מאת אביב לביא
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
| יולי | אוגוסט 2026
|
|||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
| 1 | ||||||
| 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 |
| 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 |
| 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 |
| 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 |
| 30 | 31 | |||||
1
בשעת אחר הצוהריים של סוף יולי, רוח מערבית עזה וחמה נושבת בכינרת. מי האגם רוגשים, אבל אזור המעגן של קיבוץ עין גב רגוע. יותר מדי רגוע. רצף של צרות כלכליות, מגפה אחת והרבה מלחמות, הנחית נוקאאוט על ענף הדיג שפעם היה סמל המקום, עם צי קטן של ספינות ומפעל שעיבד את הדגים. העובדה שכמעט אין תיירות בישראל ואפילו הצליינים שנהרו לכינרת כבר לא באים, תרמה את שלה למצב.
והנה, מבין הקוצים פורחת שושנה. שלוש שנים אחרי שנסגרה, מסעדת "מפגש הדייגים" המיתולוגית פתחה את שעריה ונמצאת בימים אלה בהרצה. בשעות הלוהטות קשה לשבת בחוץ, על קו המים, אבל מכל מקום במסעדה, שמעוצבת בחן רב, רואים את האגם. בניכוי המלחמה, יוון זה כאן.
. שלוש שנים אחרי שנסגרה, מסעדת "מפגש הדייגים" המיתולוגית פתחה את שעריה ונמצאת בימים אלה בהרצה. מכל מקום במסעדה, שמעוצבת בחן רב, רואים את הכינרת. בניכוי המלחמה, יוון זה כאן
מי שחתום על המהלך האופטימי הזה, בשיתוף עם פרנסי הקיבוץ, הוא אריק מלמד. מלמד התפרסם בשנה וחצי האחרונות כמי שהחזיר את הדיג לכינרת ואת דגי הכינרת לצלחת של הישראלים. מדובר בטיפוס שלא מפסיק לחלום, לפרוץ דרכים חדשות ולהגשים. פעם קראו לזה ציונות.
אחרי שהשתחרר משירות קבע כסמג"ד במגלן, מלמד התחיל לחפש את דרכו בתחום החקלאות. לימים הקים במושב כפר הנגיד שבשפלה משק ירקות ולול אורגניים והפך לשם דבר בעולמות המזון הטרי, הבריא והאורגני. לחלום הבא שלו היו זימים וקשקשים. הוא היה נחוש להציע לישראלים דגים שלא מגיעים מסין כשהם מפוצצים בפוספטים ובמים ויש בהם יותר קרח מדג.
כדי להגשים את החלום, מלמד פנה לאנשי עין גב עם תוכנית להחייאת ענף הדיג הגווע בחופה המזרחי של הכינרת. בשנה האחרונה, הספינה הוותיקה בת ה-40 הוציאה מהכינרת 80 טון דגים – אמנון (מושט), בורי, כסיף וסרדינים. הם נמכרים בכל הארץ, למשל ברשת חנויות הטבע "ניצת הדובדבן", במצב קפוא או, במקרה של הסרדינים, משומרים בשמן זית, ועכשיו גם טריים-טריים, ישר מהמים, במסעדה שנפתחה מחדש.
החלומות הבאים בתור: חידוש הספינה והקמת מפעל מתקדם בקיבוץ לטיפול בדגים, למיונם ולאריזתם, פרויקט שבנייתו נמצאת כבר בעיצומה. "עכשיו קיבלתי לראשונה הזמנה של סרדינים מספרד", הוא מספר.
למה הספרדים צריכים סרדינים מישראל?
"אלה לא סתם סרדינים מישראל. אלה סרדינים של ישו מהכינרת".
כדי להגשים את החלום, מלמד פנה לאנשי עין גב עם תוכנית להחייאת ענף הדיג הגווע במזרח הכינרת. בשנה האחרונה, הספינה הוותיקה בת ה-40 הוציאה מהכינרת 80 טון דגים – אמנון (מושט), בורי, כסיף וסרדינים
אבל הבשורה האמיתית של השבוע, אפילו יותר ממצעד המנות המרשים שיוצא מהמטבח, וכולל, חוץ מדגים טריים, גם מנות נהדרות על בסיס ירקות ואפילו פאבה (יוון או לא), היא ההודעה שמלמד קיבל מחברת "סקאל" שמפקחת על תוצרת אורגנית: אחרי תהליך ממושך ומפרך, הדגים שלו, דגי הכינרת, אושרו כעומדים בתנאי התקן האורגני. לראשונה אחרי כמעט עשרים שנה יש שוב דגים אורגניים כחול-לבן.
הצירוף 'דגים אורגניים' נעלם מהמדף הישראלי כשהמדגה בקיבוץ גבע חדל לגדל אותם. אי שם בעשור הראשון של המאה ביקרתי במדגה ההוא. הדגים גודלו בלי תרופות ומזון תעשייתי נחות ובצפיפות נמוכה בהרבה מהמקובל. הם גם היו טעימים להפליא.
היה שם רצון טוב והקפדה על הכללים, אבל לא הייתה כדאיות כלכלית ובשלב מסוים המיזם חדל מלהתקיים. עכשיו הוא חוזר במהדורה שונה לגמרי, מהדורת הכינרת.
הצירוף 'דגים אורגניים' נעלם מהמדפים בארץ כשהמדגה בקיבוץ גבע חדל לגדל אותם. היה שם רצון טוב והקפדה על הכללים, אבל לא הייתה כדאיות כלכלית. עכשיו המיזם חוזר במהדורה שונה לגמרי, מהדורת הכינרת
מה בעצם אורגני בדגים מהכינרת?
"מכיוון שמדובר בדגים שגדלים בר בטבע, הם כמובן לא מקבלים אנטיביוטיקה וקמח בשר כמו שמקבלים דגי הבריכות בהרבה מקומות. כשמשווים את דגי הכינרת לדגים בים התיכון, ההבדל הוא שהמים בכינרת נקיים בצורה מדהימה ומנוטרים בלי הפסקה מכיוון שאנחנו גם שותים אותם.
"בכינרת אין שום תעשייה ואין הזרמה של חומרים רעילים, בניגוד לים שבו אנחנו יודעים שכל הזמן מגלים בדגים כספית. מרכיב נוסף הוא שיטת הדיג שלנו, שמשחררת מהרשת ולא ממיתה דגים שאנחנו לא מתכוונים לעשות בהם שימוש. אנחנו גם ממיתים את הדגים בקרח, שזו שיטת ההמתה שגורמת הכי פחות סבל".
בטמפרטורה של 40 מעלות בקיץ בכינרת, המחשבה על סיום החיים בקרח נראית דווקא די מפתה. כטבעוני, עצם הרעיון של המתת בעלי חיים לצורך מאכל נראה לי בעייתי ומיותר, אבל לא מן הנמנע שהדיג של הדגים הגדולים בכינרת עושה שירות טוב למערכת האקולוגית משום שהוא מאפשר לדגים ולבעלי החיים הקטנים להתקיים. היו תקופות שמשרד החקלאות אפילו שילם לדייגים כדי שידללו את אוכלוסיית האמנון בכינרת מטעמים של איזון המערכת.
בכל מקרה, ומכיוון שבני האדם לא יפסיקו לאכול דגים בקרוב, מכל בחינה – הומנית, סביבתית ובריאותית – עדיף שאלה יהיו דגים מהכינרת מאשר כאלה שמגודלים בכלובים תעשייתיים צפופים ומזהמים בישראל או בסין.
מכיוון שבני האדם לא יפסיקו לאכול דגים בקרוב, מכל בחינה – הומנית, סביבתית ובריאותית – עדיף שאלה יהיו דגים מהכינרת מאשר כאלה שמגודלים בכלובים תעשייתיים צפופים ומזהמים בישראל או בסין
שנות היזמות בתחום החקלאות והמזון זימנו למלמד היכרות אינטימית עם הביורוקרטיה הישראלית. "בלי ביורוקרטיה זה לא כיף", הוא אומר בהשלמה, "בזמן שכולם מסביב נלחמים, אנחנו נלחמים בביורוקרטיה". הווטרינר הראשון ממשרד החקלאות שבפניו הביע את רצונו לקבל תקן אורגני לדגי הכינרת אמר לו שזה ייקח חמש שנים. בסוף זה לקח שמונה חודשים.
"הבעיה היא שבחוק הישראלי אין בכלל תקן לדגים. לשמחתנו משרד החקלאות אישר לנו לעבוד לפי התקן האירופי, הרי מה שטוב לאירופה טוב לישראל. אז חברת הפיקוח העתיקה את התקן האירופי ויישמה אותו עלינו, וזהו – השבוע קיבלנו את האישור הסופי".
עם כל הכבוד לאיכות המים בכינרת, בתקופה האחרונה היו כמה אירועים של תמותת דגים.
"זה לא קשור למים אלא לטפיל, שבדרך כלל מת בגל החום הראשון, אבל השנה היה אביב קריר אז הוא תקף את הדגים שהתקרבו לחוף. אנחנו דגים בעומק, קרוב לנקודה הכי עמוקה בכינרת, שבה העומק הוא 42 מטר, כי אסור לנו להתקרב לחופים".
"השנה היה אביב קריר, אז טפיל שבדרך כלל מת בגל החום הראשון תקף את הדגים שהתקרבו לחוף. אנחנו דגים בעומק, קרוב לנקודה הכי עמוקה בכינרת, בעומק 42 מטר"
הכינרת מפורסמת באמנונים שלה, אבל מתברר ש-70% מדיירי האגם הם סרדינים. מלמד משווק אותם קפואים או בצנצנת מלאה בשמן זית אורגני. בשנים שבהן יש שפע שמן בארץ הוא משתמש בשמן הנפלא של "ריש לקיש" מציפורי; כשיש כאן פחות הוא מצטייד בשמן זית אורגני מאיטליה.
יש מספיק שוק לדגים מהכינרת?
"בדרך כלל כשעסק מתחיל לרוץ צריך שלוש שנים כדי לדעת אם אפשר באמת להרוויח ממנו; עכשיו אחרי שנה וחצי אני כבר יכול להגיד שבהחלט יש כאן עסק שעובד".
2
קלישאה, אמר פעם מישהו חכם, היא אמת שנשחקה יותר מדי. זה בהחלט המצב עם האמירה השחוקה "בישראל אין שום דבר קבוע יותר מהזמני", וסיפורו של כביש הגישה המזרחי למבשרת ציון ממחיש את זה היטב.
עסקנו כאן בעבר כמה פעמים בעניינו של הכביש. חברת נתיבי ישראל והמועצה המקומית דחפו לסלול אותו, גופי שמירת הטבע והגנת הסביבה התנגדו בטענה שהוא עובר בלב שטחי טבע עשירים בבעלי חיים ושאין בו צורך תחבורתי אמיתי.
כביש הגישה המזרחי למבשרת ציון, שעובר בלב שטחי טבע עשירים בבעלי חיים ומסכן אותם בדריסה, נפתח באופן "זמני" ב-2017, אבל עד היום הוא טרם נסגר בתואנות שונות ומשונות. עכשיו מבקשים להשאירו פתוח לעוד 3 שנים
ב-2017 סוכם שהוא ייפתח באופן זמני כדי לסייע בהזרמת התנועה באזור עד פתיחת הכביש החדש לירושלים – כביש 16. כשזה ייפתח, הובטח לירוקים, כביש הגישה החדש ייסגר, איום הדריסה יוסר מעל ראשם של בעלי החיים והשלווה תחזור לשרות במרחב נחל ארזה. אלא שכביש 16 הושק ב-2022, והכביש ה"זמני" לא נסגר בתואנות שונות ומשונות. באחד מצמתי המחלוקת זה קרה תוך העלמת חוות דעת של יועצי בטיחות שקבעו שלא רק שהוא לא חיוני, הוא אפילו מסוכן.
המאבק נגד הכביש מתנהל כבר ארבע שנים, והנה מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ פנה למועצה הארצית לתכנון ובנייה וביקש להאריך את משך פתיחת הכביש לפחות בשלוש שנים נוספות – שבמהלכן, כך הוא מבטיח, ייבחנו חלופות ונתיבי ישראל תציג בפני מוסדות התכנון את תוכניותיה להסדרת נתיבי התחבורה באזור.
אם הבקשה תתקבל, זה יהפוך כנראה לכביש הזמני הכי קבוע בעולם – לפחות 12 שנות פעילות. רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע נעמדו על הרגליים האחוריות, והגישו מסמכי התנגדות מפורטים לבקשה.
"לאורך כל התהליך אנו רואים התנהלות מאוד בעייתית הן מהבחינה המנהלית והן מהבחינה המקצועית", כותב זאב הכהן, מנהל מרחב ירושלים ברט"ג, "החשש שהזמני יהפוך לקבוע הוא כבר לא רק חשש אלא מציאות… מדובר בכביש מיותר שעובר באזור בעל חשיבות אקולוגית גבוהה ופוגע בו".
אם הבקשה תתקבל, כביש הגישה המזרחי למבשרת יהפוך כנראה לכביש הזמני הכי קבוע בעולם – לפחות 12 שנות פעילות. "מדובר בכביש מיותר שעובר באזור בעל חשיבות אקולוגית גבוהה ופוגע בו", אמרו ברט"ג
"נחל ארזה הוא אחד האזורים העשירים בצומח ובחיות בר גדולות כמו הצבי הישראלי והצבוע המפוספס", מוסיף מתן נחום, רכז שמירת טבע במחוז ירושלים של החברה להגנת הטבע. "מאז סלילתו ב-2017 הפך הכביש למוקד דריסה של חיות בר רבות, ובהן הצבי הישראלי".
הכדור נמצא עכשיו במגרשה של הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל), שתצטרך להכריע כמה זמן יכול לפעול כביש זמני בישראל, ומה היקף הפגיעה בטבע שיחולל עד שתגיע העת לסגור אותו.
3
"שונית אילת" הוא פרויקט שהמילה "מיוחד" קטנה עליו. מדובר במצלמות שהוצבו מתחת למים בלב שונית האלמוגים באילת על ידי החברה להגנת הטבע והמכון הבינאוניברסיטאי, ומעבירות משם שידור חי מסביב לשעון הישר למחשב או לטלפון שלנו.
אזהרת מסע: זה ממכר. כמו מדיטציה, אבל עם הרבה יותר צבעים וטיפוסים מיוחדים עם סנפירים שמשייטים מול המצלמה.
מצלמות שהוצבו מתחת למים בלב שונית האלמוגים באילת על ידי החברה להגנת הטבע והמכון הבינאוניברסיטאי מעבירות משם שידור חי מסביב לשעון. זהירות, זה ממכר. כמו מדיטציה, אבל עם הרבה סנפירים צבעוניים
מדי פעם הנוכחות של המצלמה מסקרנת את אחד הדגים, כמו בשבת האחרונה, שבה וריולה סיסית (סוג של דג טורף שחי בים סוף) התקרבה אל המצלמה, אבל במקום לדחוף את הפרצוף כפי שקורה לעיתים, הצמידה אליה את מכסה הזימים שלה לכמה שניות טובות בטרם חזרה לענייניה. זה הספיק כדי שהצופים יוכלו להתרשם מקרוב מהצבעוניות המרתקת של הווריולה.
4
לטובת מי שהחמיץ – סיכום מבריק של זאב אנגלמאיר לסאגת התנינים, ולמעשה סיכום של קדנציה שלמה שנעה בין פארסה לטרגדיה: "בקרוב חיות בר מטופחות ישמרו על הכלא, ובהפסקות ימשיכו בשגרת הטיפוח שלהן".
בעוד מספר חודשים מדינת ישראל תצא שוב למערכת בחירות. שוב נשמע הבטחות על ביטחון, כלכלה, חינוך, בריאות ודיור.
אך יש ציבור אחד, קטן במספרו אך עצום בחשיבותו, שנשאר פעם אחר פעם מחוץ לשיח הציבורי ולמצעי המפלגות – עשרות אלפי הילדים ובני הנוער החיים במסגרות החוץ-ביתיות, והאנשים שנמצאים לצידם בכל יום ובכל לילה: מדריכי הפנימיות.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.

"היינו שלושה במכונית המעלה עשן". זה המשפט הפותח את הספר שלי "בשם שמיים", ספר שיצא ב-1998 ואזל בינתיים מהשוק. המשפט בנוי על המשקל והנעימה של משפט פותח אחר של ספר עברי, ספר שככל שאינו נחשב מבחינה סיפרותית, קראתי אותו בצעירותי שוב ושוב בשקיקה והוא עיצב חלק משמעותי מעולמי. על כן, כמחווה של הכרת תודה ואהבה, לקחתי את הנעימה והמשקל של משפט הפתיחה שלו ופתחתי בו את ספרי.
המשפט שאליו ריפררתי הוא המשפט הבא: "היינו שלושה שהלכו להביא את הבשר". זהו המשפט הפותח את הספר "חבורה שכזאת" מאת פוצ'ו, ספר שיש לו חלק גדול בבחירתי להיות חבר קיבוץ.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

| ישר בראשות איזנקוט | הליכוד | ביחד בראשות בנט | ישראל ביתנו | הדמוקרטים | ש″ס | יהדות התורה | עוצמה יהודית | חד″ש תע″ל בל″ד | הציונות הדתית | רע″ם | מפלגה עם ארדן ואדלשטיין | בית ציוני עם הנדל וטרופר | כחול-לבן עם גנץ ושמחי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 23 | 20 | 14 | 10 | 8 | 8 | 8 | 7 | 6 | 6 | 5 | 5 | 0 | 0 |
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו