במסגרת חוק ההסדרים, מקדם משרד האוצר שני שינויים דרקוניים לגבי מיסוי רווחים צבורים של חברות מעטים (חברות בהן המניות והשליטה בידי קבוצה קטנה של יחידים): הטלת מס חדש בשיעור של 2% על רווחים צבורים, והחמרת מנגנון חלוקה כפויה של מחצית מהרווחים הצבורים.
על פי החקיקה המוצעת, האוצר עושה "הבה ונתחכמה לו". הוא מבקש לגבות מחיר מחברות שאינן מחלקות את רווחיהן כל עוד הם לא מושקעים בנכסים עסקיים, ומתייחס אליהם כאל הלוואה. בגינה הוא מבקש "מס ריבית" בשיעור של 2% מדי שנה. כל זאת בניגוד למודל המיסוי הדו-שלבי של מיסוי חברות בישראל.
ד”ר מיכאל בריקר הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר. מיכאל שותף בקבוצת המיסים של המשרד, ולו ניסיון ייחודי אותו רכש בתפקידיו הקודמים כיועץ משפטי וכמנהל תחום המיסוי, חבר הנהלה ודירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות.
עו"ד אלדר בן-רובי הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר, ושותף בקבוצת המסים, קרנות ההשקעה והלקוחות הפרטיים במשרד. מלווה את היבטי המס ברבות מהעסקאות הגדולות בישראל, קרנות ההשקעה הגדולות ומשפחות עתירות הון.



























































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנופגם נוסף של ההצעה המסובכת היא שחברות שלא תחול עליהם החקיקה החדשה – לא חל עליהם כלום. מימון המלחמה לא חלה עליהם. המס שישולם על ידם בשנת 2025 יהיה באותם שיעורים ובאותם כללים שהיה בשנת 2023. תוצאה כזאת היא גם מסובכת וגם עקומה. ואפשר פשוט וישר. פשוט וישר זה להעלות את שיעור מס החברות, פשוט וישר זה להעלות את שיעורי המס על יחידים (מדרגה נוספת גבוהה מ 50%). אבל למה פשוט ואחיד שאפשר מסובך עם פגמים ? לפעמים, כך מניסיון של חקיקה לאורך השנים, המסובך והעקום, נעשה בכוונה תחילה כדי שלא יצא לפועל.