לאן נעלמו כל מאות האלפים שגדשו את רחובות המחאה הישראלית בשנת 2023? בחודשים הראשונים לשנה החולפת התשובה האוטומטית הייתה "בשוק" או "במילואים". הנחות אחרות נעו בין "עזבו את הארץ", ל"עברו צד".

כל השאר, למעט כמה אלפים שעדיין גודשים את הרחובות והכיכרות בהתמדה מעוררת השראה, מרחפים בחלל האסקפיסטי. והאסקפיזם כמוהו כחטא. אפילו כותב שורות אלו, לאורך שנים, תייג בקלות יתרה כ"אסקפיסטים" את כל אותם "חוטאים וחוטאות" שלא התייצבו בקו הראשון של המחאה על שלל ביטוייה.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

הפסוק האחרון של התנ"ך: "מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ-וְיָעַל", חרט לנצח את תנועת ההגירה לארץ ישראל כ"עלייה" ואילו את התנועה החוצה ממנה כ"ירידה". הגירה ונדידה של עמים ושל יחידים – אחת התופעות האנושיות הבסיסיות ביותר – זכתה בהקשר היהודי למשמעות רוחנית ערכית עליונה במעלה.

הפסוק האחרון של התנ"ך: "מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ-וְיָעַל", חרט לנצח את תנועת ההגירה לארץ ישראל כ"עלייה" ואילו את התנועה החוצה ממנה כ"ירידה"

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

קצת יותר מחודשיים לאחר הבחירות, השיח השולט מתנהל במסגרת שני צדדים, מנצח ומובס. מבלי לפרוט את הניצחון האלקטורלי למדד תמיכה פופולרית במחנה זה או אחר, אני בהחלט שייך לצד המובס. לפחות לפי השיח המתקיים ימים כלילות, מכת הניצחון של בנימין נתניהו, עוצמתית ואנושה, מלווה בהחצנה אינסופית ותזכורות מתישות מצדו ומצד מחנהו, ואילו המחנה אליו אני משתייך מאמץ את מונחי הניצחון-תבוסה מן הצד השני של המתרס, לא בוודאות מתוך הבנה ממצה של מהותו של ניצחון או משמעותה של תבוסה.

לפי השיח, מכת הניצחון של נתניהו, עוצמתית ואנושה, מלווה בהחצנה אינסופית ותזכורות מתישות מצדו ומצד מחנהו, כשהמחנה הנגדי מאמץ את מונחי הניצחון-תבוסה, לא בהכרח מתוך הבנה ממצה של מהותם

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בשנת 2011 הממשלה בראשות סילביו ברלוסקוני חוקקה חוק שזכה לכינוי "אנטי-ורוניקה". חוק שאיפשר שינוי סעיף בחוק הירושה, אשר נועד לנטרל את יכולתה של גרושתו הטריה, ורוניקה לריו, לאחד אחזקות עם ילדיהם המשותפים ולהשתלט על זרוע מרכזית בעסקיו.

ב-2011 הממשלה בראשות ברלוסקוני חוקקה חוק שכינויו "אנטי-ורוניקה". חוק שאיפשר שינוי סעיף בחוק הירושה ונועד לנטרל את גרושתו הטריה, ורוניקה לריו, מאיחוד אחזקות עם ילדיהם המשותפים

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.