הזמן של
Shinui Yetzira
ממש כתבה "אמינה" בטח שהיא לא מקדמת אג'נדה של משרד הבריאות שהוא תחת מטרייה עולמית -לדחוף לכולם חיסונים כי "דואגים לנו" אנשים חולים בקורונה עם החיסונים וקשה, מלא תופעות לוואי קשות ומדבי... המשך קריאה

ממש כתבה "אמינה" בטח שהיא לא מקדמת אג'נדה של משרד הבריאות שהוא תחת מטרייה עולמית -לדחוף לכולם חיסונים כי "דואגים לנו"
אנשים חולים בקורונה עם החיסונים וקשה, מלא תופעות לוואי קשות ומדביקים אנשים אחרים. תורידו מוצרים עתירי שומן מהמדפים, כולל קוקה קולה. נבלות.
הרי ברור שהכל זה אמצעי לשליטה.
לא צריך לקבל מכם את המידע השיקרי שהיא "קורסת" בגלל המדיניות שלה.
צריך רק להעיף מבט לעזה השכנים שלנו. אין להם בתי חולים רציניים, תנאי תברואה ירודים, צפיפות ענקית, מחסור בחיסונים. היה צריך להיות שם משבר הומניטירי, מאות אלפי חולים ומתים. אבל לא. ממש לא. לא אצלם ולא אצל השכנים הנוספים שלנו. אנחנו מדינת ניסוי.

כל הזמן // שבת, 6 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בספר חדש מראה החוקר רפאל מיידוף איך גופי תקשורת הפחיתו בחשיבות רצח העם עד סוף 1943, כך שממשלת רוזוולט ואפילו מנהיגים יהודים לא חשו לחץ לפעול ● בריאיון לזמן ישראל אומר מיידוף: "במקום להציג שאלות לממשל רוזוולט על רצח העם שמתרחש באירופה, עיתונאים לרוב נמנעו מהנושא באופן גורף"

עוד 1,147 מילים ו-1 תגובות

הלינה המשותפת בקיבוץ - לא טראומה קולקטיבית, יש גם זיכרונות נעימים

הדימוי הגיהנומי של הלינה המשותפת בבתי הילדים הקיבוציים כבר התקבע חזק בתקשורת ובציבור הישראלי. מדי פעם אני נתקלת באופן אישי באותו דימוי מופרך. "אז עברת את הטראומה הזאת?", קובעים-שואלים אנשים ששומעים על מוצאי הקיבוצי. בהמשך הם מתקשים להאמין לתגובתי. לא מאמינים שזכרונותיי מאז דווקא נעימים למדי וכי בכך אני דומה לרוב מכריי ילידי הקיבוצים.

"אז עברת את הטראומה הזאת?", קובעים-שואלים שומעים על מוצאי הקיבוצי. בהמשך הם מתקשים להאמין לתגובתי, שזכרונותיי מאז דווקא נעימים למדי וכי בכך אני דומה לרוב מכריי ילידי הקיבוצים

שיטת הלינה המשותפת של הילדים בבתי הילדים בוטלה סופית בחורף 1991 בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, שבמהלכה הילדים כולם עשו את לילותיהם בבתי ההורים. במקביל החל טרנד של הצגתה כטראומה קולקטיבית שדפקה את החיים לרובנו, ילידי הקיבוצים. אותה שיטה "אימתנית" מוצגת מאז כ"ניסוי פסיכולוגי אכזרי באלפי ילדים", כ"גורמת נכות רגשית לניצולי/פליטי השיטה".

הטרנד הזה קשור, כנראה, גם בהפיכת הקיבוץ לשק אגרוף של החברה הישראלית. הוא מקומם גם משום שהטראומה המדוברת לא הייתה בכלל קולקטיבית/המונית. רוב בוגרי הלינה המשותפת לא זוכרים סיוט מתמשך ונושאים איתם גם זיכרונות כיפיים ונעימים. על-כך מעידות גם עדויות בכתב ובעל-פה, ומעיד גם סקר שפורסם בשעתו בעיתון "הארץ" ולפיו קרוב ל-70 אחוזים מבוגרי השיטה ההיא מבטאים דווקא משקעים וזיכרונות חיוביים.

בדיונים הרטרואקטיביים על אותה שיטת לינה חסרה מאוד הבדלה ברורה בין שנות בית-התינוקות והגיל הרך לבין השנים הבאות. אין ספק שהניתוק מההורים בלילות בשנות חיינו הראשונות היה שגוי ומזיק. לדעת פסיכולוגים רבים הוטלה בנו נכות רגשית ופצעינו עדיין שותתים.

הגיל הרך הנשכח הותיר רק קרעי זיכרונות של פחדים ותחושות נטישה. הזיכרון הרצוף, בדרך הטבע, מתחיל רק בגיל הגן. כמעט כל יוצאי הקיבוץ בסביבתי הקרובה זוכרים, כמוני, לילות נעימים למדי. ויש גם זיכרונות מתוקים.

הטרנד הזה קשור, כנראה, גם בהפיכת הקיבוץ לשק אגרוף של החברה הישראלית. הוא מקומם גם משום שהטראומה המדוברת לא הייתה בכלל קולקטיבית/המונית

דיווחים על ספר חדש – "דלתות לא נעולות" מאת ד"ר אלה קנר – הזכירו לי בימים האחרונים שהנושא אמנם כבר נהייה חבוט, ולמרות זאת עודנו תפוח אדמה לוהט. הספר מכיל 22 מונולוגים של נשים ילידות קיבוצים. הוא רצוף סיפורי אימים על הלילות בבתי הילדים. סיפורים על פחדים וסיוטים, אומללות ותחושות נטישה, ואפילו הפקרות מינית שהתחילה כבר בגיל 12. על המכה הזאת שמעתי זה עתה לראשונה והסיפורים אודותיה נראים לי הזויים.

הלילות של הבכי והחרדה, הפגיעות המיניות שהתרחשו בחסות החשיכה, והצורך העז בחום מההורים. ספרה של ד"ר אלה קנר, "דלתות לא…

Posted by ‎שבועון לאשה‎ on Thursday, June 30, 2022

כל זה מחזיר אותי אל פרסומים השמורים אצלי מעברי כעיתונאית, משנות השמונים של המאה הקודמת. סיקרתי אז את נושא הקיבוצים ב"ידיעות אחרונות". באותן שנים התלהטה בקיבוצים המחלוקת שקדמה לביטולה הסופי של הלינה המשותפת. הדיווחים שפרסמתי על אותה מחלוקת נראים עכשיו מפתיעים מאוד. ספק אם מישהו מלבדי זוכר אותם, כי הלוא "אין דבר יותר ישן מהעיתון של אתמול" כמאמר הקלישאה.

הספר רצוף סיפורי אימים על הלילות בבתי הילדים, על פחדים וסיוטים, אומללות ותחושות נטישה, ואפילו הפקרות מינית שהתחילה כבר בגיל 12. על המכה הזאת שמעתי עתה לראשונה והסיפורים אודותיה נראים לי הזויים

והנה מסתבר שבכלל לא דובר על כך שהלינה המשותפת מאמללת ילדים. הוויכוחים האינסופיים על שיטת הלינה העדיפה התמקדו אז בעיקר בהורים ובחשש שמא המעבר ללינה משפחתית יפגע בחיי הציבור ובקהילה הקיבוצית. החשש היה כי הורים יסתגרו ויתבצרו בחיי המשפחה.

באותן שנים רחוקות עדיין לא דובר על מצוקת האמהות הוותיקות שנותקו בלילות מילדיהן. הן היו כנראה הנפגעות העיקריות מהלינה המשותפת. הן החלו לחשוף את תסכוליהן רק בשנים האחרונות. ראה למשל סרט התעודה "ארבע שעות ביום" שהוקרן בטלוויזיה לפני כחצי שנה.

אמהות קשישות מדברות שם באופן אמין ומשכנע על תחושת החמצה של חלק משמעותי מאימהותן. הן מדברות גם על רגשי אשם. כי נבצר מהן להיות עם ילדיהן ברגעי מצוקה.

זיכרונותיהם של ילידי קיבוץ מהלילות בבית הילדים מזכירים סיפור ראשומון. יש טוענים, כנראה בצדק, כי ילדים שחשו ביטחון בקשר עם ההורים ובאהבתם לא סבלו בדרך-כלל מפחדי לילה בבית הילדים ולא היו בורחים באמצע הלילה אל אבא ואימא. זה היה מראה קורע לב: ילד קטנטן בפיג'מה רץ בחושך, באמצע הלילה, לבדו על מדרכות הקיבוץ.

לעומת זאת אני מכירה רבים שחוזרים בעונג לסיפורים על אחוות זאטוטים. אם תקפו אותם קצת פחדים הם היו מגרשים אותם ביחד. הם היו מארגנים לילות פלא עם הצגות קטנות ושאר המצאות יצירתיות, לרבות התעללויות מבדחות בשומרת הלילה שהייתה עושה פטרולים בבתי-הילדים.

אני מכירה רבים שחוזרים בעונג לסיפורי אחוות זאטוטים. אם תקפו אותם פחדים היו מגרשים אותם יחד. היו מארגנים לילות פלא עם הצגות קטנות והמצאות יצירתיות, לרבות התעללויות מבדחות בשומרת הלילה

לא הושלכנו לבדנו לחושך. "הקבוצה", קבוצת בני גילנו, זכורה לרבים מאיתנו כקהילה תומכת קטנה. אבל אותה קבוצה הייתה גם אכזרית והתעמרה בכמה ילדים דחויים. אלו שנקראו בעגה הקיבוצית "ילדים שמציקים להם". כיום הם מכונים "ילדי כאפות" או "הלא מקובלים". הם נחשפו גם בלילות, ולא רק בימים, לאכזריות של הקבוצה.

והיו כאמור ילדים שסבלו מאוד מפחדי לילה. הפחדים וגם ההתעמרויות בחלשים אולי היו סיבה מספקת לביטול מוקדם של הלינה המשותפת. אבל ספק אם אילוצים כלכליים אפשרו אז להרחיב את דירות החדר של ההורים ולהתאימן ללינה משפחתית. אגב, הכינוי "חדר" דבק בדירות קיבוציות והוצמד להן גם עשרות שנים לאחר שהן שופצו והורחבו.

*  *  *

"אנחנו, כאנשי קיבוץ, החלטנו לעשות הכול ביחד. זאת מהות הקיבוציות", טענו המבססים על אידיאולוגיה את שיטת הלינה המשותפת. מנגד נשמעה טענה ששיטת הלינה איננה סוגיה אידיאולוגית אלא עניין אישי בהחלט, וכפייה של שיטת לינה היא בגדר חדירה גסה לרשות הפרט. "רדו מהאמהות!", קרא ישראל רינג ז"ל, מחנך סופר ופובליציסט מקיבוץ עין המפרץ.

בקיבוצים רבים שאינם שייכים לשומר-הצעיר ולתנועת הקיבוץ-הארצי הונהגה לינה משפחתית שנים לפני מלחמת המפרץ הראשונה. מחקרים שהשוו בין ילדי קיבוץ "תוצרי" שתי שיטות הלינה – המשותפת והמשפחתית – לא העלו ממצאים חד משמעיים.

הלינה המשותפת, לפי המחקרים, לא הצטיירה בשום אופן כסיוט. במשפחות הלינה המשפחתית נמצאה רמה יותר גבוהה של אינטימיות. נמצאו גם יותר קונפליקטים בין ילדים להוריהם. ילדי הלינה המשפחתית אובחנו כמבטאים יותר רגשות כלפי ההורים, לרבות רגשות שליליים. קשריהם עם ההורים היו יותר מורכבים מהקשרים של בני גילם שעשו את לילותיהם בבית הילדים.

הלינה המשותפת, לפי המחקרים, לא הצטיירה כסיוט. במשפחות הלינה המשפחתית נמצאה רמה יותר גבוהה של אינטימיות, יותר קונפליקטים בין ילדים להוריהם, ויותר ביטוי רגשות כלפי ההורים, לרבות שליליים

בוויכוחים שקדמו לביטול הלינה המשותפת טענו חסידיה שהיא מגוננת על ילדים מפני מתחים ומשברים במשפחה ומרככת את סבלם במצבי מצוקה כמו יתמות או גירושי ההורים. טענו עוד שהפחתת התלות בהורים מיטיבה עם הילדים. כי אז רוב התביעות מופנות אל הילד במסגרת בית הילדים, ולפיכך כעסיו ותוקפנותו מופנים בעיקר אל המטפלות ואל הילדים בני גילו ולא אל ההורים.

לא כולם היו מאושרים מאידיליה משפחתית מעין זו. לא מעטים טענו שהלינה המשותפת מנעה מבוגריה היכרות ממשית עם חיי משפחה. "אני ממש שמחה שחיי המשפחה שלנו נחשפים בפני ילדי", אמרה לי בראיון אם לשלושה בוגרת לינה משותפת. "הילדים שלי", אמרה, "יודעים דברים שאני וחבריי לא ידענו. הם יודעים שלאבא ואמא מותר לריב – ולהתפייס. שמריבות לא מאיימות על שלמות המשפחה".

זיכרונותיה מהלינה המשותפת טובים. רק בהיותה לאם היא הבינה, בדומה לרבות אחרות, שהיא פספסה את האינטימיות שנוצרת בין ילד להוריו והחמיצה רגעי רוך ופינוקי אבא-אימא לפני שהיא נרדמת. והיא גם גילתה שאינה יודעת איך לנהוג כאם לתינוק שישן עם הוריו. כי הלוא אין לה שום מודל לחיקוי.

*  *  *

מקום בולט במיוחד בטרנד של הצגת ילידי הקיבוצים כקורבנות שרוטים של שיטת הלינה ההיא תופסים ידוענים יוצאי קיבוץ. אני בעוונותי חושדת בחלקם שסיפורי האימים שלהם מפוברקים או לוקים בהגזמות פרועות לצורך יחצ"נות. כי התקשורת אוהבת אותם מיוסרים ולמודי סבל. אנשים שיש להם "סיפור".

זיכרונותיה מהלינה המשותפת טובים. רק בהיותה לאם היא הבינה, בדומה לרבות אחרות, שהיא פספסה את האינטימיות שנוצרת בין ילד להוריו והחמיצה רגעי רוך ופינוקי אבא-אימא לפני שהיא נרדמת

וכך, כאשר הזמר המוכשר חמי רודנר, אקס קיבוץ גבעת-ברנר, עמד להוציא תקליט, נמצא מי שהזהיר: "צפו לגל חדש של סיפורי אימים על הלינה בבית-הילדים!".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,182 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

האתגר הניהולי הוא לזהות יזמות

יזמיות ויזמים הם זן נדיר של אנשים שמוכנים לעשות הרבה למען מציאת הפתרון לבעיה. המטרה של חברות רבות כיום היא לאתר אותם ואותן, אך לצד זאת לעודד יזמות פנים ארגונית שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. האתגר של המנהלים הוא לדעת לזהות אותה.

שם המשחק, בסייבר כמו בתחומים אחרים, הוא לזהות אפיקי רווח חדשים. אחרי שנים של ניסיון בתעשייה, אני יודע להגיד בוודאות שהדרך הכי טובה להגיע לשם היא טיפוח היזמות. אבל יזמות לא נמצאת רק אצל המנכ״ל, מייסד החברה, אלא בעיקר בכל אחד מהעובדים בחברה.

אם חושבים על זה, זה לא אמור להפתיע אותנו כל כך, משתי סיבות עיקריות. קודם כל, יש אנשים שנולדים עם אופי "יזמי". הטיפוסים היזמיים מנסים תמיד לפתור בעיות, מבחינתם זו התשוקה. ברגע שיזמיות או יזמים רואים בעיה, מבחינתם האתגר החל, וזה רק עניין של זמן עד שימצא הפתרון. יזמים לא ינוחו עד שימצאו את הפתרון (והם בדרך כלל מוצאים אותו).

יש אנשים שנולדים עם אופי "יזמי". הטיפוסים היזמיים מנסים תמיד לפתור בעיות, מבחינתם זו התשוקה. ברגע שיזמיות או יזמים רואים בעיה, מבחינתם האתגר החל, וזה רק עניין של זמן עד שימצא הפתרון

המקור השני לגילוי יזמים הוא האקו-סיסטם שבו אנו נמצאים ופועלים כיום. מדובר באקו-סיסטם שמדרבן ומתגמל יזמות. לא פעם אנחנו שומעים איך לאנשים "אין כוח" לעבודה סטנדרטית של nine to five. במחשבה ראשונה אנו עלולים בטעות לתייג אותם כבטלנים, אבל טוב נעשה אם ניתן לזה עוד מחשבה ונשכיל לראות שמדובר לעיתים באנשים, שהלך הרוח שלהם מבטא היטב את הצייטגייסט. אנחנו באמת חיים בעידן שבו התשוקה הגדולה היא פתרון בעיות, וכנראה לראשונה בהיסטוריה המערכת הכלכלית כולה מאפשרת ליזמים לייצר ככה רווח.

  1. השלב הראשון הוא לייצר אווירה פנים ארגונית של יזמות וחדשנות. זה קורה ע״י נירמול של השמעת רעיונות ופרספקטיבות שונות. חשוב מאוד שהשיחות בתוך החברה לא יהיו אך ורק בנושא עבודה, אלא להגיע במהלכן גם למקומות שהם מעבר.
  2. השלב השני – שהוא מאתגר יותר ברמה הארגונית, זהו השלב בו החברה צריכה לייצר מנגנון שלם שבו הרעיונות יכולים להופיע, להבשיל ולבסוף להפוך למוצרים לכל דבר. מדובר בתהליך שלם הכולל: זיהוי של הרעיונות המוצלחים, הוכחת היתכנות של הרעיון/המוצר, ואחריו גם הגדרת מוצר בר קיימא. זהו תהליך של חקירה, שבמהלכו מנקים מהרעיון המקורי את הקישוטים, ומגיעים אל הליבה, שבה יש את הערך האמיתי. המנגנון כולל שיתוף פעולה בין היזמים מצד אחד (העובדים שמקבלים סביבה בטוחה לפעול בה, משכורת לכל תקופת הפיתוח, מגרש משחקים להתנסות) והלקוחות מצד שני (שהופכים לקבוצת מיקוד ולשותפים בתהליך).
  3. השלב השלישי הוא התגמול.
  4. השלב הרביעי הוא התמדה והרחבה. המנגנון שתואר בסעיף השני משתלב בתוך אירועי הפנינג נוספים סביב יזמות – האקתונים, ספרינטים של עיצוב, קבוצות חשיבה וכו׳.

לא פעם אנחנו שומעים איך לאנשים "אין כוח" לעבודה סטנדרטית. במחשבה ראשונה עלולים בטעות לתייג אותם כבטלנים, אבל טוב נעשה אם נשכיל לראות שלעיתים מדובר באנשים שהלך רוחם מבטא את הצייטגייסט

בשורה התחתונה, שינוי הפרספקטיבה של המעסיק לגבי הפוטנציאל של העובד מאפשר את הופעתו של עובד-יזם. מרגע שמפסיקים לחשוב על העובד ביחס 1:1 של זמן עבודה פר תפוקה, הוא יכול להפוך ליזם, ולבסוף גם לשותף. נקודת המבט הזו מאפשרת לאופק הפוטנציאלי של העובד להפוך לאסטרונומי, ביחס לפוטנציאל שמודל התעסוקה הסטנדרטי מתכוונן אליו.

ואם יש דבר אחד שהכי חשוב שתזכרו מכאן, הוא שיזמות נמצאת בכל אחד מעובדי החברה. ותפקיד המנהל הוא לזהות, לעודד ולאפשר ליזמות לפרוץ קדימה.

סרגיי פנצ'וק הוא מנהל אקדמי. סמנכ״ל חדשנות ב-HUB Security, בעל ניסיון של יותר מ-15 שנים ב-AppSec, OffSec, InfraSec, GRC, DFIR, CloudSec ותחומים נוספים. בוגר ממר"ם ויועץ בכיר בתחום הסייבר לתאגידים גדולים ולסטארטאפים כאחד (צילום: בני לפיד)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 513 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

בליכוד הפיצו מודעה מזוייפת שנחזתה להיות מטעם כחול-לבן התקווה החדשה - ויו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, בחר לנקוט גישה נחרצת כבר בפתח מערכת הבחירות ● פרשת הסרסור בסוהרות מעלה בסימן שאלה את שיבוצן של חיילות בשב"ס ואף הובילה את גנץ להתערב ללא סמכות ● ומני מזוז הוא הבחירה המפתיעה והנכונה לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים

עוד 1,438 מילים

לפיד: לא מעוניינים במערכה רחבה - אך לא חוששים ממנה

גנץ: הפעלת הכוח היזומה שלנו היתה הכרחית ● אזעקות בדרום ובמרכז: הג׳יהאד האיסלאמי ירה מטח של עשרות רקטות - לא דווח על נפגעים ● בכיר בצה״ל: הג'יהאד תכנן פיגוע - קטלנו את כל המעורבים ● ילדה בת 5 נהרגה בהפצצת צה״ל ● גנץ אישר גיוס של עד 25 אלף חיילים ● סמוטריץ׳: ראש הממשלה, יש לך גיבוי מלא ● כסיף: מהלך ציני של לפיד וגנץ לעוד מנדטים

עוד 49 עדכונים

כהנא נותר ללא אופציות

מתן כהנא נותר ללא בית פוליטי ● הוא לא רוצה את מי שרוצים אותו, ומי שהוא רוצה - עדיין לא מוכן לקבל אותו ● איילת שקד רוצה אותו שלישי ברוח הציונית, בני גנץ מנהל איתו מו"מ שלא מתקדם - כשהחרדים מאיימים: "אין לגנץ מה לחפש איתנו אם כהנא יהיה שם" ● כהנא עצמו אומר לזמן ישראל: "הלוואי שהייתי דמות כזו משמעותית שתקבע מי יקים את הממשלה הבאה" ● פרשנות

עוד 664 מילים ו-1 תגובות

הקונספציה נכשלה: המכס ירד, המחירים המשיכו לעלות

פוליטיקאים מבטיחים שיורידו מכסים כדי לפתוח את השוק לייבוא ולהוריד מחירים ● אבל המכסים על דגים, אטריות ומאכלים נוספים ירדו ואף בוטלו בעבר - וזה לא מנע מהמחירים שלהם לזנק ● מוצרים אחדים, כמו טונה, התייקרו דווקא אחרי הורדת המכס, כשהמפעל המקומי נסגר והיבואנים קיבלו כוח מונופוליסטי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,600 מילים

התקדים שנקבע במקרה של המתיחות הנוכחית בעוטף עזה מסוכן מבחינת ישראל ● המידע המודיעיני הצביע באופן חד-משמעי על כוונה של הג'יהאד האסלאמי לפגוע בתושבי העוטף, ואף אחד בישראל לא רצה לסכן חיי אדם ● כך התקבלה ההחלטה על סגירת הכבישים בעוטף - מקרה קלאסי של בחירה בין כמה אפשרויות שכולן גרועות ● אך משמעותן אחת: הג'יהאד האסלאמי לא מורתע ● פרשנות

עוד 638 מילים ו-1 תגובות

העיקר שמדברים על כלכלה

נתניהו זיהה מוקדם את הסנטימנט הציבורי באשר ליוקר המחיה והקדים את שאר המפלגות עם קמפיין כלכלי ● זהו שינוי מרענן עבור מי שעד לאחרונה הכריז דווקא על האיום האיראני כעל "החיים עצמם" ● אלא שנתניהו הציג תוכנית רצופה באי דיוקים ולא משכנעת שנשמעת כמו עוד הבטחת בחירות שלא תמומש ● לפחות הוא יותר משכנע כמרצה "טד" מאשר בתפקיד האזרח המודאג ● פרשנות

עוד 959 מילים ו-1 תגובות

צה"ל תגבר כוחות בגבול, התושבים נערכים לסופ"ש בסגר

סקר חדשות 13: הליכוד מתחזק, גוש נתניהו מגיע ל-62 מנדטים, שקד והנדל לא עוברים ● ראש הממשלה ושר הביטחון קיימו הערכת מצב בקריה בת"א ● חקלאים ובעלי עסקים בעוטף יפוצו, השכירים לא ● לפיד ביטל חופשה בצפון ● משרד החקלאות יתקצב נופש בגליל לילדי העוטף ● הליכוד פסל מועמד שהורשע בפריצה לבתים ● פריג': גולן לא ראוי להיות יו"ר מרצ ● שקד מאשרת: יש התנגדות ביהדות התורה ליועז ומתן

עוד 51 עדכונים

כרישים, שלשולים וחידוני מלחינים

בני בית-אור (אביה של טל שניידר) ואבי הופשטיין (אביו של אבנר הופשטיין) נשלחו ב-1967-8 כחיילי מילואים להגן על האיים הנידחים טיראן וסנפיר, דרומית לסיני ● לרגל העברה ההיסטורית של האיים ממצרים לסעודיה, הם משחזרים את השירות הצבאי הכי אקזוטי בהיסטוריה ● "המצוקה הכי גדולה היתה למצוא דרך להעביר את הזמן"

עוד 1,465 מילים ו-1 תגובות

מפגן היהירות של וימן עשוי לגבות מחיר כבד מדיפלומט

אחד הכישלונות הגדולים של בעלי דיפלומט נעם וימן בניהול משבר מחירי הטונה נוגע לעובדה שהיום כבר חלקים גדולים בציבור יודעים מיהם נעם וימן ודיפלומט ● בעוד יריביו השכילו לכבות את המחאה מייד כשפרצה, וימן איפשר - בניהול מרושל של המשבר - לאש להתפשט ולכלות על הדרך את אחד הנכסים החשובים שהפכו אותו לאימפריה ● פרשנות

עוד 1,958 מילים ו-1 תגובות

מי שלא יעמיד את משבר האקלים בראש, יהפוך בעצמו למנהיג אזוטרי

בריאיון שנתן בתחילת השבוע, שיבץ גולן את משבר האקלים במה שכינה "נושאים אזוטריים" ● גולן, שמתמודד על ראשות מרצ, לא היחיד בזירה הפוליטית שמחזיק בעמדות אנכרוניסטיות כאלה ● אם השמאל בישראל חפץ חיים, הוא צריך להבין שסביבה וחברה הולכות ביחד, ושעליו להוביל את המאבק במשבר שהורג כיום בישראל יותר בני אדם מאיומים צבאיים ● פרשנות

עוד 866 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה