"מאחר שנקבע כי המקרה הנוכחי הוא דווקא כן אחד המקרים הנדירים והחריגים שבהם יש הצדקה להתערבות שיפוטית ולביטול ההחלטות הפיקודיות."
אילו אסמכתאות או תקדימים נסמך הכותב?
אילו נתונים עומדים מאחורי ה- "חריגות ונדירות" של ההתערבות בהקשר?
"מאחר שנקבע כי המקרה הנוכחי הוא דווקא כן אחד המקרים הנדירים והחריגים שבהם יש הצדקה להתערבות שיפוטית ולביטול ההחלטות הפיקודיות."
אילו אסמכתאות או תקדימים נסמך הכותב?
אילו נתונים עומדים מאחורי ה- "חריגות ונדירות" של ההתערבות בהקשר?
שר הביטחון ישראל כ"ץ גינה קריאות שנשמעו נגד הרמטכ"ל אייל זמיר בהפגנת חרדים נגד הגיוס בבני ברק, כאשר לפי הדיווחים אחד הרבנים שנאמו תקף אותו בחריפות וכינה אותו "הרמטכ"ל הארור, יימח שמו וזכרו".
מדברי כ"ץ:
"אני מגנה בתוקף את דברי ההסתה החמורים שהושמעו נגד הרמטכ"ל בעצרת בבני ברק.
"הרמטכ"ל ומפקדי צה"ל מובילים את לוחמינו בכל הזירות במערכה להגנה על מדינת ישראל, למען ביטחון אזרחי ישראל. כל הסתה נגדם היא פסולה, מסוכנת וראויה לכל גינוי.
"גם כאשר יש מחלוקות ציבוריות, אסור לחצות קווים אדומים של הסתה ופגיעה במי שנושאים באחריות הכבדה לביטחון המדינה.
"אני מביע את מלוא ההערכה לרמטכ"ל, למפקדי צה"ל ולחייליו, ומחזק את ידיהם בהמשך ביצוע משימתם להגנת מדינת ישראל".
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הודיעה כי היא מתנגדת להצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים שמשתמטים מגיוס, ואמרה כי מדובר בניסיון לעקוף את הצורך בהעברת חוק הגיוס להסדרת מעמדם של המשתמטים "לומדי התורה".
לדבריה, "הצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".
מדבריה:
"קריאה משולבת של שני הסעיפים שבחלק העיקרי מציפה את הפער בין הכוונה המקורית של הצעת החוק – עיגון הסדר זמני להקפאת מעצרים – לבין הצעת החוק המעודכנת שהונחה על שולחן הוועדה שתכליתה שונה לחלוטין. למעשה מדובר בהצעת חוק שהיא "מיני חוק גיוס" שמטרתה המרכזית היא הסדרת מעמדם של בני הישיבות הן בטווח המיידי והן בראייה צופה פני עתיד. תכלית זו גם עולה מנוסח סעיף המטרה המוצע לפיו "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה יקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם".
"הרכיב היחיד שעוגן בסעיף המטרה הוא חשיבות לימוד התורה והוא זה המשמש כבסיס והצדקה להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. ההסדרה המוצעת מובילה לתוצאה סופית לפיה בעתיד יוכל כל מלש"ב לטעון כי מעמדו כבר נבחן ובכך לייתר לחלוטין דיון מחודש במעמדו. זהו "סעיף חנינה" המבקש להסדיר את מעמדם של המלש"בים המוגדרים כיום כעריקים או כמשתמטים.
"יתר על כן, ההסדר המוצע מעניק לגיטימציה למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון ושלא לפעול על פי הוראות הדין ובכך מספק להם חסינות מראש ומקנה להם הגנה מפני נקיטת הליכים פליליים. מכאן, שהצעת החוק אינה מבקשת להקפיא זמנית את המעצרים, אלא מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בשיחה עם כתבים בחדר הסגלגל בוושינגטון כי הפגישה המתוכננת להיערך השבוע בין ארצות הברית לאיראן בדוחה בירת קטאר תהיה "אולי חשובה, ואולי לא".
בעקבות רעידת האדמה בוונצואלה, משלחת סיוע משותפת של משרד החוץ, צה"ל ופיקוד העורף תמריא מחר למדינה. המהלך יוצא לפועל בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער, לאחר עבודת תיאום בהובלת המטה לביטחון לאומי (מל"ל).
על פי ההודעה, את פעילות משרד החוץ במשלחת יוביל השגריר יועד מגן, שגדל בוונצואלה. על משלחת צה"ל יפקד ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי.
המשלחת הראשונית שתמריא מחר כוללת גורמי מקצוע מתחום ההנדסה בפיקוד העורף ונציגים של משרד החוץ. בהמשך צפויים להצטרף אליהם מומחים נוספים מפיקוד העורף ומרשות החירום הלאומית (רח"ל).
עוד נמסר כי המומחים הישראלים יפעלו בשטח בשיתוף פעולה עם מקביליהם המקומיים, ובהתאם לצרכים שיעלו בוונצואלה.
מומחים מאיראן ומעומאן יחלו בימים הקרובים בשיחות על הגדרה מחדש של נתיבי המעבר במצר הורמוז. כך אמר סגן שר החוץ האיראני, כאזם ע'ריבאבאדי, בראיון לטלוויזיה הממלכתית.
לדבריו, טהרן תפעל לחסום כלי שיט שיעברו מחוץ לנתיבים שיוגדרו.
מתחת ללוחות האבן של המצודה ההיסטורית נחשפה לא רק הנדסה צבאית חסרת תקדים, אלא ראי חד לאסטרטגיה האיראנית כולה ולמשבר הזהות העמוק שפוקד את טהרן בשעה קשה זו.
מבצרים אינם חיים רק מאבנים, הם חיים מהמשמעות שתרבויות מטמיעות בהם. מימי הצלבנים ועד נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000, שימש הבופור ציר, סביבו נסובו מיתוסים לאומיים, טראומות קרב ושאלות קיומיות על גבולות הכוח הישראלי.
סטיב בלחסן הוא סא"ל (במיל'), מתמחה בניתוח סוגיות גיאופוליטיות וביטחוניות. בעל תואר MBA בניהול משברים ובניית חוסן, עם התמחות בחיבור שבין אסטרטגיה צבאית לחוסן לאומי ואזרחי.

אל תתנו למראה השברירי משהו של מיכל פעילן להטעות אתכם. כמעט שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, כאשר מדינה שלמה בטראומה ומדשדשת במלחמת נצח, סוף סוף קמה עיתונאית אמיצה ואומרת את האמת בפרצוף, בלי מורא ובלי משוא פנים:
מיכל פעילן, כתבת חדשות 12, טלטלה החודש את אולפן שישי ועוררה סערה כשאמרה: "הממשלה עוסקת בחרא בזמן שהיא שולחת את הלוחמים אל מותם. היא משתינה על הלוחמים ועל האזרחים, ואפילו לא מנסה לשכנע שהשתן שלהם זה גשם".
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

מהמקפצה: קצין שהוגש נגדו כתב אישום בגין השלכת רימוני הלם בניגוד להנחיות, רימונים שפצעו מפגינות שקטות נגד ההפיכה המשטרית – זכה בקידום בידי איתמר בן גביר, הן בדרגה והן לתפקיד מפקד תחנת משטרה – מספר ימים לאחר הגשת כתב האישום.
בלמנו זאת בעתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת הליך די מפרך. אבל המסר לקציני המשטרה נקלט היטב. בן גביר דאג לפמפם אותו בציוציו, פרסומיו, ראיונותיו וסרטוניו הרעילים.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

אין להם שום סיבה לחשוש מבג"ץ, כי (א) בלאו הכי יתעלמו ממנו אם במקרה יאמר משהו, ו-(ב) בג"ץ עצמו מומחה בלמרוח את הדברים האלה עד אין-סוף. תזכורת: זה בית המשפט שהצליח לא להכריע בעתירות נגד מינוי בן-גביר עד סוף הקדנציה שלו. ולא מופרך לחשוש שאז הם יגידו שזה כבר לא רלוונטי, אז עדיף למחוק את העתירות.
חמישים שנה אחרי, אפשר להתבונן מחדש בשנה הדרמטית שעיצבה את חיינו, ואולי ללמוד ממנה שיעור בצניעות
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו