שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם בחשבונותיו ברשתות החברתיות סרטון בינה מלאכותית שנוי במחלוקת, המציג מחאות דמיוניות נגד חוקים רדיקליים חדשים במסגרת המהפכה המשפטית שמפלגת הציונות הדתית מתכננת להעביר בכנסת הבאה.
בסרטון נראים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כשהם נגררים בכוח על ידי מאבטחים.
יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט אמר כי הוא "מגנה בתוקף את הסרטון המחפיר והאלים", שפרסם סמוטריץ'. הוא האשים את השר ואת מפלגתו בכך שהם "מוכנים לגרור את החברה הישראלית לתהום – שוב".
דבריו של איזנקוט נאמרו בהתייחס למחאות הציבוריות חסרות התקדים ולקרע החברתי שנוצרו בעקבות תוכנית המהפכה המשפטית של הממשלה היוצאת, שחלקים מכריעים ממנה אושרו בארבע השנים האחרונות.
יו"ר מפלגת יחד נפתלי בנט האשים אף הוא את סמוטריץ' בליבוי הפילוג החברתי בעקבות הסרטון. במקביל, ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר כינה את הסרטון "מעשה של הסתה ואלימות", אשר "חושף את כוונותיהם של סמוטריץ', חבר הכנסת מהציונות הדתית שמחה רוטמן ולמעשה של קואליציית נתניהו, הפועלת להחרבתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית".
מוקדם יותר היום פרסמו סמוטריץ' ומפלגתו את תוכניתם החדשה למהפכה המשפטית לקראת הכנסת הבאה. במסגרת התוכנית הם מצהירים כי אם ייבחרו, יעבירו חוק שיאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט העליון הפוסלות חקיקה.
כמו כן, המפלגה מתכננת להגביל את יכולתם של ארגוני זכויות אזרח וגופי ביקורת לעתור לבית המשפט, להחליש עוד יותר את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, ולצמצם את המגבלות המשפטיות החלות על שרי הממשלה, לצד רפורמות שנויות במחלוקת נוספות.
"משחררים את החסימה", כתב סמוטריץ' בפוסט ברשת הטוויטר שאליו צורף סרטון הבינה המלאכותית. זהו השם שניתן לשלב החדש בתוכנית המהפכה המשפטית שלו.
הסיסמה רומזת להחלטות הרבות שקיבל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ במהלך ארבע השנים האחרונות, שבמסגרתן נפסלו חקיקה והחלטות של הממשלה.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בחודש שעבר על כוונתו להטיל סנקציות על התנחלויות בגדה המערבית, למרות ששיחה בנושא בינו לבין שר החוץ גדעון סער נקבעה למחרת, כך אמר גורם ישראלי לזמן ישראל, ומאשר את הדיווח ב"טלגרף" שלפיו בישראל ראו בהחלטה מהלך שנקבע מראש.
בדומה למקורות הדיפלומטיים שצוטטו בדיווח, הגורם טוען כי מיליבנד קידם את חבילת הסנקציות בזמן שהדיונים הפרטיים עם סער נמשכו. לדבריו, המהלך נועד בעיקר לחזק את מעמדה של מפלגת הלייבור השולטת בסוגיה הישראלית-פלסטינית, לקראת הוועידה השנתית שלה בחודש הבא ובחירות משנה לפרלמנט שמרכזות עניין רב.
הגורם מאשר כי ב-11 באוגוסט סער הבטיח למיליבנד שישראל לא תתחיל בבנייה בפרויקט E1 לפני הבחירות בישראל שייערכו בסוף אוקטובר, והשניים סיכמו לשוחח שוב ב-20 באוגוסט.
אולם ב-19 באוגוסט מיליבנד הצהיר פומבית כי בכוונתו להתקדם עם הסנקציות, תוך שהוא מנמק זאת בפרסום מכרזי בנייה ב-E1 על ידי ישראל.
בתגובה לחבילת הסנקציות בעת ההכרזה הרשמית עליה בשבוע שעבר, טען סער כי פרסום המכרזים "אינו החלטה חדשה", שכן האישור הרשמי ל-E1 הושלם סופית בשנת 2025 והתהליך מתנהל כבר חודשים ארוכים.
דובר משרד החוץ הבריטי הכחיש את הדיווח ב"טלגרף", ומסר לעיתון כי הטענות הישראליות "שקריות לחלוטין", וכי חבילת הסנקציות באה בתגובה ל"מצב החירום המוסרי" שנוצר בעקבות הרחבת ההתנחלויות ועלייה באלימות מתנחלים בגדה המערבית.
המהלך הבריטי זכה לתמיכה רחבה ממדינות מערביות שגינו אף הן את מדיניות ישראל בגדה המערבית. צרפת וקנדה התחייבו להגביל יבוא מהתנחלויות, בעוד שדנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה הצהירו כי יתמכו בצעדים דומים או ישקלו לנקוט בהם.
סקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שנערך בקרב 400 פלסטינים בגדה המערבית מצא כי 41% מהנשאלים סבורים שלישראל יש זכות קיום, לעומת 46% ששללו זאת.
בשאלה נפרדת, 42% השיבו כי להערכתם ניתן יהיה להביא לסיום קיומה של ישראל, בעתיד הקרוב או הרחוק.
כאשר נשאלו על פתרון הסכסוך עם ישראל, 52% אמרו כי הם מעדיפים משא ומתן כאמצעי הטוב ביותר לסיום הסכסוך, לעומת 13% שתמכו בהתנגדות עממית לא חמושה ו-12% שבחרו בהתנגדות חמושה.
57% מהנשאלים הסכימו עם הטענה שהמאבק האלים נכשל, וכי על הפלסטינים להתמקד במקום זאת במאמצים דיפלומטיים בזירה הבינלאומית.
אף לא אחת מהמסגרות המדיניות שהוצעו לפתרון הסכסוך זכתה לתמיכת הרוב. 27% תמכו בפתרון שתי המדינות. 26% תמכו במדינה פלסטינית "מהים עד הנהר" – הכוללת את כל השטח המוגדר על ידם "פלסטין ההיסטורית" – ללא נוכחות יהודית קבועה. 22% תמכו במדינה דו-לאומית אחת עם שוויון זכויות מלא, ו-17% תמכו במדינה פלסטינית בכל השטח שבה יותר ליהודים לחיות כאזרחים או כתושבים.
באשר לעתידו של חמאס ברצועת עזה, 40% מהמשיבים אמרו כי על ארגון הטרור להתפרק מנשקו, אם כי פחות ממחציתם סברו שהוא אכן יסכים לעשות זאת.
18% אמרו כי חמאס צריך להתפרק מנשקו ויסכים לכך, בעוד ש-22% סברו שעליו להתפרק אך הוא יסרב. 23% נוספים השיבו באופן חד-משמעי כי אין לפרק את חמאס מנשקו, ואילו שיעור ניכר של 37% השיבו כי אינם יודעים.
האפשרות הפופולרית ביותר לניהול העתידי של רצועת עזה הייתה ממשלה טכנוקרטית – הוועדה הלאומית לניהול עזה – שנבחרה על ידי 32% מהנשאלים. 21% העדיפו את הרשות הפלסטינית, 21% נוספים תמכו בממשלת אחדות של פת"ח וחמאס, ורק 5% בחרו בחמאס.
בשאלה שבה התבקשו המשיבים לציין את מי היו מעדיפים לראות כיורשו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כמעט מחצית מהם – 44% – השיבו כי אינם יודעים או סירבו לענות.
בקרב המשיבים שהביעו העדפה ברורה, מרואן ברגותי, המרצה מספר מאסרי עולם בכלא ישראלי על חלקו בתכנון פיגועי טרור קטלניים, הוביל בפער ניכר עם 34% תמיכה. חוסיין א-שייח', סגנו של עבאס, זכה ל-8% תמיכה, בעוד שמוחמד דחלאן קיבל 5% בלבד.
המשיבים ציינו כי אבטלה ודאגות פרנסה (97%), אלימות מתנחלים (96%) ופעילות צה"ל בגדה המערבית (91%) הן בין הבעיות המשמעותיות ביותר שניצבות בפניהם. בנוסף, 60% דיווחו על תחושת ביטחון אישית נמוכה או נמוכה מאוד.
רוב של 53% השיבו כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אינו מחויב כלל לאינטרסים פלסטיניים.
כאשר נשאלו על זהותם העיקרית, 49% מהנשאלים הזדהו בראש ובראשונה כפלסטינים, ואחריהם 37% שציינו את זהותם הדתית ו-13% שהזדהו בעיקר כערבים.
הסקר נערך טלפונית בין 27 ביוני ל-2 ביולי 2026 בקרב מדגם של 400 משיבים פלסטינים בגדה המערבית.
מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, הצהיר היום (שלישי) כי צה"ל קבע קו הגנה חדש בתוך רצועת עזה ופועל להרחקת האיום מהיישובים. הדברים נאמרו בטקס לציון השנה העברית החדשה שנערך במועצה האזורית אשכול, בהשתתפות ראשי רשויות מהנגב המערבי ומפקדים בכירים, כך נמסר בהודעת הצבא.
בדבריו התייחס עשור לסרט נז"א (נזק אגבי) שעורר סערה בעקבות טענות על פגיעה באזרחים במהלך תקיפת מטרות צבאיות ברצועה. הוא אמר כי "מול טענות שקר, נציג עובדות, לשאלות, נשיב ביושר, וכשמתגלה כשל – נלמד ונתקן".
האלוף התייחס בדבריו לטבח השבעה באוקטובר, והודה כי האמון והביטחון האישי של האזרחים נפגעו באופן קשה באותו יום, אך לדבריו הצבא "התעשת ויצא למלחמה". הוא הדגיש כי חמאס פועל מתוך אוכלוסייה תומכת וכי ארגון הטרור אינו גוף זר ברצועה, אלא התארגנות שצמחה מתוך האוכלוסייה המקומית.
עשור פירט את המאמצים המבצעיים הנוכחיים של הכוחות בשטח, וציין כי צה"ל פגע ברשת המנהרות, באמצעי הלחימה ובתשתיות הייצור של חמאס. עוד הסביר כי כיום ההגנה על יישובי העוטף מתבצעת מתוך שטח הרצועה עצמה, במרחב "הקו הצהוב", במטרה למנוע מארגון הטרור לשוב ולבנות את יכולותיו.
בנוסף, מפקד הפיקוד אמר כי צה"ל מקפיד להבחין בין מחבלים לבלתי מעורבים ולעשות הכול כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, בעוד שחמאס משתמש בהם כמגנים אנושיים. בסיום דבריו פנה לראשי הרשויות והבטיח כי תכלית הלחימה היא לאפשר לתושבי הנגב המערבי לחיות בביטחון ולשגשג.
"כמעט שלוש שנים חלפו מאותו בוקר נורא, שבת שמחת תורה, 06:29 בבוקר, היום והשעה שבהם השמיים נפלו. השבר היה נורא, האסון היה עצום, האמון שלכם בנו נשבר, הביטחון האישי של אזרחי ישראל נפגע באופן קשה – אבל קמנו מן השברים, אספנו אותם, התעשתנו, נלחמנו כאיש אחד עם גורל וייעוד אחד, נאלצנו לצאת למלחמה שלא ידענו כמותה".
"מלחמה היא תופעה עתיקת יומין, קשה, כואבת ואכזרית. נדרשות בה תעצומות נפש, וכדי להמשיך ולהתמיד בה לאורך השנים, חרף מחיריה הקשים, נדרשות אמונה וצדקת הדרך. ואנחנו צודקים! אנחנו צודקים, אנחנו נושאים לפיד של אור וטוב ונלחמים מלחמה גדולה, נגד החושך והרוע".
"חמאס נערך בליבה של אוכלוסייה, תומכת, אוהדת ומזדהה. חמאס אינו 'חוצן' בעזה, הוא צמח מתוכה, גדל והתחנך בה, בתוך תרבות איסלאמית רדיקלית ורצחנית, וכן, יש שם גם כאלה המתנגדים לדרכו, אך הם אינם מצליחים להשפיע על המציאות".
"במובנים רבים, ניתן לומר שאנחנו מרימים את נס זכותה של מדינה נאורה, דמוקרטית, ערכית ומוסרית, להגן על עצמה, להילחם ללא מורא, כדי להביס ארגון טרור השואף להשמידה ושאין באמתחתו אלא רצח ברברי, שפל, לא אנושי וחסר מוסר. ובתוך כל המלחמה הזו, אנחנו מתעקשים לשמור על מחננו טהור, להבחין בין אויב לבין מי שאינו מעורב, לפגוע באויב, לסכל אותו ובמקביל לעשות כל שבכוליתינו כדי לצמצמם את הפגיעה במי שלא מעורב. חמאס לעומת זאת, עושה באזרחים שימוש ציני כמגנים אנושיים וכמסתור עבורו, מרוויח אם יפגעו, ומרוויח אם נמנע מפגיעה בהם ובאנשיו".
"מול טענות שקר, נציג עובדות, לשאלות קשות, נשיב ביושר. וכשמתגלה בקרבנו כשל – נבדוק, נלמד ונתקן".
"האמונה בצדקת דרכינו מחייבת אותנו גם לכך. זו אינה הכרזה על שלמותנו, אלא התחייבות המחייבת אותנו בכל פקודה ובכל החלטה, וגם באומץ לבדוק את עצמינו ולתקן את שצריך. כוחנו עז ורוחנו איתנה ולכן מוציאי דיבתנו רעה מבקשים לפגוע בשמנו בעולם, להכניס ספק בליבנו ולערער את לכידותנו. 'להקהות את מוחנו ושנשכח שעמנו הצדק', כפי שהזהיר אלתרמן בשירו 'אז אמר השטן'".
"הם לא יצליחו! כיום אנחנו מגנים על היישובים מתוך הרצועה, קבענו קו הגנה חדש ואנחנו פועלים במרחב הקו הצהוב כדי להרחיק את האיום, לסכל מחבלים ותשתיות טרור ולמנוע מחמאס לשוב ולבנות את יכולותיו, פגענו ברשת המנהרות, באמל"ח ובתשתיות הייצור ואנחנו ממשיכים לרדוף ולהסיר כל איום הנשקף לאזרחי ישראל".
"מפקדי החטיבות והאוגדות, המשיכו להוביל באומץ, במסירות אין קץ, במחויבות לערכי צה"ל והמוסר היהודי, ולדבוק במסירות נפש עד להשגת הניצחון. יש לכם את גיבוי המפקדים, אהבת ואמון העם".
"ראשי הרשויות ותושבי הנגב, תפקידנו הוא לאפשר לכם לחיות כאן בביטחון – לגדל ילדים, לעבוד, לבנות ולשגשג. זאת התכלית לשמה אנו נלחמים. אנחנו כאן וכדי להבטיח בענווה ובמחויבות מלאה שלעולם – ולעולם לא עוד! שנה טובה ומבורכת".
דוברים נוספים במסיבת העיתונאים להצגת מסמכי "תיק 7/10" האשימו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת ממשלתו בהתחמקות מאחריות למתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר 2023. לדבריהם, הטבח הוא תוצאה של מדיניות ארוכת שנים שנועדה לחזק את חמאס, ולא מחדל נקודתי שאירע רק בשעות שלפני המתקפה.
"שלוש שנים לאחר מכן, איש לא נתן את הדין על אחריותו למחדל הצבאי, הביטחוני והמדיני המחריד ביותר בתולדותינו", אמרה נועם פרי, שאביה חיים פרי נחטף בחיים מקיבוץ ניר עוז ונרצח מאוחר יותר בשבי חמאס. "אפילו ועדת חקירה לא הוקמה".
"כשהמציאות מחרידה כל כך והמחדל עמוק כל כך, הלב רוצה לפעמים להאמין שהייתה קונספירציה", המשיכה. "אך ככל שהראיות מצטברות ו-'תיק 7/10' מתבהר – היכנסו ותראו בעצמכם – התמונה, למרבה הצער, חד-משמעית".
"נתניהו והממשלות שלו באמת העדיפו את שלטון חמאס. זו הייתה המדיניות שלהם במשך יותר מעשור", האשימה.
גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת נחטפה מקיבוץ בארי ונרצחה בשבי, דחה את התמקדותו לאחרונה של נתניהו בכך שגורמי הביטחון לא העירו אותו לפני המתקפה.
"נתניהו אומר שלא העירו אותו בשבעה באוקטובר, אבל כאן, ב-'תיק 7/10', יש 1,000 שעונים מעוררים", אמר דיקמן. "מכונת הרעל מנסה לצמצם מחדל שנמשך עשור וחצי לאירוע בודד של שלוש שעות".
"לא נאפשר לכם לקבור את מחדל השבעה באוקטובר כפי שמחקתם את 46 החטופים שנרצחו בשבי", הוסיף. "לא נאפשר לכם לשקר ולטעון שהחזרתם את כולם הביתה".
לישי מירן-לביא, שבעלה עמרי מירן שרד 738 ימים בשבי, אמרה כי המאגר אוסף "אלפי חלקי פאזל" לכדי תיאור אחד של הדרך שבה הגיעה ישראל לשבעה באוקטובר. "זה מסביר למה אסור לנו לעצום עיניים עכשיו, כדי שלא נמצא את עצמנו בחזרה באותו יום", היא אומרת.
מישל אילוז, שבנו גיא נחטף לעזה ונרצח בשבי, מציין כי ב-2018 הממשלה ביקשה מקטאר להעביר כספים לחמאס – ארגון שהצהיר בגלוי על כוונתו לרצוח ישראלים.
"לקחתם בחשבון שזה ייגמר בכמעט 2,000 קברים? שאזרחי המדינה יישחטו כאן?", הוא שאל. "אנחנו דורשים תשובות, לא ספינים. לא נשקוט עד שנקבל את כל התשובות".
נעמי אור אופק, בת 16 וקרובת משפחתם של קורבנות הטבח דרור ויונת אור, ושל ילדיהם ששרדו את השבי ליאם, נועם ועלמה אור, טענה כי השבעה באוקטובר היה תוצאה בלתי נמנעת של מדיניות שנמשכה לאורך כל חייה, ואפשרה לאיום מצד חמאס לגדול באין מפריע במשך דור שלם.
"לא מגיע להם ליהנות מהספק", אמרה. "האחראים למחדל ברורים, והם מתחמקים מאחריות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו