אם מצליחים להשתחרר מהמיידי – ההסכם המדובר בין הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ואיראן שיכול מאוד להיות רק סנסציה זמנית – ובמקום זאת מתמקדים ב"תמונה הגדולה", מגיעים לראיית דברים ריאלית יותר.

הסכמות בשיחות יכולות להתבטל במהירות – אם יגיעו בהמשך תרחישים של האשמות הדדיות ב"הפרות" שלהן, מה שבתוך זמן קצר יכול להפכן על פניהן. אך לא כן עובדות בשטח, שנוצרו לאורך זמן וכבר היכו שורשים. הן המציאות החדשה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

משטר דמוקרטי נשען על שורה של מוסדות, כגון בחירות הוגנות, מערכת משפט עצמאית ותקשורת חופשית. אבל דמוקרטיה מצריכה עוד יסוד אחד מרכזי: תמיכת הציבור.

כדי שמשטר דמוקרטי יתפקד וישרוד לאורך זמן, וכדי שיצליח להתמודד עם האיומים עליו, הציבור צריך להיות מחויב לדמוקרטיה: רוב האזרחים צריכים להאמין שהדמוקרטיה עדיפה על כל צורת משטר חלופית, ומרביתם צריכים לתמוך בערכים דמוקרטיים בסיסיים של שוויון וזכויות יסוד.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

החופש הגדול תמיד היה מרחב פתוח של זמן. חודשיים שלמים שנמתחים ללא קצה, שבהם המבנה עם הגבולות של מערכת החינוך קורס אל תוך מרחב פתוח של פנאי כמעט אין סופי.

בעבר, המרחב הזה התמלא במה שמבוגרים נהגו לכנות "שעמום". הילדים של פעם שוטטו בשכונות, בהו בתקרה, המציאו משחקים או פשוט העבירו שעות בבטלה. השעמום הזה, על אף האפקט המייגע שלו בזמן אמת, היה המנוע השקט של הדמיון, של גיבוש הזהות העצמית ושל פיתוח היכולת להכיל את הלבד.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.