כאשר הושקה תכנית ההפיכה המשטרית ב-4 בינואר, טען שר המשפטים יריב לוין כי נדרשת רפורמה "שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".
שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, טען באמצע חודש פברואר כי "במדינת ישראל, כל אחת משלוש הרשויות, חוץ מבית המשפט, מאוזנת […]. מה שאני עושה זה שם על הרשות הזו גם איזונים ובלמים, כדי שעל כולן יהיו איזונים ובלמים".
פרופסור עופר פירסטנברג הוא חבר סגל במחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע.
פרופסור יוסי שפיגל הוא חבר סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את עמיתיהם החרדים במהלך הדיון הראשון בסדרת דיונים הצפויה השבוע על הצעת חוק היסוד השנויה במחלוקת של הקואליציה, שנועדה להכריז על לימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל. הם האשימו אותם בתמיכה בהשתמטות המונית מגיוס ובחילול התורה.
חברי הכנסת מחו בקול על דבריו של יושב ראש יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, שטען כי "יש משתמטים גם בתל אביב", כי מי שלומדים תורה במשרה מלאה ואינם מתגייסים הם "קבוצה קטנה", וכי מי שטוען שהחרדים אינם משרתים "מתכחש למציאות".
גולדקנופף אמר בדיון על חוק יסוד לימוד תורה ש"אני בטוח שהמשתמטים שאת מדברת הם המשתמטים בתל אביב" – ועורר סערה רבתית pic.twitter.com/HL6JA0mUq3
חרדים שאינם משרתים "אינם משתמטים" ותורמים באמצעות לימודיהם, אמר גולדקנופף, וקרא לחברי ועדת הכנסת הדנים בהצעה להיות "כאיש אחד בלב אחד" ולהצביע פה אחד בעד קידומה.
חברי הכנסת מהאופוזיציה התפרצו בכעס. ח"כ מירב כהן מיש עתיד אמרה כי דבריו הם "סטירת לחי", והביעה צער על כך ש"גם שלוש שנים של מלחמה קשה לא גרמו לכם לשנות את דעתכם".
החוק, שלפיו ההכרה בלימוד תורה כערך יסוד נועדה ליצור "איזון ראוי ביחס לערכי יסוד אחרים", ישמש רק כדי לאפשר לחרדים להמשיך להימנע משירות ולהמשיך לקבל מיליארדי שקלים במימון ממשלתי, אמרה כהן. "אתם גורמים לחילול השם, ואתם צריכים להתבייש בזה, כי זה לא יהודי, לא ציוני, לא ישראלי, לא שום דבר".
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו האשים את החרדים בכך שהם מביאים למלחמת אחים, וציטט את הפסוק: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?"
ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, ששבר שורות עם הקואליציה והצביע נגד הצעת החוק בקריאה הטרומית, יצא גם הוא נגד ההצעה ואמר כי "חקיקת חוק על לימוד תורה פוגעת בלימוד התורה, פוגעת בערך לימוד התורה, ופוגעת ביכולת של כלל עם ישראל, על כל גווניו, לכבד, לאהוב ולחבק את עולם התורה".
בתגובה, יושב ראש ועדת הכנסת ויושב ראש הקואליציה אופיר כץ האשים את סולומון בכך שהוא משרת "את הקמפיין של השמאל".
"לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי, לימוד התורה הוא ששמר עלינו. הגיע הזמן, גם אם באיחור רב, שמדינת ישראל כמדינה יהודית תיתן ללימוד התורה את מעמדו הראוי ותכיר בו כערך עליון", אמר ח"כ משה גפני מיהדות התורה.
ח"כ יצחק גולדקנופף במליאת הכנסת, 20 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
מפלגת הדמוקרטים פרסמה היום את רשימת המתמודדים הסופית בבחירות המקדימות לרשימת המפלגה לכנסת. בפריימריז, שייערכו ב־20 ביולי, יתמודדו 51 מועמדים.
לפי המפלגה, מספר המתפקדים עומד כיום על כ־85 אלף. ההתפקדות תישאר פתוחה עד שבוע לפני מועד הפריימריז, כך שמתפקדים נוספים יוכלו להשתתף בהצבעה.
הרשימה כוללת מועמדים מיישובים שונים ברחבי הארץ, ובהם יהודים, דרוזים, ערבים ולהט"בים. בין 51 המתמודדים 19 נשים. תקנון המפלגה קובע שיבוץ לסירוגין של נשים וגברים ברשימה לכנסת.
במכתב ששלח למתמודדים כתב מנכ"ל המפלגה, עומר לובטון־גרנות, כי הדמוקרטים מבקשים להציג "אלטרנטיבה שלטונית שקופה, פתוחה, ערכית ויציבה". הוא קרא למתמודדים, בהם חברי כנסת מכהנים, חברי כנסת לשעבר ומצטרפים חדשים, לשמור על שיח מכבד במהלך הקמפיין הפנימי ולהקפיד על החוק ועל ערכי המפלגה.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בדרך לישיבת הסיעה בכנסת, 16 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מפקד בכיר במשטרה הימית של חמאס, יחד עם שני פעילים נוספים בארגון הטרור, נהרגו בתקיפה ישראלית במרכז רצועת עזה בסוף השבוע, כך מודיע צה"ל.
בצה"ל אומרים כי המשטרה הימית "פועלת תחת הזרוע הצבאית של חמאס ומקדמת ומכוונת פעולות טרור נגד כוחות צה"ל ומדינת ישראל".
התקיפה ביום שישי כוונה נגד מנצור סאמי מחמוד שחטוט, מפקד המשטרה הימית של חמאס במחנות המרכז, לפי הצבא.
שני מפקדים נוספים במשטרה הימית, ששהו עם שחטוט בכלי הרכב שהותקף, נהרגו בתקיפה, נמסר מצה"ל.
בצה"ל אומרים כי שחטוט פעל לאחרונה לקידום תקיפות נגד כוחות ישראליים. שלושת הפעילים "נסעו בכלי רכב כשהם חמושים בנשק, וככאלה היוו איום על כוחות צה"ל הפועלים ברצועת עזה", מוסיף הצבא.
שר הביטחון ישראל כ"ץ פנה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בועז ביסמוט, וקרא לקיים "דיון דחוף" בהצעה לעצור את האכיפה נגד תלמידי ישיבות המשתמטים מגיוס לצה"ל.
כ"ץ כתב לביסמוט כי על רקע מכתבו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שתמך בהקפאת מעצרים, על הוועדה שבראשותו לדון ב"הוראת שעה" שתאפשר לתלמידי ישיבות הלומדים במשרה מלאה להימנע ממעצר, תוך הבטחת "המשך האכיפה הפלילית נגד משתמטים מקרב הציבור החרדי שאינם לומדים בישיבות".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ההצעה היא אחת משתי הצעות חוק מקבילות שמקדמים חברי כנסת חרדים, בתקווה להשאיר את תלמידי הישיבות מחוץ לצבא בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2024, שהורתה לממשלה להתחיל לגייס גברים חרדים.
היא מקודמת לצד הצעת חוק היסוד השנויה במחלוקת של הקואליציה, שנועדה להכריז על לימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל.
הנוסח המתוקן של ההצעה משמיט ניסוח מטיוטה קודמת שהשווה בין לימוד תורה במשרה מלאה לשירות צבאי, בכך שתיאר אותו כ"שירות משמעותי" למדינה, לאחר ביקורת רחבה, כולל מצד כמה מחברי הקואליציה, שלפיה הדבר מציב למעשה משתמטים מגיוס באותו מעמד כמו חיילים ואנשי מילואים.
מחאת החרדים נגד מעצר עריקים יוצאת מירושלים לעבר בית ליד, 24 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
עם זאת, מטרת היסוד של ההצעה נותרה ללא שינוי. בטיוטה המתוקנת נכתב כי ההכרה בלימוד תורה כערך יסוד נועדה ליצור "איזון ראוי ביחס לערכי יסוד אחרים". בדברי ההסבר, שגם הם לא שונו, מובהר כי מטרת החקיקה היא להתמודד עם המכשולים המשפטיים שיצרו פסיקות בג"ץ, שביטלו את הפטורים מגיוס לתלמידי ישיבות.
בימים אלה החליטה תנועת "הרבעון הרביעי" להצטרף למרוץ לכנסת תוך כדי שמירה במקביל על מסגרת של תנועה חוץ-פרלמנטרית. לכאורה למה לא? אם יש תנועות קיקיוניות שרצות לכנסת, אז גם הם יכולים.
מאידך גיסא, הצעד הזה מצביע על חוסר הבנה של אנשי התנועה בדבר חשיבות הזירה החוץ-פרלמנטרית והיחס בינה לבין הזירה הפרלמנטרית.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה.
מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
זה אולי היה נכון פעם. לפני שלטון הנוכל המסכסך והמפלג. כך נהיינו מדינה סקטוריאלית שלא מאפשרת כמעט פעילות חוצת מפלגות (לשימחתם הרבה של חברי הגועליציה הבורים ועמי הארצות).
בדרכה להיטיב עם העומד בראשה לא נמנעה הממשלה הנוכחית מפגיעה בכל אחד מעמודי התווך של הקיום הישראלי. הביטחון הלאומי והאישי התערער, יוקר המחייה הרקיע לשחקים, יחסי החוץ בקריסה, אמון הציבור במוסדות המדינה נסדק והחוסן החברתי נפגע אנושות.
אלא שכדרכן של ממשלות פופוליסטיות, הנפגעים העיקריים לא היו מתנגדיה אלא דווקא תומכיה המובהקים ביותר. תושבי הדרום, נתיבות אופקים ושדרות, נעזבו לנפשם. תושבי הצפון הפכו לפליטים בארצם. הציבור הדתי-לאומי שילם מחיר דמים נורא, יחסית לחלקו באוכלוסייה.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כן, אבל להביא הנמקות והצדקות מתוך עולם התורה דווקא דומה ליריה ברגלך שלך. אמור מעתה: כל הממבו ג׳מבו הזה לא מעניין אותי כקליפת השום. לך לעבוד, לך לצבא, שלם מיסים ושתוק כבר! רוצה לסגוד? בפ... המשך קריאה
כן, אבל להביא הנמקות והצדקות מתוך עולם התורה דווקא דומה ליריה ברגלך שלך. אמור מעתה: כל הממבו ג'מבו הזה לא מעניין אותי כקליפת השום. לך לעבוד, לך לצבא, שלם מיסים ושתוק כבר! רוצה לסגוד? בפינה. בבושה.
הכתבה מאד חשובה. רק נתנו לציבור החרדי להתחזק מאד מבחינה הדמוגרפית ופוליטית. גם השיטה שלהם לגבי התורה היא הקובעת היום. יהיה מאד קשה להאבק על האמת אבל אסור לוותר להיכנע.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
![יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/11/F251105YS20.jpg "יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, 5 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו