1

48 שעות אחרי המפגש המדמם בין נופשים לתנים בכינרת, הוכרז רשמית על סיום האירוע. פקחים זיהו תנה שמתנהגת באופן חשוד בחוף דוגה, שכנו מצפון של חוף דוגית שבו התרחשה הדרמה הלילית (בין שישי לשבת). התנה חוסלה, גופתה נשלחה לבדיקה והיא נמצאה חיובית לכלבת. מאחורי מה שכונה "מתקפת תנים" עמדה כנראה תנה אחת חולה שעברה בין כמה אוהלים.

המפגש בין בני אדם לחיות בר בישראל מביא את אתרי התבהלה אל הקצה. לא היה צריך להמתין יותר מכמה שניות מרגע שהופצה הידיעה על הילדה שננשכה באוהל עד שהופיע הצימוד הקדוש "אימה בכינרת".

מפגש עם בעל חיים חולה באישון לילה באוהל הוא חוויה קשה מאוד, בוודאי לילדה; אבל יד על הלב, כמה מכם שמו לב לעובדה שבסוף השבוע האחרון נקטלו 5 בני אדם בשורה של תאונות דרכים מחרידות? האימה האמיתית מתחוללת בישראל בכבישים, לא באוהלים בכינרת.

מאחורי "מתקפת התנים בכינרת" עמדה כנראה תנה אחת חולה שעברה בין האוהלים. מפגש עם חיה חולה באישון לילה הוא חוויה קשה מאוד; אבל האימה האמיתית מתחוללת בישראל בכבישים, לא באוהלים בכינרת

אנשי מקצוע לא הופתעו כשהתברר שהתנה שנתפסה היתה חולה בכלבת. התנהגות תוקפנית כל כך לא מאפיינת תן בריא. כשווירוס הכלבת מגיע למוח הוא משבש את המערכת הנוירולוגית ומשנה את דפוסי ההתנהגות. התופעה שבה פגיעה במוח עלולה להשפיע גם על המזג והאופי מוכרת גם אצל יונק אחר – האדם.

תנים בפארק הירקון בתל אביב, 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

באירוע בכינרת התלכדו שתי תופעות שמתחוללות כרגע במרחב הישראלי. הראשונה היא התפרצות של מחלת הכלבת, שהולכת ותופסת תאוצה. הכלבת משוטטת בצפון ובמרכז וגם באזורים הסמוכים לכינרת.

רק בשבועות האחרונים דווח על עגלה נגועה בכלבת בקיבוץ דגניה ב', כלב במעוז חיים, גירית נגועה בכלבת בראש פינה ועוד גירית סמוך לאיילת השחר. ביום רביעי השבוע התגלתה כבשה נגועה בכלבת בעג'ר שעל גבול לבנון. הגזרה שורצת כלבת, ולכן הימצאותה של תנה נגועה בחוף הכינרת לא צריכה להפתיע איש.

מחלת הכלבת הולכת ותופסת תאוצה, משוטטת בצפון ובמרכז ושורצת באזורים הסמוכים לכינרת – ולכן הימצאותה של תנה נגועה בחוף לא הייתה צריכה להפתיע איש

התופעה השנייה, שאיתה נצטרך להתמודד הרבה אחרי שהגל העוצמתי של הכלבת יעבור (בתקווה שזה יקרה מתישהו), היא החיכוך ההולך וגובר בין בני האדם לחיות הבר.

החיים בסביבה מלאכותית ובמציאות שבה הטבע היחיד מתקיים בסרטים של דיוויד אטנבורו גורמת לרבים להיות מופתעים בכל פעם מחדש מהעובדה שעדיין יש סביבנו בעלי חיים כמו תנים, חזירי בר וצבועים.

תן בנגב, 2020 (צילום: חיים שוחט/פלאש90)

משיטוט באתרים וברשתות החברתיות במהלך אירוע קצה כמו זה שהתרחש בחוף הכינרת, מתקבל הרושם שהשיח הציבורי מתאפיין בשתי תגובות כלפי הממשק הגובר עם חיות הבר: הראשונה היא פאניקה, השנייה – אמונה שאפשר לפתור את הבעיה בכוח.

רק שכמו בקונפליקטים בין בני האדם לבני מינם, כוח בדרך כלל רק מחמיר את הבעיה. מחקרים מוכיחים שכאשר מנסים לדלל אוכלוסיית תנים בירי, תנה שמחסלים לה את הגורים תכפיל את מספר הגורים שלה בשגר הבא. "קוראים לזה רביית פיצוי", אומר גורם בעל ניסיון בתחום, "ואז אם חיסלת אלף תנים אתה אומר לעצמך, וואלה, מאיפה באו עכשיו עוד אלפיים?".

בעיית התנים לא תיפתר בכוח. מחקרים מוכיחים שכאשר מנסים לדלל אוכלוסיית תנים בירי, תנה שמחסלים לה את הגורים תכפיל את מספר הגורים שלה בשגר הבא

דילול אוכלוסייה של חיית בר – שמתבצע בישראל על בסיס קבוע על ידי רשות הטבע והגנים – יכול לצמצם את החיכוך בנקודת זמן ובמקום מסוימים, אבל התועלת היא לטווח קצר. בטווח הארוך התנים (וגם חיות הבר האחרות) ואנחנו נצטרך ללמוד לחיות ביחד.

כדי שזה יקרה, החברה הישראלית צריכה להניח בצד את דפוסי התגובה הרגילים שלה – פאניקה וכוח – ולהמיר אותם בשינוי תרבותי והתנהגותי.

תן באזור פארק הירקון בתל אביב, 3 בספטמבר 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

הגורם הראשון שתורם לגידול באוכלוסיית התנים ולהתקרבותם לבני האדם היא זמינות המזון – שאריות מזון שמושלכות בשטח, ברחובות, בפחים הפתוחים, במסלולי טיול וגם באתרי לינה בטבע.

הגורם הראשון שתורם לגידול באוכלוסיית התנים ולהתקרבותם לבני האדם היא זמינות המזון. "בקנדה ובצפון מערב ארצות הברית, אף אחד לא מעז להכניס אוכל לאוהל כי הוא יודע שדוב גריזלי ייכנס בלילה לחפש אחריו"

"בקנדה ובצפון מערב ארצות הברית, כשאתה מגיע למתחם לינה ביער תולים את האוכל על העצים או מאחסנים אותו בקופסאות סגורות ייעודיות", אומר גורם בתחום שמירת הטבע. "אף אחד לא מעז להכניס אוכל לאוהל כי הוא יודע שהגריזלי ייכנס בלילה ועם גריזלי אתה לא רוצה להתעסק.

"אצלנו אין מודעות וגם מזלזלים בתנים. מדי פעם יש אירוע שזאב נכנס לחפש אוכל בחניון לילה בדרום ומעורר בהלה, אבל שוכחים עד הפעם הבאה. הגיע הזמן להפנים שכשישנים בטבע האוכל צריך להיות סגור במכונית או במקרר".

נופשים בכינרת, יוני 2026 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

רשות הרבים בישראל, כיאה למדינה שתושביה רואים בה פח אשפה ענק, מטונפת. הזמינות של הפסולת והמזון הופכת את הארץ לגן עדן לתנים, ואכן ישראל היא אחת המדינות בעלת אוכלוסיית התנים הצפופה בעולם ביחס לגודל השטח.

הדרך היעילה ביותר לצמצם את נוכחות חיות הבר בסביבתנו היא להגביל את זמינות המזון. סניטציה של המרחב הציבורי מורכבת מההתנהגות האישית של כל אחד מאיתנו, ומטיפול יסודי בתשתיות: פחים סגורים או מוטמנים, איסוף מסודר של פסולת.

רשות הרבים בישראל, כיאה למדינה שתושביה רואים בה פח אשפה ענק, מטונפת. הזמינות של הפסולת והמזון הופכת את הארץ לגן עדן לתנים, ואכן ישראל היא אחת המדינות בעלת אוכלוסיית התנים הצפופה בעולם

"זה לא פשוט להגיד לכל מושב לסגור את פינת הגזם שבקצה המושב עם גדר ובטון מלמטה", אומר גורם בתחום שמירת הטבע. "יש לזה עלויות וזה מצריך שיתוף פעולה של הרבה גורמים במשק.

"התנים באים למזבלות ולפחי אשפה פתוחים ואחר כך משלמים על זה בחייהם. איך מישהו אמר פעם? יותר קל לירות בתנים מאשר לחנך את האנשים".

תן בפארק הירקון בתל אביב, 2019 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

עם כל הקושי לראות את התרבות הישראלית משתנה, יש כמה דוגמאות שמוכיחות שהשינוי הזה אפשרי. כך קרה למשל בחניוני פארק הכרמל, 22 חניונים שקולטים כשני מיליון מבקרים בשנה.

לפני מספר שנים, אחרי שהמפגשים של מטיילים עם חיות הבר הלכו ותכפו, הוציאה רשות הטבע והגנים את כל צפרדעי הזבל מהחניונים והמירה אותן בפחים מוגנים או מוטמנים. המהלך לווה בתצפיות ותיעוד של 11 מיני חיות בר שביקרו בחניונים – בראשם תנים וחזירי בר.

אחרי החלפת הפחים ושדרוג הניקיון נצפתה ירידה של 60% אחוז במספר הביקורים של חיות הבר. בלית ברירה, הן הלכו לחפש מזון במקום אחר – המקום שקוראים לו טבע.

אחרי החלפת הפחים ושידרוג הניקיון נצפתה ירידה של 60% אחוז במספר הביקורים של חיות הבר. בלית ברירה, הן הלכו לחפש מזון במקום אחר – המקום שקוראים לו טבע

מה שעבד בכרמל יכול לעבוד גם בחופי הכנרת ובכל אתר טבע ונופש בישראל. זה לא בשמיים. וגם לא בשמים לצפות מאנשים שיפסיקו להאכיל חיות בר. האכלה של חיית בר מייצרת אצלה התניה וגורמת לה לאבד את הרתיעה הטבעית מבני האדם.

כשתן שהורגל שמאכילים אותו רואה ילדה חוזרת מבית ספר עם סנדוויץ' בידה, הוא יחשוב שהסנדוויץ' הזה מיועד לו ועלול לנסות להשיג אותו בכוח. זה קורה יותר ויותר ברחובות תל אביב ורמת גן הסמוכים לפארק הירקון.

הכוונות הטובות של המאכילים עלולות, כדרכן של כוונות טובות, להוביל לגיהינום, לרגע שבו הבהלה מפני התנים והלחץ הציבורי ידחפו את הרשויות לצאת במסעות טיהור שלא יפתרו שום דבר.

תן בפארק הירקון בתל אביב, 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

2

בימים הקרובים עדי יעבור את מבחן הסיום בקורס לנהגי רכב משא כבד בו הוא משתתף בחודשים האחרונים. באמצע החיים, בגיל 50 פלוס, הוא החליט לעשות הסבה מקצועית מעולם כרסום המתכות. נהגי סמי טריילרים ענקיים חסרים מאוד בחברות ההובלה, עדי עומד בכל הקריטריונים ורק מחכה להתחיל לעבוד.

אבל זה לא יקרה כל כך מהר. כדי לעלות על הכביש הוא צריך לצלוח עוד מהמורה אחת – מבדק התאמה פסיכולוגי, שאמור להיערך במרב"ד, המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים שבמשרד הבריאות. והמרב"ד, זה ידוע כבר כמה שנים, חותר לתואר הגוף הכי לא מתפקד בממשלת ישראל, ויש תחרות קשה.

עדי, כמו עשרות חבריו לקורס לנהגי רכב משא כבד, תקועים בהמתנה לבדיקה במרב"ד, וככל הנראה יהיו תקועים עוד זמן רב, וכמוהם חניכים רבים שמסיימים את קורסי ההכשרה לנהיגה באוטובוסים

עדי, כמו עשרות חבריו לקורס במכללה, תקועים בהמתנה לבדיקה במרב"ד, וככל הנראה יהיו תקועים עוד זמן רב. וכמוהם חניכים רבים שמסיימים את קורסי ההכשרה לנהיגה באוטובוס.

התחבורה הציבורית משוועת לנהגים, במשרד התחבורה ובחברות האוטובוסים שוררת הסכמה שבכל רגע נתון חסרים אלפי נהגי אוטובוס לאיוש מלא של מערך הקווים, אבל לפי ישראל גנון, יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, רשימת ההמתנה לאישור המרב"ד מונה לא פחות מאלפי נהגים שסיימו את ההכשרה אבל מנועים מלהתחיל לעבוד.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

רשימת הכשלים במרב"ד מסכמת את כל חוליי השירות הממשלתי והציבורי: מחסור חמור בתקנים ובכוח אדם, מחסור חמור עוד יותר באנשי מקצוע בתחום הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט, מערכות טכנולוגיות מיושנות, ובסיכום – גוף שלא מקבל מהממשלה כלים שאפילו מתקרבים למה שנדרש כדי לספק לציבור שירות סביר בזמן הגיוני.

התוצאה: פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ובתחבורה הציבורית, שלא לדבר על פגיעה בזכותם הבסיסית של אלפי אנשים לעבוד במקצוע שאותו רכשו וממנו קיוו להתפרנס.

רשימת הכשלים במרב"ד מסכמת את כל חוליי השירות הממשלתי והציבורי: מחסור חמור בתקנים ובכוח אדם מקצועי, שגורם לפגיעה חמורה באינטרס הציבורי ולתחבורה הציבורית

למרבה האירוניה, הממשלה הכושלת לא מצליחה לספק שירותים בסיסיים אפילו כשמי שנפגע משתייך לכאורה לאלקטורט שלה. גנון מזוהה כתומך הממשלה ובקדנציה של ממשלת השינוי היה שותף לקמפיין אגרסיבי ופוליטי נגד שרת התחבורה מרב מיכאלי.

השבוע הוא הגיע לכנסת לדיון בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית שזימן ח"כ ששון גואטה, מקורב למשפחת השלטון, כדי להשמיע קול זעקה ולשקף את המצב החמור בשטח. גם זה לא עזר.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

במשרדי התחבורה והבריאות מבטיחים שתהליך הבדיקה והאישור של המיועדים להיות נהגים יעבור רפורמה ויופקע מידי המרב"ד. ההבטחות על רפורמה נשמעות כבר שנים, אבל בשטח דבר לא זז.

במשרדי התחבורה והבריאות מבטיחים שתהליך הבדיקה והאישור של המיועדים להיות נהגים יעבור רפורמה ויופקע מידי המרב"ד. ההבטחות על רפורמה נשמעות כבר שנים, אבל בשטח דבר לא זז

כשמדברים על כשלי התחבורה הציבורית קל להתמקד במה שנראה לעין – תדירות נמוכה של אוטובוסים, פריסה לא מספקת של קווים, איחורים, דילוגים על תחנות.

אבל שורשי המחדל נמצאים גם מאחורי הקלעים, בין היתר בחוסר היכולת המתמשך של הממשלה לנהל ביעילות תהליך פשוט כמו מתן אישור רפואי לנהגי אוטובוס לעלות על הכביש.

אוטובוס בתל אביב, פברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

3

כמה ימים אחרי פרוץ "שאגת הארי" ופגיעת הטיל הראשון של המלחמה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, כתבתי כאן על ההרס שהטיל זרע בפארק קריית ספר.

זה פארק שמהווה סמל של מאבק סביבתי וקהילתי, פארק הניצחון של "ירוק במקום בטון". הגינה מלאת השברים והאבק היתה מוקפת סרטי סימון של המשטרה, בית הקפה הנהדר שמעבר לכביש – "גרציאני" – נהרס ונאטם, והכל נראה מפורק ועצוב.

"ירוק במקום בטון" ניצח עוד מלחמה: פארק קריית ספר, שמהווה סמל של מאבק סביבתי וקהילתי ונפגע קשה מטיל איראני בפתח "שאגת הארי", מתחיל להתאושש

שלושה וחצי חודשים אחרי בית הקפה נמצא בשלבי שיפוץ והקמה מחדש, ובינתיים נפתח באופן זמני בפארק על תקן עגלת קפה מקסימה. החיים חזרו, הירוק, הגינה והקהילה שוב מנצחים את הבטון והמלחמה.

עגלת הקפה הזמנית של "גרציאני" בפארק קריית ספר, תל אביב, יוני 2026 (צילום: אביב לביא)

4

600 תמונות הוגשו לתחרות הצילום "ים ישראלי" עליה הכריזה החברה להגנת הטבע. 40 עברו כמה שלבים של מיונים והתקבלו לתערוכה שמוצגת בימים אלה בסינמטק בתל אביב.

600 תמונות הוגשו לתחרות הצילום "ים ישראלי" עליה הכריזה החברה להגנת הטבע. 40 התקבלו לתערוכה שמוצגת בימים אלה בסינמטק בתל אביב. מדהים לגלות כמה צלמי ים מוכשרים יש בישראל

התבוננתי בהשתאות בתמונות – מדהים לגלות כמה צלמי ים מוכשרים יש בישראל. אין סיבה לקנא בשופטים, בראשם לי קורזיץ, הספורטאית הענקית שבילתה שנים בין הגלים, וצלם הטבע הדגול, עמוס נחום, שהיו צריכים להכריע.

לא פחות מ-16 אלף הצבעות הגיעו מהציבור. בסוף מדליית הזהב הלכה לתמונה שצילם יובל טינה במפרץ אילת, בה נראה מנטה ענק חולף מעל שחיין. השם שהוענק לה: "מלאך בכחול".

"מלאך בכחול": מנטה ענק חולף מעל שחיין במפרץ אילת (צילום: יובל טינה)