אישיות
מינה צמח

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח״צ)
עדי שריד (צילום: יח״צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
עוד 1,174 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 23 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בנט סייע לנו לקבל תעדוף בתקציבים במשרד החינוך

דוידי בן-ציון טען בחוג בית של ימינה אמש בהתנחלות לשם, כי מאז שבנט מונה לשר החינוך, לפני חמש שנים, המועצה האזורית שומרון זוכה ל״הרשאות בעשרות מיליונים, בקצב אחר מכל רשות אחרת בארץ״ ● ״בנט הרים טלפון לסמנכ"ל הפיתוח של משרד החינוך ואמר לו 'תקשיב, השומרון בתיעדוף גבוה מבחינתי'. זה עובד עד לרגע זה ממש, למרות שהוא כבר לא שר" ● בנט סרב להגיב

עוד 420 מילים

הילדים שלנו בגינה הציבורית

ליז (דמות בדויה המבוססת על ילדים שפגשתי כיועץ חינוכי) מאוד אהבה את הגינה הציבורית. היא הייתה ממש גדולה וארוכה וליז וחבריה לכיתה תמיד נפגשו שם אחרי הגן ואחרי בית הספר.

היו שם המון ילדים בכל מיני גילאים, המון אנשים בכל מיני צבעים וכל מיני צורות, הייתה שם גינת כלבים ענקית עם המון כלבים, שמנים ורזים, קטנים וגדולים והם היו משחקים ממש יפה, ממש כמו ילדים. ההורים שלהם היו מסתכלים מהצד לראות שהם מתנהגים יפה, ואם הם היו רבים אז ההורים היו מפרידים ביניהם, וכועסים עליהם לפעמים, וגם לוקחים אותם הביתה לפעמים אם צריך.

בערך בגיל שבע אמא ואבא כבר הרשו לליז ללכת לגינה הציבורית לבד. היא הייתה נפגשת עם החברים והם היו משתוללים בלי סוף עד שהשמש היתה שוקעת. הם כבר שיחקו הרבה פחות במתקנים והרבה יותר משחקי חברה, תופסת ומחבואים, ריקודים מצחיקים שהיו רואים בטיק טוק ועוד כל מיני שטויות. לפעמים היו הולכים למכולת לקנות מיץ או ארטיק והיו צוחקים בלי סוף. ליז מאוד אהבה את החברים שלה.

באחת הפעמים ששיחקו מחבואים, ליז הלכה להתחבא ממש רחוק בגינה. אפילו במקום שכבר לא היו הרבה אנשים. ממש ממש בקצה הגינה. אף אחד לא מצא אותה הרבה זמן. והיא נצחה את המשחק, וספרה את כולם. וזה הפך להיות המקום הסודי שלה. ואחרי הרבה פעמים שהתחבאה שם כבר ידעה ששם לא יחפשו אותה. כבר הרבה פחות התאמצה להתחבא ופשוט היתה יושבת ומסתכלת סביב.

באחת הפעמים ששיחקו מחבואים, ליז התחבאה ממש רחוק בגינה. במקום שכבר לא היו הרבה אנשים. אף אחד לא מצא אותה והיא נצחה. זה הפך להיות המקום הסודי שלה. ואחרי פעמים רבות שהתחבאה שם כבר ידעה ששם לא יחפשו אותה

כבר היה כמעט ערב, היא הייתה רעבה ממש ועל הספסל ישב איש מבוגר עם שקית של נחשי גומי.  וזה היה מוזר. אז בדיוק הגיע הזמן שלה לצאת מהמחבוא וללכת לספור את האחרים.

בפעמים הבאות, ליז למדה להכיר את האיש המבוגר, היא למדה שקוראים לו אריאל, שהוא גר ממש קרוב, ושהוא מאוד אוהב סוכריות גומי וספרים שלא מתאימים לגיל שלה.

הוא סיפר לה שיש לו נכדים בגיל שלה ושהם לא מגיעים לבקר אותו הרבה. הוא כיבד אותה בסוכריות שלו. היא הייתה הולכת להגיד לו שלום גם אם לא היו משחקים מחבואים, פשוט אומרת לחברים שהיא עוד מעט חוזרת.

יום אחד, כמו שאולי יכולתם לנחש, הוא הזמין אותה אליו הביתה, הוא לא איים עליה, הוא לא הבטיח לה שום דבר נוצץ, הוא פשוט אמר שהוא עייף ושהוא הולך הביתה ושאם היא רוצה לבוא לראות תמונות של הנכדים שלו היא יכולה לבוא.

יום אחד, כמו שאולי יכולתם לנחש, הוא הזמין אותה אליו הביתה, הוא לא איים עליה, הוא לא הבטיח לה שום דבר נוצץ, הוא פשוט אמר שהוא עייף ושהוא הולך הביתה ושאם היא רוצה לבוא לראות תמונות של הנכדים שלו היא יכולה לבוא

והאמת שאריאל היה הרבה יותר מעניין מהחברים שלה, היו לו כל מיני סיפורים מעניינים מהילדות שלו, ועל הילדים שלו כשהם היו ילדים. והוא ידע להקשיב לסיפורים שלה. לא משנה כמה היתה מדברת, מעולם לא עצר אותה אלא תמיד הקשיב ברוב קשב. והיא כבר ממש מתה לראות תמונות של הנכדים שלו.

כשהם הגיעו אליו הביתה, הוא באמת הראה לה תמונות של הנכדים. ולא הוא לא עשה איתה שום דבר נגד הסכמתה. הוא לא היה צריך. היא הבינה מיד, היא למדה הכל מאחיה, בכל פעם שנשארה איתו לבד בבית מאז שהיא זוכרת את עצמה.

אחד מתוך חמישה ילדים עובר התעללות או התעללות מינית (נתוני המחקר של מכון חרוב ואוני' חיפה).

עד גיל 12 אין הבדל בפגיעה בין בנים לבנות (נתוני מרכז התמיכה לנפגעות תקיפה מינית).

87% מהילדים הנפגעים נפגעים על ידי אדם מוכר וקרוב.

חטאי התעללות מינית בילדים הנם חטאים ללא קירות. הם עלולים להתרחש מאחורי כל דלת, ללא הבדלי דת, גזע, מין, או מצב סוציו-אקונומי.

87% מהילדים הנפגעים נפגעים על ידי אדם מוכר וקרוב. חטאי התעללות מינית בילדים הנם חטאים ללא קירות. הם עלולים להתרחש מאחורי כל דלת, ללא הבדלי דת, גזע, מין, או מצב סוציו-אקונומי

על נושאי התעללות והתעללות מינית חל טאבו. כולם שותקים, מושתקים ומכחישים. אסור לדבר על הנושא.

השתיקה, חוסר הפעולה של הרשויות, ההכחשה וגורמים נוספים שחלקם פורטו ויפורטו בסדרת הפוסטים הללו הם אלה שמאפשרים לפוגע להמשיך לפגוע ולחוש מוגן.

לרוב הילדים שומרים על הסוד במשך שנים. ולפעמים אינם פותחים אותו לעולם, בטח שלא בפני הוריהם. ילדים אלה חיים חיי שקר, מציגים לפעמים חזות נורמטיבית לחלוטין, אך מלווים בתחושות פנימיות קשות של כאב וסבל המלווה אותם במהלך השנים.

על פי ההתנהלות של מערכות החקיקה והמשפט בישראל כיום, הפוגע הוא החזק בעיני החוק. לכן מעט מקרים מדווחים, מעט יותר מטופלים ומתי מעט מקבלים מענה הולם אם בכלל.

על פי התנהלות מערכות החקיקה והמשפט בישראל כיום, הפוגע הוא החזק בעיני החוק. לכן מעט מקרים מדווחים, מעט יותר מטופלים ומתי מעט מקבלים מענה הולם, אם בכלל

ההשלכות הפסיכולוגיות על אותם הילדים הינן הרות גורל, הם עלולים לפתח הפרעות נפשיות, לחיות חיים של סבל, במצבים קשים אף להדרדר לזנות וסמים.

קיימים כלים זמינים לכל מען דבעי שיכולים לצמצם את התופעה באחוזים ניכרים! הטאבו החברתי לא מאפשר לאנשים להשתמש בהם.

גילוי נאות: כותב שורות אלה עומד בראשו של הארגון היחיד בישראל המציג מודל מניעתי מקיף למניעת התופעה בשם "סירות הצלה – קהילה יוזמת מוגנות".
מרבית הפונים לארגון זה פונים לאחר הפגיעה בילד, למרות שמדובר בארגון מניעתי ולא טיפולי – מרבית האנשים מעדיפים לתקן ולא למנוע.

גילוי נאות: כותב שורות אלה עומד בראש הארגון היחיד בישראל המציג מודל מניעתי מקיף לתופעה בשם "סירות הצלה – קהילה יוזמת מוגנות". מרבית הפונים לארגון זה פונים לאחר הפגיעה בילד, למרות שמדובר בארגון מניעתי ולא טיפולי

האם הילד שלך נכנס לחדר עם מישהו שאת.ה מכיר.ה? האם אתם יודעים מה קורה מעבר לדלת?

מה עדיף? למנוע או לחכות?

שחף בן-שלום הוא פסיכותרפיסט משפחתי, מכשיר מדריכי הורים ויועצים זוגיים, פעיל חברתי, ומייסד פרוייקט "סירות הצלה" למניעת התעללות בילדים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 872 מילים

בגלל בהלת הקורונה: מוקד משרד הבריאות קרס למשך שעות

פרסום ראשון ישראלית שחזרה לפני שבוע מטיול ביפן וניסתה לברר האם היא צריכה להיות בבידוד, ובן זוגה שהתקשר מטלפון אחר, לא הצליחו להשיג את המוקד של משרד הבריאות במשך שעתיים ● "ההיסטריה התקשורתית גורמת לאנשים בלי סיבה לדאוג לפנות למשרד הבריאות, וזה מפריע לטיפול בקורונה ובמחלות אחרות"

המוקד הטלפוני של משרד הבריאות קרס הבוקר ולא השיב לשאלות של פונים במשך כשעתיים לפחות. כך נודע לזמן ישראל.

חן רוזן, מורה לפסיכומטרי מתל אביב, חזרה מיפן לפני כשבוע ורצתה לדעת את ההנחיות בעניינה. "התקשרתי הבוקר למוקד הטלפוני שלהם והייתי שעתיים על הקו עם מוזיקת המתנה בלי לקבל תשובה. אחרי כמה זמן גם בן הזוג שלי התקשר מטלפון אחר, והגיע לקו תפוס כרונית".

"מאז שחזרתי מיפן התנהלתי כרגיל, הלכתי לעבודה, טיפלתי בילדים ויצאתי לקניות, סידורים ובילויים כי לא היו שום הנחיות מיוחדות לגבי מטיילים מיפן", מספרת רוזן, "אתמול הודיעו שמי שחזר מיפן צריך להיות בבידוד, אבל באתר של משרד הבריאות ובכתבות בתקשורת לא היה ברור אם ההנחיה היא למי שחזר מהרגע שהוציאו אותה או רטרואקטיבית לכל מי שחזר בשבועיים האחרונים".

למזלה של רוזן, היא משמשת (בהתנדבות) כראש תחום פעילות ציבורית בעמותת "מדעת" למען בריאות הציבור – כלומר, עמותה שעוסקת בדיוק בנושאים שעליהם רצתה לברר – ואחת הרופאות המתנדבות בעמותה השיגה לה תשובה דרך פורומים סגורים של רופאים.

רק אחרי שעתיים נוספות משרד הבריאות פרסם באתר הנחיות ברורות יותר לפיהן הבידוד חל על מי שחזר מיפן בשבועיים האחרונים.

צילום מסך של השיחה של חן רוזן עם המוקד של משרד הבריאות

מהבוקר, רוזן נמצאת בבידוד ביתי. "אני גרה בחדר סגור ומסתובבת בבית כמה שפחות ועם מסיכה ובני המשפחה מכניסים אוכל לחדר שלי", היא מספרת, "וכל זה מרגיש לי מוזר כי עד אתמול חייתי רגיל והייתי מדבקת בדיוק באותה מידה".

"אני חוששת שהאתר קרס בגלל הפאניקה המוגזמת שיצרה התקשורת סביב הקורונה", אומרת רוזן, "מצד אחד, חשוב ביותר להיות מודעים ולהישמע להנחיות. מצד שני, אני מקווה שאנשים לא מתקשרים בלי סיבה ממש טובה".

המנהל המקצועי של "מדעת", ד"ר אורי לרנר, נשמע נחרץ יותר בנוגע לפאניקה. "מרוב לחץ, אנשים מתקשרים למשרד הבריאות ומגיעים למרפאות ולחדרי מיון בגלל שהם עברו במקרה לרגע ליד עובד ממזרח אסיה, למרות שרוב הסיכויים שהוא נמצא מזמן בארץ, או בגלל תסמינים קלים של שפעת רגילה. לחץ וסטרס עלולים לגרום לאנשים לחוש ברע ולפתח תסמינים פסיכוסומטים".

"המודעות הציבורית למחלות היא חשובה ביותר וחשוב ביותר לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות: לשטוף ידיים, להיכנס לבידוד אם הגעתם מארצות עם התפרצות וכו'. אבל חשוב גם לא להיכנס לפאניקה מיותרת כי כמו שראינו הבוקר בקריסת המוקד, זה בא על חשבון ה'חשודים' האמיתיים וגם על חשבון חולים במחלות אחרות, שרבים מהם נמצאים במצב קשה באמת וזקוקים לעזרה דחופה".

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.

עוד 357 מילים

נתניהו: אקדם מחיקת רישום פלילי והסדרה של שימוש בקנאביס

אזעקת צבע אדום הופעלה באשקלון ועוטף עזה ● ועדת הבחירות: שוהים בבידוד לא יוכלו להצביע בלי שינוי בצו משרד הבריאות ● בעבודה-גשר-מרצ מסרבים לדרישה להסיר את תמונת גנץ משלטיהם: איש לא חושב שהוא חלק מרשימתנו ● שקד הביעה התנגדות להחלה רטרואקטיבית של החוק הצרפתי על נתניהו

עוד 34 עדכונים

למקרה שפיספסת

אליאב לילטי, במאי משפט הבנקאים

הבמאי אליאב לילטי ראה את הסרטונים של חבורת "באים לבנקאים" ברשת ונדלק ● הוא רצה לעשות עליהם סרט ולתעד את אינספור הפעילויות שיזמו והרעידו את המערכת הבנקאית ● עכשיו הוא מגייס כסף במימון המונים לסרט שיתחקה אחר הדיונים מהמשפט התקדימי שהתנהל נגדם ● "זה לא רק תיעוד של מאבק אלא גם של ניסיון ההשתקה. הניצחון הכי גדול של ניסיון השתקה הוא בדיוק התיעוד שלו"

עוד 2,252 מילים

תגובות אחרונות

מחדל הקורונה

עוד מחדל של ממשלת נתניהו.
נגיף הקורונה התפרץ בסין בדצמבר 2019.

כמה תיירים סינים הגיעו מאז לישראל? כמה מקוריאה וממדינות נגועות אחרות? מה עשה משרד הבריאות כדי למנוע את הסכנה של מעבר נושאי הנגיף מסין לישראל?

שר הבריאות שהוא גם ראש הממשלה לא עשה כלום.
טס לרוסיה, לוושינגטון, לאוגנדה. בלבל את המוח בסיסמאות בחירות והשמצות, סרטונים בפייסבוק ומופעי סטנדאפ ברחבי הארץ. מינה שר משפטים לקקן ושר ביטחון שהוא עצמו לועג לו. אבל בסכנת הקורונה לא טיפל.

שר הבריאות שהוא גם רה"מ לא עשה כלום. טס לרוסיה, לוושינגטון, לאוגנדה. בלבל את המוח בסיסמאות בחירות והשמצות, סרטונים בפייסבוק ומופעי סטנדאפ ברחבי הארץ. מינה שר משפטים לקקן ושר ביטחון שהוא עצמו לועג לו. אבל בסכנת הקורונה לא טיפל

בשבוע שעבר דלפו לרשת כל פרטיהם של כל אזרחי ישראל באמצעות דליפת ספר הבוחרים מהאפליקציה של הליכוד.

מיהו יו"ר הליכוד? אותו אדם. עוד מחדל.
ככה מנוהלת המדינה.
הר של מחדלי ניהול. מחדלי ממשל. מחדל המשילות הארוכה של נתניהו וממשלתו.

משאבי הגז נמכרו לטייקונים. צוללות למצרים. הנגב ונמל חיפה לסינים. מערכת הרפואה קורסת. מערכות החינוך בידי הומופוב גזען רב פרימיטיבי. מערכת התחבורה בידי ליצן קיצוני ימני שבעברו תכנן להבעיר את המדינה. מחירי הדירות בשמיים. מחירי המזון לידם. רה"מ מבטיח שוב רפורמות שאותן היה יכול לבצע בעשר שנות שלטונו. ים של הבטחות. בועות סבון ושקרים.

משאבי הגז נמכרו לטייקונים. צוללות למצרים. הנגב ונמל חיפה לסינים. מערכת הרפואה קורסת. מערכות החינוך בידי הומופוב גזען רב פרימיטיבי. מערכת התחבורה בידי ליצן קיצוני ימני שבעברו תכנן להבעיר את המדינה

ככה גם הבטיח להיאבק בגרעין האיראני ועכשיו האיראנים מתקרבים לפצצה.
כל נושא הוא מחדל נפיץ בידיה של הממשלה הזו.

כל מחדל הוא ספין שהיא הופכת בחזרה על ראשם של אזרחיה. או על מתנגדיה.
מעניין איך תתמודד ממשלת המחדלים עם התפרצות הקורונה בישראל.

אפשר כבר לראות את הבידוד שבו יושם ראש הממשלה עם רעייתו הרחק מההמון פן ידבקו במחלה. אולי אפילו יעלו אותם על מטוס סטרילי וישלחו אותם למדינה שבה עוד לא התפרץ הנגיף.

נ.ב. רק לפני כמה ימים כתבנו כאן ש"הנגיף מת מצחוק".

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 305 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
נועה קירל מתגייסת, צילום מסך מוויינטמ

בניגוד למיתוס, העולם לא עובר לצבא מקצועי, אלא לשירות חובה עם אופציה לשירות אזרחי

מדי פעם נשמעות קריאות להפוך את צה"ל לצבא מקצועי, בין השאר בטענה ש"ככה זה בעולם" ● אבל השוואה בינלאומית מראה שהשירות הכללי ממש לא נעלם ● במרבית המדינות הרלוונטיות, השירות קצר בהרבה מאשר בישראל, וכמעט כולן הוסיפו לשירות הצבאי אופציה של שירות אזרחי ● התוכנית לשירות אזרחי קיימת גם בישראל וזוכה לתמיכה, אבל אינה מיושמת בגלל הבחירות

עוד 1,912 מילים

הדלפות הן האוויר שעיתונות חופשית נושמת, גם כשהוא מזוהם

מחול השדים שהתרחש בסוף השבוע, של הדלפות והדלפות-נגד מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ומלשכת מ״מ פרקליט המדינה, הציף שוב את הדיון סביב מדיניות האכיפה בעבירות של הדלפה ● רק לפני שבועיים פרסם מנדלבליט הנחייה חדשה בנושא ● מעניין אם היועמ״ש יחיל זאת גם על ההדלפות שיצאו וממשיכות לצאת ממשרד המשפטים ● פרשנות

עוד 1,007 מילים

ראיון אני אישה, אני בדואית, אני ישראלית

בגיל חמש החלה לרעות כבשים עם הגברים בכפר הבדואי שבו נולדה, כי לא היה בה צורך במטבח של אמה ● זה היה הצעד הראשון של ד"ר אמל אלסאנע-אלחג'וג' אל חיים רצופי פעילות חברתית - למען נשים בקהילה הבדואית, למען הקהילה הבדואית בישראל, ולמען ישראל שוויונית וצודקת ליהודים ולערבים ● "אני הרבה פעמים שואלת את עצמי מה קשה יותר - המאבק הפוליטי בישראל, או המאבק המגדרי בקהילה שלי?" ● ראיון מיוחד עם אישה מעוררת השראה

עוד 2,480 מילים

נתניהו: אין לליברמן שיקול דעת - הוא מצביע לגנץ ועשה איתם עסקה

ליברמן: נתניהו לא רץ בבחירות כדי להקים ממשלה, אלא כדי להשיג עסקת טיעון ● בהלת נגיף הקורונה בארץ: השר כץ הורה לקיים דיון בשל שהות התיירים מדרום קוריאה ● עודה: "אם פוליטיקאי בעולם היה מדבר על 'רוב לבן', לפיד היה קורא לו אנטישמי"

עוד 23 עדכונים
מייקל רוזן

ספר הזיכרונות של מייקל רוזן, זוכה פרס "משורר החצר לילדים" בבריטניה, מציג לקוראים הצעירים את תוצאות השואה בדרך שמתחברת למצוקת הפליטים של היום ● ראיון

עוד 1,355 מילים

אביה של איירין ששר נרצח לנגד עיניה בגטו ● אמה שמרה עליה בחיים במהלך כל מלחמת העולם השנייה, אך נפטרה זמן קצר לאחר תבוסת הנאצים ● ששר פתחה דף חדש בפרו, ובמשך שנים מתחה קו על החיים שהיו לה לפני שהגיעה לדרום אמריקה ● היא אף פעם לא דיברה על התקופה שבה הסתתרה כילדה במלחמה, ואפילו ילדיה לא הכירו את עברה ● אבל אז היא החליטה להתחיל לספר עליו - ומאז לא הפסיקה

עוד 1,346 מילים

מעבר לגבול כשהילדה בסוריה צוחקת, לעולם נותר רק לבכות

בירדן, האזרחים קיבלו חשבונות חשמל גבוהים מהרגיל, והכעס על יוקר המחייה מאיים על יציבות הממלכה ● בסוריה, רגע אנושי הפך לוויראלי וחושף את אוזלת ידם של המוסדות הבינלאומיים ● בלבנון, נסראללה קרא להחרים מוצרים מארה״ב - אבל שכח לעדכן את הבן שלו ● ובישראל, השבוע לפני 51 שנה, גיבור אחד מנע אסון כבד ● קסניה סבטלובה מסכמת עוד שבוע במזרח התיכון

עוד 776 מילים

עד לאחרונה התמקדה פעולת המשטרה הגרמנית בטיפול בקיצונים אסלאמיים ● אבל כמה מאירועי הטרור האחרונים, שהמניע להם היה אידיאולוגיה ימנית קיצונית ואנטישמית, גרמו לה לאמץ אסטרטגיה חדשה

עוד 938 מילים

טיול לשבת הדרום לובש אדום

נוסעים דרומה לטייל בזול, ליהנות מניחוח הפרחים ולגלות הנאות נוספות ● נצלו את סוף השבוע כדי לבקר בפסטיבל "דרום אדום", לספוג קצת שמש וליהנות מעוד כמה פעילויות (כמעט) ללא תשלום

עוד 853 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
וִירוּס

אם מתנגדי החיסונים הרפואיים נמצאים בשולי החברה ונתפסים כתמהונים, הרי שמתנגדי החיסונים התרבותיים, הכלכליים, המשפטיים והפוליטיים נמצאים בעמדות מפתח ושולטים במוקדי הכוח ● בשנים האחרונות, נדמה לא פעם שידם על העליונה ושהקרב הוכרע

עוד 1,013 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה