סביונה רוטלוי
הזמן של
סביונה רוטלוי

סביונה רוטלוי היא שופטת (בדימוס) וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס). עמדה בראש הוועדה ליישום האמנה בדבר זכויות הילד בחקיקה בישראל. ממקימות תנועת "נשים עושות שלום". פעילה מאז פרישתה מכס השיפוט בנושאים של זכויות אדם ובמיוחד זכויות חברתיות, זכויות ילדים, זכויות נשים, זכויות נפגעי עבירה, זכויות אנשים בעלי מוגבלויות, אלימות נגד נשים, התעללות בילדים. בעלת תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.

הסתה, הפחדה והשתקה

ב-10.5.2022 השתתפתי בכנס אקדמי של מרכז מינרבה לזכויות אדם  באוניברסיטת תל אביב והאגודה לזכויות האזרח לציון 50 שנות פעילות של האגודה. התבקשתי להחליף את מקומה של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בשל גלים של הסתה נגדה ונגד האגודה, שמנעו ממנה בעקבות החלטת וועדת האתיקה של השופטים להשתתף בכנס.

התבקשתי להחליף את מקום השופטת אגמון-גונן מביהמ"ש המחוזי בת"א בשל גלי הסתה נגדה ונגד האגודה לזכויות האזרח, שמנעו ממנה, בעקבות החלטת וועדת האתיקה של השופטים, להשתתף בכנס

תחושתי לנוכח ההסתה החזירה אותי למשפטו של יגאל עמיר ולמה שהתרחש אחריו. כך הרגשתי לאחר רצח רבין. הייתה הסתה פרועה ואיומים על חייו של ראש הממשלה.

אך כל הממונים על אכיפת החוק לא הגיבו גם כאשר ההסתה לא הייתה מרומזת אלא ברורה ואף תועדה במצלמות. הם גם לא הגיבו כאשר רבנים הטיפו בגלוי בדבר "דין רודף". איש מהם לא הועמד לדין.

ההסתה לוותה בהפחדה, שאם רבין ימשיך במגעיו עם הערבים יתרחש אסון על מדינת ישראל. והאסון אמנם התרחש כאשר רבין נרצח. ואז, במקום להפיק את הלקחים, לא רק מבחינת סידורי הביטחון אלא גם מבחינת השיח החברתי לגבי משמעות הרצח – החל תהליך ההשתקה. שמענו שוב ושוב כי מוטב שלא נדבר על התהליך שקדם לו ועל האחראים לרצח, מלבד על הרוצח עצמו, כי אם נעשה זאת לא נצליח לרפא את הקיטוב בתוך החברה בישראל.

חלפו מאז כמעט 30 שנים והקיטוב, כמו גם ההסתה, לא חלפו אלא אף התעצמו. 

במקום לרפא את החברה, במקום לגשר על הפערים, במקום להיאבק בהסתה ובקיטוב, החל תהליך ארוך שנועד להחליש את מערכת המשפט ואת רשויות אכיפת החוק בישראל.

שופטות ושופטים הידועים כשמרנים מונו, הפרקליטות והמשטרה היו מטרה להתקפות ישירות מצד נבחרי הציבור, והמטרה הייתה למנוע מהממונים על שמירת שלטון החוק והסדר הציבורי עשיית פעולות העשויות לפגוע בפעולות הממשלה, גם כשזו מפרה נורמות ציבוריות חשובות. גם אחרי חילופי השלטון לא שקטה הארץ וההסתה חסרת הרסן נמשכת ואף מתחזקת.

במקום לרפא את החברה, במקום לגשר על הפערים, במקום להיאבק בהסתה ובקיטוב, החל תהליך ארוך שנועד להחליש את מערכת המשפט ואת רשויות אכיפת החוק בישראל

לאחרונה עמדה במרכז ההסתה השופטת מיכל אגמון גונן, שפסיקותיה בענייני זכויות אדם, כדוגמת הפליטות מאוקראינה, לא נשאו חן בעיני ציבור מסוים מחשש שיגיעו פליטים ופליטות, שהם רחמנא ליצלן לא יהודים.

חשש כזה שימש עילה לארגון ימני "בצלמו" לצאת במסע גינוי והפחדה, שכלל גם דרישה להדחת השופטת מכהונתה ולמנוע ממנה להשתתף בכנס אקדמי באוניברסיטת תל אביב במושב הדן בזכויות חברתיות.

כמו בתנועת מלקחיים התלווה להפחדה של הארגון צעד מנהלי בידי שרת הפנים איילת שקד, שלמעשה מנע מהשופטת אגמון-גונן להמשיך בתפקידה בשמיעת ערעורים על החלטות בתי הדין לעררים של רשות האוכלוסין וההגירה. הערעורים יישמעו מעתה רק בירושלים, שם יושב הממונה על הרשות ושם גם קיים בית דין על פי חוק הכניסה לישראל. כך הושלם אקט ההפחדה והחל, כנראה, תהליך ההשתקה. תהליך אשר לדעתי מכוון לא רק לשופטת אגמון-גונן אלא לכלל השופטות והשופטים. "תתנהגו יפה, אחרת יבולע לכם".

הצעדים הללו נועדו לפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק. מי שההפרדה בין הרשויות חשובה בעיניו צריך עתה לחשוש. במדינה דמוקרטית אסור ששופטים ושופטות יפעלו מתוך פחד מכוחו של השלטון. כאשר השופטים מושבעים בבית הנשיא הם מתחייבים לשמור על אי תלות ועל ציות רק למרות החוק.

במדינה דמוקרטית אסור ששופטים ושופטות יפעלו מתוך פחד מכוחו של השלטון. כאשר השופטים מושבעים בבית הנשיא הם מתחייבים לשמור על אי תלות ועל ציות רק למרות החוק

הפיקוח של בתי המשפט על הרשויות הוא אחד מתפקידיו החשובים בהגנה על זכויות האדם והאזרח. מתקפה על שופטות ושופטים או על מערכת המשפט בכללותה נועדה לייצר חוסר אמון של הציבור בבתי המשפט. והתוצאה יכולה להיות שופטות ושופטים מפוחדים. מתעוררת סכנה שהם יחששו מקבלת החלטות הראויות בעיניהם. ובכך יחדלו לשרת את האינטרס הציבורי.

ראינו בשנים האחרונות כיצד העזו מנהיגי פולין, במדינה שהחלה לטעום את טעם הדמוקרטיה, לפטר שופטים שלא נשאו חן בעיניהם ולמנות תחתם שופטים כלבבם. אני מתקשה להאמין שמדינת ישראל תגיע לתחתיות שאול כאלה.

אבל ההחלטה המנהלית של השרה שקד מפחידה ומלמדת עד כמה רעוע המבנה של הקמת בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל, שבהם מכהנים דיינים שהם בעלי כישורים להתמנות לשופטי שלום. הם מתמנים לחמש שנים ותלויים בשרת הפנים באשר לאפשרות הארכת הכהונה לתקופה נוספת. כלומר, עליהם לשאת חן בעיני השלטון הממנה אותם בניגוד גמור לעקרון עצמאות השופטים. כל זאת כאשר הם אמורים להיות חלק ממערכת המשפט. נושא זה ראוי לדיון ציבורי ומקווה שיבוא על תיקונו.

פיקוח בתי המשפט על הרשויות הוא אחד מתפקידיו החשובים בהגנה על זכויות האדם והאזרח. מתקפה על שופטות ושופטים או על מערכת המשפט נועדה לייצר חוסר אמון של הציבור בבתי המשפט

ההסתה נגד השופטת לוותה גם בהשחרתה של האגודה לזכויות האזרח, שהינה ארגון זכויות אדם ואזרח הגדול בישראל. לזכותה רשומות זכויות רבות בפסיקות התקדימיות בתחומי חיים רבים שהשיגה, בפעילות החינוכית שהיא מקיימת כדי להקנות ערכים דמוקרטים לבני ובנות הנוער. ולא רק זאת: במשך השנים האגודה ייצגה מאות עותרות ועותרים מכל גווני הקשת הפוליטית.

הנחת היסוד של האגודה היא כי זכויות אזרח מוקנות לכל אזרחיות ואזרחי המדינה, מעצם היותם אזרחי המדינה. כך גם לגבי זכויות אדם המוקנות לכל אדם מעצם היותו אדם. האגודה שמה לה למטרה להגן על זכויות האדם והאזרח ללא קשר לדעות הפוליטיות של הפונות והפונים אליה.

כך, למשל, ייצגה האגודה את נעם פדרמן ועוד פעיל מתנועת כהנא חי בערעור נגד המעצר המנהלי שהושמו בו לאחר הטבח במערת המכפלה; ואת גרשון סלומון, פעיל נאמני הר הבית, בנושא סירוב המשטרה להתיר תפילה ביום שחרור ירושלים ליד שער המוגרבים.

מעובדות אלה בחר ארגון "בצלמו" להתעלם. מתוך כוונה לפגוע בשופטת אגמון-גונן, שפסיקותיה לא נשאו כנראה חן בעיניו, העדיף את הכותרת לפיה השופטת תישא דברים בכנס של האגודה, שהינה, לשיטתו, ארגון שמאל רדיקלי המגן על מחבלים. לכן, לטענת ארגון ״בצלמו״, מן הראוי להוקיע את השופטת עד כדי סילוקה ממערכת אכיפת החוק.

"בצלמו" העדיף את הכותרת לפיה השופטת תישא דברים בכנס האגודה, שהיא, לשיטתו, ארגון שמאל רדיקלי המגן על מחבלים. לכן, לטענתם, מן הראוי להוקיע את השופטת עד כדי סילוקה ממערכת אכיפת החוק

ועדת האתיקה של השופטים לא קיבלה את הטיעון הזה, אך סברה שהיה על השופטת, בטרם נתנה את הסכמתה לדבר בכנס, לפנות לוועדה ולקבל את אישורה. הטעם המרכזי להחלטתה נעוץ בסכנה לניגוד עניינים כאשר האגודה מופיעה כעותרת בבתי המשפט המנהליים.

ועדת האתיקה לא קיבלה ובצדק את הטיעון שהאגודה הינה ארגון פוליטי של שמאל קיצוני כטענת העותרים. אבל עצם ההיזקקות לטענה זו בהקשר לשופטת מבטא בעיני תהליך מסוכן בשחיקת מבנה השלטון בישראל ובהתערערות מושגי יסוד של העקרונות הדמוקרטים.

כאשר הפניות לעומדים בראש מערכת המשפט, הנשיאה והשר, הן חלק ממערך הסתה – זהו מהלך מסוכן. ההסתה מעוותת את הנורמות והערכים, יוצרת פחד מפני הלא נודע, מפני מי שמצטייר כאויב. זהו מהלך של נרמול הרוע. זה אובדן של האיזונים והריסונים שהיו נהוגים במשך שנים בין שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת.

מתקיים מדרון חלקלק של פגיעות בכל מי שמעז לדאוג לזכויות אדם של "אחרים", כמו קבוצות מיעוטים בחברה. לצורך זה קיים מערך הסברה שקרי. את הדוגמה הטובה ביותר למערך הזה קיבלנו מאותו ארגון "בצלמו", שלאחר החלטת ועדת האתיקה של השופטים הוציא הודעה לתקשורת המעוותת את ההחלטה. לדעתם החלטת הוועדה הינה ניצחון לזכויות אדם בכך שהוועדה קבעה שהאגודה אינה גוף הדואג לזכויות אדם אלא גוף פוליטי. לכן קורא הארגון לנשיאה חיות לאסור על השופטת לדון בתיקי האגודה לאחר שנחשף שהיא תומכת באגודה.

ההסתה מעוותת את הנורמות והערכים, יוצרת פחד מהלא נודע, מפני מי שמצטייר כאויב. זהו מהלך של נרמול הרוע ואובדן האיזונים והריסונים שהיו נהוגים במשך שנים בין 3 הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת

כלומר, לא די שהוא בא על סיפוקו בכך שנמנע מהשופטת לשאת דברים בכנס ולא די שנמנע ממנה לשבת בתיקים המנהליים של רשות האוכלוסין וההגירה, אלא עתה באה דרישה שהשופטת לא תוכל לדון בתיקי האגודה. ניתן לכנות זאת "מכירת חיסול".

מעניין להיווכח איזה שינוי עברה החברה בישראל בנושא של הופעת שופטים ושופטות בכנסים, גם של האגודה.

בהיות האגודה ארגון לא מפלגתי נהגו שופטים רבים לאורך השנים להשתתף בכינוסים שלה ובהם מגדולי השופטים שקמו לנו: חיים כהן, משה לנדוי, מאיר שמגר ואהרון ברק. ויותר מזה: השופטים חיים כהן ושמעון אגרנט אף כיהנו כנשיאי האגודה לאחר פרישתם מבית המשפט העליון. הם לא ראו סתירה בין היותם שופטים בדימוס, הרואים בהגנה על זכויות אדם ואזרח חובה ללא קשר לשיוך פוליטי כלשהו, לבין היותם פעילים באגודה.

למרבה הצער, השחיקה במעמד מערכת אכיפת החוק שהיא פרי הסתה מכוונת רבת שנים מצד פוליטיקאים. היא זו שאפשרה עתה לעמותת ימין קיצוני לטעון טענות סרק באשר לאגודה ולקשור את השופטת לארגון פוליטי רדיקלי ובכך להשחירה.

הקישור בין תמיכה בזכויות אזרח וזכויות אדם ופעילות למען הגנה עליהן לבין עמדות פוליטיות-מפלגתיות כלשהן (במקרה הזה של השמאל) הוא מסוכן. משתמעת ממנו הפנמה של מסגור מחדש של המאבק לשמירה על זכויות האדם  והאזרח כמאבק פוליטי סקטוריאלי, שהתומכים בו נמנים על מיעוט שולי בחברה, ולא כעל זכויות שיש לכולם.

הקישור בין הגנה על זכויות האדם והאזרח לבין עמדות פוליטיות-מפלגתיות – מסוכן. משתמעת ממנו הפנמת מסגור מחדש של המאבק לשמירה על זכויות אלה כמאבק פוליטי סקטוריאלי, שתומכיו הם מיעוט שולי

בספר של האגודה שנערך למלאת לה שלושים, אמרה פרופ' רות גביזון, ששימשה כנשיאת האגודה, את הדברים הכי קולעים והכי פשוטים:

היא כתבה שזכויות אדם זה לא עניין של שיוך מפלגתי. זכויות אדם זה דבר שיש לכולם. השמירה על ערכים של הליך הוגן ושל הוגנות הם חלק משלטון החוק ומכללי המשחק בדמוקרטיה.

ואני מוסיפה – הניסיון לעשות דה-לגיטימציה לזכויות אדם ואזרח הוא חוליה נוספת בניסיון המתמשך לעשות דה לגיטימציה לשמאל ולכל מי שזכויות אדם ואזרח יקרות לו. ההסתה וההפחדה נמשכות ועלולות להתגבר ככל שהבחירות תתקרבנה. כניעה לניסיון זה  משמעה מתן תוקף לתפיסה כי זכויות אדם הן עניין מפלגתי, ועל-ידי כך להחלישן. ממהלך כזה יוצאים כולם מופסדים, ימין ושמאל כאחד.

סביונה רוטלוי היא שופטת (בדימוס) וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס). עמדה בראש הוועדה ליישום האמנה בדבר זכויות הילד בחקיקה בישראל. ממקימות תנועת "נשים עושות שלום". פעילה מאז פרישתה מכס השיפוט בנושאים של זכויות אדם ובמיוחד זכויות חברתיות, זכויות ילדים, זכויות נשים, זכויות נפגעי עבירה, זכויות אנשים בעלי מוגבלויות, אלימות נגד נשים, התעללות בילדים. בעלת תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,479 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 11 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: חברה בקהילת קבלה לעם העידה שמועמד ברשימת הליכוד הנחה אותה למסור עדות שקר

חנוך מילביצקי, מספר 26 ברשימת המפלגה לכנסת, ששימש כיועץ המשפטי של קבלה לעם, הכחיש את הדברים ● תוצאות הפריימריז בליכוד: יריב לוין ראשון, אלי כהן שני, יואב גלנט שלישי, דודי אמסלם רביעי ואמיר אוחנה חמישי; הנגבי ולוי אבקסיס נדחקו למקומות לא ריאליים ● נציבת בתי הסוהר הוציאה לחופשה כפויה את מפקד כלא גלבוע, כי סירב, לדבריה, לקבל את מרות מפקדו

עוד 46 עדכונים

נושאים מושתקים

נושאים מושתקים:

1

בגדה יש אפרטהייד שהולך ומתרחב. הפרת זכויות אדם שיטתית ועצומה. זה מושתק. כן, גם אני מפחד שישגרו טילים מהגדה. לא, זה לא מצדיק משטר אפרטהייד נורא.

2

בעזה 2 מיליון אנשים כלואים במקום הצפוף בעולם. 365 קמ"ר. אבטלה: 50 אחוזים. אבטלת צעירים: 70 אחוזים. אחוז פליטים מקרב התושבים: 82 אחוזים. משטר פנימי: דיקטטורה דתית. משטר חיצוני שמטיל מצור: ישראל. מקורות מים מזוהמים. לא מעניין עד שפתאום מגיעה התלקחות.

בעזה 2 מיליון כלואים במקום הצפוף בעולם. 365 קמ"ר. אבטלת צעירים: 70%. פליטים: 82%. משטר פנימי: דיקטטורה דתית. משטר חיצוני שמטיל מצור: ישראל. מקורות מים מזוהמים. לא מעניין עד שמתלקח

3

בישראל יש פער מעמדות עצום שהולך ומתרחב בשל חלוקת קרקעות מעוותת ומחירי דיור דמיוניים ופתולוגיים. מיעוט מקבל מהמדינה קרקעות בחינם או במחיר מגוחך, וזאת על חשבון רוב שלעולם לא יוכל לקנות דירה ללא ירושת עתק, ירושת נכס, הורים עשירים או הורים תומכים בשילוב משכנתה עד גיל 70.

4

מערך המיסוי בישראל מעוות: מיסוי עצום ומופרך על עבודה (במיוחד עצמאים) ומיסוי קליל עד אפסי על ההון הגדול. אחוז המיסים העקיפים שאנו משלמים הוא אדיר. אדיר. מדובר בפשע.

5

מערכת החינוך בישראל קרסה. המורות עניות. המורות נוטשות. מדובר בילדים ובילדות שלנו. מערכת החינוך אינה מטפלת (ולעתים אף מעודדת באמצעות המבנה המעוות שלה) לחצים נפשיים וחברתיים בלתי נסבלים, אומללות רבה, אחוזי חרדה ודיכאון גבוהים וטראומות נפשיות שישפיעו על המשך החיים.

6

מעמדה הכלכלי ומשאביה הכלכליים של המשפחה שמביאה אותך לעולם קובעים במידה רבה את עתידך הכלכלי.

7

מתקיים משטר כלכלי של מונופולים ודואופולים בשליטת בעלי הון עתק. זה מייקר עוד יותר את המחנק הכלכלי הכללי.

מערכת החינוך בישראל קרסה. המורות עניות ונוטשות. מערכת החינוך אינה מטפלת בלחצים נפשיים וחברתיים בלתי נסבלים, אחוזי חרדה ודיכאון גבוהים וטראומות נפשיות שישפיעו על המשך החיים

8

לא קיים שום שיח פוליטי, כלכלי, מדיני, אידיאולוגי, מוסרי או אזרחי. כלום. זהות שבטית, הפנמת תעמולת כזב אדירת ממדים, שיסוי, הסתה, הפחדה ושיווק חלול – אלה המוטיבים שקובעים דפוסי הצבעה.

9

האמת העובדתית קרסה. היכולת לקיים דיון שמושתת על עובדות אינה קיימת עוד. עלילות שווא בדיוניות השתלטו על השיח.

10

מערכת המשפט מעניקה הכשר לאפרטהייד בגדה. זו חרפה נמשכת. ובכל זאת, קיימת מתקפה שיטתית וכוזבת על החלקים הליברל-דמוקרטיים במערכת זו ועל החלקים המסוימים שבהם עדיין קיים שוויון לפני החוק – לפחות בגבולות הקו הירוק.

11

כמעט כל מערכות החינוך מניבות בוגרים בורים. הבורות החמורה במיוחד היא בתחום לימודי האזרחות והדמוקרטיה. החינוך הלאומני-סנטימנטלי, לעומת זאת, מתחולל במלוא עוצמתו.

12

עשרות אלפי ישראלים חיים בכפרים שהמדינה לא מכירה בהם ולכן לא מחברת את התושבים לתשתיות. מדובר בחרפה שנמשכת עשרות שנים. היא מושתתת על אפליה אתנית.

לא קיים שום שיח פוליטי, כלכלי, מדיני, אידיאולוגי, מוסרי או אזרחי. זהות שבטית, הפנמת תעמולת כזב אדירה, הסתה, הפחדה ושיווק חלול – אלה המוטיבים שקובעים דפוסי הצבעה. האמת העובדתית קרסה

13

מוסדות שמעמדם מעוגן בחוק ושמפלים על בסיס אתני – עדיין קיימים: הקרן הקיימת לישראל ועוד.

14

רעיונות פוליטיים שמהווים נורמה בדמוקרטיות אירופיות נחשבים בישראל כשמאל רדיקלי ביותר ואף בוגדני:

  • משטר דמוקרטי שמשלב בין שלטון הרוב לבין הגנה משוריינת על זכויות האדם והאזרח.
  • שוויון מוחלט לפני החוק לכל האזרחים.
  • הימנעות מהשלטת דיקטטורה צבאית בחיי מיליוני נתינים משוללי אזרחות.
  • הימנעות ממערכות חוקים שונות בהתאם למוצא אתני שונה.
  • הימנעות מכל סממן אפרטהייד.
  • משטר דמוקרטי שמחויב לכל אזרחיו ולא לקבוצה אתנית מסוימת.
  • הפרדה בין דת ומדינה.
  • הכרה רשמית בנישואין אזרחיים ובסוגי נישואין שונים שאינם אורתודוקסיים.
  • שוויון זכויות מוחלט לנשים.
  • איסור חוקי שאוכפים אותו על מפלגות שמונעות מנשים להתמודד במסגרתן.
  • שוויון זכויות מוחלט ללהט"ב.
  • תשתית רווחה סבירה לכל אזרח.
  • מערך מיסוי פרוגרסיבי, מיסוי הון גדול, מס ירושות עתק.
  • הגנה על עצמאות מערכת המשפט.

15

היעדר שריון של חירות ההפגנה וחופש הביטוי, לרבות אי הרחקת שוטרים שנוהגים באלימות כלפי מפגינים בפרט וכלפי אזרחים בכלל. גיבוי של הפיקוד הבכיר לשוטרים הללו.

16

אין פלא שסגן ניצב ניסו גואטה קיבל רק 5 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהורשע בתקיפה חסרת הצדקה של מפגין וצלם בירושלים. מעשיו היו חמורים. הוא כפר בהם. עד היום לא הודה בדבר. לא הביע חרטה.

אין פלא שסגן ניצב ניסו גואטה קיבל רק 5 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהורשע בתקיפה חסרת הצדקה של מפגין וצלם בירושלים. מעשיו היו חמורים. הוא כפר בהם. עד היום לא הודה בדבר. לא הביע חרטה

האם הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל לכל הפחות העביר אותו לתפקיד אחר שאינו כרוך במגע עם מפגינים? הפוך. המפכ"ל כתב מכתב תמיכה נלהב לבית המשפט בעניינו של הקצין, כינה אותו בכינוי המאוס "מלח הארץ".

מפקדיו של הקצין העידו לטובתו בניסיון לשכנע שלא תקף איש. הוא השתתף בכוח המשטרתי שהופקד על שמירת הסדר הציבורי בהר הבית/חראם א-שריף ביום תשעה באב. והוא ימשיך לפקד על כוחות משטרה במסגרת הפגנות. חרפה עצובה.

מדובר במכלול השתקות של נושאים קריטיים. מדובר בתמצית של הנושאים הללו. לגבי הנושא האחרון: המפגין המותקף, אביחי גרין, יגיש באמצעותי תביעת פיצויים משמעותית נגד משטרת ישראל. בתי המשפט פוסקים סכומים מצחיקים בפרשות דומות. כלומר: סכומים עצובים. הגיע הזמן לשנות זאת.

מדובר במכלול השתקות של נושאים קריטיים. מדובר בתמצית של הנושאים הללו. לגבי הנושא האחרון: המפגין המותקף, אביחי גרין, יגיש באמצעותי תביעת פיצויים משמעותית נגד משטרת ישראל

דמוקרטיה ששומרת על זכויות אדם. זה כל מה שאנו מבקשים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צודק חקלאי. ובכל זאת, המנהיגות הפלסטינית שבויה ברצון לנקום בישראל על העוול וההרג וההרס לאורך השנים מבחינתם, 'זכות השיבה', רעיונות דתיים משיחיים מאיראן וכו' וכו' - זאת הנהגה שאומרת בריש ... המשך קריאה

צודק חקלאי. ובכל זאת, המנהיגות הפלסטינית שבויה ברצון לנקום בישראל על העוול וההרג וההרס לאורך השנים מבחינתם, 'זכות השיבה', רעיונות דתיים משיחיים מאיראן וכו' וכו' – זאת הנהגה שאומרת בריש גלי שישראל צריכה להסתיים, ולכן כל כוחם מופנה להתחמשות; מחנכים שם לשנאה במערכת החינוך. תהליך של פיוס יגיע גם כשהצד השני יירד טיפונת מהעץ התקיף, למרות שהוא הצד החלש. הוא חלש אך טעון ברצון להשמידנו

עוד 774 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בליכוד: הרשימה של יאיר נתניהו

רוחו של נתניהו הבן מרחפת על פני רשימת הליכוד החדשה ● ח"כים שהיו קולניים במיוחד נגד רשויות החוק זינקו למקומות הראשונים ● לעומת זאת אלו שהתחככו או קראו תיגר על בנימין נתניהו, נדחקו למקומות נמוכים וחלקם אף מחוץ לכנסת ● התופעה המפתיעה של הפריימריז היא עו"ד טלי גוטליב ● ולא בטוח שקמפיין הממלכתיות של יו"ר הליכוד עדיין אקטואלי ● פרשנות

עוד 865 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

הגל השלישי של מגפת האופיואידים האמריקאית מכה בקהילה היהודית

שימוש לרעה באופיואידים גבה את חייהם של 107 אלף אמריקאים ב־2021 ולא פסח גם על יהודי ארה"ב, שעדיין מתמודדים עם סטיגמות ומפחדים לפנות לסיוע: "לא חשוב לאיזה זרם אתה משתייך, יש תחושה עצומה של בושה" ● מוות מפנטניל הפך לגורם המוות מספר אחד בקרב אמריקאים בני 18–45, ואף החמיר אחרי התפרצות הקורונה וכללי הריחוק החברתי

עוד 3,716 מילים

המשבר בהייטק עלול לקרב את ישראל למיתון

בדיקת זמן ישראל אחרי שנתיים של עלייה תלולה, שכרם של עובדי ההייטק התכווץ באפריל ובמאי בכ־1,500 שקל ברוטו לחודש ● עליות השכר בהייטק היו גבוהות יותר מעליות המחירים ורמת החיים של ההייטקיסטים המשיכה לעלות – אבל כעת היא יורדת ● מצבם עדיין טוב לאין ערוך מזה של מרבית העובדים – אבל הפגיעה בהם מדרדרת עוד יותר את מצבם של העובדים הפחות מתוגמלים

עוד 2,801 מילים ו-1 תגובות

המאבק בהון השחור

מאתיים מיליארד שקל זה הסכום שמסתתר מאחורי המושג "ההון השחור", הכלכלה השחורה, במדינה. מנהל רשות המיסים ערן יעקב גילה באחד הראיונות כי מדובר ב-21 אחוזים מהתל"ג בישראל. כך עולה גם מנתוני הבנק העולמי.

מאתיים מיליארד שקל זה הסכום שמסתתר מאחורי המושג "הון שחור". מנהל רשות המיסים ערן יעקב גילה באחד הראיונות כי מדובר ב-21 אחוזים מהתל"ג בישראל. כך עולה גם מנתוני הבנק העולמי

הון שחור הוא הון מוסתר שאינו מדווח, ולא משולם עליו מס הכנסה. במאי 2022, צוות מיוחד שהוקם באוצר כדי להתמודד עם הנושא פרסם המלצות לצמצום ההון השחור. ביניהן חובת דיווח מטבעות קריפטו בשווי של מעל 200 אלף שקל, צמצום השימוש במזומן בעסקאות של עד 6000 שקלים, דיווח על אחזקת מעל 200 אלף שקלים, מעקב אחר חשבןנית פיקטיביות ועוד.

הניסיון להיאבק בכלכלה השחורה נמשך כבר עשרות שנים בארץ ובעולם. ב-2014 ישראל חתמה עם ארה"ב על הסכמים להגברת האכיפה (fatf fanancial action task force), אבל למרות הכל היקפי ההון השחור רק גדלים והולכים.

בעולם הקימו נציבות למאבק בהון השחור, רשות למאבק בהון השחור, וכאן עולה לאחרונה דווקא ספרד כדוגמה לדרך המאבק היעילה בכלכלה השחורה. לאחר שהתגלו הפעולות המסואבות ורצף השחיתויות של המלך חואן קרלוס הראשון בספרד, ולאחר שבנו התיישב על כס המלוכה, התקבלה שורת החלטות שצמצמו משמעותית את היקפי הפשיעה הכלכלית שם.

לאחר שהתגלו הפעולות המסואבות ורצף השחיתויות של המלך חואן קרלוס הראשון בספרד, ולאחר שבנו התיישב על כס המלוכה, התקבלה שורת החלטות שצמצמו משמעותית את היקפי הפשיעה הכלכלית שם

יואב אבטליון, ממקימי חברת נייס (בוגר פיזיקה ומנהל עסקים אך כיום עוסק בפילנטרופיה וסיים דוקטורט בפילוסופיה), מסביר את הצורך באימוץ השיטה הספרדית – הקמת משטרת שחיתות. לא צוות או וועדה – אלא משטרה, שכל עניינה יהיה המלחמה בשחיתות. זו הצעה שאבטליון העביר למלך קרלוס השני כשהתגורר בספרד.

להלן השתלשלות המעשה: לאחר שקרלוס השני עלה לשלטון ב-2014 שיגר אליו אבטליון מכתב ובו הסביר, כי כתושב ספרד ממוצא ספרדי הוא סבור שעל המלך לאמץ שני פרויקטים: חינוך וטיפול בשחיתות. הוא הסביר את הצעתו וקיבל תשובה כי המלך קרא ומודה על הרעיונות.

ביולי 2016, לאחר שהתמנה למלך, הקדיש המלך את נאומו לצורך להילחם בשחיתות ואכן הקים את משטרת השחיתות. מאז משטרה זו עצרה, כלאה, הענישה ובלמה את המנהג הכמעט שגור של גניבת כספי ציבור ע"י נבחרים.

היום אין אצלנו פחד מרשויות החוק מדגיש אבטליון. לקיחת שוחד נפוצה אצלנו כהכרח בל יגונה. אפילו, לכאורה, ע"י מי שעמד בראש המדינה. ראש הממשלה לשעבר נאשם, כידוע, בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

אין אצלנו פחד מרשויות החוק, מדגיש אבטליון. לקיחת שוחד נפוצה אצלנו כהכרח בל יגונה. אפילו, לכאורה, ע"י מי שעמד בראש המדינה ונאשם, כידוע, בשוחד, מרמה והפרת אמונים

וועדת מומחים שמינה מבקר המדינה ב-2014 כצוות למאבק בשחיתות כתבה בדוח שפרסמה כי יש להנהיג חובת דיווח כללית על הכנסות ונכסים, וציינו את התועלת המרכזית – חלוקה צודקת של הסיוע הממשלתי על פי מבחן הכנסה – תייעל את מנגנוני התמיכה באוכלוסיות הנשענות על תשלומי ההעברה מהמדינה.

במסמך שהוציא משרד המשפטים בחודשים האחרונים נכתב:

"ישראל מחויבת לתפיסה כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות תנאים תחרותיים, וכי לפיכך יש צורך בגישה מקיפה ורב-תחומית כדי למגר תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך דגש על שיתוף פעולה בינלאומי. בהתאם לכך, הצטרפה ישראל לשתי אמנות בתחום המאבק ומניעת שחיתות:

  • ביום 22.12.2008 החליטה הממשלה (החלטה מספר 4355) לאשרר את הצטרפותה לאמנת האו"ם נגד שחיתות.
  • ביום 12.2.2009 החליטה הממשלה (החלטה מספר 4481) להצטרף לאמנת ה-OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. עוד לפני ההצטרפות לאמנה זו, בחודש יולי 2008 הוספה חוק העונשין הישראלי עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבורי בינלאומי (ס' 291א לחוק העונשין, התשל"ז-1977)".

ונוסיף – יפה שעה אחת קודם.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 570 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מתחת לפני השטח, מתגלה תמונה לא שגרתית בפוליטיקה האיראנית: מתח מתגבר בין הדרג המבצע למנהיג העליון ● האופוזיציה החדשה שנוצרה חוששת כי האייתוללה מנסה לתעל את הירושה לבנו מוג'תבא - ויש הטוענים שח'מינאי הבן כבר מנהל את איראן מאחורי הקלעים ● כל זה משפיע על עמדת איראן בכל הקשור לחתימה על הסכם הגרעין, והמערב מסרב להתגמש יותר ● פרשנות

עוד 663 מילים

המבחן האמיתי של ההנהגה הישראלית ושל הציבור מתחיל רק עכשיו ● יש לתרגם את הפסקת האש לתהליך דיפלומטי אמיץ שיניב אופק לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ● אחרת, מדובר רק בהפסקה זמנית עד לפרוץ סבב לחימה נוסף ● השחר עדיין יכול להוביל ליום בהיר וחדש ● דעה

עוד 1,280 מילים

אשקלון דורשת אותן הטבות מס כמו בעוטף עזה

תושבי קו העימות הדרומי מקבלים פטור ממס על 20% מההכנסות ● אשקלון לא מקבלת את ההטבה אפילו שהעסקים בעיר נאלצו להישאר סגורים גם בסבב האחרון ● שר האוצר ליברמן מבטיח לפצות עובדים שנפגעו מהגבלות התנועה – אך לא עסקים ● חבר מועצה באשקלון: "הייתה פה עיר רפאים, כמעט הכול סגור. לא מתייחסים לפגיעה בעסקים ואחרי סבב קצר מדפדפים הלאה"

עוד 1,121 מילים ו-1 תגובות

"החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב"

חגי רזניק, לשעבר מנכ"ל משרד השיכון, השקיע את מרב חייו בפיתוח הנגב, שם גדל ● כעת הוא מסמן מטרה שאפתנית: להביא להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני בנבטים ● בשבוע שעבר פרסם מחקר הטוען כי הקמת שדה התעופה תציל את הנגב ● לזמן ישראל הוא אומר: "משילות זה לא רק חוק וסדר. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים"

עוד 990 מילים

בכירים במפלגה טוענים: דילים קרסו - שינויים בצמרת

שיעור ההצבעה כמו ב-2019 - 58% ● ראש עיריית פ״ת רמי גרינברג נעצר בחשד לקבלת שוחד ● עמר בר-לב על תוצאות הפריימריז בעבודה: הבוחר אמר את דברו - ממשיכים קדימה ● מרב מיכאלי: בר-לב הוא נכס למפלגת העבודה ולמדינה ● הפרקליטות הודיעה למיכאל בן ארי כי נשקלת העמדתו לדין בגין הסתה לגזענות ● סמוטריץ׳: ציד מכשפות שיקרי ● גלאון: הכהניסט הזה עקף אותך בסיבוב

עוד 39 עדכונים

השר הזוטר ממפלגת כולנו כובש את הליכוד

לראשונה בחייו, השר לשעבר אלי כהן מתמודד היום בפריימריז של הליכוד - והוא צפוי לתפוס את אחד המקומות הראשונים ברשימה ● אם זה יקרה, מדובר באחד ההישגים המרשימים בתולדות המפלגה ● כהן, שעזב את הליכוד לטובת כולנו של כחלון רק כדי לחזור אליה, ידע לחבור לדילים החשובים עם המסרים הנכונים - והחשוב מכל: לתחזק במשך כל השנים פעילים נאמנים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות... המשך קריאה

היטלר והנאציזם זה היה חולניות זמנית, אי שפיות זמנית בהיסטוריית גרמניה. להבדיל, הליכוד היום של ביבי זה מחיר ההתבהמות של בצע הכסף וההסתאבות שהיא היא השורש, שורש מפוצל, דו ראשי, של הסתאבות וחזירות קפיטליסטית. צ'אושסקו זה המשל!

עוד 683 מילים ו-1 תגובות

הנימוקים שצירף אתמול בית המשפט לגזר דינו של יעקב ליצמן, מלמדים שקודם כל סומנה המטרה - לאמץ את ההסדר הרופס שחתם עליו מנדלבליט לפני פרישתו - ורק אז נתפרו הנימוקים שאמורים להצדיק זאת ● בדרך לשם, הצליח השופט לעשות כמעט כל שגיאה אפשרית בכל הנוגע לטיפול השיפוטי בעבירות של שחיתות שלטונית ● פרשנות

עוד 945 מילים ו-1 תגובות

לפחות תריסר משפחות יהודיות עשו את הונן מתעשיית הדלקים ● ברקע משבר האקלים, חלקן מנסות לשנות את ההיסטוריה ולתרום לארגונים ירוקים בזמן שחלקן ממשיכות להשקיע בתעשייה המזהמת ● המשפחות היהודיות אומנם לא לקחו חלק בקמפיין להטעיית הציבור האמריקאי בנוגע לאיום הטמון בשינוי האקלים – אך גם לא פעלו לעצור אותו

עוד 1,592 מילים ו-1 תגובות

לפיד וגנץ הוכיחו במבצע "עלות השחר" כי אפשר לאמץ גישות שונות מבחינה מבצעית, מדינית והסברתית – וגם להצליח ● בכך השניים פוצצו את בלון המנהיג חסר התחליף של נתניהו ● רה"מ ושר הביטחון בחרו להיות היוזמים אך עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר בגישה חד־פעמית או עקבית ● בדומה לנתניהו, לפיד וגנץ בחרו לסכם את המבצע בתקשורת בלי לאפשר שאלות – אך גם את זה היה ראוי לשנות ● פרשנות

עוד 993 מילים ו-1 תגובות

תוצאות הפריימריז בעבודה: נעמה לזימי ראשונה, גלעד קריב שני ואפרת רייטן שלישית

עמר בר-לב נדחק למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ונחמן שי - למקום ה-17 ● הרצוג שוחח עם פוטין על פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה ● בית המשפט המחוזי בתל אביב פסל את דודו לניאדו, שהורשע בפריצה ובתקיפה, מלהתמודד בבחירות בליכוד ● חמישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו על השוטר סגן-ניצב ניסו גואטה, שהורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאה נגד נתניהו

עוד 50 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה