שורד השבי גדי מוזס לצד גדי איזנקוט בהכרזה על מתווה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבע באוקטובר, 5 באוגוסט 2026 (צילום: מפלגת ישר!)

יושב ראש מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, ושורד השבי גדי מוזס הציגו בקיבוץ ניר עוז טיוטת הצעת מחליטים להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל השבעה באוקטובר. לפי ההודעה, ההצעה מיועדת לאישור בישיבתה הראשונה של הממשלה הבאה.

המתווה שהוצג מתבסס על יוזמה ציבורית של מוזס ושל היועץ המשפטי לשעבר של המטה לביטחון לאומי, גיל אבריאל. על פי הטיוטה, הוועדה תחקור את השתלשלות האירועים והחלטות הדרג המדיני, הביטחוני והאזרחי בעשור שקדם לפרוץ המלחמה, החל מסיום מבצע "צוק איתן".

הרכב הוועדה ייקבע על בסיס חוק ועדות חקירה, אך מוצע כי הממשלה תמליץ לנשיא בית המשפט העליון להתייעץ עם סגנו, עם נשיא המדינה ועם יושב ראש הכנסת. לפי ההודעה, הטיוטה תופץ להתייחסות הציבור עד השבעה באוקטובר 2026, במטרה להגביר את האמון בתהליך.

בדברים שנשא במקום, מתח איזנקוט ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו:

"כשלוש שנים לאחר המחדל, נתניהו וממשלתו עדיין בורחים מאחריות, בורחים מהאמת, וכמעט שלוש שנים ללא ועדת חקירה ממלכתית. אם לא היה פחד, הם לא היו מנהלים קמפיינים שקריים על האמת בדיעבד, אלא היו פשוט פותחים את הפרוטוקולים".

"אני בוחר היום להפיץ את טיוטת ההחלטה, כדי להראות אותה לציבור לפני אישור סופי. גם כדי להגביר את האמון וגם כדי לקעקע את הרצון לספר לכולנו שהייתה בגידה ביום הזה. הרצון, מתוך צורך פוליטי, לספר סיפור ולקעקע עוד יותר את האמון של אזרחי מדינת ישראל במערכות הצבאיות, הביטחוניות, ולצערנו הרב גם המשפטיות והמדינתיות".

איזנקוט הוסיף כי חרף הישגי צה"ל והמחיר הכבד, מטרות המלחמה טרם הושגו – ובראשן השמדת הכוח הצבאי והשלטוני של חמאס והג'יהאד האסלאמי. הוא ציין כי לוועדת החקירה יהיה תפקיד מרכזי בתהליך הריפוי והשיקום של יישובי העוטף.

גדי מוזס אמר כי הקמת ועדת חקירה היא שלב הכרחי בדרך לריפוי החברה הישראלית. "אחרי שחזרתי מהשבי לא פחדתי לחזור לגור בקיבוץ ואני מתמקד בשיקומו. רבים מחברי ניר עוז עדיין חוששים לחזור, כי הם מבינים שעדיין לא הקימו ועדת חקירה ולא הפיקו לקחים. בלי ועדת חקירה ממלכתית אין ולא תהיה תחושת ביטחון לתושבי העוטף".

שורד השבי גדי מוזס לצד גדי איזנקוט בהכרזה על מתווה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבע באוקטובר, 5 באוגוסט 2026 (צילום: מפלגת ישר!)

חנוך מילביצקי בישיבת ועדת הכספים בכנסת, 29 ביולי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

חברים בקואליציה תקפו את בג"ץ לאחר שהקפיא את העברה של מאות מיליוני שקלים בהעברות תקציביות שאישרה אתמול ועדת הכספים של הכנסת לבתי ספר חרדיים, למשרד ההתיישבות ולמשרד לשירותי דת, בשל "הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיו".

"אתמול השופט סולברג והיום השופט שטיין. שניהם נכנסו לעליון על תקן 'שמרנים'. לבג"ץ אין תקנה, את בג"ץ צריך לסגור – הפתרון הוא בית משפט לחוקה", כתב ברשת X יושב ראש ועדת הכספים חנוך מילביצקי.

נראה שמילביצקי התייחס להחלטה שקיבל אתמול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לאסור על חברי ועדות הקלפי ועל משקיפים מטעם המפלגות בבחירות ב־27 באוקטובר להעביר מידע על זהות הבוחרים שהצביעו.

יושב ראש הקואליציה אופיר כץ האשים את בית המשפט ב"השתוללות חסרת רסן" בעקבות חסימת העברת הכספים הקואליציוניים. "בג"ץ בהשתוללות חסרת רסן. מעניין שהיום הם קוראים לזה פגם פרוצדורלי, אבל כשממשלת ההונאה של בנט עשו העברות תקציביות בהיקף של מאות מיליונים שבוע (!) לפני הבחירות, זו הייתה סמכותה של הכנסת. אפילו לא מנסים להסתיר", אמר.

גם ש"ס העלתה טענה דומה. "שוב הוכיח בג"ץ שהוא הפך לסניף של האופוזיציה, כשהוא רומס את הכנסת ברגל גסה. החלטתו להקפיא העברות תקציביות שאושרו כדין בוועדת הכספים היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה וברצון המחוקק", מסרה המפלגה.

"הממשלה הקודמת העבירה באותו אופן כספים קואליציוניים כשבוע לפני הבחירות – ובג"ץ לא התערב", הוסיפה ש"ס. "לא החוק השתנה ולא הנוהל השתנה. רק זהות הממשלה והציבור שמקבל את התקציבים".

מנגד, חברי כנסת מהאופוזיציה בירכו על ההחלטה. חברת הכנסת נעמה לזימי מהדמוקרטים, שהייתה אחת העותרות נגד העברת הכספים, בירכה על כך שבית המשפט עצר את מה שכינתה "השוחד הפוליטי" ו"העברות הכספים המושחתות". 

בסוף 2022, לקראת הבחירות שנערכו באותה שנה, אישרה ועדת הכספים של הכנסת להעביר 2.73 מיליארד שקל מעודפי תקציב 2021 לתקציב 2022, כשחלק ניכר מהכסף הועבר למשרדי הביטחון והרווחה. חברי האופוזיציה דאז טענו שההצבעה על ההעברות הייתה פסולה מטעמים פרוצדורליים, ואילו קואליציית בנט–לפיד טענה כי המהלך מותר לפי כללי הכנסת בשל דחיפות ההקצאה.

אברהם חדי, שלפי החשד, השליך בחודש שעבר אבנים על דלת הכניסה של משרדי חדשות 12 בתל אביב והותיר מכתב איומים במקום, חשוד גם בזריקת אבנים על בניין משרד המשפטים, כך דווח בגלי צה"ל.

נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טירק, בז'נבה, 24 בפברואר 2025 (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)

לפחות 56 בני אדם הוצאו להורג באיראן מאז 19 במרץ בגין אישומים הקשורים לביטחון המדינה, 27 מהם בקשר למחאות שפרצו בתחילת השנה, כך מסר נציב זכויות האדם של האו"ם פולקר טירק. 

"אני מודאג מהעלייה במספר ההוצאות להורג וגזרי דין המוות שניתנו באיראן מאז מרץ ומהמשך השימוש בעונש המוות כדי להטיל פחד על האוכלוסייה ולדכא התנגדות", אמר טירק.

הרשויות באיראן הרגו אלפי בני אדם במהלך המחאות נגד המשטר בינואר, שהיו החמורות ביותר שידעה המדינה זה עשרות שנים. 

ארגוני זכויות אדם אמרו שהממשלה המשיכה לדכא מתנגדים במהלך המלחמה, שפרצה בעקבות התקיפות של ארצות הברית וישראל באיראן בסוף פברואר.

לדברי טירק, יותר ממאה בני אדם נתונים בסכנת הוצאה להורג בגין אישומים ביטחוניים דומים, בעוד שההוצאות להורג בגין עבירות סמים נמשכות גם הן ב"קצב מדאיג".

הוא קרא לטהרן לעצור את כל ההוצאות להורג ולפעול לביטול עונש המוות, והביע חשש ממה שתיאר ככישלון בהבטחת משפט הוגן והליך משפטי תקין.

חבר סיעת הליכוד עפיף עבד פנה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב כערכאת ערעור של בית הדין המפלגתי, בבקשה שיבטל את ההחלטה שקבעה שחברי כנסת לא יוכלו להתמודד במקומות המוקצים לנציגי המחוזות ברשימה.