ב"שבת השחורה" של ה-7 באוקטובר, יום שמחת תורה, פרצו כ-3,000 מחבלים פלסטינים את גדר הגבול של עזה ב-29 נקודות, ופלשו ליישובים ישראליים סמוכים כדי לבצע בהם טבח המוני. לוחמי חמאס היו חמושים מכף רגל ועד ראש, והצליחו לחדור עד לעיר אופקים. החיילים והאזרחים הישראלים שהיו זמינים במקום היו מעטים ודלים בנשק, אולם לחמו נואשות ובגבורה עד שהגיעה תגבורת, ברוב המקרים מאוחר מדי.

לאורך גבולותיה הצפוניים, המזרחיים והדרומיים של ישראל, וסמוך לקו הירוק שחוצה את מרכז הארץ, וכן ביהודה ושומרון ובסביבת ירושלים, ישנם עוד מאות ערים, יישובים, כפרים וקהילות הנתונים לאיום דומה. הם חשופים מדי, לא מוגנים דיים ולא ערוכים מספיק.

הכותב הוא עמית בכיר במכון משגב לאסטרטגיה ציונית ולביטחון לאומי, מכון חדש בירושלים בראשותו של מאיר בן שבת, ובעל טור מדיני-ביטחוני במשך שלושה עשורים בעיתון ג'רוזלם פוסט

זוועות החמאס ניפצו וריסקו עשרות שנים של פרדיגמות כוזבות וחשיבה אסטרטגית שגויה, אבל הן תוחלפנה במדיניות חפצת חיים.

*  *  *

המדיניות הביטחונית והמדינית של ישראל לעולם לא תחזור להיות מה שהייתה. הפלישה הג'יהאדיסטית לישראל ריסקה לא רק חיים רבים, אלא גם אשליות רבות. מעשי הטבח שביצע חמאס בשמחת תורה השמידו גם תפיסות קונוונציונליות, שכבה אחר שכבה, וניפצו לרסיסים עשרות שנים של פרדיגמות כוזבות וחשיבה אסטרטגית שגויה.

הכותב הוא עמית בכיר במכון משגב לאסטרטגיה ציונית ולביטחון לאומי, מכון חדש בירושלים בראשותו של מאיר בן שבת, ובעל טור מדיני-ביטחוני במשך שלושה עשורים בעיתון ג'רוזלם פוסט

הסוד האפל מאחורי מגפת הנשק הבלתי מרוסנת ששוטפת את ישראל כיום הוא שהכול התחיל בהסכמי אוסלו, כאשר ישראל הסכימה לתת נשק לרשות הפלסטינית. קו ישיר עובר בין אוסלו לבין המצב הנוכחי, הנדמה למערב פרוע.

ישראל סיפקה לכוחות המשטרה של יאסר ערפאת עשרות אלפי רובים ומאות טונות של תחמושת. כלי הנשק הללו הגיעו עד מהרה לידיהם של 16 מנגנוני הביטחון הרשמיים השונים של ערפאת, ושל עוד קבוצות טרור מוצהרות ובלתי מוצהרות רבות אחרות.

הכותב הוא עמית בכיר במכון משגב לאסטרטגיה ציונית ולביטחון לאומי, מכון חדש בירושלים בראשותו של מאיר בן שבת, ובעל טור מדיני-ביטחוני במשך שלושה עשורים בעיתון ג'רוזלם פוסט

יש אופי טקסי למסרי ההרגעה הזורמים מוושינגטון לירושלים לאחר כל משבר, כל הפסקת אש, כל שיחת טלפון מביכה בין נשיא אמריקאי לראש ממשלה ישראלי. "הקשר הוא בל יינתק", "המחויבות שלנו לביטחון ישראל היא יצוקה כברזל", הביטויים הללו חוזרים על עצמם כל כך הרבה פעמים, על ידי כל כך הרבה ממשלים, עד שקיבלו אופי של ליטורגיה – מנחמת, מוכרת, וקשורה רק באופן רופף להתנהלות המדינות בפועל.

המחלקה האסטרטגית של ישראל תיטיב לעשות אם תבחן את הפער הזה בכנות רבה יותר מכפי שהיא נוהגת בדרך כלל.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

מערכת בריאות הנפש הגיעה בעקבות המלחמה לשפל מדאיג. שירותי בריאות הנפש קורסים תחת הביקוש, התורים אינסופיים, הטיפולים מוגבלים, והיקף תושבי ישראל החשופים למצבי לחץ קיצוניים הגיע לממדים בלתי נתפסים.

מדדי הפניות הרשמיים למוקדי הסיוע מציגים זינוק חסר תקדים. מאז תחילת סבב המלחמה הנוכחי, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בפניות לארגוני סיוע נפשי.

רונן מאירוביץ הוא מטפל בתנועה, מדריך בכיר, מומחה בטיפול בטראומה. תושב רמת הגולן, מרצה באוניברסיטת תל חי קריית שמונה והגליל, וראש החטיבה לטיפול בתנועה ביה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אומנויות.

לנגד עינינו מתקיים בפועל מהפך תודעתי וחוקתי בשאלות של חיים ומוות, עם הכרעה לדורות. רקמה שלמה של סממני מדינת הלכה פשיסטית הולכת ונטווית פה – חלקה אחרי חלקה – בידיהן של מפלגות הימין המשיחי וחברים רבים בליכוד.

מדינת הלכה שבה התורה וההלכה הן מקור הסמכות העליון; שדוקטרינת גזע עליון ו"נבחר" מפעילה אותה; ושהיא רואה בקדושת העם – ערך מוחלט.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.