על בן יהודה והקרב שניהלה שמענו לא פעם ולא פעמיים ימים אחרי הקרב בתקשורת ראיונות וכו וכל הכבוד. אבל גם בכתבה זו לא מוזכרים גיבורים אלמונים של הקרב מסיירת נחל וגדוד 50 ששילמו בחיים והקריב... המשך קריאה
על בן יהודה והקרב שניהלה שמענו לא פעם ולא פעמיים ימים אחרי הקרב בתקשורת ראיונות וכו וכל הכבוד. אבל גם בכתבה זו לא מוזכרים גיבורים אלמונים של הקרב מסיירת נחל וגדוד 50 ששילמו בחיים והקריבו את חייהם למען חבריהם טרם הגעת בן יהודה במעשי גבורה עילאיים שעליהם מבוסס האתוס הצהלי. ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים שיכולים להשמיע קולם ואכן עושים זאת בכל הזדמנות. החללים לא יכולים לספר את סיפורם וגבורתם היתה מופתית. יהי זכרם ברוך.
יובל אברהם, אחד משני במאי הסרט נז"א (נזק אגבי) שזכה אמש בפרס חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה, בהתייחסות ראשונה לזכייה ולביקורת:
"אנחנו זכינו בפרס, אבל הדבר החשוב מבחינתי זה העדויות של החיילים והקצינים שמדברים בסרט. הם מדברים בעברית כי הם רוצים להגיע לציבור בישראל, הם רוצים שאנשים בבית ישמעו מה הם עשו בעזה. כי חשוב שהחברה שלנו תביט במעשים בעזה, ותקשיב לחיילים שבסרט".
"אנחנו נעשה הכל כדי להפיץ את הסרט הזה בצורה הכי רחבה שיש בארץ, ואני מבקש מכל האנשים שתוקפים אותנו עכשיו, שמכחישים את מה שיש בסרט – תצפו בו, קודם כל".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רמז כי ארצות הברית עשויה להישאר באיראן ו"לשמור את הנפט", תוך שהוא משווה זאת למאמץ האמריקאי להשתלט על חמישית מעתודות הנפט העצומות של ונצואלה.
במהלך נסיעה לאירלנד לפגישות ולצפייה בגולף, חזר טראמפ על ציפייתו שמלחמת איראן תסתיים עוד השנה, ייתכן שמייד לאחר בחירות האמצע בארצות הברית בחודש נובמבר.
בדברים שנשא באליפות אירלנד הפתוחה בגולף, הנשיא הציג אפשרות נוספת והיא להישאר מעורבים באיראן. הוא השווה זאת להסכם האמריקאי בוונצואלה, שעליו הוכרז בחודש אוגוסט.
"בסופו של דבר נצא (מאיראן), אלא אם נחליט להישאר ולשמור את הנפט כמו בוונצואלה", אמר טראמפ. הוא הוסיף כי ההכנסות של ארצות הברית מוונצואלה "שילמו על המלחמה פעמים רבות".
בנאום שנשא מרחוק בוועידה ביטחונית באוקראינה, אמר ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר וחתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כי הממשל ניצל את "הבידוד העולמי" של ישראל נגדה.
מהלך זה נעשה בעקבות התקיפה בשנה שעברה נגד בכירי חמאס בדוחה, במטרה לתווך בעסקת חטופים והפסקת אש מול ארגון הטרור השולט בעזה.
"ישראל ביצעה את התקיפה בדוחה, וזה היה דבר נורא. היא לא הצליחה כמבצע צבאי והובילה לכך שישראל בודדה בעולם", אמר קושנר.
"ניצלנו את הדינמיקה הזו כדי לדחוף אותם לעסקה שכיום הם מרוצים ממנה מאוד", הוסיף. "בסופו של דבר זה התברר כמצוין עבורם ועבור תושבי עזה".
צילום מסך של AFPTV מראה עשן מיתמר בעקבות תקיפת ישראל בדוחה בירת קטאר ב־9 בספטמבר 2025 (צילום: Jacqueline PENNEY / AFPTV / AFP)
כטב"ם רוסי פגע בקטר של רכבת נוסעים במרחק של שני קילומטרים בלבד מהגבול הפולני, במחוז ווהלין שבאוקראינה, כך מסרה חברת הרכבות הממלכתית של אוקראינה. על פי ההערכות, התקרית הסתיימה ללא נפגעים.
אסון כבד נמנע, ככל הנראה, בין היתר הודות להתרעה מוקדמת. הצוות האחראי על מעקב אחר איומים על תנועת הרכבות זיהה את הסכנה והתריע בפני צוות הרכבת מבעוד מועד. לדברי החברה, הדבר העניק להם זמן לנקוט אמצעים להגנה על הנוסעים והצוות.
בעיתון הגרמני "דר שפיגל" דווח כי ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון וגינטר זאוטר, יועצו הקרוב של קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, היו בין שורת אישים פוליטיים ודיפלומטים ששהו על הרכבת, שנעצרה ופונתה חלקית בדרכה מקייב לפולין ביום ראשון בבוקר בעקבות התרעות על כטב"מים.
"זה היום השני ברציפות שהאויב תוקף את תשתית הרכבות. היום במחוז ווהלין, שני קילומטרים מהגבול עם פולין, פגע האויב בקטר של רכבת נוסעים", נמסר בהודעת חברת הרכבות באפליקציית טלגרם.
"אנו ממשיכים לעקוב אחר איומים אוויריים, להבטיח את תנועתן הסדירה של הרכבות ולנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי להבטיח את שלומם של הנוסעים וצוות הרכבת", הוסיפו בחברה.
קרונות רכבת פגועים בזירת ההתנגשות בין רכבת נוסעים למשאית במפגש מסילה בכפר סוקולניקי סוכה, דרום-מזרח פולין. 9 בספטמבר 2026 (צילום: Wojtek RADWANSKI / AFP)
התקיפה סמוך לגבול הפולני התרחשה כחלק ממתקפה אווירית רוסית נרחבת יותר. לפי חיל האוויר האוקראיני, רוסיה שיגרה במהלך הלילה יותר מ-450 כטב"מים לעבר אוקראינה, בהם כטב"מים סילוניים וכטב"מים נושאי טילים מדגם "בנדרול". לפחות שלושה בני אדם נהרגו ו-36 נוספים נפצעו בתקיפות הליליות.
התקיפות הרוסיות פגעו גם באזורים במערב אוקראינה הגובלים בפולין. היקף התקיפות הוביל להגבלה זמנית של התנועה במעברי הגבול בין המדינות. דובר משמר הגבול הפולני מסר לסוכנות הידיעות PAP כי הבידוק הופסק במהלך הלילה מסיבות ביטחוניות.
תנועת הגבול חזרה מאז לסדרה במעברי דורוהוסק, זוסין ודולחוביצ'וב. גם הפעילות במעבר חרבנה צפויה להתחדש.
במשמר הגבול הדגישו כי לא נרשם כל איום ישיר על המעברים בצד הפולני.
"קיבלנו רק מידע מהצד האוקראיני לפיו כטב"ם פגע במשאית והשמיד אותה במרחק של כ-800 מטרים ממעבר יגודזין", אמר דובר משמר הגבול.
קרונות רכבת פגועים בזירת ההתנגשות בין רכבת נוסעים למשאית במפגש כביש-מסילה בכפר סוקולניקי סוחה, דרום-מזרח פולין. 9 בספטמבר 2026 (צילום: Wojtek RADWANSKI / AFP)
שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה אמר כי "התקיפות הרוסיות הברבריות" אינן "רק המשך של מתקפותיה על גבולות המדינה שלנו".
"זהו הטרור של פוטין ש'דופק' ישירות על דלתות האיחוד האירופי ונאט"ו. הברברים הרוסים נמצאים בשעריכם, שותפים יקרים", כתב סיביהה ברשת הטוויטר, וקרא להטיל סנקציות נוספות על מוסקבה.
"גרמו למוסקבה להרגיש את ההשלכות של הטרור שלה. לא עוד חצאי-החלטות, אלא צעדים חסרי פשרות ועוצמתיים. אמברגו סחר מלא. איסור כניסה מוחלט. סנקציות מלאות על התעשייה הצבאית", הפציר.
שר החוץ של פולין רדוסלב סיקורסקי (משמאל) מדבר במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה בקייב, אוקראינה. 13 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo)
בתגובה לתקיפות הרוסיות במערב אוקראינה, נקט צבא פולין צעדים לאבטחת המרחב האווירי של המדינה, שכללו פריסת כלי טיס פולניים ואמצעי מניעה נוספים.
תושבי המחוזות לובלין ופודקרפאטי קיבלו בבוקר התרעה מהמרכז הממשלתי לביטחון, שהזהירה מפני מתקפה אווירית רוסית בשטח אוקראינה ועדכנה אותם על פעילות של כלי טיס צבאיים פולניים. ההתרעה בוטלה סביב השעה תשע בבוקר, כעבור כחמש שעות.
זמן קצר לפני עשר בבוקר, הודיע הפיקוד המבצעי של הכוחות המזוינים כי כלי טיס צבאיים אינם פועלים עוד במרחב האווירי של פולין. במקביל הודגש כי לא הייתה כל חדירה למרחב האווירי הפולני.
שר ההגנה הפולני ולדיסלב קוסיניאק-קמיש אמר כי מערכות ההגנה של פולין זיהו בשעות הבוקר המוקדמות מתקפה באמצעות כטב"מים מסוג "גראן-5" במערב אוקראינה.
"אחד מהם פגע במרחק של קילומטר אחד מהגבול עם פולין, ואחר במרחק של חמישה קילומטרים. המרחב האווירי הפולני אובטח על ידי מטוסי F16, מסוקים ומטוס סיור. לא נרשמה חדירה לגבולנו", הוא אמר.
אישה חולפת על פני מחסן בוער בכניסה לעיר בעקבות תקיפה אווירית רוסית באודסה, אוקראינה. 13 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Michael Shtekel)
ישראלים, שלפי הדיווחים הם מתנחלים מהגדה המערבית, תועדו כשהם מנסים להקים מאהל סמוך ליישוב הערבי מג'ד אל-כרום שבגליל.
בתיעוד נראים הצעירים מקימים אוהלים, מציבים ציוד בישול ופורסים כבלי חשמל במקום.
המשטרה מנעה מתושבים מקומיים ומפעילים פוליטיים מהשמאל להגיע לזירה.
"המתנחלים כאן על אדמות מג'ד אל-כרום הם נערי גבעות מהגדה המערבית, שהגיעו הנה כדי להקים יישוב חדש", אמר ראש המועצה המקומית ראוף חמוד בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות.
חבר הכנסת עופר כסיף מסיעת חד"ש האשים את המתנחלים בניסיון להעתיק לצפון הארץ את הטקטיקות שבהן הם משתמשים כדי לגרש ערבים מאדמותיהם בגדה המערבית.
"מה שראיתי במו עיניי על אדמות מג'ד אל-כרום הוא טרנספר זוחל, שהועתק מהגדה המערבית לתוך מדינת ישראל", כתב כסיף בפוסט ברשת הטוויטר.
"קבוצה של קטינים קיצוניים בהובלת בריון כהניסט בוגר משתלטת על אדמות ערביות בחסות המשטרה, ולכאורה בהתאם לחוקי האפרטהייד", הוסיף.
בעיתון "הארץ" דווח כי הקרקע, אף שהיא נמצאת בשטח המוניציפלי של היישוב, שייכת לקרן הקיימת לישראל, אשר החכירה אותה למתנחל למטרות מרעה. עם זאת, לא נראו כבשים או עיזים באזור.
התקרית מתרחשת ברקע הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש שעבר, שלפיה ממשלתו פועלת להרחבת ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל, בין היתר באמצעות מתן גישה מועדפת לקרקעות עבור משרתי מילואים.
דבריו של נתניהו נאמרו שלושה ימים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג תוכנית לקראת הבחירות, שנועדה להרחיב את מה שהוא מכנה "מהפכת" ההתנחלויות שלו מהגדה המערבית לנגב ולגליל. סמוטריץ' תיאר במפורש את היוזמה כתוכנית לייהוד האזורים הללו.
מי שחיפש בשנה האחרונה את מנהיגיה האמיתיים של המחאה בקמפוסים של קולומביה, הרווארד או ברקלי, חיפש במקום הלא נכון. הם לא ישבו במאהלים על הדשא ולא התעמתו עם שוטרים מול המצלמות. הם ישבו במשרדי עמותות רשומות כחוק, במרכזים אסלאמיים תמימים למראה הממוקמים מרחק הליכה קצר משערי האוניברסיטאות, ורשמו עוד ניצחון שקט.
זהו סיפור על המהלך המבריק והמסוכן ביותר של האסלאם הפוליטי במאה ה-21: האופן שבו תנועת "האחים המוסלמים" (אַלְ-אִחְ'וַאן אִלְ-מוּסְלִמוּן) הצליחה לגייר את משנת הג'יהאד לשפת ה"צדק החברתי", לרתום את האקדמיה המערבית לקמפיין דה-לגיטימציה טוטלי, ולהפוך את בירות אירופה למפקדות פיננסיות ופוליטיות מוגנות. המערב סבור שהוא מארח פליטים של מאבק פוליטי לגיטימי; בפועל, הוא מארח את הסוס הטרויאני המסוכן ביותר שצמח מולו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"פחד אלוהים ממה שהולך לקרות כאן", אמר לי פרופ' ארנון סופר בספטמבר 2023, כחודש לפני שפרצה מלחמת "חרבות ברזל". היום יצוין חודש למותו של סופר בגיל 90, מי שהיה יקיר העיר חיפה, פרופ' לגאוגרפיה ולימודי סביבה, חוקר בנושא דמוגרפיה וסביבה, ממקימי אוניברסיטת חיפה וראש קתדרת חייקין לגאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.
ביולי של 2024, בשיחה נוספת בינינו, טען סופר שהמדינה תקרוס משום שלא תוכל לעמוד מול כל כך הרבה בעיות המצטברות יחדיו – כובד משא שאפילו העם המוכשר ביותר לא יכול לשאת.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
על הפער בין ערכי האחריות והמסירות לבין הנאמנות למנהיג שעמד בראש המדינה בשעת הכישלון החמור בתולדותיה.
* * *
יש לי חבר מתקופת השירות הסדיר בצנחנים. שנינו כבר לא צעירים. עם זאת, קבוצת הווטסאפ של הפלוגה עדיין פעילה. הוא מנהל בכיר בתעשייה, אדם המקבל מדי יום החלטות מורכבות. את השקפת עולמו הימנית ספג בבית הוריו, ונשאר נאמן לליכוד ולראש הממשלה בנימין נתניהו.
ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תכלה ההנהגה וצרותיה,
תחל שנה וברכותיה.
עם פרוס השנה החדשה אאחל לנו הישראלים שקט, ביטחון, ריפוי ותקווה — ובעיקר, שנת שינוי.
שנה שבה הממשלה הזו תלך הביתה ותוחלף בהנהגה שפויה וראויה, שתש... המשך קריאה
תכלה ההנהגה וצרותיה,
תחל שנה וברכותיה.
עם פרוס השנה החדשה אאחל לנו הישראלים שקט, ביטחון, ריפוי ותקווה — ובעיקר, שנת שינוי.
שנה שבה הממשלה הזו תלך הביתה ותוחלף בהנהגה שפויה וראויה, שתשים את המדינה לפני הישרדותה הפוליטית.
שנה שבה נחזיר לעצמנו את ישראל שלנו שהקמנו בדם, יזע וכישרון נדיר:
יהודית, ציונית, דמוקרטית, חילונית וליברלית — חופשיה ותוססת.
שנה שבה נכבה את החושך שהשתלט על חיינו ונחזור להיות אור לגויים
שנה שבה נדרוש תשובות לשאלות שכבר אי אפשר לברוח מהן:
"כמה זמן עוד נסכים למדינה שבה חלק עובדים, משרתים, נלחמים ומשלמים — ואחרים דורשים זכויות בלי לקבל על עצמם חובות שוות?
כמה זמן עוד נקרא לזה "חיים משותפים" כשצד אחד נושא בנטל והצד האחר מבקש לקבוע לו איך לחיות?
האם בשם הדמוקרטיה אנחנו באמת מוכנים לוותר על החופש שלנו ולאפשר לרוב פוליטי לכפות עלינו מדינת הלכה?
האם לא הגיע הזמן לחוקה שתשמור על הערכים הבסיסיים מפני גחמות של מנהיג כריזמטי כזה או אחר?
אם אפשר לחיות יחד — אז בשוויון אמיתי של זכויות וחובות.
ואם אי אפשר — האם לא הגיע הזמן שיהיה לנו האומץ להיפרד?
שמתם לב איך טליק - אם שכולה התהפכה ולקחה על עצמה להיות שופר רעל? טליק, הכאב לא מבעבע? מה את עוד לא מבינה? איזה חלל במוחך התמלא כעת עם הרפש של מומחה הזבל הלאומי - ביבי?
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו