פקיד לשעבר בממשלת סוריה, שניהל את הכלא המרכזי בדמשק בתקופת שלטונו של בשאר אל־אסד והורשע בעינויים בידי חבר מושבעים פדרלי בארצות הברית, נידון לשישים שנות מאסר בידי שופט אמריקאי, כך מסרו התובעים הפדרליים.
סמיר עות'מאן א־שייח, בן 74, הואשם ב־2024 והורשע במרץ בסעיף אחד של קשירת קשר לביצוע עינויים ובשלושה סעיפי עינויים, בשל מעורבותו בהתעללות באסירים בכלא עדרא, כפי שהוא מוכר בשמו העממי בדמשק.
א־שייח הורשע גם בכך ששיקר לרשויות ההגירה של ארצות הברית בנוגע לביצוע העבירות, השיג במרמה גרין קארד וניסה להתאזרח כאזרח אמריקאי, כך מסר משרד המשפטים של ארצות הברית.
גזר הדין ניתן אתמול בידי השופט הפדרלי הרנן ורה בלוס אנג'לס.
התובעים אמרו כי א־שייח הורה לכפופים לו להסב לאסירים כאב פיזי ונפשי כדי להרתיע התנגדות לממשל אסד, ולעיתים היה מעורב אישית בביצוע מעשים כאלה.
משרד המשפטים של ארצות הברית מסר שא־שייח, שכיהן בתפקידים במנגנוני ביטחון המדינה, הוא הבכיר ביותר מבין אנשי משטר אסד לשעבר שנשפט והורשע בנוכחותו מחוץ לסוריה.
צוות ההגנה של א־שייח ביקש לגזור עליו חמש שנות מאסר. במרץ אמרו עורכי דינו כי הם "מאוכזבים" מהרשעתו. א־שייח, שניהל את כלא עדרא בשנים 2005–2008, כפר בעבר באשמה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהרבנות , בעזרת חוקי מדינה , שאינם קשורים להלכה, הקנתה לרבנות מונופול על היהדות.
"רבנות" אינה חלק מהיהדות. רק לסנהדרין הייתה סמכות. מאז שבטלה סנהדרין, כל יהודי רשאי לנהוג כפי שהוא מבין את ההלכה.
מוסד הרבנות , המוכר רק על ידי חלק קטן מאזרחי ישראל , הוא גוף מלאכותי לחלוקת ג'ובים. ברמה הארצצת ורמה העירונית. מעולם לא הייתה רבנות, קל יחומר כפולה אשכנזית וספרדית.
הרבנות כופה את מרותה ועגנת את סמכיתה על ידי שליטה בצמתי חייו של היהודי ,ישראל.
דוגמאות : חוק הכשרות )איסור הונאה ,כשרות(. האוסר לכתוב את המילה "כשר" על מוצרי מזון שלא שולם עליהם מס כשרות. לרבנות כמובן.
נישואין, בהם יש מתווך ומנהל טקס, שהועתק מהעולם הנוצרי. הרי אין מקום לרב בנישואין.
ועוד כהנה וכהנה.
קראתי את מה שרשמת, ומחילה מכבודך, אבל כנראה שאתה לא מבין איך עובד צבא, משטרה ועוד,
כמו כל מסגרת שיש לה חוקים, יש יהדות, ויש לה חוקים.
כמו שאני ואתה לא יכולים להיות שוטרים בלי הסמכה מסויימת, וכמובן שאנו לא יכולים להסמיך אנשים להיות שוטרים, אותו הדבר ביהדות.
רק מי שעבר "הסמכה" יכול להיות יהודי, אין מציאות שמי שכפר בקיום בית המקדש לא יכול לבקש חלק במקום המקודש כדי לחלל את הקודש!
)הרפורמים בתפילותיהם הראשונות הוציאו את ציון, ואמרו ברלין היא בירתנו(
כמו כן,
הם מסמיכים אנשים להיות יהודים ע"י טופס!! ביזיון של ממש.
אין להם ערך ליהדות ועובדה שמזמינים נוצרים להרצות שם!
יש עוד הרבה מה לומר, אבל אחסוך את זה כרגע..
מי שרוצה לומר ביקורת, יכול לשרבב הרבה שטויות מהגיגי ליבו, אבל מה שחשוב בהעברת הביקורת, זה שתמיד תלמד את הצד המבוקר לפני הביקורת!! כל עוד אתה לא יודע יהדות מהי, ומה הערך של שמירת המסורת, אינך בר סמכא לבקר!
בברכת חודש טוב ושבוע טוב.
אתה שוכח שהיהדו היא לא איזה טרנד של כוכב טיקטוק. העם היהודי קיים כשלושת אלפים שנה, והיהדות במתכונתה הנוכחית – כבר אלפיים. זה שלפני 200 שנה קמו בגרמניה יהודים שלא היה להם נוח עם כל המאפיינים הייחודיים של דתם ורצו להתכרבב בסביבתם ביתר קלות (האירוניה), זה מחייב אותנו עכשיו להכיר בדת הכלאיים שיצרו כ"יהדות"? כנ"ל לגבי ממשיכיהם בארה"ב. המספרים אינם אומרים דבר. מאז ומתמיד היה העם היהודי מיעוט קטן שבקטנים. אז עכשיו אנחנו מיעוט כם בקרב המכנים עצמם יהודים. לא ניתן בשום אופן להכיר באופן גיור כזה בו אדם פשוט מצהיר שהוא יהודי – והופ! יהודי, ראה זה פלא! זה מטשטש את ההבדל בין יהודים לשאינם ומביא להתבולחות, ובסופו דל דבר להמחקות העם היהודי בדור שאחרי.
המשהו העקום הזה הוא בראש שלך. הפורמים לא רוצים להתחבר ליהדות אלא לשנות אותה במין מיסיונריות נוצרית. הם ייקבעו על תפילה מעורבת וגם במקום קדושה , דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינת היהדות. הבעיה היא המקום שאתה לומד בו, ובעוונותיי גם אני למדתי שם ואין שם דבר מעבר לשנאה חשוכה ליהדות ואנטישמיות צרופה
בני אדם מחפשים, לפני הכל, תחושת שייכות. אך בפועל, מוסד הרבנות גרם למאות אלפי אנשים להרגיש זרים במדינתם. נוצר כאן אבסורד מתסכל: מצד אחד, מדינת ישראל קולטת עולים ומעניקה להם סל קליטה מתוקף חוק השבות, ומצד שני, הרבנות מציבה מולם חומות. הדבר בולט וצורם במיוחד ביחס לעלייה מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה.
אני זוכר היטב איך התייחסו אליי כ"ילד עולה". היום, כמבוגר משכיל, אני מבין שילדים לא ממציאים יחס כזה על דעת עצמם. זה מחלחל מהבית ומהסביבה – מחברה שניזונה מהמסרים של הרבנות, שמגדירה מלמעלה מי נחשב "כשר" ומי לא.
בהמשך חיי, כשפניתי ללימודי עבודה סוציאלית, נחשפתי לכך גם ברמה הממסדית. ראיתי במו עיניי כיצד במרכזי קליטה צועקים על עולים מאתיופיה ומאיימים עליהם שלא יעברו גיור אם לא יחבשו כיפה. קשה שלא לתהות את המובן מאליו: האם מישהו היה מעז לצעוק ולהתנות תנאים כאלו לעולה מארצות הברית?
גורלו של אדם, כבודו ותחושת השייכות שלו לא יכולים להיקבע על פי הערכים של הרבנות. כשאני מדבר על גורל, אני מדבר על תוצאות הרסניות בשטח של ניכור חברתי, אלימות סימבולית ותופעות קשות נוספות שהרבנות מקדמת, הלכה למעשה, כלפי בני אדם ואזרחים שווים במדינה