ד"ר נמרוד טל הוא היסטוריון ואחד מעורכי הספר "חינוך היסטורי: זירות וזיקות" היוצא בימים אלה בהוצאת מכון מופ"ת, הקיבוץ המאוחד ומכללת סמינר הקיבוצים. משמש כמרצה בכיר בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ומנהל את המכון הישראלי לחינוך היסטורי.
קשה מאד לחזות את ההיסטוריה. בכל פעם שניגשים לבחון תהליך או אירוע בעבר מתגלה דבר מה חדש. לפעמים הגילויים החדשים מרעישים ממש. כך, למשל, גילוין של נשים ככוח מניע של תהליכים הרי גורל בהיסטוריה הוביל את המחקר ההיסטורי בכל תקופה למחוזות חדשים וערך מהפכה בהבנה שלנו כמעט כל היבט של עברנו האנושי. כך גם לגבי גילוי המרחב הביתי כזירת התרחשויות פוליטיות, חברתיות, תרבותיות וכלכליות הרחיבה את העולם ההיסטורי מעבר לבנייני הפרלמנט, לחדרי הקבינט ולמסדרונות השררה.
בני אדם שלא הכרנו, מקומות בהם לא היינו, תהליכים שלא חשבנו עליהם, אירועים לא מוכרים, משמעויות חדשות – בזכות המחקר האקדמי, העבר לא מפסיק להפתיע.
ד"ר נמרוד טל הוא היסטוריון ואחד מעורכי הספר "חינוך היסטורי: זירות וזיקות" היוצא בימים אלה בהוצאת מכון מופ"ת, הקיבוץ המאוחד ומכללת סמינר הקיבוצים. משמש כמרצה בכיר בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ומנהל את המכון הישראלי לחינוך היסטורי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף את מבקריו הטוענים כי לא היה קשוח מספיק כלפי איראן, וכינה אותם "קנאים, אנשים רעים או טיפשים", בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו.
"הטיפשים האלה, שחושבים שלא הייתי קשוח מספיק כלפי איראן, בזמן ששוק המניות בדיוק הגיע לשיא חדש ומחירי הנפט 'צונחים', הם או קנאים, או אנשים רעים, או טיפשים. להחזיר את אמריקה לגדולתה!!!" כתב טראמפ.
מוקדם יותר, דובר משרד החוץ של איראן, אסמאעיל בקאאי, הזהיר כי המשך הנוכחות הישראלית בדרום לבנון יביא ל"ביטול" מזכר ההבנות שעליו חתמה איראן עם ארצות הברית. בריאיון לכלי התקשורת הלבנוני אל־אח'באר, המזוהה עם חזבאללה, אמר בקאאי כי השלב השני במשא ומתן עם וושינגטון נועד להגיע להסכם סופי, אך לדבריו הסכם כזה יתאפשר רק אם מזכר ההבנות ייושם במלואו — כלומר "הפסקה מוחלטת של התקיפות וסיום הכיבוש".
"לא היה מקובל עלינו לנטוש את אחינו בלבנון", אמר בקאאי. "איננו יכולים לדבר על סיום המלחמה כל עוד חלקים משטח לבנון נותרו תחת כיבוש הישות הציונית. כל עוד הכיבוש נמשך, אפשר לומר שהמלחמה עדיין קיימת ולא הסתיימה במהותה".
עשן מיתמר מזירת תקיפה של חיל האוויר בעיר נבטייה שבדרום לבנון, 12 ביוני 2026 (צילום: Abbas FAKIH / AFP)
נושאים ונותנים מארצות הברית ומאיראן צפויים להיפגש ביום שישי בעיירת הנופש השווייצרית בורגנשטוק לשיחות ראשוניות.
בתוך כך, באיראן דווח כי כ־89% מהמתקנים הפטרוכימיים שהושבתו במהלך המלחמה עם ישראל וארצות הברית שבו לפעילות. מוחמד שריעתמדארי, מנכ"ל חברת תעשיות הפטרוכימיה של המפרץ הפרסי, אמר לסוכנות הידיעות של הסטודנטים האיראנים כי מתקנים שפעילותם שובשה חזרו לייצור בעקבות מאמצי שיקום מהירים, כאשר חלקם אף פועלים מעל כושר הייצור הנקוב שלהם.
איראן הטילה באפריל איסור על יצוא מוצרים פטרוכימיים כדי להבטיח אספקה מקומית, לאחר שייצור המגזר הפטרוכימי שובש בעקבות תקיפות ישראליות שפגעו בחברות תשתית המספקות חומרי גלם למפעלים פטרוכימיים.
שר החוץ גדעון סער אמר כי הוא מנתק "כל קשר" עם ראשת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בעקבות מה שלדבריו היו התבטאויות שיוחסו לה לאחרונה, שבהן השוותה את ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג הורה להוציא מאולם הדיונים את חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, הנוהגת להתגרות שוב ושוב במהלך דיונים משפטיים, בדיון בעתירות המבקשות לבטל את הבחירה האחרונה של הכנסת במבקר המדינה.
גוטליב קטעה שוב ושוב את הדיון, וסולברג הזהיר אותה שוב ושוב לחדול מכך, לפני שהורה להוציאה מהאולם בעקבות ההפרעה האחרונה שלה.
בשנים האחרונות גוטליב צעקה והפריעה בדיונים רבים בבית המשפט העליון, לצד חברי כנסת נוספים מהקואליציה ופעילי ימין – תופעה שכמעט לא נשמעה לפני כניסת הממשלה הנוכחית לתפקידה.
אלפי אזרחים לבנונים שנעקרו מבתיהם החלו לחזור לדרום לבנון בימים האחרונים, והדבר מייצר חיכוך יומיומי מסוכן בינם לבין כוחות הצבא – כך מדווחים ב"הארץ".
לוחמים שנמצאים בשטח אומרים כי הם לא מקבלים הנחיות ברורות כיצד להתמודד עם חזרת האזרחים מאז מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן.
התכתבויות פנימיות של מפקדים בגזרה חושפות תסכול עמוק מהיעדר מדיניות ברורה. מקורות ביטחוניים הביעו חשש כי החיכוך הגובר יגרום בקרוב לפגיעה בחיילים ובאזרחים.
אדם מביט על הריסות בית בנבטייה בדרום לבנון. 15 ביוני 2026 (צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)
יש אנשים שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עם ביקורתם. ביקורת חריפה קל לסווג כבורות או כעדות לחוסר הבנה של המציאות המזרח-תיכונית.
קריאות לחרם קל לראות ביטוי לאנטישמיות או לעוינות פוליטית; כאשר המבקר הוא אנטישמי, אין צורך להתמודד עם טענותיו; כאשר הוא אינטלקטואל אירופי, אפשר לראות בדבריו ביטוי לנאיביות המנותקת מן המציאות.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שום רקע של שום איש לא נותן יתרון לדעותיו. אלה תמיד נבחנות על-פי תוכנן ועל-פי יחסן למציאות. חלק מהמאפיינים של חלק מהחברה הישראלית, כפי שעולים כאן לצורך דיון פוליטי - נוצרו במידה רבה ע"י ... המשך קריאה
שום רקע של שום איש לא נותן יתרון לדעותיו. אלה תמיד נבחנות על-פי תוכנן ועל-פי יחסן למציאות. חלק מהמאפיינים של חלק מהחברה הישראלית, כפי שעולים כאן לצורך דיון פוליטי – נוצרו במידה רבה ע"י ובעקבות "העליה השניה", וקדמו לשואה. ראה היחס שלו זכו ה"סבונים", שהגיעו מאירופה לישראל, מידי ה"צברים".
בפברואר 2026, חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את דוקטרינת מדיניות החוץ השאפתנית ביותר שלו עד כה.
כשעמד בפני הקבינט שלו לקראת ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, הכריז נתניהו על "משושה ברית" – רשת מדינות נרחבת המאוחדת, לדבריו, נגד "ציר הקיצוניות".
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אין לו, לבית המשפט המורתע, לא ארנק ולא חרב. בית המשפט תלוי, לכן, באמון הציבור. גם הנוכל יודע את זה, ועושה, לכן, ככל יכולתו, בכדי לערער אמון זה, ובכך ליטול את הכלי היחיד שנותר בידי השופט... המשך קריאה
אין לו, לבית המשפט המורתע, לא ארנק ולא חרב. בית המשפט תלוי, לכן, באמון הציבור. גם הנוכל יודע את זה, ועושה, לכן, ככל יכולתו, בכדי לערער אמון זה, ובכך ליטול את הכלי היחיד שנותר בידי השופט על מנת להפעיל את סמכותו וכוחו.
אפילו הפרופסור פרידמן, חמורו של משיח, גילה באיחור רב מה עושים בכתביו: איך מנצלים אותם בכדי לגנוב, למעול, ולהימלט מאימת הדין.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו