אישיות
מינה צמח

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח
עדי שריד (צילום: יח"צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
עוד 1,174 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 10 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־643 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שני מחבלים רצחו ישראלי בצומת גוש עציון; השניים נורו ונהרגו במקום

ההרוג, כבן 20, שימש כמאבטח במתחם הקניות שבמקום; כוחות צה"ל מכתרים את העיר חלחול ● שרת החוץ של האיחוד האירופי: האיחוד הגיע להסכמה עם ישראל על הגדלת מספר משאיות האספקה המוכנסות לרצועה ועל פתיחת מעברי גבול ● נשיא איראן: המשך שיתוף הפעולה של טהרן עם הסוכנות לאנרגיה אטומית מותנה בכך שהסוכנות תחדל מהסטנדרטים הכפולים שלה כלפי איראן

עוד 32 עדכונים
אמיר בן-דוד

עזה קורסת

המשא ומתן על הפסקת אש ועסקת שחרור חטופים עדיין נמשך, בוושינגטון ובדוחה. בתחילת השבוע אמר טראמפ שהוא מאמין שההסכם בהישג יד וייחתם עוד השבוע. והנה השבוע מתקרב לסיומו ואין עדיין הסכם ● וגם: בחזרה לדרום לבנון ● בדרך לרמטכ"ל פוליטי ● בני בגין מתייצב לצד איימן עודה ● גרוק מתפרע ● ועוד...

מטופלים בבית החולים בשכונת רימל בעיר עזה מתפנים בעקבות אזהרות צה"ל, 14 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
AP Photo/Jehad Alshrafi
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד בראשות איזנקוט סוגר את הפער מול הליכוד

בסקר חדש שערך יוסי טאטיקה עולה כי רשימה מאוחדת של יש עתיד והדמוקרטים בראשות איזנקוט תהפוך למפלגה השנייה בגודלה, כמעט בשוויון עם הליכוד – ותביא להיעלמות כחול לבן ● עם זאת, בכלל התרחישים עולה כי נתניהו מתקרב מאוד להשגת גוש חוסם

עוד 235 מילים

דברים שלמדתי מהסרט על גבלס

לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.

גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.

ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 599 מילים

למקרה שפיספסת

אנחנו יורים גם בבעלי החיים

לפי דיווחים, יותר ממחצית מהצאן, כמעט כל הבקר והתרנגולות, והמוני חיות מחמד בעזה נהרגו מאש צה"ל, גוועו ברעב או נאכלו בידי בעליהן המורעבים ● ארגונים בינלאומיים הכניסו מעט מזון לחיות בעזה, ארגון "סולאלה" העזתי מטפל בבעלי חיים, וחיילים ישראלים ו"תנו לחיות לחיות" אימצו כלבים מעזה – אך הצליחו להציל רק מיעוט מהחיות ברצועה ● "יש שם קטסטרופה, גם לחיות"

עוד 2,688 מילים

לצאת מהטירוף - מהלכים קצרי וארוכי-טווח לתיקון

בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.

מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו

הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 717 מילים

תגובות אחרונות

חזבאללה נחלש, לבנון בלחץ היסטורי – והשעון האמריקאי מתקתק

בלי נסראללה, תחת חיסולים מהאוויר ולחץ אמריקאי מסיבי, הודה השבוע לראשונה מזכ"ל הארגון נעים קאסם שישראל חדרה לארגון ופגעה בו אנושות ● ברקע, דרישה אמריקאית לפרוק את חזבאללה מנשקו עד נובמבר – או להסתכן בקריסת לבנון ובקריסת הפסקת האש ● פרשנות

עוד 990 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הפעם נתניהו לא קיבל את הבמה

במקום מפגן נוצץ של אהדה וניצחון מדיני, נתניהו מקיים פגישות ליליות עם טראמפ ועם בכירים בבית הלבן – ללא הצהרה משותפת וללא בשורות על עסקה ● במקביל, נרשמה פתיחות מול משפחות החטופים – מהלך שיועצים פוליטיים מכנים "קמפיין המזוכיזם" – שלב מתוכנן של ספיגה שקטה של ביקורת, שנועד לנטרל טענות לקראת המערכה הפוליטית הבאה ● פרשנות

עוד 957 מילים

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,417 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים
היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

צה"ל: חייל נהרג באזור חאן יונס כשנאבק במחבלים שניסו לחטוף אותו

לפי תחקיר הצבא, המפגעים יצאו מתוך מנהרה; שם החייל טרם נמסר לפרסום ● חמאס: הסכמנו לשחרר עשרה מהחטופים; יתר הסוגיות עדיין נידונות במשא ומתן ● דיווח: אחרי ביקורת מצד ארצות הברית וקטאר ישראל הציעה נסיגה נרחבת יותר מהרצועה מכפי שהציעה קודם ● המיליציה החות'ית הודיעה שהיא זו שהטביעה בים האדום את הספינה, שארבעה מאנשיה נהרגו ו־15 מהם נעדרים

עוד 42 עדכונים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה