הממשלה פרסמה הודעה חריפה בתגובה לעתירות נגד הוראת השעה המקפיאה את מעצרם של תלמידי ישיבות, והבהירה כי תשובת הפרקליטות לבג"ץ אינה מייצגת את עמדתה.

הממשלה הודיעה כי לא תשכור עורך דין פרטי לייצוג בעתירות, בטענה כי תוצאת ההליך "ידועה מראש". היא טענה כי מעצרי עריקים לא מקדמים גיוס חרדים, ותקפה בחריפות את הייעוץ המשפטי לממשלה ואת צו בג"ץ שהקפיא את החוק. 

בעמדת הממשלה הובהר כי "כתב התשובה מטעם הפרקליטות אינו על דעת הממשלה או מטעמה".

עוד נטען:

"מדינת ישראל זקוקה למתגייסים חרדים ולא לעצורים חרדים. יש לפעול להגדלה משמעותית של המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי בדרך מושכלת וזאת בין היתר על ידי הפרדה ברורה בין אלו שתורתם אומנותם ויושבים ולומדים תורה בישיבות (אף שלעמדת הממשלה הם אינם פטורים מגיוס) לבין אלו שמשתמטים ולא לומדים בישיבות שיש לאכוף עליהם את חובת הגיוס גם בדרך של מעצרים.

"יש להצר על התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לגיוס חרדים לצה"ל, התנהלות שמסרבת להכיר בתהליך ההדרגתי של שילוב בני הציבור החרדי ב צה"ל (שנמצא במגמת עלייה) ובהפרדה המתבקשת הנ"ל, מתסיסה את האווירה בציבור ועלולה להוביל להיפוך מגמה או חלילה אף למלחמת אחים בעיצומה של מלחמה רב זירתית.

"התיאור העובדתי בכתב התשובה מטעם הפרקליטות בכל הנוגע לרקע להחלת דין רציפות על תיקון 26 לחוק שירות הביטחון הינו רחוק מהמציאות כרחוק מזרח ממערב. הייעוץ המשפטי לממשלה מנע מהממשלה להפיץ תזכיר חוק גיוס שלא התאים לו, לאחר מכן ניסה לראשונה אי פעם לסכל החלת דין רציפות על הצעת חוק ממשלתית (והעתירה בעניין זה אליה הצטרף הייעוץ המשפטי לממשלה- נדחתה), הנחה את היועצים המשפטיים של משרד הביטחון שלא לשתף פעולה עם שר הביטחון בהצעת החוק ולא להופיע לדיוני וועדת חוץ וביטחון, ולאורך שנתיים של דיונים בוועדה פעל לפזר כל מוקש אפשרי בדרכה של הצעת החוק אף שבעקבות ה- 7 באוקטובר סעיפיה הוחמרו משמעותית מהצעת החוק המקורית שגובשה בוועדה הציבורית שהקים שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן.

"הממשלה סבורה כי האופן בו מנוהל ההליך דנא כאשר שופט תורן בבית המשפט העליון מוציא צו ארעי שמקפיא חקיקה ראשית של הכנסת על בסיס כתבי טענות של העותרים ועוד בטרם קיבל את עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת – מפר ברגל גסה את עיקרון הפרדת הרשויות והופך את הרשות השופטת לרשות עליונה ולמעשה לרשות יחידה. היות שפסק הדין בעתירות אלו ידוע מראש, לא מצאה הממשלה לנכון לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי על מנת שייצגה בעתירות בהן התוצאה הסופית כבר נקבעה.

"מטרת הוראת השעה שעברה בכנסת לתקופה קצרה של עד ה-30 בנובמבר, הייתה למנוע מלחמת אחים וירידה בהיקף המתגייסים החרדים לצה"ל. זאת לפי אינדיקציות ברורות מהגופים שמגייסים בפועל לוחמים חרדים לחשמונאים ולנצח יהודה ומראשי ישיבות ההסדר החרדיות כי מעצרים רנדומליים של תלמידי ישיבות-מרחיקים מתגייסים חרדים (מתועד בפרוטוקולים של הדיונים בועחו"ב). לוחמים חרדים שאחים שלהם לומדים תורה בישיבות וחוששים ממעצרים, מתריעים מפני אובדן הלגיטימציה בקהילות שלהם לחרדים במדים.

"הייעוץ המשפטי לממשלה קיבל פניות מגורמים שונים (בין היתר מנשיא המדינה ומזכיר הממשלה) להקפאה זמנית של מעצרים לתלמידי הישיבות בשל חוסר האפקטיביות שלהם להגדלת שיעור המתגייסים בקרב הציבור החרדי ובשל העובדה שהם מתסיסים את השטח ו פוגעים בתכלית המוצהרת של הגברת גיוסם של לוחמים בני הציבור החרדי. פניות אלו לא נענו.

"נוכח התעלמות הייעוץ המשפטי לממשלה מפניות אלו והחשש מירידה בשיעור המתגייסים החרדים בכלל והלוחמים בפרט, קודמה ועברה בכנסת הוראת השעה להקפאת המעצרים לתלמידי הישיבות לפרק זמן קצר של מספר חודשים.

"יודגש, כי עד פקיעת הסעיף בחוק שירות הביטחון, שאז הפכו בן לילה עשרות אלפי תלמידי ישיבות חרדים שומרי חוק למשתמטים, הייעוץ המשפטי לממשלה לא עסק כלל באכיפת חוק שירות הביטחון על המשתמטים מהציבור הכללי ולא הורה לראש אכ"א לבצע מבצעי מעצרים כפי שהורה לו לעשות לאחר פקיעת החוק וזה אומר דרשני ומעורר ספקות בנוגע לכנות טיעוניו בדבר הליכי אכיפה שוויוניים לחייבי גיוס.

"אילו היה כאן דיון משפטי אמיתי, הנטל היה צריך להיות מוטל על הייעוץ המשפטי לממשלה להוכיח את טענתו הסתמית בכתב התשובה שמעצרי תלמידי ישיבות חייבי גיוס הם אפקטיביים ברמה כלשהי ומביאים בפועל להגדלת מספר המתגייסים.

"ככל שבית המשפט הנכבד מבקש לדעת את האמת ביחס לשאלת האפקטיביות של המעצרים הללו על חייבי גיוס שהם תלמידי ישיבות חרדים שתורתם אומנותם ויושבים ולומדים תורה בישיבות, שיבקש מהגורמים המוסמכים להשיב בתצהיר על שאלה אחת בלבד: האם המעצרים הרנדומליים של תלמידי ישיבות בסטטוס הנ"ל הובילו אותם בקצה להתגייס לצה"ל? התשובה ידועה.

"בסיכומו של דבר, הפחתת העומס על המערך הלוחם בצה"ל תגיע דרך גיוס חרדים ולא דרך מעצרים של תלמידי ישיבות. ההתנגדות להוראת השעה הזאת פוגעת בגיוס בני החברה החרדית בטווח הקצר והארוך ותוביל חלילה להגברת הקרע בעם".

בחדשות 12 דווח כי ראש השב"כ השנוי במחלוקת דוד זיני נפגש עם ראש הממשלה לשעבר, יו"ר ביחד נפתלי בנט, לאחר שבנט איים להדיח את מי ש"אינם נאמנים לממלכה" והזהיר כי מינויים של הממשלה הנוכחית, ש"לא יעבדו בשביל ישראל ויכניסו פוליטיקה – יוחלפו".

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק הודיעה לבג"ץ כי בחקיקה המקפיאה את האכיפה הפלילית נגד משתמטים חרדים נפלו פגמים יסודיים בהליך. לדבריה, לא היה ראוי לקדם את החוק להקפאת מעצרי העריקים החרדים במסלול החקיקה שבו בחרה הקואליציה.

החוק, שאושר לפני כשבועיים כחלק מבליץ החקיקה של הקואליציה לקראת סיום כנס הקיץ, אוסר על מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה אחרים נגד משתמטים הרשומים ללימודים בישיבה. האיסור תקף רשמית עד 30 בנובמבר, אך בפועל יוארך עד פברואר 2027 מסיבות משפטיות הקשורות לבחירות הקרובות.

בג"ץ כבר הקפיא זמנית את יישום החוק, לאחר שמספר עתירות הוגשו מיד עם אישורו. ביום שישי קראה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבית המשפט לפסול את החוק לחלוטין. בית המשפט צפוי לדון בעתירות בהרכב שופטים מורחב.

אפיק טוענת כי החוק מפר את חוק יסוד: הכנסת, משום שהנוסח שאושר לבסוף שונה מהותית מהצעת החוק המקורית. זו נועדה במקור להקים מסגרת מקיפה להסדרת גיוס החרדים, וכללה יעדי גיוס, מנגנוני אכיפה וסנקציות שנועדו להגדיל את היקף השירות הצבאי. כל המרכיבים הללו הוסרו בסופו של דבר מהנוסח הסופי.

עוד מוסיפה אפיק כי הליך החקיקה "לא עמד ברף הגבוה" הנדרש לאחר טבח השבעה באוקטובר, משום שהמחוקקים כשלו בהתאמת חוק הגיוס המקורי ל"נתונים והצרכים המעודכנים של צה"ל ומערכת הביטחון".

היא הצביעה על מכתב ששלח לפני ההצבעה מנכ"ל משרד הביטחון איל זמיר, שבו כינה את החקיקה "בלתי נתפסת" והזהיר כי היא "אינה עולה בקנה אחד, באופן ברור וחד-משמעי, עם צורכי צה"ל".

כ-72 אלף צעירים חרדים בגילי 18 עד 24 חייבים כיום בשירות צבאי אך מתעלמים מצווי הגיוס. במקביל, בצה"ל מבהירים שוב ושוב כי קיים צורך דחוף ב-12 אלף מתגייסים נוספים, על רקע הלחימה הנמשכת במספר חזיתות.

קמפיינים פוליטיים נדרשים החל מהיום לסמן תכנים שנוצרו או נערכו באמצעות בינה מלאכותית ועשויים להיראות כאותנטיים. זאת, בהתאם לכללים חדשים שפרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג.

התקנות חלות על חומרי תעמולה שיפורסמו לראשונה מהיום והלאה. הן דורשות גילוי נאות על תכנים המציגים "אדם, מקום, אירוע, מסמך או חפץ שעשויים להיראות כאילו תועדו באופן אותנטי, אף שאינם כאלה".

כלומר, לא כל שימוש בבינה מלאכותית מחייב גילוי נאות. הדרישה חלה רק על תוכן שנוצר או שונה באופן מהותי בכלים דיגיטליים, כך שהוא עלול להטעות את הצופים ולגרום להם לחשוב שמדובר בתיעוד אמיתי.

חומרים מסוג זה חייבים לכלול הבהרה כתובה המציינת כי התוכן נוצר או נערך באופן מהותי בכלים דיגיטליים, לרבות בינה מלאכותית. לחלופין, ניתן להשתמש באחת משתי תוויות סימון סטנדרטיות בשחור ולבן שהציגה הוועדה. תווית אחת מציינת כי התוכן נוצר בבינה מלאכותית, והשנייה מעידה כי תוכן אותנטי עבר עריכה דיגיטלית או שינוי מהותי.

על ההבהרה הכתובה להופיע באופן בולט, בניגודיות גבוהה ובגופן קריא, בעוד שבסרטונים על התוויות להישאר גלויות לאורך כל הקטע הרלוונטי. תוכן קולי בלבד נדרש לכלול הבהרה קולית גם בתחילת ההקלטה וגם בסופה.

בוועדת הבחירות מזהירים כי פרסום חומרי תעמולה רלוונטיים ללא הגילוי הנאות הנדרש "עשוי להיחשב כהפרה של החוק".

בוועדה מציינים כי הכללים הם "צעד חשוב וחדשני" שנועד לספק בהירות לבוחרים, "לשמור על אמון הציבור בהליך הבחירות גם בעידן הבינה המלאכותית", ובין היתר "להתמודד עם ניסיונות להשפיע שלא כדין על הבוחרים ולפגוע בטוהר הבחירות".

התקנות הן צעד זמני שיישאר בתוקף עד שנה לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר.

צעדים אלו ננקטים בעקבות כמה סערות שעורר לאחרונה השימוש הגובר בתוכני תעמולה שנוצרו בבינה מלאכותית. בין היתר, פורסם סרטון של הליכוד שבו הוצג יו"ר ישר, גדי איזנקוט, מחבק את יו"ר רע"ם מנסור עבאס, לאחר שלכאורה דחה דמות הדומה לבנו המנוח שנפל בלחימה בעזה.

"גורם ישראלי בכיר" התייחס להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, שאישר צעדים משפטיים מרכזיים הנוגעים לכניסת כוח הייצוב הבינלאומי לרצועת עזה. 

לפי הגורם, הקבינט אישר להעניק לכוח הייצוב חסינות מכוח "חוק חסינויות של ארגונים בינלאומיים". הוא הוסיף כי הכוח יפעל ב"תיאום מלא עם צה"ל" באזורים שמעבר לקו הנסיגה של הצבא, אשר אינם נמצאים תחת שליטת צה"ל.

כניסתם של כל אנשי כוח הייצוב תהיה עדיין כפופה לאישור פרטני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער. לדברי הגורם, נראה שההחלטה אינה מאשרת את פריסתו המיידית של הכוח.

"ישראל עומדת על כך שצה"ל ימשיך להחזיק בקו הצהוב (קו הנסיגה), ולא תהיה כל נסיגה עד שחמאס יפורק מנשקו לחלוטין ורצועת עזה תהיה מפורזת לגמרי", אמר הגורם.

עוד ציין הגורם כי הקבינט החליט שישראל היא שתקבע אילו מדינות יורשו לשלוח אנשי צוות לכוח. לדבריו, "רק מדינות שיש להן הסכם שלום עם ישראל, ושאינן פועלות נגד מדינת ישראל או בכיריה בפורומים בינלאומיים, יהיו כשירות לכך".

תנאי זה עשוי למנוע את השתתפותה של אינדונזיה, שאין לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. המדינה התחייבה בתחילה לשלוח כ-8,000 חיילים לכוח, אך נסוגה מכך בחודשים האחרונים בשל ביקורת מבית וספקות באשר להתקדמות התוכנית בעזה.

"בשלב זה, הכוח צפוי לכלול כ-200 איש ממדינות ידידותיות כגון אוגנדה ומרוקו", הוסיף הגורם.

מוקדם יותר מסרו בכירים לזמן ישראל כי הקבינט מצביע על צעדים שנועדו לקדם פיילוט לאזור הומניטרי באזור רפיח שבדרום עזה, שם אנשי כוח הייצוב צפויים להתפרס תחילה לאורך גבולות האזור.

במסגרת התוכנית שזוכה לגיבוי מועצת השלום, תושבי עזה שיעברו סיווג ביטחוני יורשו לעבור לאזור זה משטחים הנשלטים על ידי חמאס. המיזם סובל מעיכובים מאחר שחמאס ממשיך לסרב להתפרק מנשקו וישראל נמנעת מלאשר כמה מרכיבים מרכזיים בתוכנית.