החברה הישראלית מצויה במשבר כל כך עמוק, כל כך חסר תקדים, עד שכל דבר שהוא לא המלחמה, השבת החטופות והחטופים או חיסול חמאס נראה משני. הנטייה הברורה להתמקד ב"כאן ועכשיו" מקשה להביט בתמונה הגדולה של המציאות שבה אנחנו חיים – ישראלים ופלסטינים, לחוד וביחד – ובעיקר, באיזו מציאות אנחנו רוצים לחיות.
עבור החברה הישראלית, צו השעה הוא לא רק לפעול לסיום המלחמה, אלא גם להחליט איזו מציאות תהיה כאן אחריה. הדיון "לאן הלאה" הוא קריטי, ונקודת הפתיחה שלו צריכה להיות בהכרה בכך שהמלחמה הזו מתנהלת במקביל למשברים נוספים, גם הם בסדרי גודל היסטוריים.
עידו ליבן הוא אבא, כותב ופעיל אקלים באירופה ובישראל. עוסק בהבטים שונים של משבר האקלים מאז 2008, בפרט בצדק אקלימי, כיום כדובר של ארגון הסביבה Bankwatch וקודם לכן כעיתונאי. עדיין משוכנע שיכול להיות פה טוב יותר. לכולן.ם.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכתוב מעולה!
אהבתי את המקוריות בפיסקה:
"למעשה, בדיוק כך הגענו לכאן. התפיסה של משבר האקלים – גם כשהוא מתבטא בשריפות ענק, בשיטפונות קטלניים או בבצורות קשות – כאילו הוא בעיה של מישהו אחר, נתנה לרבים מאתנו תחושה שיש לנו פטור מאחריות. הגישה שהכיבוש רחוק מאתנו, או אפילו לא קיים, היא בדיוק מה שהנציח אותו. נבנתה כאן תפיסה שסבל של אנשים אחרים במקומות אחרים, או של דורות העתיד, לא קשור אלינו. והגיע הזמן שגם הקונספציה הזו תקרוס."
שזוהי הפיסקה המשמעותית ביותר, והמעשית ביותר.
יש פיתרון מצוין לעם ישראל ולבעיה הפלסטינית
לקנות שטח במזרח גרנלנד או אי מהארכיפלג הארקטי ולהעביר לשם את את מדינת היהודים+אזרחי ישראל שירצו בכך. אפשר למצוא שטח גדול מישראל עם אולי 500 תושבים ומלבד להשאיר לכל אחד מהם 10 קמ"ר נחלה לתת לכל אחד גם 10 מיליון דולר. והכל ביחד יהיה פחות ממחיר הצוללות. + טייסת של F35
ואז נשאיר את כל הארץ לפלסטינים. הם היהיו מאושרים ל-50 שנים הבאות ועוד 200-300 שנים עם ישראל יחיה באי טרופי עם עצי קוקוס אולי קצת חם אבל לא הרבה יותר גרוע מאשר ישראל כיום.
אבל הפתרון הזה דורש מחשבה של 100 שנים קדימה וזה בלתי אפשרי לעם שקיים יותר מ-2000 שנים.