בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירת התנועה לטוהר המידות, שדרשה להפסיק את כהונתה של ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, דרורית שטיינמץ. בעקבות דיון שהתקיים בשבוע שעבר מורה בית המשפט לנתניהו לנמק מדוע לא ימנה ממלא מקום מנכ"ל אחר.

דרורית שטיינמץ לצד יוסי שלי בכנסת, 22 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הממשלה אישרה היום פה אחד את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, שלפיה לא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה של מועצת הרשות השנייה, כל עוד המועצה אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו בחוק.

ממשלה שלא תקבל את פסיקת בג"ץ הופכת בו במקום לממשלה לא חוקית שלא נקבל את פסיקותיה והחלטותיה. כהונת חברי הרשות השניה מבחינתנו בתוקף והחלטותיהם מחייבות

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) July 5, 2026

ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מ־17 ביוני 2026, שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה שמונתה בתקופת הממשלה הקודמת, אף שמספר חבריה המכהנים ירד מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק.

הרף ירד לאחד התפטרויות של 7 חברים במועצה. בג"ץ התייחס לדברים וקבע כי "ישנו חשד כבד, כי התפטרותם כוּונה אך לסיכול החלטות קודמות שניתנו על ידינו בהליך דנן, תוך שיבוש יכולתו של בית משפט זה לברר את מכלול הטענות שעל הפרק".

קרעי אמר לאחר ההחלטה כי "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושיכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש". לדבריו, "מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת, והחלטותיה שוות כקליפת השום".

לוין אמר כי "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט", והוסיף כי הממשלה תמשיך לפעול "בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו".

השרים יריב לוין ושלמה קרעי בישיבת הממשלה השבועית בירושלים, 21 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

המגעים בין מפלגת המילואימניקים של יועז הנדל לבין ברית פוליטית מתגבשת בהובלת יושב ראש כחול לבן בני גנץ והמצטרף החדש לפוליטיקה דדי שמחי קרסו בשל מחלוקות סביב הצטרפות לקואליציה עתידית עם המפלגות החרדיות, כך לפי דיווחים.

הנדל מנהל כעת מגעים מתקדמים עם חבר הכנסת לשעבר חילי טרופר, שעזב את כחול לבן בחודש מאי, וכן עם חבר הכנסת הבכיר יולי אדלשטיין, שפרש אתמול מהליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי דיווחים, אדלשטיין מקים מפלגת ימין חדשה שפורשת מהליכוד, יחד עם שר הליכוד לשעבר ושגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן וסגנית שר החוץ הנוכחית שרן השכל.

דובר מטעם המילואימניקים אמר לזמן ישראל כי אין עדכון בנוגע לתוכניות המפלגה, וציין כי בשבועות האחרונים היא קיימה "סדרת פגישות עם גורמים שונים", בזמן שהנדל, מפקד גדוד במילואים, עדיין בשירות פעיל. לדבריו, "לא תתקבל החלטה עד שישוב".

הנדל, שהקים בשנה שעברה את מפלגת המילואימניקים במטרה לקדם חוק גיוס לכולם, שלל שוב ושוב הצטרפות לקואליציה עם המפלגות החרדיות, הפועלות לשמר את הפטורים מגיוס לגברים חרדים.

דדי שמחי בוועידה של "ישראל היום" בירושלים, 1 בדצמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שמחי, לעומת זאת, מוכן להצטרף לממשלה עם המפלגות החרדיות, ואמר כי מטרתו המרכזית היא הקמת "ממשלה ציונית רחבה" ומניעת בחירות נוספות.

גנץ השתמש ברטוריקה דומה, ודחה אפשרות לקואליציה שתישען על תמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות, אך לא שלל במפורש ישיבה עם המפלגות החרדיות.

מאחר שגם כחול לבן וגם המילואימניקים אינם עוברים זה חודשים את אחוז החסימה, העומד על 3.25%, רשימה משותפת של גנץ, שמחי והנדל חזויה הייתה לזכות בשבעה מנדטים, ולאפשר לשתי המפלגות להיכנס לכנסת בבטחה.

הממשלה אישרה היום תוכנית המשך לשיקום וליווי שורדי מסיבות הדרום מ־7 באוקטובר, הנובה ופסיידק, בהיקף של כ־60 מיליון שקל לשנים 2026–2028. ההחלטה, שהובאה לאישור הממשלה בהצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נועדה להבטיח המשך רצף טיפולי, שיקומי ותעסוקתי לאלפי השורדים ובני משפחותיהם.

כ־3,600 שורדי מסיבות הוכרו כנפגעי פעולות איבה, ושיעורי הפגיעה והנכות בקרבם מצביעים על השלכות ארוכות טווח המחייבות המשך ליווי ושיקום מותאם.

במסגרת ההחלטה יוקם מערך ליווי אישי לשורדים, שיפעל כ"כתובת ממשלתית אחת" ויסייע במיצוי זכויות, בתיאום בין גורמי הטיפול ובהבטחת רצף שיקומי באמצעות משרד הרווחה. בנוסף, יורחבו המענים לבני משפחות השורדים, מתוך הכרה בתפקידם בתהליך ההחלמה והשיקום.

אנשים מבקרים במיצב לזכר הנרצחים בפסטיבל נובה ברעים, 14 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בשתי תקיפות ברצועת עזה בשבוע שעבר, צה"ל חיסל את המחבל מוחמד נגיב עאשור, מפקד מחלקת נוחבה מהזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, ואת המחבל תאמר סעיד אבו נחל, ראש חולייה מהזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, כך נמסר מדובר צה"ל.