ארגונים רגילים לחשוב על התעמרות בעבודה כבעיה אישית או מוסרית. בפועל, מדובר בכשל ניהולי עם פוטנציאל נזק מערכתי. את זה למדתי דווקא במקום אחר לגמרי.
במשך יותר משני עשורים שירתי בשירות הביטחון הכללי. במהלך השנים האלה, כמנהלת בחטיבת המחקר האסטרטגי, הובלתי את ניתוח תופעת המְפַגֵּעַ הבודד הפלסטיני – אחת מתופעות הטרור המתעתעות והמורכבות ביותר לסיכול ולמניעה בזירה הביטחונית בישראל.
יערה קדם־שקלאר, לשעבר מנהלת בחטיבת המחקר בשב״כ וכיום יועצת ארגונית ומאמנת בשיטת סאטיה, חברת פורום דבורה. מומחית בזיהוי ומניעת סיכונים ארגוניים שמקורם בהתנהלות אנושית, לרבות התעמרות בעבודה. מלווה ארגונים ונפגעי התעמרות בהתמודדות עם השלכות הפגיעה.
















































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"הפגיעה … מקרינה על היחידה כולה ומחוללת נזק מערכתי: ירידה בביצועים, האטה בתהליכים, ריבוי טעויות, תרבות של חשש והסתרה, פגיעה ביצירתיות ובחדשנות, ולבסוף נטישת עובדים, עלויות גיוס והכשרה ופגיעה במוניטין" – נשמע כמו תיאור מדויק של המתרחש במשרדי הממשלה, בפרט אבל לא רק אלה תחת מירי רגב, עידית סילמן, ואיתמר בן גביר. אולי צריך לנתח את ביצועי הממשלה גם באמצעות המסגרת המושגית של התעמרות באנשי השירות הציבורי?