"יחד כל הדרך", "יחד תמיד", "אחדות, כי אין ברירה". היום יותר מאי-פעם אנחנו מוקפים בכותרות המדגישות את החשיבות של ה"ביחד" שלנו כחברה המתמודדת עם מלחמה קשה וארוכה. אבל האם ה"ביחד" הזה באמת נועד לכלול את כולם? לפחות קבוצה אחת מעולם לא נכללה בו.

המתקפה הברוטלית של ה-7 באוקטובר לא הבחינה בין אוכלוסיות, וגם בקרב מבקשי המקלט יש הרוגים שנרצחו על ידי חמאס בשדרות. מתוך תחושה אמיתית של שותפות גורל נרתמו מבקשי המקלט, מיד עם פרוץ המלחמה, למאמץ החברה האזרחית לסייע לנפגעים. הם אספו תרומות מזון, סייעו בקטיף הפירות והירקות בהתנדבות, ועוד.

עו"ד אורלי לוינזון-סלע היא מנהלת המחלקה הציבורית בארגון א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל.

ההתגייסות של החברה האזרחית בישראל מיד עם פרוץ עם אירועי הזוועה של ה-7 באוקטובר הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות התארגנויות של פעילים וארגונים, חלקן יותר ממוסדות וחלקן מהרגע להרגע. איסוף וחלוקת מזון, בגדים, מצרכי יסוד אחרים, סיוע בשינוע, סיוע בפינוי, סיוע באירוח, סיוע נפשי, פסיכו-סוציאלי, פעילויות הפגה ומה לא.

הישראלי היפה הרים את ראשו והוכיח שוב שבזמנים קשים מתגלה עוצמתנו כחברה. הישראלי היפה כלל את כל הקבוצות בחברה הישראלית. גם פליטים ומבקשי מקלט שחיים בישראל כבר שנים רבות נרתמו לסייע באיסוף מזון, קטיף ועוד. שותפות גורל בזמנים קשים מצמיחה שותפות גם בהירתמות לסיוע למי שנפגעו.

עו"ד אורלי לוינזון-סלע היא מנהלת המחלקה הציבורית בארגון א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל.

לפני כמה שנים נסענו, אחותי ואני, עם אמנו לעיר הולדתה באזור טרנסילבניה ברומניה. אמי נולדה בינואר 1939, ואת שנות המלחמה היא העבירה כפעוטה עם אמה, כשהן מחזיקות בתעודות מזויפות ותחת איום מתמיד של גירוש למחנות. אביה נכלא במחנה עבודה.

בשנת 1946, עם תום המלחמה, היגרה המשפחה הצעירה לישראל והחלה לבנות את חייה. דודי, אחיה הצעיר של אמי, נולד מיד עם הגעתם ארצה. קיווינו שהביקור בעיר יעורר באמא זיכרונות ילדות שנדחקו זה מכבר על שנות חייה הראשונות, אך לשווא. העיר שבה חיה בחמש השנים הראשונות שלה נמחקה לחלוטין מזיכרונה. מבחינתה, החיים התחילו כשהגיעה לישראל.

עו"ד אורלי לוינזון-סלע היא מנהלת המחלקה הציבורית בארגון א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל.

לפני שנה בדיוק, ב-24.2.2022, פלשה רוסיה לאוקראינה ושינתה ללא הכר חיי מיליונים. לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, רק באירופה לבדה תועדו יותר מ-8 מיליון פליטים אוקראינים שברחו מארצם בעקבות המלחמה, וכ-5,300,000 נוספים נעקרו מבתיהם ונמצאים עדיין באוקראינה.

לפני שנה פלשה רוסיה לאוקראינה ושינתה ללא הכר חיי מיליונים. לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, רק באירופה תועדו יותר מ-8 מיליון פליטים אוקראינים שברח מארצם וכ-5,300,000 נוספים נעקרו מבתיהם

עו"ד אורלי לוינזון-סלע היא מנהלת המחלקה הציבורית בארגון א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מזרח ירושלים היא המקום שבו ישראל מודדת את ריבונותה לפי תוכניות בנייה, תקציבי חומש, נוכחות משטרתית ודגלים, ואילו המציאות מודדת אותה לפי ביוב, כיתות לימוד, היתרי בנייה, תעסוקה, עוני, תחושת ביטחון ואמון.

הפער בין שתי המדידות האלה הוא לב הסיפור. הדוח המעודכן של קבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה" לשנת 2026 מצביע על מגמה כפולה: מצד אחד, ישראל מגבירה את מאמציה להעמיק שליטה במזרח העיר, בעיקר באמצעות בנייה יהודית, חינוך ישראלי, תמריצים כלכליים, אכיפה והרחקת סממנים פלסטיניים. מצד שני, ככל שהשליטה נעשית כוחנית, בירוקרטית וחד־צדדית יותר, כך נחשפת חולשתה.

אל"מ במיל' רון שצברג הוא מנכ"ל שותף בקרן לשיתוף פעולה כלכלי ומרכז את תחום ירושלים בקבוצת המחקר "תמרור-פוליטוגרפיה". 

אחד הדברים המתסכלים ביותר במחאה בשנתיים האחרונות הוא הפער בין מה שאנחנו רואים לבין מה שאחרים רואים. אותם אירועים, אותן הצבעות בכנסת, אותם מינויים, אותם נאומים – ובכל זאת נדמה שאזרחי ישראל חיים בעולמות שונים.

קל לייחס את הפער הזה לשקרים, לתעמולה או לערוצי תקשורת שונים. אבל חלק ממנו נובע ממשהו עמוק יותר: הדרך שבה הקוגניציה האנושית בנויה.

פרופ' ענת מריל היא חוקרת קוגניטיבית בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד, חברת סגל בחוג לקוגניציה ומדעי המוח ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בהיעדר מלחמה עם אויב מבחוץ, הממשלה עלולה להיתפס למלחמה מבית,  וההשתתפות הערבים בבחירות, אם האופוזיציה תתעשת ותאפשר אותה, עשויה להתברר כנקודה שממנה יתהפך השלטון. 

*  *  *

סיום המלחמה באיראן מחייב אותנו לשוב ולבחון את הפיגוע של המחבל הערבי-ישראלי בקו התפר. הסיבה פשוטה: בהיעדר מלחמות עם אויבים מבחוץ, הממשלה עלולה להיתפס למלחמה מבית – עם אזרחי ישראל הערבים. מה שראינו באותו פיגוע היה "זאב בודד", לא תא מחבלים מאורגן, אשר על רקע של חמולת פשע יצא למסע הרג על דעת עצמו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.