השופט אלכס שטיין בדיון בבג"ץ על חקירת הטבח והמלחמה: "אם הכנסת מחוקקת חוק, אז הכנסת מתכוונת לכך שהחוק הזה יהיה בר ביצוע, שיביא לאיזשהן תוצאות. ומכאן נגזר כלל במשפט המנהלי, שאומר שאם רשות מנהלית מתנהלת באופן שמסכל את החוק, שבעצם הופך את החוק לאות מתה אז יש כאן עילת התערבות לא מתוקף כך שאוכפים איזושהי זכות, אלא כדי ליצור את האיזון הנכון בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת; לקיים את המשאלה של הרשות המחוקקת. השאלה כאן היא האם באופן שבו הממשלה מתנהלת היא לא מסכלת את מטרת המחוקק".

שטיין הוסיף: "אם אנחנו חוזרים אחורה אז אנחנו רואים שיש ממשלה שרואה לנכון לחקור את רצח ארלוזורוב בוועדת חקירה ממלכתית ושביעי לאוקטובר משהו אחר, שזה משתווה, לכל הפחות ליום כיפור. האם זה לא מנוגד למטריה הזאת של חוק ועדת חקירה ממלכתית?".

ראש ההרכב, נעם סולברג, שאל בדיון בבג"ץ את נציג הממשלה: "האם החלטת הממשלה אינה קיצונית? כלומר, ישיבה או שתיים, הליכי חקיקה שתקועים אי שם ובפועל לא נעשה שום דבר, זה לא מצב קיצוני? מה לא קיצוני בעמדתה של הממשלה או בהתנהלותה של הממשלה עד עכשיו?".

עורך הדין מיכאל ראבילו השיב: "אני חושב שהיא לגמרי התנהגות סבירה ההתנהגות של הממשלה".

המשטרה חוקרת את שר התרבות והספורט מיקי זוהר בפעם השנייה השבוע בחשד לשחיתות במסגרת חקירה נרחבת בהסתדרות.

השר מהליכוד נחקר ביום ראשון במשך 11 שעות על ידי חוקרי יחידת להב 433 בנוגע לקשריו עם החשוד המרכזי בפרשה, עזרא גבאי.

גבאי, סוכן ביטוח ופעיל ליכוד, חשוד בהפעלת רשת שוחד ענפה תוך ניצול קשריו עם יושב ראש ההסתדרות ארנון בר-דוד ובכירים במפלגת הליכוד כדי להשיג משרות בתמורה להבטחת חוזי ביטוח עם איגודי עובדים.

לשכתו של זוהר אישרה את הזימון בהצהרה, ואמרה כי השר "יישאר ככל שיידרש על מנת להשיב על הכול ולהבהיר שפעילות פוליטית אינה עבירה פלילית".

המשטרה הודיעה ביום ראשון כי חקרה את השר המכהן בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים.

טיל מיירט שוגר לפני זמן קצר לעבר "מטרה אווירית חשודה" שזוהתה באזור שבו פועלים כוחות הצבא בדרום לבנון, כך הודיע הבוקר דובר צה"ל, שהוסיף שתוצאות היירוט בבדיקה.

עוד נמסר שהמטרה האווירית לא חדרה לשטח ישראל.

עורך הדין מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה בעתירות העוסקות בחקירת הטבח והמלחמה, אמר בדיון הבוקר בבג"ץ: "חשוב שנבין את הדברים ואת העמדה הברורה של הממשלה, עם כל הכבוד – אין סמכות לבית המשפט הנכבד הזה לחייב את הממשלה. אין תקדים – לא בארץ, לא בעולם, גם לא בהודו ולא באיזושהי מדינה אחרת דמוקרטית שבית משפט חייב את הממשלה להקים ועדת חקירה".

"מה שמבקשים כאן העותרים – אין לו תקדים. לא בארץ ולא בעולם. אף פעם לא היה מקרה שבו בית משפט חייב ממשלה להקים ועדת חקירה. הקמת ועדת חקירה היא דבר מהותי בתוך הסמכות של הרשות המבצעת. לפי הכללים שלנו של הפרדת הרשויות, הרשות המבצעת היא זו שיכולה להחליט על הקמת ועדת חקירה ואף רשות אחרת לא יכולה", הוסיף ראבילו.

השופט חאלד כבוב הקשה: "ובהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן כמו האירוע של השביעי לאוקטובר, אם הממשלה לא הייתה נוקטת בצעד של הצעת חוק של הקמת ועדת בדיקה / חקירה ממלכתית / ממשלתית, אדוני חושב שבית משפט לא יכול היה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לפקח על הרשות המבצעת שעה שהיא לא מיישמת את הוראות החוק?".

"כן, אדוני", השיב עורך הדין.