ב־16 ביוני 2026, בשעות הבוקר המאוחרות, נשמעה אזעקה במספר מוקדים בישראל ללא כל התראה מוקדמת. כחמש דקות לאחר ההכרזה על הקמת מפלגת "מקום לכולנו" הערבית-יהודית בראשות רולא דאוד, זינקו טובי התועמלנים והפסוודו־פובליציסטים ממקומם בנביחות, כי באותה שנייה ממש הם זיהו באופן חד משמעי את הסיבה המרכזית והיחידה לתבוסה העתידית בבחירות שטרם הוכרזו (נכון לזמן כתיבת שורות אלו).

עם מבחר מצומצם מאוד של טיעונים לגופו של עניין והמון מלודרמה, האויב סומן.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

לאן נעלמו כל מאות האלפים שגדשו את רחובות המחאה הישראלית בשנת 2023? בחודשים הראשונים לשנה החולפת התשובה האוטומטית הייתה "בשוק" או "במילואים". הנחות אחרות נעו בין "עזבו את הארץ", ל"עברו צד".

כל השאר, למעט כמה אלפים שעדיין גודשים את הרחובות והכיכרות בהתמדה מעוררת השראה, מרחפים בחלל האסקפיסטי. והאסקפיזם כמוהו כחטא. אפילו כותב שורות אלו, לאורך שנים, תייג בקלות יתרה כ"אסקפיסטים" את כל אותם "חוטאים וחוטאות" שלא התייצבו בקו הראשון של המחאה על שלל ביטוייה.

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

הפסוק האחרון של התנ"ך: "מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ-וְיָעַל", חרט לנצח את תנועת ההגירה לארץ ישראל כ"עלייה" ואילו את התנועה החוצה ממנה כ"ירידה". הגירה ונדידה של עמים ושל יחידים – אחת התופעות האנושיות הבסיסיות ביותר – זכתה בהקשר היהודי למשמעות רוחנית ערכית עליונה במעלה.

הפסוק האחרון של התנ"ך: "מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ-וְיָעַל", חרט לנצח את תנועת ההגירה לארץ ישראל כ"עלייה" ואילו את התנועה החוצה ממנה כ"ירידה"

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

קצת יותר מחודשיים לאחר הבחירות, השיח השולט מתנהל במסגרת שני צדדים, מנצח ומובס. מבלי לפרוט את הניצחון האלקטורלי למדד תמיכה פופולרית במחנה זה או אחר, אני בהחלט שייך לצד המובס. לפחות לפי השיח המתקיים ימים כלילות, מכת הניצחון של בנימין נתניהו, עוצמתית ואנושה, מלווה בהחצנה אינסופית ותזכורות מתישות מצדו ומצד מחנהו, ואילו המחנה אליו אני משתייך מאמץ את מונחי הניצחון-תבוסה מן הצד השני של המתרס, לא בוודאות מתוך הבנה ממצה של מהותו של ניצחון או משמעותה של תבוסה.

לפי השיח, מכת הניצחון של נתניהו, עוצמתית ואנושה, מלווה בהחצנה אינסופית ותזכורות מתישות מצדו ומצד מחנהו, כשהמחנה הנגדי מאמץ את מונחי הניצחון-תבוסה, לא בהכרח מתוך הבנה ממצה של מהותם

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בשנת 2011 הממשלה בראשות סילביו ברלוסקוני חוקקה חוק שזכה לכינוי "אנטי-ורוניקה". חוק שאיפשר שינוי סעיף בחוק הירושה, אשר נועד לנטרל את יכולתה של גרושתו הטריה, ורוניקה לריו, לאחד אחזקות עם ילדיהם המשותפים ולהשתלט על זרוע מרכזית בעסקיו.

ב-2011 הממשלה בראשות ברלוסקוני חוקקה חוק שכינויו "אנטי-ורוניקה". חוק שאיפשר שינוי סעיף בחוק הירושה ונועד לנטרל את גרושתו הטריה, ורוניקה לריו, מאיחוד אחזקות עם ילדיהם המשותפים

איתן לרר, יועץ ארגוני שחי על הקו איטליה-ישראל. מכור לפוליטיקה כצופה מן הצד. מאמין שמי שלא חופר - לא מוצא.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

הרבעון השני של 2026 התאפיין במעבר הדרגתי ממערכות לחימה רחבות לניסיונות הסדרה מדיניים, אך ללא צמצום ממשי של האיומים.

ישראל וצה"ל המשיכו לפעול במקביל בחמש זירות: איראן, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון ורצועת עזה. בחלקן ירדה עצימות הלחימה, אך במקומה התפתח מצב מורכב של חיכוך מתמשך, פעילות סיכול וניסיונות לייצר הסכמים שיציבותם עדיין מוטלת בספק.

תא"ל במיל', ד"ר אמנון סופרין, הוא עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.