רצה הגורל, ויצא שבדיוק בשבוע שבו השקנו במכון זולת את הדוח החדש שלנו, "אם אשכחך", עלה שוב לכותרות הנושא של החוק למניעת איחוד משפחות.

איך זה מתחבר לדוח שלנו, שמציע לראשונה התבוננות מפרספקטיבה מגדרית בירושלים – עיר שחלקים גדולים ממנה סופחו לישראל מיד אחרי מלחמת 67' ונמצאת מאז תחת שליטתה? כי הדוח מתמקד בנשות העיר, בחוויות החיים היומיומיות שלהן ובצרכים הייחודיים להן, ובירושלים חיות נשים רבות שהחוק למניעת איחוד משפחות משפיע עליהן בצורה ישירה.

עדי גרנות היא מנהלת פרויקט הסיפוח במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת שמתמחה בקשר שבין מוזיקה לפוליטיקה.

סבא שלי, אלעזר גרנות, היה שגריר ישראל בדרום אפריקה של נלסון מנדלה בשנים 1994-1996, מיד לאחר נפילת משטר האפרטהייד. באוגוסט האחרון ביקרתי שם בעצמי וחזיתי במו עיניי במציאות שיצרה המערכת הגזענית והמפלה הזו, ובהשפעות האיומות שיש לה על החברה הדרום אפריקאית עד היום, יותר מ-25 שנה אחרי.

סבי, אלעזר גרנות, היה שגריר ישראל בדרום אפריקה של מנדלה, מיד לאחר נפילת האפרטהייד. לפני כשנה ביקרתי שם בעצמי וחזיתי בהשפעותיה האיומות של המערכת הגזענית והמפלה, יותר מ-25 שנה אחרי

עדי גרנות היא מנהלת פרויקט הסיפוח במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת שמתמחה בקשר שבין מוזיקה לפוליטיקה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

שריקת הפתיחה למונדיאל 2026, המתקיים על דשא האצטדיונים הנוצצים של צפון אמריקה, הצמידה מאות מיליוני אוהדים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי למסכי הטלוויזיה.

אך בעוד השחקנים נלחמים על תהילה ספורטיבית, מאחורי הקלעים מתחולל קרב מרתק לא פחות – הקרב על פניו של האסלאם המודרני.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

בליץ החקיקה שקואליציית "אכול ושתה כי מחר אנו עלולים להפסיד את הבחירות", מצביע על הצורך של מדינת ישראל לחוקק שורה ארוכה של חוקים, שיאפשרו לה להשתקם מ-30 שנות שלטון השחיתות, הכאוס, ההסתה והמחדלים של בנימין נתניהו.

עיקרי החוקים נוגעים לעובדה הפשוטה שנתניהו מקבל וקיבל החלטות קריטיות לגורלה של ישראל במגוון תחומים – לבדו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

עברתי לאחרונה קורס בינה מלאכותית.

מטבעי אני אוהב להישאר מעודכן ולהיות מצוי בחידושים האחרונים ובטרנדים הלוהטים של המין האנושי, על כן זה רק עניין של זמן מהרגע שבו אני שומע על חידוש כלשהו ועד שאני מנסה אותו בעצמי – והזמנים הולכים ומתקצרים.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.