כשהייתי ילד, אולי נער, סיפרו לי שוב ושוב את המשל על הדגים והחכות. לא הבנתי מה רוצים ממני ולמה צריך ללמוד להשתמש בחכה כשיש דגים בהישג יד. ולמי בכלל יש סבלנות לדוג?
רק מאוחר יותר, בשיא השירות הצבאי שלי כלוחם, הבנתי עד כמה חשובה החכה. לא בכל רגע ולא כשיש שקט בים, אלא דווקא כשהים סוער. למדתי על בשרי שחכה היא לא מותרות, היא משנה חיים.
סא״ל במיל׳ לביא זמיר הוא מנכ״ל עמותת "בשביל המחר" אשר מומחית למסעות עיבוד לחימה מונחים עבור מילואימניקים.ות להתמודדות עם הצלקות השקופות. לביא לוחם מילואים ושירת יותר מ-400 ימי מילואים מפרוץ המלחמה, נשוי לדלית ואב לארבעה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומספיק עם הבולשיט
מי שרוצה וצריך להשתחרר מסבב יכול לעשות זאת בקלות
אני אחרי ארבעה סבבים, כל מי שמי שהיה צריך הפוגה אצלי- קיבל ובשמחה.
המענקים מטורםים, ההטבות מטורפות.
יש אנשים שקנו בתים מכל המענקים.
מי שטוחן במילואיפ עושה זאת נ0מתוך בחירה מלאה.
הכל סיפורים של התקרבנות.
מפ במילואים חברים אז אל תספרו סיפורים
אני לוחם ועצמאי במילואים ואנחנו מקבלים 'עיבוד' וזו לא הבעיה שלנו בכלל. יש המון מגוון גדול מאד של טיפולים נפשיים במסגרת הצבא ומחוצה לו. מה שכן בעייתי הוא שאכן העסקים קורסים. טיפול נפשי לא מקים עסק לתחיה. צריך לתעדף עסקים של מילואימניקים.