החשוד בתקיפה במצעד הגאווה בברלין נורה למוות במהלך פעילות משטרתית במתחם גינות בפרבר שפנדאו שבעיר. כך דיווחה התקשורת הגרמנית.

ממשטרת ברלין לא נמסרה תגובה מיידית לדברים.

מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום), גנרל בראד קופר, המליץ להפסיק את מסע ההפצצות האמריקאי סביב מצר הורמוז, אלא אם וושינגטון תהיה מוכנה להסלים את המצב למערכה צבאית רחבה יותר נגד איראן. לפי דיווח ב-Axios, שמצטט שני מקורות המעורים בהערכתו של קופר, הוא טען כי המבצע הגיע ברובו למיצוי.

הדיווח מתפרסם לאחר לילה שני ברציפות ללא תקיפות אמריקאיות באיראן, וזאת בתום קרוב לשבועיים של תקיפות ליליות ותגובות מצד טהרן נגד בעלות בריתה של ארה"ב ברחבי האזור.

לפי Axios, קופר העביר את המלצתו לפנטגון, למטות המשולבים ולבית הלבן, לקראת פגישה שנערכה ביום שישי בין הנשיא דונלד טראמפ ליועציו הבכירים. במהלך אותה פגישה החליט טראמפ להשהות את התקיפות.

המקורות ציינו כי קופר אמר שהמערכה פגעה באופן משמעותי ביכולתה של איראן לתקוף ספינות במצר, והדגיש כי בנק המטרות שיועדו לתקיפה מוצה כמעט לחלוטין.

עוד הוסיפו המקורות כי קופר העלה אפשרות לחידוש פעולות הלחימה המרכזיות נגד 20% מהמטרות שנותרו – מטרות שהצבא האמריקאי סימן אך טרם תקף במהלך המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל נגד איראן. עם זאת, הוא הבהיר כי ללא מהלך כזה, אין טעם להמשיך את המבצע בהורמוז.

על פי דיווחים של "ניו יורק טיימס" ו-CNN, סגן הנשיא ג'יי די ואנס ויושב ראש המטות המשולבים גנרל דן קיין הביעו חשש מהסלמת המלחמה באיראן, בשעה שטראמפ שקל את האפשרות ביום שישי. בממשל טראמפ גובר החשש מפני הרחבת העימות, דלדול מלאי הנשק, פגיעה ביחסים עם בעלות הברית במפרץ וכן מההשלכות על אספקת האנרגיה והכלכלה העולמית.

במקביל, שליחיו הבכירים של טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, מקיימים מגעים עם האיראנים, הן ישירות והן דרך מתווכים, כך לפי דיווח ב-Axios ודיווח של כתב "חדשות 12" ברק רביד.

בשלב זה הגיעו הצדדים להבנה לא רשמית של "שקט ייענה בשקט", כלומר אף צד לא יפתח באש כל עוד הרגיעה הנוכחית נשמרת. בדיווח של "חדשות 12" צוין כי עומאן ואיראן ממשיכות במאמצים להגיע להסכם בנוגע למצר הורמוז, אם כי אין ערובה לכך שטראמפ יאשר הסכם מסוג זה.

הממשלה פרסמה הודעה חריפה בתגובה לעתירות נגד הוראת השעה המקפיאה את מעצרם של תלמידי ישיבות, והבהירה כי תשובת הפרקליטות לבג"ץ אינה מייצגת את עמדתה.

הממשלה הודיעה כי לא תשכור עורך דין פרטי לייצוג בעתירות, בטענה כי תוצאת ההליך "ידועה מראש". היא טענה כי מעצרי עריקים לא מקדמים גיוס חרדים, ותקפה בחריפות את הייעוץ המשפטי לממשלה ואת צו בג"ץ שהקפיא את החוק. 

בעמדת הממשלה הובהר כי "כתב התשובה מטעם הפרקליטות אינו על דעת הממשלה או מטעמה".

עוד נטען:

"מדינת ישראל זקוקה למתגייסים חרדים ולא לעצורים חרדים. יש לפעול להגדלה משמעותית של המתגייסים מקרב בני הציבור החרדי בדרך מושכלת וזאת בין היתר על ידי הפרדה ברורה בין אלו שתורתם אומנותם ויושבים ולומדים תורה בישיבות (אף שלעמדת הממשלה הם אינם פטורים מגיוס) לבין אלו שמשתמטים ולא לומדים בישיבות שיש לאכוף עליהם את חובת הגיוס גם בדרך של מעצרים.

"יש להצר על התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לגיוס חרדים לצה"ל, התנהלות שמסרבת להכיר בתהליך ההדרגתי של שילוב בני הציבור החרדי ב צה"ל (שנמצא במגמת עלייה) ובהפרדה המתבקשת הנ"ל, מתסיסה את האווירה בציבור ועלולה להוביל להיפוך מגמה או חלילה אף למלחמת אחים בעיצומה של מלחמה רב זירתית.

"התיאור העובדתי בכתב התשובה מטעם הפרקליטות בכל הנוגע לרקע להחלת דין רציפות על תיקון 26 לחוק שירות הביטחון הינו רחוק מהמציאות כרחוק מזרח ממערב. הייעוץ המשפטי לממשלה מנע מהממשלה להפיץ תזכיר חוק גיוס שלא התאים לו, לאחר מכן ניסה לראשונה אי פעם לסכל החלת דין רציפות על הצעת חוק ממשלתית (והעתירה בעניין זה אליה הצטרף הייעוץ המשפטי לממשלה- נדחתה), הנחה את היועצים המשפטיים של משרד הביטחון שלא לשתף פעולה עם שר הביטחון בהצעת החוק ולא להופיע לדיוני וועדת חוץ וביטחון, ולאורך שנתיים של דיונים בוועדה פעל לפזר כל מוקש אפשרי בדרכה של הצעת החוק אף שבעקבות ה- 7 באוקטובר סעיפיה הוחמרו משמעותית מהצעת החוק המקורית שגובשה בוועדה הציבורית שהקים שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן.

"הממשלה סבורה כי האופן בו מנוהל ההליך דנא כאשר שופט תורן בבית המשפט העליון מוציא צו ארעי שמקפיא חקיקה ראשית של הכנסת על בסיס כתבי טענות של העותרים ועוד בטרם קיבל את עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת – מפר ברגל גסה את עיקרון הפרדת הרשויות והופך את הרשות השופטת לרשות עליונה ולמעשה לרשות יחידה. היות שפסק הדין בעתירות אלו ידוע מראש, לא מצאה הממשלה לנכון לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי על מנת שייצגה בעתירות בהן התוצאה הסופית כבר נקבעה.

"מטרת הוראת השעה שעברה בכנסת לתקופה קצרה של עד ה-30 בנובמבר, הייתה למנוע מלחמת אחים וירידה בהיקף המתגייסים החרדים לצה"ל. זאת לפי אינדיקציות ברורות מהגופים שמגייסים בפועל לוחמים חרדים לחשמונאים ולנצח יהודה ומראשי ישיבות ההסדר החרדיות כי מעצרים רנדומליים של תלמידי ישיבות-מרחיקים מתגייסים חרדים (מתועד בפרוטוקולים של הדיונים בועחו"ב). לוחמים חרדים שאחים שלהם לומדים תורה בישיבות וחוששים ממעצרים, מתריעים מפני אובדן הלגיטימציה בקהילות שלהם לחרדים במדים.

"הייעוץ המשפטי לממשלה קיבל פניות מגורמים שונים (בין היתר מנשיא המדינה ומזכיר הממשלה) להקפאה זמנית של מעצרים לתלמידי הישיבות בשל חוסר האפקטיביות שלהם להגדלת שיעור המתגייסים בקרב הציבור החרדי ובשל העובדה שהם מתסיסים את השטח ו פוגעים בתכלית המוצהרת של הגברת גיוסם של לוחמים בני הציבור החרדי. פניות אלו לא נענו.

"נוכח התעלמות הייעוץ המשפטי לממשלה מפניות אלו והחשש מירידה בשיעור המתגייסים החרדים בכלל והלוחמים בפרט, קודמה ועברה בכנסת הוראת השעה להקפאת המעצרים לתלמידי הישיבות לפרק זמן קצר של מספר חודשים.

"יודגש, כי עד פקיעת הסעיף בחוק שירות הביטחון, שאז הפכו בן לילה עשרות אלפי תלמידי ישיבות חרדים שומרי חוק למשתמטים, הייעוץ המשפטי לממשלה לא עסק כלל באכיפת חוק שירות הביטחון על המשתמטים מהציבור הכללי ולא הורה לראש אכ"א לבצע מבצעי מעצרים כפי שהורה לו לעשות לאחר פקיעת החוק וזה אומר דרשני ומעורר ספקות בנוגע לכנות טיעוניו בדבר הליכי אכיפה שוויוניים לחייבי גיוס.

"אילו היה כאן דיון משפטי אמיתי, הנטל היה צריך להיות מוטל על הייעוץ המשפטי לממשלה להוכיח את טענתו הסתמית בכתב התשובה שמעצרי תלמידי ישיבות חייבי גיוס הם אפקטיביים ברמה כלשהי ומביאים בפועל להגדלת מספר המתגייסים.

"ככל שבית המשפט הנכבד מבקש לדעת את האמת ביחס לשאלת האפקטיביות של המעצרים הללו על חייבי גיוס שהם תלמידי ישיבות חרדים שתורתם אומנותם ויושבים ולומדים תורה בישיבות, שיבקש מהגורמים המוסמכים להשיב בתצהיר על שאלה אחת בלבד: האם המעצרים הרנדומליים של תלמידי ישיבות בסטטוס הנ"ל הובילו אותם בקצה להתגייס לצה"ל? התשובה ידועה.

"בסיכומו של דבר, הפחתת העומס על המערך הלוחם בצה"ל תגיע דרך גיוס חרדים ולא דרך מעצרים של תלמידי ישיבות. ההתנגדות להוראת השעה הזאת פוגעת בגיוס בני החברה החרדית בטווח הקצר והארוך ותוביל חלילה להגברת הקרע בעם".

בחדשות 12 דווח כי ראש השב"כ השנוי במחלוקת דוד זיני נפגש עם ראש הממשלה לשעבר, יו"ר ביחד נפתלי בנט, לאחר שבנט איים להדיח את מי ש"אינם נאמנים לממלכה" והזהיר כי מינויים של הממשלה הנוכחית, ש"לא יעבדו בשביל ישראל ויכניסו פוליטיקה – יוחלפו".

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק הודיעה לבג"ץ כי בחקיקה המקפיאה את האכיפה הפלילית נגד משתמטים חרדים נפלו פגמים יסודיים בהליך. לדבריה, לא היה ראוי לקדם את החוק להקפאת מעצרי העריקים החרדים במסלול החקיקה שבו בחרה הקואליציה.

החוק, שאושר לפני כשבועיים כחלק מבליץ החקיקה של הקואליציה לקראת סיום כנס הקיץ, אוסר על מעצרים, חקירות וצעדי אכיפה אחרים נגד משתמטים הרשומים ללימודים בישיבה. האיסור תקף רשמית עד 30 בנובמבר, אך בפועל יוארך עד פברואר 2027 מסיבות משפטיות הקשורות לבחירות הקרובות.

בג"ץ כבר הקפיא זמנית את יישום החוק, לאחר שמספר עתירות הוגשו מיד עם אישורו. ביום שישי קראה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבית המשפט לפסול את החוק לחלוטין. בית המשפט צפוי לדון בעתירות בהרכב שופטים מורחב.

אפיק טוענת כי החוק מפר את חוק יסוד: הכנסת, משום שהנוסח שאושר לבסוף שונה מהותית מהצעת החוק המקורית. זו נועדה במקור להקים מסגרת מקיפה להסדרת גיוס החרדים, וכללה יעדי גיוס, מנגנוני אכיפה וסנקציות שנועדו להגדיל את היקף השירות הצבאי. כל המרכיבים הללו הוסרו בסופו של דבר מהנוסח הסופי.

עוד מוסיפה אפיק כי הליך החקיקה "לא עמד ברף הגבוה" הנדרש לאחר טבח השבעה באוקטובר, משום שהמחוקקים כשלו בהתאמת חוק הגיוס המקורי ל"נתונים והצרכים המעודכנים של צה"ל ומערכת הביטחון".

היא הצביעה על מכתב ששלח לפני ההצבעה מנכ"ל משרד הביטחון איל זמיר, שבו כינה את החקיקה "בלתי נתפסת" והזהיר כי היא "אינה עולה בקנה אחד, באופן ברור וחד-משמעי, עם צורכי צה"ל".

כ-72 אלף צעירים חרדים בגילי 18 עד 24 חייבים כיום בשירות צבאי אך מתעלמים מצווי הגיוס. במקביל, בצה"ל מבהירים שוב ושוב כי קיים צורך דחוף ב-12 אלף מתגייסים נוספים, על רקע הלחימה הנמשכת במספר חזיתות.