ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה לרשת X תמונה של פיצוץ גרעיני עם טקסט של אחד מתומכיו המזהיר מפני אסון תחת ראש ממשלה אחר, שלא יסיים את העבודה מול איראן, בשנתיים שנותרו לנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן. 

"קטאר, חרדים, אוריך, גיוס, התראות. הכל מסך עשן ענקי כדי להסתיר את הנושא היחיד שניצב מעל כולם בפער", נכתב בטקסט ששיתף ראש הממשלה. "אם יפלו במרכז הארץ שתי פצצות אטום, את מי יעניינו כל סערות הסרק האלה?"

תקראו את הדברים החשובים של יובל בלומברג:

מדינת ישראל נמצאת בסכנה קיומית אמיתית ומוחשית. אם האיראנים ישיגו גרעין, שום דבר כבר לא ישנה יותר. הכל כל כך טפל אל מול הסכנה הקיומית של איראן והציר השיעי.

הסערות המבוימות והמומצאות חדשות לבקרים נועדו להסיט את תשומת הלב מהדבר האחד שהוא… pic.twitter.com/v6L73s0bFO

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) October 25, 2026

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן בתגובה:

עדכון: ראש ממשלת ישראל פרסם תמונה של פצצת אטום על תל אביב.

אני מבקש להרחיק אותו מהרשתות החברתיות. האיש וסביבתו איבדו את זה. הלחץ גובר.

ביום שלישי נחליף את זורעי הפאניקה ונחזיר לישראל את הביטחון והשפיות.

— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) October 25, 2026

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה את העתירה נגד קיום הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי, אך הבהיר כי לנתניהו ולבן גביר אין סמכות להנחות את המשטרה בענייני טוהר הבחירות וההיערכות לקראתן.

סולברג קבע כי לא הוצגו די ראיות לכך שעצם קיום הפגישה מהווה הפרעה לבחירות. עם זאת, הבהיר בהחלטתו כי "טוהר הבחירות, ניהול הבחירות וביצוען" נתונים לסמכות ועדת הבחירות המרכזית. לדבריו, ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי רשאים לקבל מהמפכ"ל עדכונים בנושאים כלליים של שמירה על הסדר הציבורי, אך אינם מוסמכים להנחות אותו בענייני הבחירות.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, וממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, מבקרים בבית דפוס בקריית גת שבו מודפסים פתקי הצבעה לקראת הבחירות הכלליות בישראל. 5 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהחלטתו ציין סולברג כי נתניהו הבהיר שמדובר בשיחת טלפון ולא בפגישה, וכי לא יידונו בה סוגיות של היערכות לבחירות או טוהר הבחירות. השופט הדגיש כי מצופה מכל הגורמים להקפיד שלא לחרוג מסמכויותיהם בענייני הבחירות.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הבהירה בתגובתה לעתירה נגד הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפכ"ל המשטרה דני לוי כי ניהול הבחירות והשמירה על הסדר הציבורי במהלכן נתונים לסמכות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד רועי שויקה, נכתב כי "אין כל מקום למעורבות מצד הדרג הפוליטי ומי מהמועמדים בבחירות בנושאים אלה".

עוד צוין כי מבדיקה שנערכה בזמן הקצר שעמד לרשותה לא ידוע על פגישה מסוג זה שהתקיימה בעבר. לדבריה, אין מקום לקיים ישיבה העוסקת בניהול הבחירות או בנושאים אחרים המצויים בסמכות יושב ראש ועדת הבחירות.

בן גביר מסר כי "זימונו של מפכ"ל המשטרה לסקירה בנושא היערכות המשטרה לבחירות הוא צעד שגרתי ומקובל, כפי שנהגו גם שרים קודמים".

מהליכוד נמסר כי הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המפכ"ל דני לוי היא השלמה לדיון בטחוני שנעשה עם כלל ראשי מערכת הביטחון לאור איומים בטחוניים, ולא על טוהר הבחירות. "השופט סולברג מוזמן לשלוח נציג מטעם ועדת הבחירות להשתתף בדיון", מוסיפים בליכוד.

קבוצה של 109 כלכלנים בכירים, מנהלים במגזר העסקי ובכירים לשעבר בשירות הציבורי הביעה "דאגה וחרדה עמוקות" בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות בינלאומיות על המערכת הבנקאית, בין היתר באמצעות שימוש במטבעות דיגיטליים לעקיפתן.

ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו מבקרים בשוק מחנה יהודה בירושלים, במסגרת קמפיין הבחירות של הליכוד לקראת הבחירות הכלליות בישראל. 22 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהודעה משותפת הגדיר פורום הכלכלנים את הצעת נתניהו "תמוהה", והזהיר כי ראש הממשלה מוביל את ישראל במודע לעבר חרם כלכלי ובידוד בינלאומי שיגרמו "נזק בלתי הפיך". לדבריהם, סנקציות על המערכת הבנקאית עלולות לשתק את פעילותן של חברות, יצואנים ומשקיעים, ובייחוד את ענף ההייטק.

"האבטלה תזנק, השקעות זרות ייעלמו לחלוטין ומעמדה הכלכלי העולמי של ישראל יקרוס", הזהירו. לדבריהם, אזרחים ישראלים לא יוכלו להשתמש בכרטיסי אשראי, אתרי קניות בינלאומיים כמו אמזון ועלי אקספרס ייחסמו ללקוחות ישראלים, ועובדים זרים יעזבו בהמוניהם משום שלא יוכלו להעביר כספים למשפחותיהם. עוד הזהירו כי מערכת הבריאות לא תוכל לרכוש ציוד רפואי ותרופות.

הפורום הצביע על הניסיון של דרום אפריקה, איראן ורוסיה, שהתמודדו עם סנקציות כלכליות, והזהיר מפני ירידה ברמת החיים ופגיעה ביכולת המדינה לממן את ביטחונה. הדברים מצטרפים לעמדת בנק ישראל, שדחה בסוף השבוע את הצעת נתניהו והבהיר כי מטבעות דיגיטליים אינם יכולים לשמש מסלול לעקיפת סנקציות.

בנימין נתניהו ויעקב פרנקל, ארכיון, יוני 2013 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בין החתומים על ההודעה נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל; המשנים לנגיד לשעבר, הפרופסורים צבי אקשטיין ואביה ספיבק; המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן; מנכ"לי משרד האוצר לשעבר אברהם בן־בסט, דוד ברודט וירום אריאב; ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' מנואל טרכטנברג; והפרופסורים איתן ששינסקי, ראובן גרונאו ואיתי אטר.

עימותים פרצו אתמול בין מתנחלים שהשתלטו על בית פלסטיני בפאתי הכפר ג'אלוד, בגדה, לבין חיילי צה"ל שהגיעו לפנותם. במהלך העימותים פרצה שרפה במבנה, ונסיבותיה אינן ברורות.

מצה"ל נמסר כי הכוחות הוזעקו למקום בעקבות זיהוי אזרחים ישראלים ששהו בניגוד לחוק בשטח צבאי סגור. לדברי הצבא, מדובר במאחז בלתי חוקי בשטח B, שבו שוהים "פורעי חוק אלימים" וממנו בוצעו פעולות אלימות ובלתי חוקיות. החיילים פעלו לפינוי המתנחלים באמצעות אמצעים לפיזור הפגנות, ולאחר מכן פרצה השרפה.

אלישע ירד, ממארגני המאחזים הבלתי חוקיים, טען כי כוחות הביטחון "שרפו בית עם תפילין וספרי קודש". בצה"ל מסרו כי נסיבות השרפה נבדקות, אך הדגישו כי מאחר שהמבנה נמצא בשטח צבאי סגור ושייך לפלסטינים, ציוד של אזרחים ישראלים כלל לא אמור להימצא בו.

ראש מועצת ג'אלוד, ראאד אל־חאג' מוחמד, אמר לטיימס אוף ישראל כי הבית שייך לתושב מזרח ירושלים וכי מתנחלים השתלטו עליו בחודשים האחרונים. לדבריו, תושבי הכפר אינם יכולים להתקרב לאזור בשל נוכחות הצבא, ואתמול היו עדים לעימותים שבמהלכם ירו החיילים גם גז מדמיע.

בצה"ל הוסיפו כי נוכחות המתנחלים במאחז מסיטה את כוחות הביטחון ממשימות הגנה וסיכול טרור ופוגעת באוכלוסייה המקומית. עוד נמסר כי כוחות הביטחון פועלים למנוע את חזרת המתנחלים למקום ולאכוף את צו השטח הצבאי הסגור.

מבנה פלסטיני שניזוק במהלך מתקפה לילית של מתנחלים קיצוניים בכפר ג'אלוד, מדרום לשכם בגדה המערבית. 29 בספטמבר 2026 (צילום: פלאש90)