טראמפ העניק לערב הסעודית את כל משאלותיה
הכרזתו השבוע של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הוא מסכים להעשרת אורניום בשטחה של ערב הסעודית לא הייתה צריכה להפתיע איש. למעשה, טראמפ הסכים לכך עוד במהלך ביקורו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן בוושינגטון בנובמבר 2025.
באותה עת, רבים בישראל עוד תלו תקווה בכך שטראמפ יכפה על בן סלמאן נורמליזציה עם ישראל בתמורה לתוכנית גרעין סעודית ולחתימה על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ריאד לוושינגטון.
אך טראמפ לא התעקש על כך, ובן סלמאן אמר במפורש, כך שכל מי שמתקשה בהבנה היה צריך להבין, שלא תהיה נורמליזציה של יחסים עם ישראל ללא אופק ברור למדינה הפלסטינית.
הכרזתו של טראמפ כי הוא מסכים להעשרת אורניום בשטחה של ערב הסעודית לא הייתה צריכה להפתיע איש. למעשה, טראמפ הסכים לכך עוד במהלך ביקורו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן בוושינגטון בנובמבר 2025
כעבור מספר חודשים, כאשר המלחמה נגד איראן הלכה והסתבכה, וההנהגה האיראנית החדשה שידרה קיצוניות רבה אף יותר מזו הקודמת, טראמפ מאשרר את מה שהוא ובן סלמאן סיכמו עליו אז בוושינגטון.
לא רק שישראל לא קיבלה דבר בתמורה, היא נותרה לבדה, מבודדת, מושפלת ומנודה. לפני שבועיים טראמפ נתן הסכמה עקרונית למכירה של מטוסי F-35 לטורקיה, וכעת – אישור להעשרת אורניום לערב הסעודית, למרות ההתנגדות הישראלית.
הדבר העצוב הוא שישראל הייתה יכולה לקבל הכול. הנורמליזציה עם ערב הסעודית הייתה על השולחן זמן רב, בערך מאז 2016.
המחיר היה ברור וידוע – התנעה מחדש של תהליך מדיני בתמיכת מדינות ערב. אך נתניהו היה סבור שיצליח להביא את הסעודים גם מבלי לשלם את המחיר בזירה הפלסטינית והמשיך לקדם את חזונו לניתוק הסוגיה הפלסטינית מהיחסים עם המדינות הערביות.
הסעודים אמרו פעם אחר פעם – לא יקרה, אך "מר ביטחון" היה בשלו. לאחר ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה הסעודים חזרו על המנטרה הזאת אינספור פעמים.
הנורמליזציה עם ערב הסעודית הייתה על השולחן זמן רב, המחיר היה ברור וידוע – התנעה מחדש של תהליך מדיני בתמיכת מדינות ערב, אך נתניהו הימר שיצליח לנתק את הסוגיה הפלסטינית – ונכשל
בישראל לא רצו לשמוע, ועם בן גביר וסמוטריץ' בממשלה לנתניהו גם לא היה סיכוי לקדם חזון כלשהו שהיה מעניק, הלכה למעשה, עצמאות לפלסטינים ומסיים את השליטה הישראלית על מרבית שטחי הגדה המערבית.
נתניהו דחה בבוז את התוכנית הצרפתית-סעודית שהונחה על השולחן ב-2025 ובזאת סגר את חלון ההזדמנויות לנורמליזציה עם ריאד בסיבוב הנוכחי.
הנורמליזציה עם ערב הסעודית תצטרך לחכות – לממשלה שפויה, לתוכנית מדינית רצינית של ישראל שרוצה שלום עם כל שכניה, ולא רק עם אלה העשירים ביותר. מי יודע כמה זמן המהלכים האלה עלולים לקחת.
שלום, מלחמה ומיסקלקולציה עם איראן
למרות האזהרות מההסלמה המתקרבת, תיירים מכל העולם נוהרים כעת לעומאן על מנת להתאכסן בבתי המלון שמציעים דיל בלעדי – חדרים עם נוף למצר הורמוז. אמנם, בבתי המלון הללו אין מקלטים ועומאן הותקפה על ידי איראן ארבע פעמים מאז תחילת יולי, אך זה לא מה שיעצור את מי שמחפש ריגוש אמיתי.
ישראלים לא יכולים לבקר בעומאן, אך גם הם יכולים לחוות ריגושים בדירות ובבתים שלהם, אם ישראל תצטרף לסבב צבאי נוסף באיראן. התקשורת הישראלית מכינה את אזרחי ישראל לאופציה הזאת בהתרגשות ובהתלהבות: "גם אם רסיס איראני ייפול על אדמתנו, ניכנס למלחמה ונראה להם מה זה", רומזים "הגורמים הבכירים".
למרות האזהרות מההסלמה המתקרבת, תיירים מכל העולם נוהרים כעת לעומאן על מנת להתאכסן בבתי המלון שמציעים דיל בלעדי – חדרים עם נוף למצר הורמוז
שוב, מעטים שואלים את עצמם מה הרציונל ומה האסטרטגיה. מה ניתן יהיה להשיג אחרי סבב צבאי נוסף, בין אם ישראל תצטרף אליו ובין אם לא? ההנחה בוושינגטון לא השתנתה מאז תחילת המלחמה: אם נפעיל עוד לחץ – בסוף האיראנים יתקפלו.
לפי שעה, אין שום אינדיקציה שמצביעה על כך שהאיראנים יתקפלו, לפחות לא בנושא שאותו הם מגדירים כקריטי מבחינתם – שליטה על מצר הורמוז. על סוגיית הגרעין כמעט לא דנים כבר – ובינתיים השעון מתקתק, והסרכזות – אלה שהוסתרו ככל הנראה במעמקי המנהרות העמוקות, מתחת לרכסי ההרים הגבוהים – ממשיכות לעבוד. המיסקלקולציה שגרמה לפתיחה במלחמה נגד איראן במועד שנבחר ממשיכה להכתיב את קצב האירועים גם כעת.
נתניהו ממתין לפגישה עם טראמפ
בשבועות האחרונים נשיא ארה"ב נפגש עם מספר מנהיגים מהמזרח התיכון – עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ועם נשיא סוריה א-שרע בעת פסגת נאט"ו באנקרה, לאחר מכן עם השליט הקטארי בבית הלבן, ולבסוף – עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, שקיים השבוע ביקור היסטורי בוושינגטון.
מאז שעאון עלה לשלטון, בישראל ניסו לגמד את האירוע, למרות שזוהי הפעם הראשונה שבה ללבנון יש נשיא וממשלה שמתנגדים לחזבאללה ומעוניינים לחסל את כוחו. בדיוק כך בעבר התייחסו כאן לנשיא מצרים סאדאת שהוגדר על ידי המודיעין הישראלי כ"חלש", וליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שזכה לכינוי "תרנגולת ללא נוצות" מפיו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון.
מאז שעאון עלה לשלטון, בישראל ניסו לגמד את האירוע, למרות שזוהי הפעם הראשונה שבה ללבנון יש נשיא וממשלה שמתנגדים לחזבאללה ומעוניינים לחסל את כוחו
לעומת זאת, בישראל מאוד אהבו את בשיר ג'ומאייל ואף דאגו לכך שיתמנה לנשיא. ג'ומאייל לא שרד, אך אף אחד בירושלים לא הסיק את המסקנות הנדרשות, וממש לאחרונה ראש ממשלת ישראל, יחד עם ראשי המוסד, ניסה להפיל שלטון בטהרן ולהחליף את האייתוללה חמינאי בנשיא לשעבר, מכחיש השואה, מחמוד אחמדינז'אד.
גם בעזה, במקום לעבוד עם הרשות הפלסטינית ונאמניה, הימרו על הכנופיה של אחד יאסר אבו-שבאב, שסיים את הקריירה שלו מוקדם מהצפוי.
אין ספק שטראמפ ויועציו רואים בעאון משהו שלא רואים בישראל: סיכוי לייצוב של לבנון. ולכן טראמפ נפגש עם עאון, הבטיח לו את התמיכה החיונית לממשלתו ולצבאו, ואף הוסיף שישקול להחזיר את הטיסות מארה"ב ללבנון, שפסקו לפני עשורים רבים.
אין ספק שטראמפ ויועציו רואים בעאון משהו שלא רואים בישראל: סיכוי לייצוב של לבנון. ולכן טראמפ נפגש עם עאון, הבטיח לו את התמיכה החיונית לממשלתו ולצבאו, ואף הוסיף שישקול להחזיר את הטיסות מארה"ב ללבנון
השבוע ב-1986: פרס פוגש את מלך מרוקו חסן השני
ב-22 ביולי 1986 יצא ראש הממשלה שמעון פרס בחשאי למרוקו, לפגישה מפתיעה עם המלך חסן השני בארמונו באיפראן. פרס הצהיר כי הפגישה הייתה מוצלחת, אך הודה כי לא הושגה פריצת דרך בתהליך השלום במזרח התיכון.
הפער בין הצדדים בלט בהודעה המשותפת שפרסמו שתי המדינות, שהדגישה את עמידתו של המלך חסן על עקרונות תוכנית פאס של הליגה הערבית משנת 1982, ובהם נסיגה ישראלית מהגדה המערבית, מרצועת עזה וממזרח ירושלים, הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים והכרה באש"ף כנציג העם הפלסטיני – תנאים שלא היו מקובלים אז על ישראל.
ב-22 ביולי 1986 יצא ראש הממשלה שמעון פרס בחשאי למרוקו, לפגישה מפתיעה עם המלך חסן השני בארמונו באיפראן. פרס הצהיר כי הפגישה הייתה מוצלחת, אך הודה כי לא הושגה פריצת דרך בתהליך השלום
חסן עצמו לא חסך במילים. בנאום טלוויזיוני לאחר הפגישה הוא הצהיר: "אינני כאן כדי לנהל משא ומתן על השטחים. אני כאן כדי לומר לכם: עליכם לפנות את השטחים, ואתם מחויבים לשוחח עם אש"ף… אין לי מה לומר עוד לאיש הדוחה את אש"ף ומסרב לפינוי השטחים — אז שלום".
פרס, בתגובה בטלוויזיה הישראלית, הגדיר את דברי המלך כ"הצגה לעולם הערבי", והשווה אותם לנאומו הראשון של סאדאת בכנסת: "מה חשבו, שינאם נאום ציוני? הוא דיבר אל האומה הערבית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו