הוא באמצע שנות השבעים לחייו, יליד הארץ, בעברו קריירה עסקית מפוארת ופורצת דרך. איש עתיר מעשים וזכויות. מתנדב פעיל, איש משפחה נהדר, סבא מצטיין והוא חבר טוב שלי.
כול מוצאי שבת, מאז שהחלה המהפכה המשפטית, הוא לוקח את דגל המדינה הגדול, שבמשך כול ימות השבוע מתנוסס בגאון במרפסת ביתו, לובש את החולצה של ההפגנה ויוצא יחד עם רעייתו להפגין בכיכר החטופים/קפלן.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
כאשר יום השואה ויום הזיכרון לרצח העם הארמני חלים באותו תאריך, יש הזדמנות להרהר יחד בעבר המשותף – ובעתיד כשותפים.
* * *
השבוע, ה־24 באפריל השנה, ציין רגע נדיר ורב-עוצמה: לראשונה זה שנים יום השואה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל – חל במקביל ליום הבינלאומי לציון רצח העם הארמני משנת 1915. הצירוף הזה הוא הרבה מעבר לסמלי – הוא מזמן ליהודים ולארמנים הזדמנות עמוקה להכיר בהיסטוריה המשותפת של סבל, הישרדות, ומאבק ממושך לצדק ולהכרה.
ד"ר שמואל לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. בימים אלו הוא עובד על ספר בנושא ג'נוסייד במאה העשרים.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה צוין השבוע ברחבי הארץ בטקסים, עצרות זיכרון ודקות דומיה. מדינה שלמה עוצרת מלכת כדי לזכור את ששת המיליונים שנספו בשואה – את הקהילות שנכחדו, את המשפחות שנותרו פצועות עד היום.
80 שנה אחורה, סוף המלחמה. ב־8 במאי 1945 נשמעה ברחבי אירופה הבשורה שחיכו לה שנים – גרמניה הנאצית נכנעה. מלחמת העולם השנייה הגיעה לסיומה, והתקווה שבה לפעום בלבבות מיליונים. אך הרגע ההיסטורי הזה לא הורגש רק ברחובות לונדון או פריז; הוא הגיע גם אל סמטאות פאס, קזבלנקה, תוניס ואלג'יר – שם המתינו קהילות יהודיות דרוכות לשמוע על סוף הסיוט.
אבי נחמני הוא משפטן ופעיל חברתי. משמש כדובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן
לדעתי אם יקימו לאורך הגבול עם ירדן יישובים חרדים והם ישמרו על הגבול והם יעשו את זה מצויין לשמור על המשפחות שלהם וגם יעצרו את המסתננים וגל מחבלים
זה פתרון חלקי אבל עדיף כך מאשר כלום
ובנוסף יהיה להם הטבות של ישובי ספאר
יוכלו לשחרר אלפי חיילים ששומרים על הגבול
מה שאומר שהספירה לאחור החלה ולא רק החלה היא תהיה מהירה מאוד, לא צריך איראן ולא צריך גרעין, 28% מהילדים בבתי הספר היסודיים היום הם חרדים, זה אומר שעוד מספר שנים, הצבא העם, כמו כל צבא במדינה הרוב לא התגייס, פשוט יתפרק.
דמוקרטיה קטנה מאותגרת
לא יכולה לשאת
אוכלוסיה משתמטת, סחטנית, בטלנית, מתבודדת, כופה, בורה, אנטי ציונית, מתרבה, בוחשת
או במילים אחרות
מדינה לא תשרוד
כאוטוקרטיה תיאוקרטית
קלפטוקרטית קקיסטוקרטית.
קונספציה
שמביאה לקריסות.
ומי יעצור? מתי? איך?
ואם לא?……
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אולי אני זה החבר הטוב… הדילמה לגבי המחאה בהיבט האישי תלווה אותנו עוד זמן רב.. מה עשינו .. איך עשינו והאם עשינו מספיק. אני למשל בנקודת הזמן הזו מתקשה לענות.
אבל חשוב להגיד שאת המחאה המוצלחת יותר ניהלו אנשים צעירים יותר שהשתלטו עליה לשמחת כולם
אתחיל מזה דפנה, שאת כותבת מאד יפה.
אני מאמין שהאפקט של מחאה מתמשכת היא כמו טיפת מים, שמכה בסלע שניה אחרי שניה, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, עד שבסוף, הסלע מתבקע. המחאה גורמת לממשלה הלא מתפקדת הזאת, לפעול בלחץ ובהיסטריה, כי אולי, כך אני מקווה, הם מרגישים שהחבל מתהדק לצווארם.
ההתמדה תביא בסופו של דבר לעוד ועוד אנשים, שיצאו לרחובות להפגין. עוצמה מביאה עוצמה נוספת.
אפשר להיות ציניים, לצקצק בלשון ולהגיד שלהפגין הפך להיות "בילוי". לי אין את הפריבילגיה לשבת ולצקצק. אני מעדיף לעשות למרות שהתרומה שלי מינימלית כביכול. ברגע שהמפקפקים, המצקצקים, ומרימי הידיים, יעשו מעשה ויצאו להפגין, הם יפגשו שם עשרות אלפי אנשים, כמוני וכמוהם, שהמדינה חשובה להם יותר מהנוחות האישית. רק כך, נוכל לבנות מסה קריטית, שתצליח להפוך את הכיוון אליה הספינה הזאת שטה.