ראש שב"כ דוד זיני מסרב להעביר למשטרה את חומרי החקירה הנוגעים לחשד להשפעה זרה בבחירות ולהעברת כספים לאחד מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת, כך דווח ב"הארץ". לפי הדיווח, הסירוב עומד בניגוד להסכמה שהושגה בישיבה עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג.

מקורות בכירים במערכת אכיפת החוק מסרו כי בישיבה הוחלט על הקמת צוות חקירה מיוחד ומשותף לשב"כ ולמשטרה שיבדוק את המידע. זיני התעקש במהלך הדיון כי חברי כנסת ופעילים מהרשימה המשותפת ייחקרו באזהרה. עוד סוכם בין הצדדים כי שב"כ יעביר את המידע שברשותו לראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, וכי החומרים ייבחנו יחד עם הפרקליטות.

עם זאת, לדברי המקורות, זיני ואנשיו טרם העבירו את החומרים, וראש שב"כ בוחר להתנהל ישירות מול השופט סולברג בניסיון לעקוף את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולפגוע בסמכותה.

הגורמים מתחו ביקורת חריפה על זיני וטענו כי הוא "מתנהל כמו בדיקטטורה וצפון קוריאה" בניסיון למנוע מהמשטרה ומהפרקליטות גישה לחומרי החקירה. "הוא חושש לאבד שליטה על האירוע ודורש שיתנהל כמו שהוא רוצה", אמר אחד המקורות.

מקור נוסף ציין כי זיני ממדר מהחקירה גם בכירים בתוך שב"כ. "עד עכשיו אף אחד מחוץ לשב"כ עוד לא ראה ראיה אחת לטענות של זיני", אמר המקור. "לא חוקרים פה חברי כנסת לפי מידע שמישהו אמר למישהו בלי ראיות, אנחנו חיים בדמוקרטיה". הוא הוסיף כי "אי אפשר למדר את המשטרה והפרקליטות מהאירוע הזה. הארגון שאמור לשמור על הדמוקרטיה מפורר אותה".

במקביל דווח בערוץ i24 כי זיני ביקש מבהרב-מיארה לחקור באזהרה את ח"כ מנסור עבאס, את ח"כ אחמד טיבי ואת יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה. לפי דיווח זה, זיני ביקש לחקור חבר כנסת נוסף, שלגביו קיימות לכאורה ראיות לקבלת כספים מהרשות הפלסטינית, והוא אכן צפוי להיחקר. עוד נמסר כי בהרב-מיארה ביקשה לקבל לידיה את הראיות נגד עבאס, טיבי ואבו שחאדה, אולם אלה טרם הועברו אליה.

לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנעה מלהתייחס באופן פרטני לטענות שהועלו בכתבה בניו יורק טיימס, שבה נטען כי פיקוד מרכז צבא ארה"ב הכין תוכניות לתקיפה באיראן כבר למחר. 

בתגובה שנמסרה לזמן ישראל נכתב כי "ישראל עוקבת מקרוב אחר כל איום מצד משטר הטרור האיראני, וערוכה להתמודד עימו".

פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סנטקום) השלים תוכנית מוכנה לביצוע לתקיפת איראן כבר מחר, כך מדווח ה"ניו יורק טיימס".

תקיפה כזו צפויה לצאת אל הפועל לאחר בחירות האמצע המתקיימות היום.

לפי הדיווח, גורמים בכירים בממשל טראמפ מפצירים בנשיא להתמקד במצור האמריקאי, בטענה שהלחץ הכלכלי הוא שיוביל להפלת המשטר. מנגד, גורמים אחרים גורסים כי רק פעולה צבאית תצליח להחליש את השלטון בטהרן.

ב"ניו יורק טיימס" דווח כי ישראל העבירה לארצות הברית מידע מודיעיני שלפיו איראן שוקלת להשתמש בנשק כימי נגד יריבותיה – מידע שעורר דאגה עמוקה בקרב חלק מהבכירים האמריקאים, אך נתקל בספקנות רבה מצד אחרים, כך עולה מדברי גורמים רשמיים בארצות הברית ובאזור.

לפי הדיווח, חלק מהבכירים בממשל רואים במידע המודיעיני הישראלי חלק ממסע לחצים של בנימין נתניהו, שנועד לשכנע את ממשל טראמפ לשוב לפעילות צבאית נרחבת נגד איראן. מנגד, גורמים אחרים סבורים כי יש להתייחס לאיומים הללו ברצינות, נוכח שורת ההתרעות שהתקבלו לאחרונה בנוגע להיערכות איראנית לתקוף יעדים אמריקאיים.

עוד דווח כי ישראל חלקה חלק מהמידע גם עם גורמים במדינות המפרץ. כמה מהם הטילו ספק בכך שאיראן מפתחת תוכניות לשימוש בנשק כימי, והעריכו כי ישראל מנסה לדחוף את ארצות הברית ושותפותיה לחזור לשלב עצים יותר של המלחמה.

לפי הדיווח, בשיחות שקיימו בשבועיים האחרונים עם סוכנויות המודיעין האמריקאיות ועם בכירים נוספים, הציגו גורמים ישראלים את איום הנשק הכימי כדחוף יותר משאיפותיה של איראן לפתח נשק גרעיני.

עם זאת, פיקוד העורף מקיים השבוע תרגילים ברחבי הארץ, אך אינו כולל בהם היערכות לנשק כימי כמרכיב מרכזי. הפיקוד גם לא הפיץ רענון נרחב לקציניו או לציבור בנוגע להנחיות התגוננות מתרחיש כזה, כך לדברי שני גורמים ביחידה ששוחחו בעילום שם. בצה"ל סירבו להגיב.

דגמים של טילים מתוצרת איראן מוצגים בתערוכה מחוץ למוזיאון ההגנה בטהרן, 31 במרץ 2026 (צילום: AFP)

בשבועות האחרונים ריכז צבא ארצות הברית כוח עצום באזור, הכולל ספינות מלחמה, מטוסי קרב ומפציצים המוכנים לפתוח במערכה קצרה יחסית של תקיפות עצימות לאחר בחירות האמצע, אם הנשיא טראמפ יאשר זאת.

במקביל, דיפלומטים אמריקאים ואחרים מנסים לגבש הסכם עם איראן שיוביל לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז, יטפל בתוכנית הגרעין של טהרן וימנע פעולה צבאית נוספת. ייתכן שריכוז הכוחות נועד לתמוך במאמץ הדיפלומטי הזה לא פחות משהוא נועד להיערכות לחזרה למלחמה. 

סוכנויות המודיעין האמריקאיות עוקבות זה זמן רב אחר פיתוח נשק כימי באיראן, האסור על פי החוק הבינלאומי. גורמים אמריקאים מסרו כי ארגוני המודיעין הישראליים אמרו לעמיתיהם בארצות הברית כי להערכתם איראן פועלת במהירות לפיתוח טכנולוגיה שתאפשר להרכיב נשק כזה על טיל, או להבריחו לישראל או למדינה אחרת לצורך פיגוע.

גורמים שנחשפו למודיעין החדש הציגו עמדות שונות באשר למהירות – או ליעילות – שבה תוכל איראן להפעיל נשק כימי. לדברי מומחי נשק ובכירים אמריקאים, בעוד שהרכבת נשק כימי על טיל בליסטי אינה משימה מורכבת, הבטחת פיזור יעיל של החומר הכימי היא אתגר של ממש. גם הברחת פצצה מעבר לגבול מציבה קשיים, ושימוש בכטב"ם לשיגור נשק כימי הוא אפשרות נוספת.

גורם רשמי באזור ציין כי ישראל הציגה למדינות המפרץ טענות שלפיהן איראן פועלת להפוך את הנשק הכימי שלה למבצעי. הנציגים הישראלים לא חלקו ראיות, אלא תדרכו את עמיתיהם על אודות הערכותיהם – שלדברי אותו גורם נתפסו על ידי ממשלות המפרץ כבלתי רציניות.

בבית הלבן לא הגיבו לדברים, אך גורם אמריקאי מסר כי טראמפ ישמור על ביטחונן של אמריקה ובעלות בריתה מפני כל איום פוטנציאלי. ב-CIA סירבו להגיב. דובר בלשכת ראש הממשלה מסר כי "ישראל עוקבת מקרוב אחר כל איום שמציב משטר הטרור האיראני וערוכה להתמודד עימו". דובר משלחת איראן לאו"ם לא השיב לבקשת תגובה.

עוד דווח כי לפי גורמים אמריקאים, לפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) יש תוכנית לתקוף באיראן כבר מיום רביעי, לאחר בחירות האמצע, כששלוש נושאות מטוסים נמצאות באזור.

התנאים האופטימליים למערכה כזו יימשכו זמן קצר בלבד: אחרי תחילת נובמבר תיאלץ אחת מנושאות המטוסים לשוב לנמל הבית שלה. בנוסף, תחילת נובמבר מתאפיינת בלילות ללא ירח – מסוג העלטה המוחלטת שצבא ארצות הברית מעדיף לנצל בתקיפותיו.

חלק מחברי הקבינט של טראמפ טענו כי יש לתת זמן נוסף למסע הלחץ הכלכלי, ולהערכתם מצור אמריקאי וסנקציות יפילו בסופו של דבר את השלטון בטהרן. מנגד, בכירים אחרים מצביעים על כך שאיראן הצליחה לעמוד בלחצים, וכי אין כמעט סימנים לכך שהמשטר יקרוס ללא תקיפות צבאיות נוספות.

טילים איראניים וכרזה הנושאת את דיוקנו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה מוג'תבא חמינאי, מוצגים בתערוכה צבאית בטהרן, 28 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שב והדגיש היום את הצורך בהגדלת הצבא, בשיחה שקיים עם תלמידי ישיבה חרדים העומדים בפני גיוס לצה"ל.

"צה"ל אינו מבקש לשנות את זהותכם. המטרה שלנו היא שתיכנסו לצבא כחרדים ותצאו ממנו כחרדים. זו המחויבות שלנו כצבא, וזו מחויבותי האישית", אמר זמיר לתלמידים בישיבת "דרך חיים" בגן יבנה.

הישיבה החרדית פועלת במסגרת מסלול ההסדר, המאפשר לגברים דתיים לשלב כמה שנות לימודי תורה עם שירות צבאי מקוצר, העומד כיום על 17 חודשים.

"אירועי ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך בצבא גדול, חזק ומוכן יותר. הלקחים שהופקו מחייבים אותנו לחזק את שורות הצבא, להרחיב את מעגל המשרתים ולהבטיח את מוכנותנו לביצוע משימותינו השונות", הוסיף זמיר.