רצה הגורל, ויצא שבדיוק בשבוע שבו השקנו במכון זולת את הדוח החדש שלנו, "אם אשכחך", עלה שוב לכותרות הנושא של החוק למניעת איחוד משפחות.
איך זה מתחבר לדוח שלנו, שמציע לראשונה התבוננות מפרספקטיבה מגדרית בירושלים – עיר שחלקים גדולים ממנה סופחו לישראל מיד אחרי מלחמת 67' ונמצאת מאז תחת שליטתה? כי הדוח מתמקד בנשות העיר, בחוויות החיים היומיומיות שלהן ובצרכים הייחודיים להן, ובירושלים חיות נשים רבות שהחוק למניעת איחוד משפחות משפיע עליהן בצורה ישירה.
עדי גרנות היא מנהלת פרויקט הסיפוח במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת שמתמחה בקשר שבין מוזיקה לפוליטיקה.
סבא שלי, אלעזר גרנות, היה שגריר ישראל בדרום אפריקה של נלסון מנדלה בשנים 1994-1996, מיד לאחר נפילת משטר האפרטהייד. באוגוסט האחרון ביקרתי שם בעצמי וחזיתי במו עיניי במציאות שיצרה המערכת הגזענית והמפלה הזו, ובהשפעות האיומות שיש לה על החברה הדרום אפריקאית עד היום, יותר מ-25 שנה אחרי.
סבי, אלעזר גרנות, היה שגריר ישראל בדרום אפריקה של מנדלה, מיד לאחר נפילת האפרטהייד. לפני כשנה ביקרתי שם בעצמי וחזיתי בהשפעותיה האיומות של המערכת הגזענית והמפלה, יותר מ-25 שנה אחרי
עדי גרנות היא מנהלת פרויקט הסיפוח במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בוגרת המסלול לתואר שני בתקשורת פוליטית ב-LSE, זמרת ומוזיקאית יוצרת שמתמחה בקשר שבין מוזיקה לפוליטיקה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראיתי בפוסט הרבה הנחות לגבי איכות החיים של הפלסטינים בשטחים שיוותרו בידיהם.אבל, לא ראיתי כל התייחסות לעובדה שכבר חמישים שנה הישות הפלסטינית מסרבת לכל פתרון של שלום,למרות שישראל פועלת בדרך ההמונית והרגישה ביותר ביחס לכל עם בעולם שהיה בתנאים שלה. הגיעה העת לומר את האמת, מי שמעוניין בהשמדת המדינה היהודית לא יוכל לחיות בתוכה או בסמיכות אליה והרעיון ההזוי שניתן לייצר מדינת טרור בלב יהודה והשומרון ואיכשהו נסתדר כבר יחד בשטח מוכיח עצמו הפצצה מתקתקת בכל פעם שאנו מתקרבים אליו,ראו ערך חבל עזה. לכן,תתכבד הגברת עדי ההמונית ותסביר לנו,אזרחי המדינה היהודית,איך לדעתה ניתן לשמור על זכויותינו ההיסטוריות ועל חיינו שלנו לפני שתפריח סיסמאות והשוואות למדינות אפרטהייד. אותנו היהודים זרקו מכל מדינות העולם והשמידו אותנו פיסית לפני שחזרנו לכאן. גם הפלסטינים שהיו כאן בקום המדינה עשו ככל שביכולתם לזרוק אותנו לים. .אבל, כנראה שמונים שנה הן מספיק זמן בכדי שהגברת עדי תוכל לשכוח הכל, לטאטא הכל מתחת השטיח, לגלגל עיניים לשמיים ולספר לנו שאנו כובשים בארץ שלנו. חבל שעדיין יש כאלו כאן בארץ,ולמזלנו, בעלי התפישה הזו מתמעטים והולכים. תתכבד הגברת עדי ותעבור לגור באחת הערים שהיא מעדיפה על פני ערי ישראל, רמאללה,שכם או עזה.אני בטוח ששם היא תתקבל בזרועות פתוחות,רק שלא תשכח לשמור על הגב שלה מפני שכניה החדשים.
ברצוני לשאול שאלה קטנה.האם אתה מודע מה אפרטהייד וכיוצא בזה אני יענה לך כך .אין חוק איש הישר בעיניו יעשה יכול לגזול להרוג . ולא לתת שום דין על מעשיו .לכן קצת לחשוב ולהגיד מה בשטח ולא להמציא דברים שלא קיימים אדון הנכבד. בתודה האזרח הדואג בגלל אנשים כמוך זה מצבנו בעולם לידיעה אני עליתי מרוסיה ב1977 ואני מודע יותר מכבודו מה זה מדינה ללא חוק אלא דיקטטורה
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם