מערכת הבחירות לכנסת ה־26 מציבה בפני ועדת הבחירות המרכזית אתגרים שלא הכירה בעבר: חדירת הבינה המלאכותית כמעט לכל תחום, הקלות והמהירות שבהן אפשר לייצר ולהפיץ חדשות כזב והקיטוב העמוק בחברה הישראלית.

אפילו העובדה שהכנסת ה־25 שרדה, בניגוד לציפיות, ארבע שנים מלאות והבחירות נערכות במועדן הקבוע בחוק מייצרת אתגר משלה: כ־600 אלף בוחרים חדשים נוספו מאז למספר בעלי זכות הבחירה.

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, מכיר היטב את זירת הקרב הזו. במשך כ־13 שנים הוא שימש בתפקיד היועץ המשפטי של הוועדה וליווה מקרוב, מהצד המשפטי, שמונה מערכות בחירות. ב־2026, כשהוא ניצב בפני מערכת הבחירות התשיעית שלו, הוא עומד בראש מנגנון עצום שאמור לגייס ולהכשיר בתוך שבועות ספורים קרוב ל־40 אלף עובדים.

השיאים נשברים גם בזירה המשפטית: נכון לסוף חודש אוגוסט, הוגשו לוועדת הבחירות פי שניים יותר עתירות מאשר בכל מערכת הבחירות הקודמת

כבר עכשיו, המערכת הנוכחית שוברת שיאים. מספר חסר תקדים של 195 אלף אזרחים – פי שניים ממערכת הבחירות הקודמת – הגישו מועמדות לתפקידי מזכירי ועדות קלפי, המהווים את אחת החוליות הרגישות והחשובות ביותר בהליך ההצבעה. מתוכם ייבחרו בקפידה כ־35 אלף שיעבדו ביום הבחירות עצמו.

השיאים נשברים גם בזירה המשפטית: נכון לסוף חודש אוגוסט, הוגשו לוועדת הבחירות פי שניים יותר עתירות מאשר בכל מערכת הבחירות הקודמת. וכל זה קורה קצת פחות מחודשיים לפני פתיחת הקלפיות, כשהגל העיקרי של העתירות עוד צפוי להגיע.

זמן ישראל התיישב ביום ראשון השבוע לריאיון עם ליבנה. הריאיון מוצג כאן במלואו, למעט קיצורים ועריכות למען בהירות ותקינות הטקסט.

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, משתתף בדיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בירושלים, 13 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

נתחיל בסיפור של אפליקציית אלקטור ודומותיה, שמתעדות מי הגיע להצביע ומסייעות למפלגות להמריץ בוחרים, תוך פגיעה פוטנציאלית בפרטיות הבוחר. יש דיון בבג"ץ ביום רביעי הקרוב. אתם מופיעים בדיון?
"הפרקליטות מייצגת אותנו. אני מניח שהדיון יהיה משודר, והוא יהיה מעניין. מבחינתנו, החלטת יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, לפסול את הפרקטיקה הזו מדברת בעד עצמה ומשיבה לכל הטענות. אני כמובן לא יכול להתייחס למה שיקרה בדיון או להחלטות שיינתנו".

בהחלטה הנוספת סולברג קבע שבמהלך יום הבחירות יימסר לציבור הרחב מידע על שיעור ההצבעה בכל קלפי וקלפי, ויש 13 אלף קלפיות. כיצד זה יעבוד?

"כאן יש חידוש גדול מאוד. עד היום ועדת הבחירות המרכזית פרסמה במהלך יום הבחירות רק את שיעור ההצבעה ברמה הארצית. מעכשיו נפרסם שיעורי הצבעה לפי קלפי. כל כמה שעות – התדירות המדויקת תיקבע בהמשך – נפרסם לכל קלפי כמה אנשים הצביעו עד אותו זמן.

"למשל: בשעה מסוימת, בקלפי מספר 7 בעיר מסוימת, הצביעו 100 מתוך מספר מסוים של בעלי זכות הבחירה הרשומים בה. כך אנחנו מגבירים מאוד את השקיפות. הציבור יוכל לדעת איפה יש עומס, איפה אין תורים ומה קורה באזור שלו.

"מעכשיו נפרסם שיעורי הצבעה לפי קלפי. כל כמה שעות – התדירות המדויקת תיקבע בהמשך – נפרסם לכל קלפי כמה אנשים הצביעו עד אותו זמן"

"בנוסף, זה יסייע לנו להתמודד עם פייק ניוז. אי אפשר יהיה לטעון שאוכלוסייה מסוימת 'נוהרת' לקלפיות בלי שניתן יהיה לבדוק את הטענה מול הנתונים".

זו אופרציה עצומה. האתר של ועדת הבחירות מסוגל לעמוד בעומס כזה?
"אנחנו בונים אתר ייעודי למטרה הזאת, עם משאבים מאוד גדולים, ונערכים לעומסי תעבורה משמעותיים וגם לתרחישים של קריסת אתרים. ועדת הבחירות המרכזית היא גוף שיודע לבצע".

מפקח ועדת הבחירות מצטלם במהלך מסיבת עיתונאים בכנסת, 26 בפברואר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

המידע עצמו יגיע מכל ועדת קלפי?
"המידע יועבר מכל ועדת קלפי. אני לא רוצה לפרט את הדרך שבה הוא יועבר, מטעמי אבטחת מידע וסייבר".

אמרת בעבר שאתם מקבלים מידע משב"כ ומגורמי מודיעין על ניסיונות של מדינות זרות להתערב בבחירות. אילו התערבויות אתם מזהים כבר עכשיו?
"מדינת ישראל היא מדינה קטנה, אבל מוקפת אויבים. מה שאני יכול לומר הוא שנמסר לנו שמערכת הבחירות בישראל היא מערכת הבחירות השנייה בעולם מבחינת העניין שהיא מעוררת כרגע, אחרי בחירות האמצע בארה"ב.

"מדינות וגופים בעולם לוטשים עיניים למה שקורה כאן, בכל אספקט, וכתוצאה מכך יש גם ניסיונות התערבות. אני לא יכול לפרט עליהם. כל הגורמים הרלוונטיים נערכים להתמודד עם זה, כדי שרק אזרחי ישראל יחליטו מה יקרה בישראל".

"מדינות וגופים בעולם לוטשים עיניים למה שקורה כאן, בכל אספקט, וכתוצאה מכך יש גם ניסיונות התערבות. אני לא יכול לפרט עליהם"

האבטחה של גדי איזנקוט היא נושא שמעסיק את הציבור בימים האחרונים. ועדת הבחירות הוכנסה לתמונה, אף שלא ברור שזו בכלל הסמכות שלכם. עם זאת, אירוע של פגיעה במועמדים יכול לשבש את מערכת הבחירות. מה האחריות שלכם בסוגיה?
"אנחנו לא מומחים לאבטחה ולא מומחים לאיומים. יש כאן לקונה מסוימת. משמר הכנסת מאבטח את חברי הכנסת, יחידת מגן מאבטחת את השרים. אבל מי מאבטח מועמדים שאינם נבחרי ציבור?

"כאשר יחידת המאוימים של המשטרה בודקת אדם וקובעת לגביו רמת איום מסוימת, השאלה היא על מי מוטלת האחריות לאבטח אותו. במצב הקיים, האחריות יכולה ליפול על המפלגה עצמה.

יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט מבקר בקיבוץ ניר עוז הסמוך לגבול עזה, במסגרת קמפיין הבחירות שלו, 5 באוגוסט 2026 (צילום: צפריר אביוב/פלאש90)

"יו"ר ועדת הבחירות ציין במכתבו לראש המל"ל שאנחנו איננו מביעים עמדה בשאלה אם אדם מסוים זקוק לאבטחה, משום שאין לנו המומחיות לכך ואיננו מכירים את האיומים. הפנינו את תשומת לב הגורמים הרלוונטיים לכך שכדאי לקבוע מדיניות בסוגיה ולפרסם אותה.

"הגורמים שאמונים על הנושא, ובהם הוועדה לאבטחת אישים והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, הם שצריכים לקבוע את המדיניות. אנחנו כמובן מקווים ששום דבר לא ישבש את מערכת הבחירות".

הנושא של הבאת ישראלים מחו"ל מסקרן מאוד, ויש כבר מכתב התראה של עורך הדין של הליכוד אילן בומבך לגופים המארגנים, אם כי הם עדיין לא פנו לוועדת הבחירות. יש יוזמות המצהירות שאינן משלמות לאנשים עבור כרטיסי הטיסה עצמם, אבל כן מסייעות בבירוקרטיה ובלוגיסטיקה, מארגנות רכישה קבוצתית של כרטיסים או חוכרות מטוסים, מציעות פתרונות לינה ולעיתים גם כנס שיכול לסייע לאדם להצדיק את הנסיעה מול המעסיק בחו"ל.

באיזה מצב סיוע כזה עשוי לחצות את גבול המותר בחוק?
"אני לא יכול להביע עמדה לגבי מקרה קונקרטי או לתת ניתוח משפטי מראש. זו סוגיה שיכולה להגיע ליו"ר ועדת הבחירות.

"גם מתן טובת הנאה כדי לגרום לאדם לבוא ולהצביע בכלל עלול להיכנס לגדר האיסור. שוחד יכול להיות כסף, שירות או טובת הנאה אחרת. החוק מחריג באופן מפורש הסעת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי"

"אבל החוק עצמו ברור. חוק הבחירות קובע שמי שנותן או מציע שוחד כדי להשפיע על אדם להצביע או להימנע מלהצביע עובר עבירה. זה לא מוגבל להצבעה בעד רשימה מסוימת. גם מתן טובת הנאה כדי לגרום לאדם לבוא ולהצביע בכלל עלול להיכנס לגדר האיסור. שוחד יכול להיות כסף, שירות או טובת הנאה אחרת. החוק מחריג באופן מפורש הסעת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי".

כלומר, החריג הוא למשל שמותר להסיע אדם מהמלון שלו לקלפי, אבל אסור להביא אותו בטיסה מחו"ל.
"אני לא אפרש מקרה קונקרטי. זה תפקידו של יו"ר הוועדה. אבל העיקרון ברור: אסור לתת הטבה בעד הצבעתו של אדם".

עובדי ועדת הבחירות סופרים את קולות המצביעים בכנסת, 3 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

היה לאחרונה מקרה בבחירות הפנימיות בליכוד שבו אדם הצטלם ואמר בצורה מאוד גלויה ששילמו לו 400 שקל כדי שיצביע, ואפילו לא שינה לו מי המועמדים. זה אומנם לא במסגרת הבחירות לכנסת, אבל כשאדם אומר דבר כזה בפתיחות, זה גורם לחשוב שאולי הנורמות הידרדרו עד כדי כך שאנשים כבר לא מבינים שמדובר במעשה אסור על פי חוק.

בחנתם את האירוע הזה כאינדיקציה להידרדרות, ואולי עליכם לבצע הסברה בנוגע לנושאים שפעם היו מובנים מאליהם?
"הבחירות הפנימיות בליכוד אינן בתחום הסמכות הישירה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. אם נעברה עבירה, זו סוגיה שצריכה להיחקר על ידי המשטרה.

"אבל באופן עקרוני, לשלם לאדם בעבור הצבעתו הוא דבר נורא ואיום. זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה. גם בפריימריז קיימים איסורים על שוחד בחירות מכוח סעיף 10 לחוק הבחירות לגופים ציבוריים.

"החוק קובע שמי שנותן או מציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע, להימנע מהצבעה או להצביע בדרך מסוימת עובר עבירה פלילית. אלה נורמות מאוד בסיסיות. לא חשבתי שצריך להסביר ששוחד הוא אסור"

"החוק קובע שמי שנותן או מציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע, להימנע מהצבעה או להצביע בדרך מסוימת עובר עבירה פלילית. אלה נורמות מאוד בסיסיות. לא חשבתי שצריך להסביר ששוחד הוא אסור.

"רק לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחריו בית המשפט העליון, ביטלו את הבחירות לראשות עיריית עכו והורו על בחירות חוזרות בגלל שוחד בחירות. לכן ההתייחסות לשוחד כאילו מדובר בעניין שולי היא בעייתית מאוד".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה מגיעים להצביע בקלפי בירושלים לפריימריז בליכוד, 17 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לאחרונה החלו המפלגות לסמן תוכן שנוצר בבינה מלאכותית. זה דבר שלא היה במערכות בחירות קודמות. אתם עוקבים אחרי זה? מבחינתכם, המפלגות עומדות בדרישות?
"ביוזמת ועדת הבחירות תוקן החוק ונקבע שתוכן שנוצר או נערך באמצעים טכנולוגיים באופן שעלול ליצור מצג שאינו משקף את המציאות צריך להיות מסומן. יו"ר ועדת הבחירות הוסמך לקבוע איך ייעשה הסימון, ונקבעו כללים.

"אני כמובן לא רואה כל פרסום וכל סרטון, אבל לפי העתירות שמוגשות אלינו אפשר לראות שמעט מאוד עתירות מוגשות כיום בסוגיה הזאת.

"כלומר, לפני כחודש וחצי היו יותר תלונות ועתירות בנושא סרטונים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ולאחרונה פחתו העתירות מהסוג הזה, וזה מעיד על כך שיש יותר ציות לכללים".

"סעיף 2ב לחוק דרכי תעמולה קובע במפורש כי לא ייעשה שימוש בתעמולת הבחירות בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם שצה"ל מזוהה עם רשימת מועמדים"

ומה לגבי הסרטון של ש"ס שבו הופיעה דמות של חייל? זה בכלל לא היה סרטון AI, אלא אדם אמיתי, אבל הוא נפסל.
"הסרטון של ש"ס לא נפסל בגלל בינה מלאכותית אלא בשל שני איסורים אחרים. האיסור הראשון הוא איסור ספציפי בחוק להשתמש באותיות המסמלות את המפלגות עד ל־42 יום לפני הבחירות. ועדת הבחירות המליצה בעבר לכנסת לבטל את האיסור הזה, אך הכנסת בחרה להשאיר את ההוראה הזו בחוק.

"האיסור השני הוא כללי ומוכר מאוד: בסוף הסרטון כתבה המפלגה ש־30 אלף חיילי צה"ל תומכים בה. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל חוק דרכי תעמולה קובע במפורש שאסור לעשות בתעמולת בחירות שימוש בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם שצה"ל מזוהה עם מפלגה מסוימת.

"סעיף 2ב לחוק דרכי תעמולה קובע במפורש כי לא ייעשה שימוש בתעמולת הבחירות בצה"ל באופן העשוי ליצור רושם שצה"ל מזוהה עם רשימת מועמדים".

חגיגה דמוקרטית בליכוד pic.twitter.com/qKZQBG1qEk

— Roi (@Roi_) August 17, 2026

בתחום הבינה המלאכותית, הדבר המדאיג יותר ביום הבחירות אינו דווקא סרטון תדמית של שני מנהיגים מתחבקים באופן שהעין האנושית מזהה מייד כלא אמיתי, אלא דווקא קובצי אודיו המועברים ברשתות. זיוף קול של פוליטיקאי עשוי להשפיע מאוד על הבוחרים. כיצד ניתן למנוע השפעה באמצעות קובץ אודיו מזויף – כגון Robocall שקרי – ביום הבחירות?
"הכללים שקבע יו"ר ועדת הבחירות מתייחסים במפורש גם לתוכן קולי.

"כאשר מדובר בקול שנוצר או שונה באמצעים טכנולוגיים באופן שעלול להטעות, נדרש סימון. בתחילת ההקלטה ובסופה צריך להבהיר שזה אינו הדובר האמיתי ושמדובר בתוכן שנוצר באמצעים טכנולוגיים".

אבל נניח שבבוקר הבחירות מופצת בווטסאפ הודעה קולית מזויפת. היא לא יוצאת ממפלגה אלא מאדם אנונימי ברשת. עד שתאתרו מי יצר אותה, היא כבר יכולה לרוץ כאש בשדה קוצים.
"יש כאן שני היבטים. ראשית, שקיפות וזיהוי של תעמולת בחירות. האיסור בחוק אינו חל רק על המפלגות אלא על כולם, גם אם את, למשל, מפיצה הודעה קולית.

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשתות החברתיות והפלטפורמות שעוסקות בתחום, ובהן ווטסאפ ומטא, כדי לעמוד על המשמר. ככל שמשהו כזה יגיע לבירור, אפשר יהיה לפעול כדי להסיר או לחסום אותו במהירות"

"שנית, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשתות החברתיות והפלטפורמות שעוסקות בתחום, ובהן ווטסאפ ומטא, כדי לעמוד על המשמר. ככל שמשהו כזה יגיע לבירור, אפשר יהיה לפעול כדי להסיר או לחסום אותו במהירות".

יש למטא כלים לחסום העברה של קובץ אודיו שדוהר בכל מקום במהלך יום הבחירות?
"כן. הם יודעים לזהות מהר קבצים שמועברים בכמויות אדירות ויודעים לשים על כך חסמים. וכן, יהיה לנו חמ"ל השפעה שיפעל ביום הבחירות, וחברת מטא תהיה איתנו בקשר רציף".

שלט של ועדת הבחירות המרכזית שנתלה בירושלים ונועד לעודד הצבעה בבחירות, 24 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איך אתם מתמודדים עם החשש שאחרי הבחירות גורמים יטילו ספק בתוצאות? רק לאחרונה ראינו בבחירות הפנימיות בליכוד אנשים שמטילים ספק בספירה, חוזרים לקלפיות, בודקים ומוצאים בעיות. האם אירועים כאלה הם מבחינתכם נורת אזהרה?
"אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש חוסר אמון במוסדות באופן כללי. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם. עידן הפופוליזם מביא לכך שאנשים מפקפקים גם בדברים מאוד ברורים, לפעמים אפילו בכך שהשמש תזרח מחר בבוקר.

"ייתכן שיהיו אנשים שיפקפקו גם בתוצאות הבחירות, בין אם בכוונת מכוון ובין אם מפני שאנחנו בתקופה שבה אנשים אינם מאמינים לשום דבר. הדרך להתמודד עם זה היא בכמה מישורים. הראשון הוא שקיפות. אנחנו מעלים באופן משמעותי את רמת השקיפות של ועדת הבחירות.

"כבר במוצאי הבחירות נפרסם, לצד הנתונים שהוקלדו למערכת המחשוב שלנו, גם את הפרוטוקול המקורי כפי שנכתב ונחתם על ידי חברי ועדת הקלפי, שהם נציגי הסיעות. כל אזרח יוכל להיכנס ולראות בעצמו מה נכתב בקלפי שלו. המסמך הזה היה מתפרסם גם בעבר, אבל רק זמן מה לאחר הבחירות. השנה אנחנו נקדים את לוחות הזמנים, כך שהוא יפורסם בסוף יום הבחירות.

"כל אזרח יוכל להיכנס ולראות בעצמו מה נכתב בקלפי שלו. המסמך הזה היה מתפרסם גם בעבר, אבל רק זמן מה לאחר הבחירות. השנה אנחנו נקדים את לוחות הזמנים, כך שהוא יפורסם בסוף יום הבחירות"

"כל אזרח יוכל לעיין בתוצאות ולהגיד למשל: 'בפרוטוקול כתוב 7, ובמערכת הקלדתם 2. איך זה יכול להיות?' אנחנו פותחים לצורך זה טופס ממוחשב פשוט, ללא אגרה, ללא בירוקרטיה וללא צורך להמתין למענה טלפוני. אפשר יהיה לפנות אלינו, ואנחנו נבדוק כל תלונה ונשיב.

"אני רק אומר שאני לא מצפה שיימצאו בעיות כאלה, משום שיש לנו שורה ארוכה מאוד של אמצעי בקרה".

ספירת קולות אחרי הבחירות לכנסת ה־24 בוועדת הבחירות המרכזית בירושלים, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איך תתבצע הבקרה על ספירת הקולות?
"כבר בקלפי עצמה, הפעולות נעשות על ידי נציגים של סיעות שונות, יחד עם מזכירי הקלפי, ובפיקוח מפקח טוהר הבחירות הנושא מצלמה ומתעד את הליך הספירה.

"לאחר מכן החומר מגיע לוועדת הבחירות האזורית. שם שופט שאינו תלוי באיש עובר על הפרוטוקולים. אם הוא מוצא טעות, הוא מתקן אותה בכתב ידו, מנמק את התיקון וחותם עליו. גם התיקון הזה והנימוק של השופט יפורסמו באינטרנט.

"לאחר מכן קיימות מערכות טכנולוגיות נוספות, שלא נפרט עליהן, שמבצעות בקרות נוספות. ולבסוף החומר מגיע לוועדת הבחירות המרכזית. אנחנו מקימים כאן מערך גדול של בקרה על טוהר הבחירות, שבו יושבים משפטנים שלא היו חלק מהטיפול הקודם באותו חומר, והם יעבדו ימים ולילות ויספרו מחדש קלפיות ככל שיידרש כדי לבדוק את תקינות התהליך.

"אנחנו מקימים מערך גדול של בקרה על טוהר הבחירות, שבו יושבים משפטנים שלא היו חלק מהטיפול הקודם באותו חומר, והם יעבדו ימים ולילות ויספרו מחדש קלפיות ככל שיידרש"

"כל קול בבחירות עובר שורה ארוכה של בקרות כדי לוודא שהכול מדויק. כל זה נועד כדי שנוכל להפריך מראש כל טענה, ואפילו אבק של טענה, שמשהו בהליך לא היה תקין".

ציינתם שיהיה גם שידור חי של הליך ספירת המעטפות הכפולות. מה השוני בין ההליך הזה לבין הספירה של הקלפיות הרגילות?
"בקלפי עצמה סופרים את הקולות, חותמים על הפרוטוקול ואז החומר עובר לוועדות האזוריות. השידור החי החדש נוגע רק לספירת המעטפות הכפולות שמתבצעת בירושלים. אחד ממקורות החוסן המרכזיים של הבחירות הוא הביזור.

עובדים מכינים קלפיות לקראת הבחירות בישראל במחסן של ועדת הבחירות המרכזית בשוהם, 12 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אלפי ועדות קלפי שונות, במקומות שונים, סופרות את הקולות. מאות אלפי אנשים מעורבים בתהליך בצורה כזו או אחרת, ולכן אין מוקד אחד שבו אפשר להשפיע על התוצאה הכוללת.

"מאחר שבספירת המעטפות הכפולות מדובר בספירה מרוכזת של כחצי מיליון מעטפות, יש כרסום בעיקרון הביזור, ועל כן אנחנו רוצים לשדר את ההליך הזה בשידור חי ולתת עליו שכבה נוספת של שקיפות".

אתם מעריכים שהפעם תהיה עלייה במספר המעטפות הכפולות?
"כן, מכמה סיבות. ראשית, יש צפי מסוים לעלייה בשיעור ההצבעה. שנית, מספר בעלי זכות הבחירה גדל בערך ב־600 אלף איש. שלישית, יש אוכלוסיות נוספות שיכולות להצביע באמצעות מעטפות כפולות, כמו מפונים שעדיין לא חזרו לביתם ויוכלו להצביע בקלפיות המיועדות לכך.

"מאחר שבספירת המעטפות הכפולות מדובר בספירה מרוכזת של כחצי מיליון מעטפות, יש כרסום בעיקרון הביזור, ועל כן אנחנו רוצים לשדר את ההליך הזה בשידור חי ולתת עליו שכבה נוספת של שקיפות"

"יש גם עלייה במספר חיילי המילואים וחיילי הסדיר בהשוואה למערכות בחירות קודמות. ולמעשה, הכלל שלפיו מי שיש לו מוגבלות או מחלה שמונעת ממנו להגיע לקלפי הרשומה שלו יכול להצביע בדרך זו עדיין בתוקף".

בעוד כמה ימים ייערכו ימי סגירת הרשימות. זה מתקיים בשידור חי, בכנסת. בעבר הרגעים הללו זכורים כצבעוניים ואף מוזרים, וגם היו מפלגות שהגיעו אליכם לרישום בדקות האחרונות לפני שסגרתם את הדלתות. אני זוכרת שבמערכת הבחירות של 2020 הרשימה המשותפת של בצלאל סמוטריץ', רפי פרץ ונפתלי בנט התייצבה בשעה 22:57, שלוש דקות לפני הסוף.
"החוק קובע את השעה. מקבלים את הרשימות עד השעה 22:00. אם אדם נכנס לתור עד לשעה 22:00, הרישום נמשך עד האחרון בתור. אבל מי שייכנס לתור אחרי 22:00 לא יוכל להירשם לבחירות".

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, משתתף בדיון בוועדת הכנסת בירושלים, 1 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שוב נראה את הריצה במסדרונות? חיבורים ופיצולים וכל החגיגה הזו עד לדקה ה־90?
"אנחנו בהיערכות מוגברת ליומיים הללו. עשינו חזרה גנרלית, ממש על כל שלב, ויש לי תחושה שיהיו הפעם יותר מקרים מעניינים. יהיה מעניין ומיוחד, אני מבטיח".