רצה הגורל, ויצא שבדיוק בשבוע שבו השקנו במכון זולת את הדוח החדש שלנו, "אם אשכחך", עלה שוב לכותרות הנושא של החוק למניעת איחוד משפחות.
איך זה מתחבר לדוח שלנו, שמציע לראשונה התבוננות מפרספקטיבה מגדרית בירושלים – עיר שחלקים גדולים ממנה סופחו לישראל מיד אחרי מלחמת 67' ונמצאת מאז תחת שליטתה? כי הדוח מתמקד בנשות העיר, בחוויות החיים היומיומיות שלהן ובצרכים הייחודיים להן, ובירושלים חיות נשים רבות שהחוק למניעת איחוד משפחות משפיע עליהן בצורה ישירה.
עדי גרנות היא מנהלת פרויקט הסיפוח במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת שמתמחה בקשר שבין מוזיקה לפוליטיקה.
סבא שלי, אלעזר גרנות, היה שגריר ישראל בדרום אפריקה של נלסון מנדלה בשנים 1994-1996, מיד לאחר נפילת משטר האפרטהייד. באוגוסט האחרון ביקרתי שם בעצמי וחזיתי במו עיניי במציאות שיצרה המערכת הגזענית והמפלה הזו, ובהשפעות האיומות שיש לה על החברה הדרום אפריקאית עד היום, יותר מ-25 שנה אחרי.
סבי, אלעזר גרנות, היה שגריר ישראל בדרום אפריקה של מנדלה, מיד לאחר נפילת האפרטהייד. לפני כשנה ביקרתי שם בעצמי וחזיתי בהשפעותיה האיומות של המערכת הגזענית והמפלה, יותר מ-25 שנה אחרי
עדי גרנות היא מנהלת פרויקט הסיפוח במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת שמתמחה בקשר שבין מוזיקה לפוליטיקה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראיתי בפוסט הרבה הנחות לגבי איכות החיים של הפלסטינים בשטחים שיוותרו בידיהם.אבל, לא ראיתי כל התייחסות לעובדה שכבר חמישים שנה הישות הפלסטינית מסרבת לכל פתרון של שלום,למרות שישראל פועלת בדרך ההמונית והרגישה ביותר ביחס לכל עם בעולם שהיה בתנאים שלה. הגיעה העת לומר את האמת, מי שמעוניין בהשמדת המדינה היהודית לא יוכל לחיות בתוכה או בסמיכות אליה והרעיון ההזוי שניתן לייצר מדינת טרור בלב יהודה והשומרון ואיכשהו נסתדר כבר יחד בשטח מוכיח עצמו הפצצה מתקתקת בכל פעם שאנו מתקרבים אליו,ראו ערך חבל עזה. לכן,תתכבד הגברת עדי ההמונית ותסביר לנו,אזרחי המדינה היהודית,איך לדעתה ניתן לשמור על זכויותינו ההיסטוריות ועל חיינו שלנו לפני שתפריח סיסמאות והשוואות למדינות אפרטהייד. אותנו היהודים זרקו מכל מדינות העולם והשמידו אותנו פיסית לפני שחזרנו לכאן. גם הפלסטינים שהיו כאן בקום המדינה עשו ככל שביכולתם לזרוק אותנו לים. .אבל, כנראה שמונים שנה הן מספיק זמן בכדי שהגברת עדי תוכל לשכוח הכל, לטאטא הכל מתחת השטיח, לגלגל עיניים לשמיים ולספר לנו שאנו כובשים בארץ שלנו. חבל שעדיין יש כאלו כאן בארץ,ולמזלנו, בעלי התפישה הזו מתמעטים והולכים. תתכבד הגברת עדי ותעבור לגור באחת הערים שהיא מעדיפה על פני ערי ישראל, רמאללה,שכם או עזה.אני בטוח ששם היא תתקבל בזרועות פתוחות,רק שלא תשכח לשמור על הגב שלה מפני שכניה החדשים.
ברצוני לשאול שאלה קטנה.האם אתה מודע מה אפרטהייד וכיוצא בזה אני יענה לך כך .אין חוק איש הישר בעיניו יעשה יכול לגזול להרוג . ולא לתת שום דין על מעשיו .לכן קצת לחשוב ולהגיד מה בשטח ולא להמציא דברים שלא קיימים אדון הנכבד. בתודה האזרח הדואג בגלל אנשים כמוך זה מצבנו בעולם לידיעה אני עליתי מרוסיה ב1977 ואני מודע יותר מכבודו מה זה מדינה ללא חוק אלא דיקטטורה
משברים, גדולים כקטנים, הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הם מערערים את שגרת יומנו, מעוררים חרדה ואי-ודאות. אך למרות התהפוכות, שמירה על שגרה מסוימת יכולה להיות עוגן יציב שיעזור לנו להתמודד עם המצב בצורה טובה יותר. משברים יכולים להגיע בצורות שונות ולהשפיע על חיינו באופן עמוק. הם מערערים את השגרה המוכרת ומעמידים אותנו בפני אתגרים חדשים.
משברים רבים עשויים לשבש את השגרה, כמו משברים אישיים: אובדן של אדם קרוב, מחלה קשה, פרידה, אובדן עבודה, בעיות כלכליות, משבר זהות; משברים משפחתיים: גירושין, מחלה של בן משפחה, מעבר דירה, בעיות חינוך, אלימות במשפחה; משברים חברתיים: אסונות טבע, מלחמות, מגפות, משברים כלכליים, משברים פוליטיים; משברים הקשורים לשינויים גדולים בחיים, כמו נישואים, לידה, פרישה לפנסיה ועוד.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
כבר יותר משנתיים אנחנו מתבכיינים! מה עשינו השנה כדי לעצור את הדיקטטורה? כמו בכל מדינה דמוקרטית יצאנו להפגין, מחינו, צעקנו, התנהלנו כמו אותו ילד ששם את האצבע בסכר. אבל אצבע בסכר מול נחשול מטורלל של צונאמי – לא יכולה להחזיק לאורך זמן.
לתומנו חשבנו שפעולות הזעם שלנו יעצרו את שטף החוקים הדיקטטורים. מחריבי הדמוקרטיה עצרו בשלב הראשון, לאלפית השנייה, הסתכלו ימינה ושמאלה והבינו שחומות המאבק הדמוקרטי הן נמר של נייר. מאז, לא המאבק האזרחי ולא המלחמה בה ממשיכים להיהרג ילדינו עצרה אותם. בזה אחר זה הם המשיכו בדרך אל הניצחון המוחלט על עם ישראל.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
די, הגיעו מים עד נפש.
הגיע העת למרי אזרחי אגריסיבי ולא אלים.
מחאת קפלן ההפגנות בגשרים ובכיכרות מיצו עצמם, כבר אין בהם תועלת.
צו השעה מחייב את כולנו, מאות אלפי האזרחים השפויים (עדין), להשתחרר מהאדישות ומחוסר האונים, לקום לעלות לירושלים הבירה, להשבית את המדינה על כל מוסדותיה כדי לשים סוף לטרוף, להרג והשכול שמביא עלינו השרלטן האופורטוניסט המטורף והמטונף, שמסתתר בבונקר האטומי ואטום לקריאה להחזיר הביתה את החטופים.
עד מתי נחריש? אנחנו מאבדים את המדינה ומאבדים עצמנו לדעת.
למטורף אין שום כוונה לעצור ולהפסיק את מלחמת החורבן, הוא שבוי בידיהם של החרדים שודדי הקופה הציבורית ובידיהם של הפושעים הפשיסטים והכהניסטים המשיחיים תאבי הממון המקדשים את השטחים על פני החיים ושומרים על שרידותו הפוליטית של הנוול ושל רעייתו העבריינית המעורערת.
הפלא הגדול זה שאתם חושבים שאתם העם או המדינה או כל הגדרה אחרת ומדברים בשם כולם, מה שבאמת אתם מיעוט קטן קיצוני וסהרורי שחוץ מרעש וצילצולים לא יכול לעשות כלום. נשאר לכם עוד כמה מוקדי כח שעם הזמן נכבשים על ידי עם ישראל האמיתי שרוצה מסורת וערכים אמיתים ולא מתנשאים שמקבלים דתי וחילוני בשווה ולא מנסים להחליט על החיים שלו ולהרעיב את ילדיו כבר אמרו חכמים מאיתנו הכלבים נובחים והשירה עוברת תנסו לעשות שביתה ונראה. שילטון בדמוקרטיה מחליפים בקלפי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם