צה"ל חשף כי מבצע צבאי של יחידה מיוחדת נערך ברכס הכריסטופני בדרום לבנון, דקות ספורות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף.
בהודעה נמסר כי כוחות צה"ל מיחידה מיוחדת החלו אמש טרם כניסת הפסקת האש לתוקף, את מבצע "עיט", במסגרתו הכוחות נחתו בלב רכס הכריסטופני שבדרום לבנון וביססו את פעילותם במרחב.
על המבצע שאושר על ידי הרמטכ"ל פיקדו מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד הצפון.

כלי תקשורת במדינה פלסטינית פרסמו לפני ארבעה ימים תיעוד שבו נראים פלסטינים נכנסים למחנה הפליטים ג'נין, שנמצא כעת בשליטת צה"ל, כדי לאסוף חפצים מבתיהם, כשעל ידיהם סימוני מספרים ואותיות שנעשו באמצעות טוש.
בתגובה לפניית זמן ישראל, מסר צה"ל כי במהלך כניסה מתואמת של כ־100 פלסטינים למחנה לצורך איסוף חפצים, התושבים פעלו בניגוד להנחיות הקשורות לחלוקת המחנה ל"פוליגונים" (תתי־אזורים שאליהם הותר לפלסטינים להיכנס), והחלו לנוע במרחב באופן בלתי מבוקר.
"לאחר הערכת מצב שנערכה בנושא, ובמטרה לצמצם את הסיכון הביטחוני הנובע מתנועה בלתי מבוקרת באזור, ולאפשר את המשך הכניסה כמתוכנן, כוחות הביטחון, ביוזמת התושבים הפלסטינים, סימנו באות ובמספר את הפוליגון המיועד שאליו התייחס התיאום, באמצעות האמצעים שעמדו לרשותם", נמסר מדובר צה"ל.
בצה"ל הדגישו כי "מדובר בשיקול דעת לקוי; הנהלים הובהרו והופקו לקחים".
هكذا خرجت نساء مخيم جنين بعد تفقد منازلهن المدمرة بعد عام وأربعة أشهر من الغياب القسري." pic.twitter.com/CeFJbWOwxq
— قدس اليومية (@QUDnewS) April 13, 2026
הפרשן המדיני של חדשות 12 ברק רביד דיווח כי ארה"ב ואיראן דנות על הפשרת 20 מיליארד דולר תמורת ויתור על מאגר האורניום המועשר.
לפי הדיווח, ארה"ב ואיראן מנהלות משא ומתן על הסכם עקרונות בן שלושה עמודים לסיום המלחמה, כאשר אחד המרכיבים הנידונים הוא שארה"ב תשחרר 20 מיליארד דולר בכספים איראניים מוקפאים בתמורה לכך שאיראן תוותר על מאגר האורניום המועשר שלה, כך לפי שני בכירים אמריקאים ושני מקורות נוספים שתודרכו על השיחות.
בתוך כך, היום המתווכים הפקיסטנים, המצרים והטורקים יקיימו פגישה "מרובעת" עם גורמים סעודיים בשולי פורום דיפלומטי בטורקיה, שתתמקד במאמצי התיווך להגעה להסכם בין ארה"ב לאיראן.
לפי הדיווח, השבוע חלה התקדמות מתמשכת בשיחות, אם כי עדיין נותרו פערים משמעותיים. הסכם בתנאים אלה יביא לסיום המלחמה, תוך שהוא עשוי לעורר תגובת נגד מצד פוליטיקאים אמריקאים שמחזיקים בעמדות ניציות כלפי איראן.
הנשיא טראמפ אמר אתמול כי צוותי המו"מ האמריקאים והאיראנים צפויים להיפגש בסוף השבוע לסבב שיחות שני כדי לנסות להשלים את ההסכם.
השיחות צפויות להתקיים באסלאמאבאד, ייתכן ביום ראשון, כך לפי מקור המכיר את מאמצי התיווך. פקיסטן מתווכת במשא ומתן, עם תמיכה מאחורי הקלעים מצד מצרים וטורקיה.
העדיפות העליונה עבור ממשל טראמפ היא להבטיח שאיראן לא תוכל להחזיק במאגר של כמעט 2,000 ק"ג אורניום מועשר הקבור במתקני הגרעין התת-קרקעיים שלה, ובמיוחד 450 ק"ג המועשרים לרמה גבוהה של 60%.
האיראנים, מנגד, זקוקים לכסף באופן דחוף, על רקע המצב הכלכלי הקשה ביותר בו הם נמצאים בעקבות המלחמה.
הצדדים מנהלים משא ומתן על מה יעלה בגורל מאגר האורניום המועשר, וכמה מהכסף האיראני שמוקפא בחשבונות ברחבי העולם ישוחרר. הם גם דנים בתנאים שבהם איראן תוכל להשתמש בכסף הזה.
דוברת הבית הלבן אנה קלי אמרה שהשיחות היו "פרודוקטיביות" אך ארה"ב "לא תנהל משא ומתן דרך התקשורת", והוסיפה: "מקורות אנונימיים שטוענים שהם יודעים על דיונים דיפלומטיים רגישים אינם יודעים על מה הם מדברים."
לפי המקורות, ארה"ב הייתה מוכנה בשלב מוקדם יותר של המשא ומתן לשחרר 6 מיליארד דולר עבור איראן לרכישת מזון, תרופות ואספקה הומניטרית אחרת. האיראנים דרשו 27 מיליארד דולר.
המספר האחרון שנדון בין ארה"ב לאיראן הוא 20 מיליארד דולר, כך אמרו המקורות. בכיר אמריקאי אחד אמר שזו הצעה אמריקאית. בכיר אמריקאי אחר תיאר את הרעיון של כסף תמורת אורניום כאחד מכמה דברים שנדונים בין הצדדים.
במקביל, ארה"ב ביקשה מאיראן להסכים לשלוח את כל האורניום המועשר שלה לארה"ב, בעוד האיראנים הסכימו רק ל"דילול" שלו בתוך איראן.
לפי הדיווח, על פי הצעת פשרה הנידונה כעת, חלק מהאורניום המועשר ברמה גבוהה יישלח למדינה שלישית, לא בהכרח ארה"ב, וחלק ממנו ידולל באיראן תחת פיקוח בינלאומי.
כמו כן, מזכר ההבנות בן שלושת העמודים שעליו מנהלים הצדדים משא ומתן כולל גם הקפאה "וולונטרית" של העשרת האורניום על ידי איראן.
ארה"ב דרשה בסבב השיחות האחרון שאיראן תסכים להקפאה של 20 שנה. איראן הציעה חמש שנים. המתווכים עדיין מנסים לסגור את הפער בין עמדות הצדדים.
כחלק ממזכר ההבנות, איראן תורשה להחזיק בכורי מחקר גרעיניים לייצור איזוטופים רפואיים, אך תתחייב שכל מתקני הגרעין שלה יהיו מעל הקרקע. המתקנים התת-קרקעיים הקיימים לא יוכלו להיות בשימוש לצרכים גרעיניים.
המזכר עוסק גם במצר הורמוז, אם כי המקורות אמרו שיש עדיין פערים משמעותיים בנושא זה.
לא ברור אם המזכר מתייחס לטילים הבליסטיים של איראן ולתמיכתה בשלוחות אזוריות.
"איראן זזה. אבל לא מספיק רחוק. נראה מה יידרש כדי לגרום להם להתקדם קדימה בצורה מספקת," אמר בכיר אמריקאי. "איראן בבירור רוצה את ה-20 מיליארד דולר – והרבה יותר. הם רוצים למכור נפט במחירי שוק חופשי ללא סנקציות. הם רוצים להשתתף במערכת הפיננסית העולמית. אבל הם גם רוצים שיהיה להם תוכנית נשק גרעיני. הם רוצים לממן טרוריסטים כמו חמאס. והם לא מוכנים לוותר על זה מספיק כדי לקבל את הדברים שאנחנו מציעים," הוסיף הבכיר.
הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם אמר ל-Fox News אמש כי טראמפ שוחח ישירות בטלפון עם האיראנים בימים האחרונים וכי החילופי הדברים עלו לטונים גבוהים בצורה שהפתיעה את האיראנים.
טראמפ עצמו אמר לעיתונאים כי איראן הסכימה במהלך המשא ומתן להתחייב ל"הצהרה מאוד מאוד חזקה… שלא יהיה להם נשק גרעיני". הוא גם אמר כי איראן הסכימה לתת לארה"ב "את האבק הגרעיני", בהתייחס למאגר האורניום המועשר.
"אנחנו קרובים מאוד להשגת הסכם. אם לא יהיה הסכם, הלחימה תתחדש," אמר טראמפ. הוא הבהיר שהוא מוכן להאריך את הפסקת האש מעבר לפקיעתה ב-21 באפריל אם יהיה צורך.
יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, התייחס להפסקת האש בלבנון וכתב בטוויטר:
"בלתי נתפס שמדינת ישראל מפקירה את תושבי הצפון לקונספציית הסבבים של נתניהו מתוך לחץ חיצוני, לא מתוך עוצמה ובניגוד לאינטרס הישראלי, לאחר שנתיים וחצי של מלחמה ומחיר כבד מנשוא ששילמנו כולנו.
"הפקרת הצפון היא סיבה נוספת לצורך להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור איך הגענו לטבח השבעה באוקטובר ואיך לאחר כמעט 1,000 ימי מלחמה ממשלת ישראל נכשלת במימוש ההישגים הצבאיים האדירים להישגים מדיניים!
"נתניהו, אתה זה שאמר – ראש ממשלה שלא יכול לעמוד בלחץ חיצוני, שלא ייכנס ללשכת ראש הממשלה. נכשלת. זה הזמן לבחירות".
בגל"צ פורסמו פרטים מתדרוך של בכירי צה"ל היום לכתבים הצבאיים לרגל הפסקת האש עם איראן.
לפי הדיווח, צה"ל הזהיר את הדרג המדיני כי "איראן מגיעה חלשה מאוד ומוכה למו"מ – אסור לוותר לה". צה"ל סבור שיש לעמוד על מספר עקרונות במו"מ – חובה להוציא את האורניום המועשר מאיראן, אסור לאפשר לאיראן להעשיר אורניום לצמיתות (ולא רק למספר מוגבל של שנים), ואסור לאפשר הפשרת כספים שתכניס כסף רב למשטר האיראני ותחזק אותו.
בצה"ל מעבירים מסר לדרג המדיני – איראן מספיק מוכה כדי להביא הישגים במו"מ המדיני, ואם היא לא תסכים – יהיה אפשר לשוב ולהכות בה – יש עוד עבודה רבה שלא הושלמה באיראן, ובראשה פגיעה במתקני האנרגיה שלא הותקפו.
כמו כן, צה"ל מעריך כי אם סוגיית הטילים הבליסטיים לא תטופל במסגרת הסכם – בתוך פרק זמן של שנים ספורות מאוד, איראן תוכל לצבור מחדש אלפי טילים בליסטיים, אם תחליט להשקיע בכך. המשמעות: ייתכן שבעוד מספר שנים מועט, לאיראן יהיה ארסנל טילים שיחייב את ישראל לצאת למערכה נוספת נגדה.
בנוסף, גם אחרי המכות הקשות שספגה במערכה, באיראן נותרו צנטריפוגות רבות – ולכן בצה"ל סבורים כי הסוגייה המטרידה ביותר היא הוצאת האורניום המועשר. אם האורניום לא יוצא מאיראן במסגרת הסכם – יש לאיראן את היכולת להעשיר אותו לדרגה צבאית של 90% – ולהתקרב לפצצה.
בצה"ל הבהירו: "מתחילת הדרך הערכנו בפני הדרג המדיני שהסיכוי להפלת המשטר באיראן נמוך. לא ניתן להפיל משטר בתקיפות מהאוויר – אך יש כיום סדקים ובקיעים במשטר האיראני".
עוד דווח כי איראן שיגרה במערכה בסה"כ כ-1,400 טילים בליסטיים. רק 39% מהם – שוגרו לישראל. היתר – למדינות האזור והמפרץ. אחוזי היירוט של הטילים – 84%, נמוכים יותר מאשר "עם כלביא". הסיבה – שימוש איראני נרחב בטילי מצרר, שקשה יותר ליירט. יותר מ-70% מפגיעות הטילים בישראל הן פגיעות של טילי מצרר.
צה"ל מעריך את הנזק לתעשיות באיראן בכ-100 מיליארד דולר, וסבור שיידרשו לאיראן מספר שנים לשקמו. צה"ל המליץ לדרג המדיני במהלך המערכה לפגוע גם בתחנות הכוח באיראן, אך הדרג המדיני דחה את ההצעה.
בנוסף, נמסר כי צה"ל הטיל במערכה באיראן יותר חימושים כבדים מאשר צבא ארה"ב: 19,000 לעומת 17,000.
לגבי הסכם הפסקת האש בלבנון: מודל "הקו הצהוב" מעזה יועתק גם ללבנון, וצה"ל כבר הגדיר "קו צהוב" שעד אליו פועלים כעת כוחות צה"ל. בתוך שטחי הקו הצהוב, יש 55 כפרים לבנונים שהאזרחים לא מורשים לחזור אליהם – וצה"ל רשאי להמשיך ולהשמיד בהם תשתיות טרור גם תוך כדי הפסקת האש.
חזבאללה שיגר במערכה בסך הכל כ-8,000 טילים ורקטות. רק כשליש מהם – כ-2,500 – שוגרו לעורף הישראלי, והיתר – כ-5,500 – שוגרו לעבר כוחותינו בדרום לבנון. 75 מהרקטות בלבד פגעו. גם אחוזי יירוט הכטב"מים מרשימים: 92%.
לסיכום נמסר כי צה"ל תומך בהפסקת האש בלבנון ומעריך: יש פוטנציאל לשקט ארוך טווח בלבנון באמצעות הסכם מדיני. כל זאת, בתנאי שצה"ל נשאר בתחומי הקו הצהוב ולא נסוג ממנו, ויוסכם על מנגנון בפיקוח אמריקאי שיפרז את דרום לבנון.
גדלתי על הספרים של אייזק אסימוב. כנער הייתי חוזר שוב ושוב לסיפורי הרובוטים שלו ומנסה להבין איך שלושה משפטים קצרים יכולים להחזיק עולם שלם של דילמות מוסריות.
שלושת חוקי הרובוטיקה ריתקו אותי. הם נראו כמו פתרון מתמטי כמעט מושלם לבעיה פילוסופית עתיקה: איך מונעים מהמכונה לפגוע ביוצר שלה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו"("סיום", נתן אלתרמן)
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוקיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.
באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
הנשמה מלאכותית בבג"ץ
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו