אומרים שאין כמו הפעם הראשונה. יש פעם ראשונה בהרבה תחומים בחיים כמובן. אז מדוע פתאום קם אדם ומחליט לצאת מאזור הנוחות ומתחיל לצעוד עם ההמונים, במיוחד אחרי שהצביע מספר פעמים עבור בנימין נתניהו? ולמה מה שביבי עושה בימים אלו באמצעות יריב לוין זה בסך הכל להמשיך בשגרה
את אופן השליטה האבסולוטי שמצב החירום שהיה פה בזמן הקורונה נתן לו?
עד 2017 חייתי חיים מיינסטרימיים ושגרתיים לחלוטין. עבודה בחברת מחשבים בהרצליה פיתוח. דירה בבת ים. נישואין טובים ורגילים. שני בנים. דואג בעיקר לעצמי ולמשפחה שלי, וממש לא אקטיביסט או יותר מדי אכפתי לאחרים או למדינה. אוהד פעיל של מכבי תל אביב בכדורגל בערך עד 2015, ואחרי כן בעיקר אוהד מהכורסה. צרכן בילויים ותרבות מתון ביותר. פעם בשנה מופע פארק של להקה מחו"ל, סרט ומסעדה עם אשתי היקרה פעם בכמה חודשים. הכי מר ישראלי.
איל זך הוא מחבר הספרים "בלפור - סיפורה של מהפכה" ו"בלפור - תמונות של מהפכה" (הוצאת ספרי ניב) המסכמים את מחאת בלפור. הספרים המקיפים כוללים ראיונות עם עשרות פעילי שטח בתקופת בלפור, מאמרים שכתבו חלקם, פוסטים מיוחדים שהתפרסמו באותה תקופה בפייסבוק, ומאות תמונות שצילמו זך וצלמים רבים במהלך ההפגנות שנערכו בבלפור ובמקומות נוספים בארץ.
הכותרות הראשיות עכשיו
בדיון הנוכחי לגבי המלחמה בעזה קיימות שתי הגדרות שמושמעות תדיר, ויש ויכוח האם נכון להשתמש בהן בנוגע למעשי צה"ל ברצועה. הראשונה היא "רצח עם" והשנייה היא "טיהור אתני".
"טיהור אתני" פירושו פעולה של ניקוי שטח גאוגרפי מנוכחותה של אוכלוסייה מרקע מסוים על-ידי גירוש אנשיה, מתוך כוונה שלא לאפשר עוד חזרתם למקום. לעומת זאת, "רצח עם" הוא ניסיון לנקות אזור מאוכלוסייה לא רצויה באמצעות הרג בניה. ההבדל בין שתי הפעולות האלה הוא מהותי, על אף ששתיהן נחשבות פשעי מלחמה ומנוגדות לדין הבינלאומי.
חגי אולשניצקי הוא דוקטור בלימודים קלאסיים, העוסק בחקר של היסטוריה צבאית, כלכלית, חברתית ומדינית. כיום חוקר ומרצה באוניברסיטת ורשה, ובעבר חוקר באוניברסיטת בזל.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
כשההרגשה הכללית פה במדינה היא של לחץ וחרדה – בין אם כאלה שהילדים שלנו חווים או שאנחנו ההורים משרים עליהם שלא במתכוון – טיפול וייעוץ מקצועי הם עניין חשוב. אבל איך נדע שהילד שלנו בידיים המקצועיות הנכונות?
* * *
הנוער שלנו לא הספיק להתאושש מהקורונה והנה פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה אינטנסיבית שהפכה לשגרת החיים שלנו כבר מעל לשנה. כשמדובר בילדים ונוער, אפשר רק לדמיין את עוצמת הסערה שהם חווים. קל וחומר כשמדובר בהורים; מעבר לתסכול, לפחד מפני העתיד ולחרדות, אפשר להניח שקיימת בהם גם תחושה קשה של אשמה וחוסר אונים.
זוהר גורן אהרון הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, קב"ן במילואים ומומחה לטיפול בטראומה. מנהל ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה רב תחומית". http://www.otsmot-psy.co.il/
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
עולם הרפואה הצליח לשנות את אופי מחלת האיידס, שנתפסה כגזר דין מוות, לכזו שניתן לנהל כמו כל מחלה כרונית אחרת. לא פחות משמעותי הוא השינוי התודעתי – הפחדים, הסטיגמות והבידוד החברתי פינו את מקומם למודעות, אמפתיה ויכולת לקבל את המחלה כחלק מהחיים המודרניים.
* * *
בימים אלו שבהם אנו מציינים את יום האיידס העולמי, שחל החודש, אני זוכרת היטב את תחושות הפחד המצמית שנגיף האיידס עורר במהלך שנות ה-80. כמחלה שנחשבה לבעלת יחסי הציבור הגרועים בעולם – אנשים חששו מהדבקה, השמועות והמיתוסים חגגו והסטיגמות כלפי אוכלוסיות ספציפיות עבדו שעות נוספות.
דר' מרינה צדקין תמיר היא פרמקולוגית קלינית ומומחית לזיהומים בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
כתום זה השחור הישן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ואתה חושב שלאנשים החלולים האלה המתקראים אמריקנים כל זה אכפת? בדיוק כמו הביביסטים, רק הבטחות ריקות (make america great again), והכהניסטים (משילות) מעניין. הנה, תראו איזה יופי הצלחנו, ולא הצלחנו בגלל ה deep state . יש כאן פרדוקס? רק סמולנים רואים פה פרדוקס ולא מבינים שזו האמת. אין על ביבי. וטראמפ. ובן גביר. הם הצילו ויצילו אותנו.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כתבה מעניינת וחשובה, אבל אפשר (והכרחי בעיני) להפגין גם נגד שלילת הזכויות והרס הדמוקרטיה באמצעות חוק הסמכויות ושאר אמצעים ותהליכים עולמיים וגם נגד ההפיכה השלטונית שביבי וממשלתו מנסים לקדם. אין ספק שביבי ניצל בזמנו את משבר הקורונה כדי להנות ממצב חירום שבו אין עליו שום מגבלה, ושכיום הוא רוצה למסד את הקו הזה באמצעות חקיקה שתחליש את מערכת המשפט ותאפשר חופש פעולה וכוח בלתי מוגבל לממשלה. בזמן הקורונה נוכחנו לראות עד כמה כוח בלתי מוגבל בידי הממשלה/פוליטיקאים הוא מסוכן ומוביל לפגיעה בזכויות אדם. אם זה קרה גם לשרים וח"כים בממשלת השינוי, כולל מהשמאל, שאמור להיות לוחם הדמוקרטיה וזכויות אדם, אז כמובן שזה עלול לקרות לכל פוליטיקאי שמגיע לעמדת כוח (וכיום אלו פוליטיקאים שחלקם קיצוניים, משיחיים, מושחתים וגזענים, שזכויות אדם הן הדבר האחרון שמעניין אותם) –
לכן חובה להפגין ולנסות למנוע את המהלכים הללו, לפני שיהיה מאוחר מדי וגם להפגין כבר לא נוכל…