הממשלה הודיעה כי אישרה הלילה רפורמה מקיפה במערך השיקום של פצועי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, ואימצה את המלצותיה של ועדה ציבורית שהוגשו בחודש שעבר. זאת, על רקע אזהרות שלפיהן המערך הקיים עלול לקרוס בשל העלייה החדה במספר הנפגעים מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שהובילה למלחמה רב־זירתית.
במסגרת הרפורמה יהפוך אגף השיקום במשרד הביטחון לרשות לאומית, שתזכה לתוספת כוח אדם ותקציבים ולעצמאות רבה יותר. התוכנית כוללת גם צמצום הבירוקרטיה, שילוב בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות, והרחבת שירותי השיקום ובריאות הנפש.
לכל פצוע יוצמד מנהל תיק אישי שירכז את הטיפול בו ואת זכויותיו, הליכי ההכרה והזכאות יקוצרו, בני המשפחות יקבלו תמיכה נפשית מורחבת ומערכת אוטומטית חדשה תעדכן את הנפגעים באופן יזום בזכויותיהם.
"התוכנית שאישרנו תעניק להם מעטפת תמיכה רחבה ומקיפה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "פצועינו יצאו לקרב כדי להגן על המדינה, ואנחנו נלחמים למענם ולמען שיקומם. זו אינה רק חובתנו המוסרית, זו חובתנו הלאומית".
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי "החלטת הממשלה היום היא רפורמה היסטורית שהובלנו במערך השיקום של פצועי צה"ל וכוחות הביטחון. היא משנה מן היסוד את האופן שבו מדינת ישראל מטפלת בפצועים. האחריות שלנו כעת היא ליישם את ההחלטות במלואן".
ההחלטה התקבלה לאחר שמשרד הביטחון הזהיר בתחילת החודש כי מערך השיקום מתקשה להתמודד עם זרם הנפגעים חסר התקדים מהמלחמה.
לפי המשרד, כ־26,200 פצועי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון פנו לקבלת טיפול מאז פרוץ המלחמה, וכ־65% מהם מתמודדים עם פגיעות נפשיות. מספרם הכולל של נכי צה"ל וכוחות הביטחון המטופלים בידי המשרד צפוי לעבור את רף ה־90 אלף ב־2026 ולהגיע לכ־100 אלף עד 2028.
יום לאחר ששופט בג"ץ עופר גרוסקופף הורה להקפיא בצו ארעי את החוק למניעת מעצר משתמטים חרדים משירות צבאי, הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ הורה הבוקר למדינה להגיש בתוך שלושה חודשים הודעת עדכון על מצב האכיפה – הן בהיבטים הפליליים והן בהיבטים הכלכליים – של חובת גיוס תלמידי הישיבות, ושלילת הטבות כלכליות ממשתמטים חרדים.
זאת במסגרת החלטת ביניים שניתנה בהליך ביזיון בית משפט, בעתירות של גורמים שונים שבהן ניתן כבר פסק דין, המורה למדינה לפעול בהתאם לחקיקה הכללית המחייבת חובת גיוס לכלל האוכלוסייה, ושמכוחה הדין מחייב גם שלילת הטבות כלכליות ממי שאינם מתייצבים להליכי גיוס ומיון.
ההרכב המורחב הדן בבקשת ביזיון בית המשפט בהקשר זה כולל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ואת השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר וגרוסקופף עצמו.

סגן נשיא ארצות הברית ג'יי־די ואנס אמר בפודקאסט של ג'ו רוגן כי גורמים בישראל פעלו להשפיע על מדיניות וושינגטון כלפי איראן, אך דחה את הטענה שישראל כפתה על הנשיא דונלד טראמפ לצאת למלחמה.
לדבריו, טראמפ החליט בעצמו כי אסור לאיראן להשיג נשק גרעיני, בעוד ארצות הברית מתנגדת לפלישה רחבת היקף ולשינוי משטר שעלולים להפוך את איראן למדינה כושלת.
ואנס הוסיף כי מטרותיה של ארצות הברית הן למנוע מאיראן נשק גרעיני, לפתוח את מצר הורמוז ולהבטיח את זרימת האנרגיה.
בהתייחס לפרשת ג'פרי אפשטיין, הודה כי ממשל טראמפ כשל באופן פרסום המסמכים לציבור, אך דחה את הטענה שהממשל הסתיר מידע במכוון.
ואנס טען כי ג'פרי אפשטיין היה קשור בבירור לדרגים בכירים בקהילות המודיעין האמריקאית והישראלית, אך ציין כי לא ראה מסמכים המוכיחים שאפשטיין פעל ישירות מטעם המוסד, ה־CIA או גוף מודיעיני אחר. לדבריו, כאשר שאל אם קיימים מסמכים כאלה נענה בשלילה, אם כי הוסיף כי גם אילו היו קיימים, ספק אם היו נשמרים עד היום.
בנוגע למלחמה מול איראן, סגן הנשיא טען כי יש בידיו ראיות ממשיות לכך שגורמים בממשלת ישראל "שונאים" את העסקה המתגבשת ומנסים לסכל אותה.
סגן הנשיא התייחס לכתבה שפורסמה במגזין "טיים", ולפיה משפיענים אמריקנים קיבלו תשלום מבכיר שעבד בעבר בקמפיין, אשר מומן בעצמו על ידי ירושלים כדי לתקוף את ההסכם.
לדבריו מדובר במאמץ לגיטימי שאפשר להשוות למאמצים דומים של קטאר ורוסיה ו"זה פשוט חלק מהמציאות של מנהיג פוליטי בשנת 2026". מצד שני – הדבר בעייתי כאשר מנהיגים אמריקאים מאפשרים להשפעה הזו לעצב את החלטותיהם "בניגוד לאינטרס האמריקאי".
שר הביטחון ישראל כ"ץ שוחח הלילה עם מקבילו האמריקאי, שר ההגנה פיט הגסת', כך נמסר מלשכתו.
לפי ההודעה, הגסת' עדכן את כ"ץ "בפעילות הצבאית האמריקאית באיראן, והשניים סיכמו להמשיך בשיתוף הפעולה בין המדינות לנוכח כל התפתחות אפשרית".
עוד נמסר כי כ"ץ עדכן את הגסת' בפעילותה של ישראל בסוריה, בעזה ובלבנון.
"מעולם לא ביקשנו מארצות הברית לפעול במקומנו לאורך גבולותינו. אנחנו מחויבים להגן על אזרחי ישראל מפני כל איום, וכך בכוונתנו לפעול", נמסר בהודעה.

חבר הכנסת הפורש דן אילוז טען כי שבועות לאחר טבח ה-7 באוקטובר התגבשה בליכוד קבוצה שכללה לפחות שליש מחברי הסיעה, שביקשה להחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות הצבעת אי־אמון, בלי ללכת לבחירות במהלך המלחמה.
לדבריו, המהלך לא יצא לפועל בשל מאבקי אגו וחוסר הסכמה על זהות המחליף, ובהמשך הסתבך עוד יותר עם הצטרפותו של גדעון סער לקואליציה. אילוז העריך כי נתניהו ידע לפחות על חלק מהניסיון.
בריאיון לפודקאסט "120 ואחת" של ynet הסביר אילוז כי החליט לעזוב את הליכוד משום שלדעתו המפלגה פעלה בניגוד לערכיה המוצהרים בתחומי הכלכלה החופשית, הביטחון והשוויון בגיוס.
הוא סיפר כי בעקבות התנגדותו למימון מעונות לילדי משתמטים התקשר אליו נתניהו לשיחה קשה, שבה, לפי פרסום שהודלף לאחר מכן, תהה ראש הממשלה מי הוא בכלל שיתנגד למדיניות הקואליציה.
אילוז תקף בחריפות את הברית עם המפלגות החרדיות, שאותה כינה "סכנה קיומית", בטענה שהן מונעות את שילוב הציבור החרדי בצבא ובשוק העבודה. לדבריו, שימור גוש נתניהו הפך ל"עבודה זרה" שבאה על חשבון צורכי הביטחון והכלכלה. הוא גם טען שש"ס אינה מייצגת מסורת מזרחית אותנטית, אלא אימצה דפוסים של החרדיות האשכנזית.




































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו