מאז החלה המהפכה השלטונית, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בעזה, מתחולל בישראל משבר שלא היה כמותו מאז "מרד הגנרלים" של 1948. אבל זהו משבר בכיוון המנוגד לזה שיזם דוד בן גוריון.
בן גוריון הבין, שעם הקמת המדינה חייבים לבטל את המחתרות וכי יש לבנות צבא אחד ואחיד, ממלכתי. לשם כך הוא חיסל את האצ"ל והלח"י וביטל את תפקיד הרמ"א – ראש המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי. ארבעה אלופים שרצו להגן על גלילי ולשמר את הארגון שלהם התפטרו, וכך פרץ מה שכונה "מרד הגנרלים". בסופו של דבר האלופים חזרו בהם ובן גוריון הצליח במשימתו.
פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי שפרסם ששה ספרים ועשרות מאמרים בעיקר על יחסי חברה-צבא ותקשורת בישראל ובעולם. הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת UMD.
הכותרות הראשיות עכשיו
מכל הישראלים המצוינים שיש לנו במדינה, בחרו דווקא באמריקאי בן שפירו להשיא משואה? שפירו, האיש שעשה את הונו ועוקביו מפילוג החברה האמריקאית ושיסוי מתמיד בלהט"בים ובזכותן של נשים לבצע הפלה?
מכל הישראלים המצוינים שיש לנו במדינה בחרו דווקא את אותו שפירו, המוקצה מחמת המיאוס בקרב מחצית מהאמריקאים? האם חסרים לנו ישראלים ראויים – עד שהתעורר הצורך לחפש אדם חשוך מעבר לים?
נאור נרקיס הוא מייסד ״חוזרים בתבונה - הקורס לחילון החברה החרדית ברוח תנועת ההשכלה״. פועל למען הגדלת כמות היוצאים מהחברה החרדית לחברה הישראלית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה ובלבנון – וכינונם של ממשלים חדשים בשתי המדינות – פותחים בפני שתי המדינות פרק חדש במערכת היחסים ביניהן. שני הממשלים מתמודדים עם אתגרים לא מבוטלים.
בסוריה, משטרו של אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני) נאבק כדי להרחיב את שליטתו לכלל המדינה, ולגבש את מכלול השחקנים במדינה לכדי מערכת שלטונית אחת. בלבנון, הנשיא ג'וזף אעון והממשלה בראשות נוואף סלאם מנצלים את הנסיבות החדשות, ההיסטוריות, שנקרו בפניהם על מנת לבסס את שלטונה של המדינה, ולהחליש ככל שניתן את כוחו הצבאי והפוליטי של חזבאללה.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הרבה אנשים פה עומדים מופתעים לנוכח ההתדרדרות הפנימית המתמשכת. הם לא מבינים מדוע תהליך הרסני זה לא נעצר ומדוע אין ניסיונות של ממש להתפייסות. הרי מדובר בטובת המדינה לעומת נזק רב לה שהולך ומתפתח הולך ומתעצם. אך במבט בוחן לעומק אפשר לנסות להבין זאת. בראש ובראשונה בנימין נתניהו עצמו – אשר כראש ממשלה מהווה דוגמה לרבים, ואשר אחד ממאפייניו המרכזיים הוא התנהלות חסרת מעצורים. מטרתו העליונה היא המשך שליטה שלו במדינה והכל כשר בעיניו לשם הבטחת שליטה זאת. כמו כן, בגילו המתקדם, הוא כבר כנראה מתייחס לכל בראיה של "אחריי המבול". העומדים מולו מבינים, שלנוכח גישתו זו – אין להם ברירה אלא גם "לשחק אותה קשוח" – אחרת אין להם סיכוי להצליח. פירושו של דבר הוא מלחמה אגרסיבית בתוך החברה פה.
אולם מעבר לכך יש עוד סיבות למה בישראל לא יודעים לעצור באדום. המדינה עצמה קמה על בסיס גישה כזו. דהיינו, לא משנה מה הקשיים או מה המחירים הכרוכים (לך או לאלה ממול) – לא מוותרים. לא מנסים להתגמש ולחפש פשרה. המציאות של מה שהיה פה בעת הקמת המדינה וגם אחר כך, הוכיחה לישראלים שבגישה כזו – אפילו מה שנראה על פניו חסר סיכוי, יש אפשרות לממשו. לא עוצרים לפני שמגיעים למטרה המיוחלת: ניצחון מלא על היריב.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
תגובות אחרונות
שבת בחמש אחרי המלחמה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האם אני מבין נכון שכוונת הכותב היא להקפיד הקפדה יתרה על שמירת פקודות מטכל בנוגע לשמירת הכשרות והוראות השילוב הראוי? ואולי כוונת הכותב לוודא שבכל גיוס ליחידות הטכנולוגיות ישולבו חיילים מהפריפריה, הצבע יוודא שהכשרתם תכלול השלמות בטכומים הרלוונטיים והמחנות של חילות אלו יכללו עבור כולם שינה מסודרת בבסיס (כי זה לא מעשי להגיע מנתיבות כל בוקר כשאין לך רכב פרטי). ואולי הכוונה היא שבכל מחזור גיוס ההכוונה ליחידות הלוחמות תהיה על בסיס הפרופיל הרפואי ולא על פי ה"קבא' ולא על פי העיקרון של חבר מביא חבר?
נכון שיחידות "צווארון לבן" מאויישות במידה רבה על ידי חיילים וחיילות בני מעמד ביניים גבוה, אבל מדובר במעמד ששם דגש על חינוך טכנולוגי ומדעי. כאלו ניתן למצוא לא מעט גם בין תושבי התנחלויות בגדה שמוצאם ממשפחות אנגלוסכסיות, רבות מהן מסורתיות או דתיות על מלא.
הבעיה נעוצה במשמעת הצה"לית הרופפת ובכניעה המתמשכת (שנטמעה כסטנדרט בהתנהלות הצבא) להלכי רוח דתיים ולשתלטנות הדתית. אלו התחזקו ללא הכר בעשורים האחרונים עם התגברות נוכחות בוגרי המכינות הדתיות ביחידות השדה והתחזקות הזיקה למסורת, למשיחיות ולאמונות טפלות שונות ומשונות (לכאורה מבוססות אמונה דתית) בחברה היהודית בכללותה.
האם באמת יש הסללה על בסיס "אתנו מעמדי",
או שהצבא עושה כבר עשורים כל שניתן להביא אוכלוסיות שונות ליחידות שונות, אבל, יש אתגרים של יכולות וציונים במקצועות נחוצים וידע באנגלית וסיווג מסיבות אידיאולוגיות או אחרות ועוד?
אפשר בבקשה גיבוי לטענות?