יהודה פוליקר, שלמה ארצי ומאיר בנאי ממשיכים להיות המושמעים ביותר ברדיו הארצי והאיזורי, גם ביום השואה הנוכחי.
פוליקר במקום הראשון עם 57 השמעות של "אפר ואבק", מספר דומה של השמעות ל"כשתגדל", לאחר מכן שלמה ארצי עם "בגרמניה לפני המלחמה", ועם מספר דומה של השמעות: מאיר בנאי עם "שער הרחמים". אלו היו גם השירים המושמעים ביותר ביום השואה אשתקד, כך עולה מנתוני חברת Media Forest.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
"אפר ואבק" הוא שיר הנושא מהאלבום שיצא ב-1988, והוא נכתב על ידי יעקב גלעד על אמו ניצולת השואה. יהודה פוליקר ידליק השנה משואה בערב יום העצמאות, והיו קולות שתהו אם כדאי לתת לשותפו המוזיקלי גלעד, להדליק משואה אף הוא.
לפי הדיווחים, ערב הסעודית נערכת לגל תקיפות נרחב נגד המורדים החות'ים בתימן, על רקע ההסלמה באלימות בין הצדדים.
לפי דיווח בעיתון ה"גרדיאן" הבריטי, המצטט מקורות בתימן, הכוחות הסעודיים מתכוננים למבצע אפשרי שישלב כוחות יבשה וים.
העיתון מציין דיווחים נוספים שלפיהם כוחות סעודיים נסוגו ממזרח תימן, צעד שעשוי להוות הכנה למתקפה נרחבת.
החות'ים הודיעו ב-20 ביולי כי יטילו מצור ימי על ערב הסעודית בים האדום, ומאז קיבלו אחריות לשורת תקיפות נגד ספינות הקשורות אליה. ערב הסעודית הגיבה בתקיפות אוויריות על מה שהגדירה כמתקנים צבאיים של החות'ים בעיר חודיידה בתימן, שלטענתה שימשו לאיום על השיט המסחרי.
סקר מעריב העלה כי אילו הבחירות היו נערכות היום, מפלגתו של גדי איזנקוט הייתה המפלגה הגדולה ביותר עם 23 מנדטים, ואילו מפלגת הליכוד הייתה מתחזקת בשני מנדטים לעומת הסקר הקודם ועולה ל-22 מנדטים.
במקום השלישי מפלגת ביחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד, שנחלשת בשתי מנדטים ל-15 מנדטים. אחריה ישראל ביתנו עם 10 מנדטים ומפלגת הדמוקרטים, שנחלשת גם היא בשני מנדטים ומקבלת תשעה מנדטים בלבד.
יהדות התורה עם שמונה מנדטים, עוצמה יהודית וש"ס עם שבעה מנדטים לכל אחת, חד"ש-תע"ל, רע"ם והציונות הדתית עם חמישה מנדטים לכל אחת, והבית הציוני עם ארבעה מנדטים.
בל"ד (1.8%) וכחול לבן (1.2%) אינן עוברות את אחוז החסימה.
עוד עלה בסקר כי איזנקוט מוביל על נתניהו בפער של 10% בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה – 48% לעומת 38%, בהתאמה – הפער הגדול ביותר מאז החלה ההשוואה בין השניים.
נפתלי בנט מוביל על פני בנימין נתניהו בהתאמה לראשות הממשלה בפער של 5% – 44% מול 39%, בהתאמה – 1% יותר מאשר בסקר הקודם.
ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי ארצות הברית בוחנת מחדש את היקף נוכחותה הצבאית בכוויית, על רקע המלחמה מול איראן והתקיפות החוזרות ונשנות נגד האמירות.
בעשורים שחלפו מאז שחרור כוויית במלחמת המפרץ הראשונה, היא הייתה אחד המרכזים הלוגיסטיים הגדולים ביותר של צבא ארה"ב בעולם, ואירחה אלפי חיילים, טנקי אברמס וארטילריה כבדה.
הנוכחות הצבאית האמריקאית העניקה לכוויית תחושת ביטחון, מתוך אמונה ששכן גדול וחזק ממנה לא יוכל לאיים עליה שוב לעולם, אך המלחמה עם איראן ערערה את ההסדר הזה.
גורמים אמריקאים המעורים בפרטים מסרו כי ארה"ב בוחנת כעת מחדש את היקף נוכחותה באמירות, אף שגורמים רשמיים בכוויית הצהירו כי הם עדיין זקוקים למחויבות איתנה של תמיכה אמריקאית.
טהרן כתשה את כוויית במאות טילים וכטב"מים, שכוונו לתחנות הכוח ולמתקני ההתפלה שלה, לנמל התעופה הבינלאומי ולנמל במפרץ הפרסי, וכן קטעה את ייצוא הנפט שלה דרך מצר הורמוז.
ארה"ב מסרה כי מערכות ההגנה האווירית מתוצרת אמריקאית יירטו את רוב המטחים האיראניים והצילו את חייהם של אינספור בני אדם. עם זאת, המתקנים האמריקאיים משכו תקיפות איראניות חוזרות ונשנות, ובהן אחת בחודש מרץ שבה נהרגו שישה אנשי צבא אמריקאים, באחת ההתקפות הקטלניות ביותר במלחמה.
כוויית צלחה עד כה את התקיפות על תשתיות החשמל והמים שלה, תוך הסתמכות על יכולות גיבוי ותיקוני חירום. אך העימות המחיש את הסכנה הטמונה במערכה ממושכת נגד התשתית האזרחית של כוויית – ואת הפגיעות של קשרי הביטחון ארוכי השנים בין וושינגטון לכוויית.
לאחרונה חתמה כוויית על ברית הגנה חדשה עם פקיסטן, שממלאת תפקיד תיווך בניסיון לעצור את העימות בין ארצות הברית לאיראן. אין סימן לכך ששליטי כוויית מתכננים שינוי מהותי שיסיים את התלות הכבדה בארצות הברית כשותפה הביטחונית המרכזית שלהם. עם זאת, הם עשויים לדרוש מוושינגטון ומספקים נוספים כלי נשק חדשים ומערכות הגנה אווירית משודרגות כדי להתמודד עם האיום האיראני.
דובר שגרירות כוויית בארצות הברית מסר בהצהרה כי "התקיפות האחרונות הדגישו את הסביבה הביטחונית המורכבת באזורנו ואת טבעם המתפתח של האיומים המודרניים, ובהם טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ויכולות א-סימטריות". הוא הוסיף כי כוויית "נותרת מחויבת לעבודה צמודה עם ארצות הברית".
גורם אמריקאי רשמי אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי לארצות הברית יש מערכת יחסים חזקה עם כוויית, שהייתה שותפה נהדרת בקידום היציבות האזורית.
עשן שחור עולה מעל העיירה מנגאף, מדרום לכווית סיטי. צילום מסך מתוך סרטון גולשים שהופץ ברשתות החברתיות. 18 ביולי 2026 (צילום: AFP)
לדברי פרשנים, מה שעשוי לעורר שינויים במערכת היחסים הוא ההבנה בארצות הברית שנוכחות צבאית גדולה וקבועה בכוויית אינה עוד קריטית או חכמה מבחינה צבאית. גורמים רשמיים, בהווה ובעבר, ציינו כי הפנטגון שקל לצמצם את כוחותיו עוד לפני תחילת המלחמה מול איראן. גורמים אמריקאים הוסיפו כי בתגובה לתקיפות האיראניות על בסיסים אמריקאיים, הפנטגון הפחית את נוכחותו בכוויית כדי למזער סיכונים.
כוחות אמריקאיים פעלו בעבר מנמל התעופה הכווייתי, אם כי לא ניתן היה לקבוע אם הם עדיין עושים זאת. כוויית פתחה בתקיפות אוויריות משלה על איראן, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" מפי גורמים המעורים בפרטים. שגריר כוויית בארצות הברית הכחיש את הדיווח.
בשנים האחרונות הוצבו לא פחות מ־13,500 חיילים אמריקאים במחנה עריפג'אן, בבסיס חיל האוויר עלי א-סאלם ובמתקנים נוספים בכוויית – המדינה הרביעית בעולם בגודל פריסת הכוחות האמריקאיים בה מעבר לים, אחרי גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית.
כוויית הפכה למקום המרכזי באזור שבו צבא ארצות הברית אחסן טנקים וכלי רכב משוריינים, ריכז כוחות, תיקן ציוד, אגר תחמושת ודלק, והכין כוחות לפריסה ברחבי המזרח התיכון.
בניגוד לערב הסעודית ולמדינות אחרות באזור, לכוויית לא היו הסתייגויות מהימצאות מספר רב של חיילים אמריקאים באופן קבוע בשטחה – והיא אף ראתה בנוכחותם את הערובה הטובה ביותר נגד פלישה קרקעית נוספת מצד עיראק או איראן.
עם התגברות האיום מצד הטילים והכטב"מים האיראניים, הפנטגון פרס בכוויית סוללות נגד טילים מסוג פטריוט כדי להגן על הבסיסים האמריקאיים, ומכר את המערכת גם לכווייתים.
עם זאת, במובנים רבים, הדאגה הביטחונית העיקרית של כוויית נותרה פלישה קרקעית, ציין השגריר לשעבר סילימן. כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בגל תקיפות אוויריות נגד איראן בסוף פברואר, כוויית מצאה את עצמה לפתע בחזית של מלחמה מסוג שונה לחלוטין.
בדומה למדינות מפרץ אחרות, גורמים כווייתיים הוטרדו מכך שהנשיא טראמפ פתח במלחמה שהציבה אותם על הכוונת ללא התייעצות רבה, תחושה שהתעצמה ככל שהעימות נמשך ויצוא הנפט של המדינה נותר חסום.
כוויית "נקלעה למצב קשה כרגע", אמרה בכירת הפנטגון לשעבר אליזבת דנט. "הם רוצים שהמלחמה תסתיים, אך הם גם רוצים לשים סוף לכל איום מצד איראן".
שמעתי לאחרונה שיחה בפודקאסט בין שני אמריקאים שהצטרפו אל הכנסייה בשלב מאוחר בחייהם. שניהם תיארו את הדתיות החדשה שלהם כתגובה לרוע האנושי.
העולם, אמרו, מלא אכזריות, אנוכיות, שקר ואלימות. הכנסייה מציעה להם מרחב אחר ברוחו, שבו הם מתבקשים לחשוב בצורה חיובית ומצופים לעשות טוב. היא משוחחת איתם בשפה של חסד ומעניקה להם משמעת מוסרית. הם מצאו בה קהילה שאליה הם חשים שייכות של ערכים ומעשים, וביחד הם מטפחים אחריות וסולידריות כלפי אנשים שאינם הם עצמם.
אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הרבה אנשים לא מבינים את זה, אברום, אז אסביר: היחס שלהם ל'אלוהים' הוא כמו היחס של העבריין השכונתי הקטן למאפיונר השכונתי הגדול. העבריין הקטן יעבור על החוק, יהיה אדם מגעיל שמנצל חולשות אנו... המשך קריאה
הרבה אנשים לא מבינים את זה, אברום, אז אסביר: היחס שלהם ל'אלוהים' הוא כמו היחס של העבריין השכונתי הקטן למאפיונר השכונתי הגדול. העבריין הקטן יעבור על החוק, יהיה אדם מגעיל שמנצל חולשות אנוש ואנשים חלשים, יגנוב, יטריד, ילכלך, אבל יכבד את המאפיונר הגדול ואת סביבתו. יכבד מאוד. לא יחצה איתו גבולות. או עם סביבתו הקרובה.
כך גם 'הדתיים' האלה, הישראלים החדשים. הם 'מכבדים את הדת'. אפילו מתפללים. אבל הכל סממנים חיצוניים. סגידה עקרה מתוכן.
אגב, גם החרדים נטפלים לסמלים ולא למהות. הם מתפללים, רובם אפילו לא מבינים מה הם אומרים. הם ממלמלים, לעיתים אפילו בעל פה, אבל לא שמים לב למילים שהם אומרים. ניסית פעם לדבר עם מישהו מהם על התפילה עצמה? הם לא זוכרים שאמרו את המילים האלה בכלל.
והבעיה, ופה הבעיה, שכבר מאוחר מדי. היית צריך להתעורר עם זה לפני 40 שנה. לא עכשיו. כדי לסובב לאחור את הגלגל יצטרך להיות פה בלגאן גדול. הרבה בלגאן!
בשנים האחרונות מתבצעת פגיעה מהותית בזכותו של הציבור – כלי תקשורת, ארגונים ואזרחים פרטיים – לקבל מידע על פעילות השלטונות ולדעת מה עושה המדינה למענו, בשמו ובכספו. הפגיעה הזאת התבצעה כמעט בלי חקיקה כלל.
מחקר אמפירי חדש של עו"ד רחלי אדרי-חולתא, שבחן כ-4,000 עתירות חופש מידע לאורך 12 שנה, מתעד שלושה מנגנונים שצמצמו את הזכות הזאת: אי-מענה שיטתי לבקשות חופש מידע, כשבתי המשפט מסתפקים בהוצאות סמליות; עמדה פרשנית פנימית של משרד המשפטים שמעולם לא הועמדה להכרעה שיפוטית; והפסקת תיעוד של מידע שהמדינה חויבה לחשוף.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לנוכל נהנתניהו כל זה לא מזיז. איך אתה לא מבין את זה. כל מה שהוא צריך זה ש'גוש השינוי' לא יוכל להקים ממשלה. זה הכל. מצידו להיות ראש ממשלת מעבר לנצח (לא מעבר דירה, חלילה. בלפור. שאנחנו נש... המשך קריאה
לנוכל נהנתניהו כל זה לא מזיז. איך אתה לא מבין את זה. כל מה שהוא צריך זה ש'גוש השינוי' לא יוכל להקים ממשלה. זה הכל. מצידו להיות ראש ממשלת מעבר לנצח (לא מעבר דירה, חלילה. בלפור. שאנחנו נשלם), ששרה לא תצטרך להזמין תור במספרה והמאבטחים במיאמי יהיו על חשבוננו.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו