחץ הכלכלי הוא שיוביל להפלת המשטר. מנגד, גורמים אחרים גורסים כי רק פעולה צבאית תצליח להחליש את השלטון בטהרן.

ב"ניו יורק טיימס" דווח כי ישראל העבירה לארצות הברית מידע מודיעיני שלפיו איראן שוקלת להשתמש בנשק כימי נגד יריבותיה – מידע שעורר דאגה עמוקה בקרב חלק מהבכירים האמריקאים, אך נתקל בספקנות רבה מצד אחרים, כך עולה מדברי גורמים רשמיים בארצות הברית ובאזור.

לפי הדיווח, חלק מהבכירים בממשל רואים במידע המודיעיני הישראלי חלק ממסע לחצים של בנימין נתניהו, שנועד לשכנע את ממשל טראמפ לשוב לפעילות צבאית נרחבת נגד איראן. מנגד, גורמים אחרים סבורים כי יש להתייחס לאיומים הללו ברצינות, נוכח שורת ההתרעות שהתקבלו לאחרונה בנוגע להיערכות איראנית לתקוף יעדים אמריקאיים.

עוד דווח כי ישראל חלקה חלק מהמידע גם עם גורמים במדינות המפרץ. כמה מהם הטילו ספק בכך שאיראן מפתחת תוכניות לשימוש בנשק כימי, והעריכו כי ישראל מנסה לדחוף את ארצות הברית ושותפותיה לחזור לשלב עצים יותר של המלחמה.

לפי הדיווח, בשיחות שקיימו בשבועיים האחרונים עם סוכנויות המודיעין האמריקאיות ועם בכירים נוספים, הציגו גורמים ישראלים את איום הנשק הכימי כדחוף יותר משאיפותיה של איראן לפתח נשק גרעיני.

עם זאת, פיקוד העורף מקיים השבוע תרגילים ברחבי הארץ, אך אינו כולל בהם היערכות לנשק כימי כמרכיב מרכזי. הפיקוד גם לא הפיץ רענון נרחב לקציניו או לציבור בנוגע להנחיות התגוננות מתרחיש כזה, כך לדברי שני גורמים ביחידה ששוחחו בעילום שם. בצה"ל סירבו להגיב.

דגמים של טילים מתוצרת איראן מוצגים בתערוכה מחוץ למוזיאון ההגנה בטהרן, 31 במרץ 2026 (צילום: AFP)

בשבועות האחרונים ריכז צבא ארצות הברית כוח עצום באזור, הכולל ספינות מלחמה, מטוסי קרב ומפציצים המוכנים לפתוח במערכה קצרה יחסית של תקיפות עצימות לאחר בחירות האמצע, אם הנשיא טראמפ יאשר זאת.

במקביל, דיפלומטים אמריקאים ואחרים מנסים לגבש הסכם עם איראן שיוביל לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז, יטפל בתוכנית הגרעין של טהרן וימנע פעולה צבאית נוספת. ייתכן שריכוז הכוחות נועד לתמוך במאמץ הדיפלומטי הזה לא פחות משהוא נועד להיערכות לחזרה למלחמה. 

סוכנויות המודיעין האמריקאיות עוקבות זה זמן רב אחר פיתוח נשק כימי באיראן, האסור על פי החוק הבינלאומי. גורמים אמריקאים מסרו כי ארגוני המודיעין הישראליים אמרו לעמיתיהם בארצות הברית כי להערכתם איראן פועלת במהירות לפיתוח טכנולוגיה שתאפשר להרכיב נשק כזה על טיל, או להבריחו לישראל או למדינה אחרת לצורך פיגוע.

גורמים שנחשפו למודיעין החדש הציגו עמדות שונות באשר למהירות – או ליעילות – שבה תוכל איראן להפעיל נשק כימי. לדברי מומחי נשק ובכירים אמריקאים, בעוד שהרכבת נשק כימי על טיל בליסטי אינה משימה מורכבת, הבטחת פיזור יעיל של החומר הכימי היא אתגר של ממש. גם הברחת פצצה מעבר לגבול מציבה קשיים, ושימוש בכטב"ם לשיגור נשק כימי הוא אפשרות נוספת.

גורם רשמי באזור ציין כי ישראל הציגה למדינות המפרץ טענות שלפיהן איראן פועלת להפוך את הנשק הכימי שלה למבצעי. הנציגים הישראלים לא חלקו ראיות, אלא תדרכו את עמיתיהם על אודות הערכותיהם – שלדברי אותו גורם נתפסו על ידי ממשלות המפרץ כבלתי רציניות.

בבית הלבן לא הגיבו לדברים, אך גורם אמריקאי מסר כי טראמפ ישמור על ביטחונן של אמריקה ובעלות בריתה מפני כל איום פוטנציאלי. ב-CIA סירבו להגיב. דובר בלשכת ראש הממשלה מסר כי "ישראל עוקבת מקרוב אחר כל איום שמציב משטר הטרור האיראני וערוכה להתמודד עימו". דובר משלחת איראן לאו"ם לא השיב לבקשת תגובה.

עוד דווח כי לפי גורמים אמריקאים, לפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) יש תוכנית לתקוף באיראן כבר מיום רביעי, לאחר בחירות האמצע, כששלוש נושאות מטוסים נמצאות באזור.

התנאים האופטימליים למערכה כזו יימשכו זמן קצר בלבד: אחרי תחילת נובמבר תיאלץ אחת מנושאות המטוסים לשוב לנמל הבית שלה. בנוסף, תחילת נובמבר מתאפיינת בלילות ללא ירח – מסוג העלטה המוחלטת שצבא ארצות הברית מעדיף לנצל בתקיפותיו.

חלק מחברי הקבינט של טראמפ טענו כי יש לתת זמן נוסף למסע הלחץ הכלכלי, ולהערכתם מצור אמריקאי וסנקציות יפילו בסופו של דבר את השלטון בטהרן. מנגד, בכירים אחרים מצביעים על כך שאיראן הצליחה לעמוד בלחצים, וכי אין כמעט סימנים לכך שהמשטר יקרוס ללא תקיפות צבאיות נוספות.

טילים איראניים וכרזה הנושאת את דיוקנו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה מוג'תבא חמינאי, מוצגים בתערוכה צבאית בטהרן, 28 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שב והדגיש היום את הצורך בהגדלת הצבא, בשיחה שקיים עם תלמידי ישיבה חרדים העומדים בפני גיוס לצה"ל.

"צה"ל אינו מבקש לשנות את זהותכם. המטרה שלנו היא שתיכנסו לצבא כחרדים ותצאו ממנו כחרדים. זו המחויבות שלנו כצבא, וזו מחויבותי האישית", אמר זמיר לתלמידים בישיבת "דרך חיים" בגן יבנה.

הישיבה החרדית פועלת במסגרת מסלול ההסדר, המאפשר לגברים דתיים לשלב כמה שנות לימודי תורה עם שירות צבאי מקוצר, העומד כיום על 17 חודשים.

"אירועי ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך בצבא גדול, חזק ומוכן יותר. הלקחים שהופקו מחייבים אותנו לחזק את שורות הצבא, להרחיב את מעגל המשרתים ולהבטיח את מוכנותנו לביצוע משימותינו השונות", הוסיף זמיר.

התראה על מטען חבלה באוניית תענוגות המופעלת בידי חברה ישראלית הובילה למבצע ביטחוני בנמל האי היווני סירוס. לפי הרשויות ביוון, אלמוני טען כי מטען חבלה הוצמד לגוף האונייה.

האונייה "קראון איריס", השטה תחת דגל פנמה ומופעלת על ידי חברת "מנו ספנות" הישראלית, עמדה להפליג לחיפה ועליה 940 נוסעים ו-597 אנשי צוות בעת שהתקבל האיום.

אנשי משמר החופים, בסיוע כלב לגילוי חומרי נפץ וצוללן פרטי, ערכו סריקות בכלי השיט, ובמקביל הוזעקה למקום יחידה מיוחדת של משמר החופים.

בבדיקות הראשוניות לא נמצא מטען חבלה. מומחים של משמר החופים צפויים להגיע למקום בשעה 21:30 כדי לערוך בדיקות נוספות בטרם תוכל האונייה לחדש את הפלגתה.

בתוך כך, לפחות שבע טיסות באירופה קיבלו היום התראות על פצצות. האיומים גרמו לשיבושים בנמלי התעופה, אולם לא נמצאו מטעני חבלה.

בג"ץ מתח ביקורת חריפה על יו"ר הכנסת אמיר אוחנה בגין חתירה תחת המשטר הדמוקרטי ופגיעה הן בשלטון החוק והן באינטרס הציבורי, בשל סירובו לקיים הצבעה חוזרת לתפקיד מבקר המדינה – וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט שהורתה לו לעשות זאת "בהקדם האפשרי".

בג"ץ קבע כי הימנעותו של אוחנה מקיום ההצבעה שקולה להפרת פסק דין ומהווה פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר. בעקבות התנהלותו בפרשה, נפסק כי אוחנה ישלם הוצאות בסך 10,000 שקלים.

עם זאת, השופטים החליטו לדחות את העתירה מאחר שלפני שבוע נבחרה כנסת חדשה, ונוצר קושי ביישום פסק הדין בעת הנוכחית.

• פסק הדין המלא

בהחלטתם קבעו השופטים כי מאחר שהעתירה הוגשה סמוך כל כך לבחירות הכלליות האחרונות, כבר אין זה מעשי להורות ליו"ר הכנסת על קיום הצבעה חוזרת. עוד ציינו כי לפי תקדימי העבר, כנסת יוצאת הנמצאת בימי הפגרה האחרונים שלה בטרם החלפתה – כפי שהמצב כעת – אינה אמורה לקבל החלטות מהותיות.

"החובה לציית לפסקי דין של בתי המשפט ולכבדם היא תנאי יסוד של משטר דמוקרטי הפועל על פי עקרון שלטון החוק", כתבה השופטת רות רונן בנזיפה חריפה בהתנהלותו של אוחנה.

"חובה זו מוטלת על הציבור כולו, ועל אחת כמה וכמה על רשויות השלטון, שאינן ניצבות מעל החוק", המשיכה רונן.

"דחיית העתירה אין משמעה השלמה עם התנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת… לא ניתן להשלים עם הפגיעה הקשה שהתנהלות זו מסבה לאינטרס הציבורי שבשמירה על שלטון החוק, בפרט כאשר היא נעשית על ידי גורם שלטוני", הוסיפה השופטת, וציינה כי התנהלותו של אוחנה פגעה גם "במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט כאחד".

נוכח התרסתו של אוחנה נגד בית המשפט, הטילה רונן הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים על יו"ר הכנסת ועל הכנסת.

בחודש יולי פסק בג"ץ כי הפרות של חברי כנסת מהקואליציה, שפגעו בחובת החשאיות של ההצבעה לבחירת מבקר המדינה, מחייבות לערוך סבב הצבעה שני חוזר "בהקדם האפשרי".

אלא שאוחנה סירב לכנס הצבעה חדשה, ובאוגוסט אף הצהיר בפומבי כי הוא גאה בכך שהמרה את פי בית המשפט וסירב לקבוע מועד להצבעה חוזרת. התבטאות זו הובילה להגשת העתירה לבג"ץ, שבה התבקש בית המשפט להורות ליו"ר הכנסת לקבוע מועד לבחירות.

באוגוסט התברר כי עשרה עובדי מדינה, שהגישו תלונות למשרד מבקר המדינה על שחיתות לכאורה במשרדי ממשלה וברשויות מאז סיום כהונתו של המבקר הקודם, סורבו לקבל צו הגנה לחושפי שחיתויות. זאת, משום שלא כיהן מבקר מדינה בפועל, ורק המבקר עצמו מוסמך להעניק הגנה כזו.

להחלטתה של השופטת רונן, שהתקבלה פה אחד, הצטרפו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב.