הזמן של
yuval shani
זה בכל לא עניין של ימין או שמאל, אין לי שום בעיה שיהיו פרשנים ימניים וישמיעו את דעתם אבל ברדוגו הוא המיץ של הזבל, מלכלך על כולם, לא נותן לאף אחד לדבר ופשוט מזלזל בעמיתים שלו ובקהל המאזי... המשך קריאה

זה בכל לא עניין של ימין או שמאל, אין לי שום בעיה שיהיו פרשנים ימניים וישמיעו את דעתם אבל ברדוגו הוא המיץ של הזבל, מלכלך על כולם, לא נותן לאף אחד לדבר ופשוט מזלזל בעמיתים שלו ובקהל המאזינים… מי הוא ומי שמו לקרוא לשר בממשלה "פקיד ההסתדרות" או לקרוא לאנשי האוצר שעושים את תפקידם "גרושניקים".. איך הוא לא מתבייש. אם ברדוגו היקר כל כך מוכשר שיקח את העצה שהוא בעצמו נותן וילך ליבחר לכנסת, אבל אין סיכוי שהוא יעשה כך כי הוא יודע שחוץ מלצעוק ולהתנהל באגרסיביות אין לו שום יכולות אמיתיות.

כל הזמן // שבת, 6 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

בתור שמאלני, אני מייחל לכך שמרצ לא תתמודד בבחירות

הסקרים של הימים האחרונים מנבאים מחזה סוריאליסטי: מפלגת כחול לבן עשויה להגיע לשישה מנדטים בבחירות. קשה לתפוס את הנתון הזה: הרי כחול לבן גם אכלה את הדגים המסריחים, וגם גורשה מן העיר.

המפלגה לא מייצגת שום דבר, אחראית להפרת הבטחת הבחירות הבוטה בהיסטוריה, ונכשלה בכל מהלך פוליטי אפשרי ששאפה אליו. קשה להבין איפה ישנם מאות אלפי אנשים שרוצים שכחול לבן תמשיך במשימתה.

הסקרים של הימים האחרונים מנבאים מחזה סוריאליסטי: מפלגת כחול לבן עשויה להגיע לשישה מנדטים בבחירות. קשה לתפוס את הנתון הזה: הרי כחול לבן גם אכלה את הדגים המסריחים, וגם גורשה מן העיר

מצד שני, מפלגת מרצ, מפלגת השמאל-ציוני האמיתית היחידה בישראל, שקיימת עשרות שנים, שיש לה מתפקדים והיסטוריה ומסורת, לא עוברת את אחוז החסימה.

מרצ היא המפלגה הבולטת בשטח מבחינת מאבקה לטובת סיום הכיבוש, זכויות פרט ליברליות, ושותפות יהודית-ערבית אמיתית. אלו מסרים שגם היום יכולים להיות שווים גם 30-40 מנדטים.

אז איך בכל זאת מרצ כנראה לא תעבור את אחוז החסימה, וכחול לבן אולי כן? דעתי היא שמרצ לא מסוגלת לסחוף אחריה מצביעים, ולעולם לא תוכל כבר לעשות זאת. לא בגלל הערכים שלה, אלא בגלל המבנה המיושן שלה, והיעדר המעוף שלה. 

נתחיל מן המבנה: בינואר, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ ביטל את הפריימריז למפלגה. על שום מה? חוסר כבוד למתפקדים שלהם כמובן. בנוסף, במקום לחבק את הכוח המעניין של הליברלים במרצ, ניצן הורוביץ פשוט איים עליהם בבריונות כך שיחדלו משימוש בלוגו של מרצ, כדי למנוע ממרצ לאבד את הגוון האדום הארכאי שלה.

בתכלס, יש במרצ יותר מדי גורמים שלא אוהבים שמזיזים את הגבינה שלהם, אולם ברגע שאין אמונה בערכים דמוקרטיים של המפלגה, היא דומה יותר למפלגת אווירה כמו כחול לבן, שבה אין פריימריז ואין כלום, ותיעלם תוך כנסת אחד או שתיים לכל היותר. למרצ נותר רק להתקנא במפלגה מעבר לכביש, מפלגת העבודה, שכן עשתה פריימריז, במהלך שהצליח להחזיר את המפלגה מן המתים. 

בעיה נוספת היא היעדר האמונה של מרצ במסרים שלה עצמה. דוגמה? בבקשה: בישיבת הנהלה בנובמבר, מזכ"ל מרצ תומר רזניק אמר כי "לדבר על הנושא היהודי ערבי זה עיוורון מעמדי לאור המשבר הכלכלי בישראל". הרי מה יש למרצ להציע, אם לא את זה בדיוק?

בנוסף, מרצ מנסה משום מה לקרוץ כביכול למצביעי מרכז, עם שריונו של יאיר גולן, שסבור ש"השמאל לא יכול להתנתק מן היהדות", או שישראל לא מבצעת פשעי מלחמה בשטחים (אם הכיבוש בשטחים לא פשע מלחמה, אז מה כן?). השמאל דוכא כל כך הרבה שנים על ידי המסרים של ביבי, שהם התחילו להאמין להם בעצמם, במקום לומר באומץ כמה הכול מעוות כאן. 

היו למרצ כל כך הרבה הזדמנויות להתבלט ציבורית, לעשות מהלכים פומביים שיקרבו את השלום, להקים עליה אמנם שונאים מן המרכז-ימין מחד, אבל להרוויח תומכים נלהבים מהשמאל מצד שני. במקום להביא לשיח את הפינוי הגזעני של משפחות בסילוואן, את המשבר ההומניטרי בעזה, את הגדה שאוטוטו קורסת מקורונה, מרצ לא מביאה לחדשות שום דבר חוץ מהרבה גוועלד.

הבעיה היא שבמרצ נותנים תחושה שזה כל מה שהשמאל יהיה לעולם: נישה לא רלוונטית. מפלגה שכל בחירות תילחם נגד אחוז החסימה, עד שבסוף לא תעבור אותו.

הבעיה היא שבמרצ נותנים תחושה שזה כל מה שהשמאל יהיה לעולם: נישה לא רלוונטית. מפלגה שכל בחירות תילחם נגד אחוז החסימה, עד שבסוף לא תעבור אותו

אלו מסרים מרצ כן בוחרת להבליט? רעיונות מנותקים מהמציאות כמו מס מיליארדרים, מס ירושה (שהוא קצת כמו הקומוניזם עצמו: רעיון שלא משנה כמה פעמים ייכשל, תמיד יהיו אלה שיטענו שצריך לנסות שוב), העלאת מס חברות ל-30% (מה שיפגע בעיקר במעמד הביניים), העלאת מס הכנסה שולי ל-55% (לא מספיק שיש לנו את המס השולי אולי הכי גבוה בעולם, תמיד אפשר יותר גרוע) ועוד הפתעות לא נעימות. 

בואו נדבר בכנות. ברור שגם אם מרצ תעבור בבחירות הקרובות, בבחירות שלאחריהן הכל יהיה אותו דבר: אין בן אדם בעולם הזה שחושב שניצן הורוביץ, פוליטיקאי עם כריזמה של מגבת מטבח, יצליח להביא איזשהו הישג בולט ואמיתי בכנסת ה-24, שיתכן שגם היא תהיה רק חודשים ספורים.

ואם זה המצב, עדיף לשמאל שמרצ לא תתמודד, ותפנה את מקומה למפלגת שמאל אמיתית, שלא פוחדת מה יחשבו עליה במרכז מחד, ושלא מנוהלת על ידי קומוניסטים מאידך. אם השמאלנים הליברלים רוצים לראות מדינה אחרת בעתיד, צריך להבין שמרצ לא תביא אותנו לשם.

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים

למקרה שפיספסת

הנשיא א-סיסי אף קבע שריבוי האוכלוסין הוא איום אסטרטגי על מצרים ● בחזבאללה מתנגדים בחריפות ליוזמה לערב גורמים זרים בניסיון לפתור את המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון ● על רקע הדוח האמריקאי, שקושר בין יורש העצר בן סלמאן לרצח חאשוקג'י, משחררת סעודיה פעילי זכויות אדם מהכלא ● שגריר איחוד האמירויות בישראל נכנס לתפקידו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,184 מילים

להעיף את נתניהו - תנאי הכרחי ולא מספיק. הצביעו מרצ

כמו שאמריקאים יכולים לנתח באובססיביות סטטיסטיקות של קבוצות בייסבול, כמו שבטבריה נהנים לדבר על מפלס הכנרת, או כמו שבועז ביסמוט יכול להאריך עוד ועוד ועוד ועוד בניתוח סגולותיו של בנימין נתניהו, כך קשה לחשוב על תחביב אינטנסיבי יותר בקרב פרשני שמאלנות מאשר ניתוח מצבה של מרצ.

אורי טלשיר כתב לאחרונה בהארץ:

"אף אחד לא מדבר על שלום, אף אחד לא מדבר על מרצ. מה לעשות, לפעמים אין צדק".

כמו שאמריקאים אובססיבים לניתוח קבוצות בייסבול, בטבריה נהנים לדבר על מפלס הכנרת וביסמוט מאריך בניתוח סגולות נתניהו, כך קשה לחשוב על תחביב אינטנסיבי יותר בקרב פרשני שמאלנות מניתוח מצבה של מרצ

כמו רבים שחושבים מרצ, טלשיר צופה מהצד ומעריך שהצדק אינו עומד להופיע. בעצמו הוא צופה מהצד ומגלה שהוא לא שוקל להצביע מרצ. אם היה צדק, כולם היו מדברים על השלום ועל מרצ. אבל זה קצת נמאס לו, אז אין צדק.

אז אני אדבר על שלום ועל מרצ. אבל רגע קודם, על סוף ימי נתניהו.

חד-משמעית: אין דבר דחוף יותר לישראל מקץ שלטונו של נתניהו. שלושה סבבי בחירות שבחלוקה הפוליטית למחנות "רק" ו"רק לא" ביבי יש שני גושים דומים בגודלם עם תזוזות קלות וכמעט מקריות מסיבוב לסיבוב. בבחירות הקרובות יש סיכוי מצוין לניצחון הטובים במאבק הזה. כן, לפעמים יש צדק. כדי שזה יקרה צריכים להתקיים שני תנאים.

  1. הראשון: נטישה של קבוצה לא גדולה של אנשי ימין את נתניהו. ייתכן שבעניין זה גדעון סער מציע תקווה חדשה.
  2. השני: שלא יקומו לנתניהו מושיעים חדשים כפי שקמו בכנסות הקודמות מספסלי העבודה, יש עתיד, כחול לבן ואפילו הרשימה המשותפת.

המצב ישתפר. האלטרנטיבה לנתניהו (בניכוי ליברמן) תהיה פחות מושחתת ותבוז פחות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה. בכך פחות או יותר נגמרות החדשות הטובות.

ישראל תמשיך להיות מדינה שהחיים בה כרוכים במועקה מתמדת. השמיים ימשיכו להיות מכוסים בגזענות, חיי המשפחה שלנו ימשיכו להיות מוקרבים על מזבח חקיקה דתית, הכלכלה שלנו תמשיך להתבסס על משק שהמונים בו מועסקים בשכר רעב. מעל הכל, עתיד המדינה עדיין יהיה קורבן של לאומנות משיחית והתעללות יום-יומית מתמשכת במיליוני פלסטינים עדיין תהיה באחריות כולנו.

האלטרנטיבה לנתניהו (בניכוי ליברמן) תהיה פחות מושחתת ותבוז פחות לעקרונות יסוד של דמוקרטיה. בכך פחות או יותר נגמרות החדשות הטובות. ישראל תמשיך להיות מדינה שהחיים בה כרוכים במועקה מתמדת

אני מסרב לקבל שמה שיש לישראל להציע לשלושת ילדיי נמצא במרחב שבין המלל הריק של יאיר לפיד לפשיזם הממאיר של סמוטריץ' ובן-גביר עם כל הגנץ והסער והבנט שביניהם.

מה שאני מחפש עבורם ועבור כולנו לא נמצא אצל אחת שנאבקת בכפייה דתית או אחד שנאבק באפלייה מגדרית ולא באחד שזוכר שצריך להגן עלינו מפני הכיבוש (אפילו אם היה כזה פרט למרצ). מה שאני מחפש נמצא רק במפלגה שיודעת מה המשמעות של צדק – חברתי, סביבתי, מגדרי, יו ניים איט.

זה נמצא רק במפלגה שיודעת איך צריכים להיראות החיים שלנו. שיש בהם שוויון שמאפשר להסתכל בלי חשש בעיניים של הזולת ויש בהם חירויות לפרט שמאפשרות לחיות את החיים שבחרנו לנו ושאנחנו ראויים להם.

למפלגת העבודה יש הפעם רשימה ראויה ומנהיגה ראויה, אבל גם עמיר פרץ נדמה היה כמנהיג שמאלני ראוי. ועידת המפלגה איתה נכנס לממשלת נתניהו נותרה אותה ועידה שעשויה להעיף את מיכאלי רגע אחרי הבחירתו תמורת נזיד תיקים (תשאלו את עמרם מצנע, אברום בורג, כמה פעמים היינו בסרט הזה).

ביש עתיד יש אנשים ראויים. גם ברשימה המשותפת. בכלל קשה להתמודד עם כל הטוב שמורעף עלינו מכל עבר. חריפות ומגניבים, שנונות ויפים. אולי יותר ממרצ, אולי לא. צו האופנה לא עם מרצ. היא רק אומרת את הדברים הנכונים ורק יש בה אנשים מצוינים והיא רק נלחמת בעקשנות על המדינה שאני וילדיי נוכל גם ליהנות לחיות בה וגם להתגאות בה.

היא עושה את זה מול הרוח האנטי-דמוקרטית של הימין והיעדר הרוח של ציבור שפרש מהמאבק לישראל כמו שישראל יכולה להיות, לטובת איסוף פירורים שזורקים לעברו מיני סלבריק'ה פוליטיים. כמה גדול הציבור שיהיה חלק מהמאבק נגד נתניהו אבל גם חלק מהמאבק נגד הימין, החרדים כל הבלונים שבמרכז? אני לא יודע. אני אפעל שיהיה גדול ככל האפשר.

אני מסרב לקבל שמה שיש לישראל להציע לשלושת ילדיי נמצא במרחב שבין המלל הריק של יאיר לפיד לפשיזם הממאיר של סמוטריץ' ובן-גביר עם כל הגנץ והסער והבנט שביניהם

לפעמים אין צדק. אבל שה"לפעמים" הזה ייפול על המשמרת של מישהו אחר במדינה אחרת. במדינה שלי ובילדים שלי אני לא צופה מהצד. הצביעו מרצ.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 656 מילים
עודכן לפני 14 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוות שמצילות את הטרנסג'נדרים היהודים

הם מעולם לא מצאו מנוח, ולא היו שלמים עם זהותם המגדרית ● רק הרחק, במרחב החקלאי, בשדות של קליפורניה ואריזונה, הצליחו להתחבר לזהותם היהודית ולקרוא לעצמם טרנסג'נדרים ● אלכס קוחנסקי הבין סוף סוף שהוא יכול ללבוש שמלה בפומבי ● שי שנאל התחבר לצמיחה האישית המחודשת דווקא באמצעות הקומפוסט ● ובכנס רשת של החקלאים היהודים אחד מכל שלושה בחרו להשתמש בשפה מגדרית מכלילה

עוד 1,118 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השרה ללוחמה בטרור

הגלובוס הירוק מגיע בהפתעה מהרי ירושלים ● הגלובוס השחור הולך לגילה גמליאל שחירטטה מעשיה על טרור איראני ● והטיפ: במקום להרתיח קומקום, תרתיחו כוס

עוד 667 מילים

זיהום הזפת הביא לאיסור לשחות, לצלול ולדוג בים ● אבל מי שנמצא בחוף מדי יום מאמין שדווקא אפשר לחזור לפעילות רגילה ופשוט לנקות את הזפת מהגוף, כמו פעם ● המשרד להגנת הסביבה אומר שהמים בסדר, אך משרד הבריאות קובע שהבדיקות אינן תקינות ● ועם אסדות הגז והמכליות שבדרך למפרץ אילת, זה עלול להיות רק הפרומו לאסון הבא

עוד 2,416 מילים

"עוזרו של דרעי שלף נוסעים מרשימת המיועדים למלוניות"

נדחתה עתירת הליכוד נגד הופעת פוליטיקאים ב'אופירה וברקו' ● הקבינט דחה את ההצבעה על אישור התו הירוק וביטול ועדת חריגים למוצ"ש ● מפגינים באום אל-פאחם התנפלו על ח"כ מנסור עבאס והדפו אותו בכוח ● סקר: כמחצית ממבקשי המקלט בתל אביב על סף רעב

עוד 34 עדכונים

הדרבי המבוים של חובשי הכיפה הסרוגה

בימים האחרונים התלקחה הזירה במפתיע בין בנט לסמוטריץ' ● בנט האשים את רשימת הציונות הדתית ב"יהדות מתנשאת, מתבדלת ויהירה" ● סמוטריץ' החזיר: "בנט הולך לממשלה עם השמאל" ● אבל אסור להתרגש יותר מדי: הכל מבוים ומתואם, במטרה לעורר את מצביעי המחנה ולוודא שיבחרו בין השניים ולא ילכו לליכוד ● וזה עובד: במשותף, יש לשניים כ-17 מנדטים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 458 מילים ו-1 תגובות

במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל בארה"ב, בחר ארדן לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום ארה"ב ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות השחורות ● בשיחה עם זמן ישראל, ארדן השווה את המטעים למחנות הריכוז - אך אמר ש"אי אפשר להשוות" בין המאבקים של יוצאי אתיופיה והערבים בישראל לבין המאבקים למען צדק גזעי בארה"ב

עוד 873 מילים

הקורונה מעצימה אי-שוויון מגדרי וחברתי ומשנה את כללי המשחק

בשבוע הבא נציין שנה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל ● בשבוע הבא חל גם יום האישה הבינלאומי ● יותר מאי פעם, השניים שזורים זה בזה

עוד 1,196 מילים

אף מדינה לא טעתה כמו ישראל

שנה אחרי פרוץ משבר הקורונה מתברר, שהמדינות אשר הצליחו להתמודד עם המגפה בצורה הטובה ביותר חייבו בבידוד את כל הבאים מחו"ל במשך כל השנה ● מדינות שהתירו כניסה ללא בידוד ספגו את ההתפרצויות הקשות ביותר ● שתי דמוקרטיות השאירו את אזרחיהן בחו"ל על חשבונם ● ורק אחת זגזגה שוב ושוב: ישראל

עוד 1,732 מילים

סקר: למתנגדי נתניהו אין גוש חוסם, רע"מ עוברת ומרצ בחוץ

מנדלבליט דחה בקשת גנץ להכריע בשאלת ממשלת מעבר ● פעיל יש עתיד הוכה בפעילות שטח במחלף גבעת שמואל ● נתניהו לפוקס: "אנחנו הראשונים בעולם לצאת מהקורונה" ● מכה לנתניהו: בוטל ביקורו של מנכ"ל פייזר בישראל ● אחמד טיבי מתנצל על האופן שבו דיבר על ח"כ להב-הרצנו ● מנדלבליט: כהונת השרים הזמניים מסתיימת, מנו שרים קבועים במקומם

עוד 41 עדכונים

החקירה תימשך שנים, ללא שיתוף פעולה מצד ישראל

החלטת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל בנוגע ל"מצב בפלסטין" הייתה צפויה לגמרי, ועדיין עשויות להיות לה משמעויות דרמטיות ● ישראל תיאבק בבית הדין במישור הדיפלומטי והמשפטי, ומי שיצטרכו לעבוד כתף אל כתף הם נתניהו ומנדלבליט ● אחרי הכל, בדיוק לשם מטרה זו הצהיר נתניהו כי הוא מינה את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 1,102 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה