צה"ל הודיע כי חיסל בסוף השבוע במרחב דיר אל-בלח את מחמוד פטאיר, מפקד כוח נוח'בה בחטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי. על פי הודעת דובר צה"ל, המחבל היה מעורב בפשיטה לשטח הארץ בטבח ה-7 באוקטובר.

לפי הצבא, פטאיר לקח חלק בהחזקתו בשבי של החטוף רום ברסלבסקי. כמו כן, הוא תועד במדי הארגון כשהוא משתתף בטקס מסירת חטופים במסגרת הפעימה השישית של השחרור, שזכתה לכינוי מבצע "דלתות שמיים".

במהלך הטקס היה המחבל מעורב בהעברתם של חטופים רבים, ובהם עמית שני, אופיר אנגל, מורן סטלה ינאי, איתי רגב, ליאם אור נאצר, רז בן עמי, פאיבון ראטנין, גונג סאיי לאו, ג'קאפאן סיקנה וצ'ארואמצ'אי סאייגקאיי.

מצה"ל נמסר כי פטאיר חוסל להסרת איום, לאחר שבעת האחרונה ניסה לקדם מתווי טרור נגד כוחות הצבא ואזרחי ישראל. עוד הודגש כי כוחות פיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם, וימשיכו לפעול להסרת כל איום.

מחבל גא"פ שפשט ב-7 באוקטובר, לקח חלק בהחזקתו של רום ברסלבסקי בשבי ובטקסי מסירת חטופים, חוסל באוגוסט 2026 (צילום: דובר צה"ל)

ראש המוסד לשעבר דוד ברנע מצטרף לחברת אונדס דיפנס (Ondas Defense) כנשיא גלובלי ויושב ראש, כך לפי הודעת החברה הנסחרת בנאסד"ק.

חברת הטכנולוגיה הביטחונית מסרה כי ברנע יתמקד ב"מזרח התיכון, אירופה ואסיה, היכן שממשלות מאיצות את ההשקעה בהגנה אוטונומית, מערכות נגד כטב"מים, מודיעין, מעקב וסיור, תקשורת עמידה, תקיפה מדויקת ומערכות רובוטיות קרקעיות".

"אופי הלוחמה משתנה במהירות, כפי שניתן לראות בסכסוכים במזרח התיכון ובאוקראינה", אמר ברנע בהצהרה. "היתרון המבצעי תלוי יותר ויותר ביכולת לשלב מודיעין, בינה מלאכותית, תקשורת עמידה, פלטפורמות אוטונומיות ויכולות דיוק – לכדי סביבה מבצעית מתואמת אחת".

ברנע כיהן כראש המוסד בין השנים 2021 ל-2026, כולל במהלך פלישת חמאס בשבעה באוקטובר, המלחמות שפרצו לאחר מכן נגד חמאס וחזבאללה, ושתי מערכות ההפצצה של ישראל נגד איראן.

בחודש יוני החליף אותו בתפקידו אלוף רומן גופמן.

ישראל ממשיכה להביע התנגדות פומבית למפת הדרכים הנוכחית של מועצת השלום לפירוק חמאס מנשקו ברצועת עזה.

"ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי ברצועת עזה", מסר גורם ישראלי, "ותמשיך לחסל כל איום על אזרחינו ועל חיילינו".

מוקדם יותר היום אמר דובר ישראלי בכיר כי מפת הדרכים לפירוק הנשק בעזה "אינה משקפת את עמדותיה של ישראל".

במועצת השלום וכן גורמים אמריקאים אנונימיים הביעו תסכול מההסתייגות הישראלית, וציינו כי ירושלים הייתה מעודכנת במלואה בתנאי ההסכם במשך חודשים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס מייד את הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לאסור על כניסתו של כוח ייצוב בינלאומי לעזה – מהלך שאושר בקבינט בשבוע שעבר.

הקבינט אישר את המהלך המאפשר כניסה של 200 חיילים מ"מדינות ידידותיות" לרצועה. כוחות הייצוב ייפרסו תחילה לאורך גבולותיו של אזור הומניטרי ניסיוני בעזה, המתוכנן על ידי מועצת השלום באזור העיר החרבה רפיח.

על פי ההחלטה, כניסת הכוחות עדיין תהיה כפופה לאישור פרטני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער.

במכתב ששיגרו לנתניהו, טענו שני הפוליטיקאים מהימין הקיצוני כי ההחלטה התבססה על "מידע שגוי", וכי מפת הדרכים של מועצת השלום לעזה "מסוכנת לישראל ועומדת בסתירה מוחלטת לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז עזה".

השניים קוראים לכנס מחדש את הקבינט כדי לבטל את ההחלטה מהשבוע שעבר, וכן "לקבל החלטת קבינט מניעתית שתחסום את יישום מפת הדרכים שפרסמה מועצת השלום, ולחייב את המועצה לתקן את המתווה כך שיעלה בקנה אחד עם יעדי המלחמה וההתחייבויות שניתנו לישראל".

בית המשפט העליון ממליץ למשוך את העתירות שהוגשו נגד החקיקה האוסרת על סוכנות הסעד הפלסטינית אונר"א לפעול בישראל, ומגבילה את פעילותה בגדה המערבית ובעזה.

ההמלצה ניתנה בתום דיון שנערך היום, ובו הביעו השופטים ספקנות באשר לטענה כי זכויות הפלסטינים נפגעו מהפסקת פעילותה של אונר"א. טענה זו הועלתה על ידי ארגון הסיוע המשפטי "עדאלה", שהגיש את העתירה.

השופטים ציינו כי הרשות הפלסטינית וארגונים נוספים ממשיכים לספק מענה לצרכיהם של מי שנעזרו בעבר בשירותי הסוכנות.

בפתח הדיון החלה חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) לצעוק על עורך הדין שועאע מסארווה מנצור מטעם "עדאלה". עד מהרה התפתחו חילופי צעקות שכללו גם את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעוד מאבטחי בית המשפט מנסים להרגיע את הרוחות.

גוטליב ובן גביר קראו למנצור "להסתלק מפה", ואמרו כי העובדה שהוא מחזיק ברישיון עריכת דין היא "חרפה ללשכת עורכי הדין".

מנצור לא נשאר חייב, וכינה את בן גביר "אפס" ו"עבריין", בהתייחסו להרשעותיו הפליליות הרבות של השר לביטחון לאומי, הכוללות הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור.

חברות הכנסת טלי גוטליב ויוליה מלינובסקי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר משתתפים בדיון בבית המשפט העליון בירושלים בעתירות נגד חוקי אונר"א שאישרה הכנסת. 3 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

באוקטובר 2024 אישרה הכנסת ברוב עצום שני חוקים האוסרים על פעילות אונר"א בשטח הריבוני של ישראל, לרבות מזרח ירושלים, ומונעים מרשויות המדינה לשתף פעולה עם הסוכנות.

החקיקה קודמה בעקבות עדויות לחדירת חמאס לשורות אונר"א, השתתפותם של חלק מעובדי הסוכנות במעשי הטבח של השבעה באוקטובר, וההסתה הפרועה נגד ישראל ויהודים ברשת החינוך הענפה שלה.

באוקטובר 2025 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת מייעצת שאינה מחייבת, ובה קבע כי ישראל מחויבת מבחינה משפטית לאפשר את פעילות אונר"א.

ישראל דחתה את הפסיקה והבהירה כי היא "לא תשתף פעולה עם ארגון הנגוע בפעילות טרור".

דיון בבית המשפט העליון בירושלים בעתירות נגד חוקי אונר"א שאישרה הכנסת. 3 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)